<חידה 545>
תְּבוּסָה צוֹרֶבֶת – בְּעִקְבוֹת מְעִילָה,
דָּרְשָׁה עוֹד סֶבֶב – לְאַחַר הַסְּקִילָה.
הַמַּנְהִיג אָז צֻוָּה – אוֹתָנוּ לִשְׁלֹחַ,
שֶׁנַּמְתִּין בַּסֵּתֶר – עַד שֶׁיְּסַיֵּם לִבְרֹחַ.
וּכְשֶׁהִטָּה אֶת יָדוֹ – מִהַרְנוּ לַמְּשִׂימָה,
וְהָאֵשׁ שֶׁהִצַּתְנוּ – הִכְרִיעָה מִלְחָמָה.
מִי אֲנַחְנוּ?
🕵️♂️
<חידה 544> הפתרון: המצרי אבי המקלל
מֵאֻמָּה אַחֶרֶת – מָצָאתִי שֻׁתָּפָה,
> הוא מצרי והביא בן מישראלית.
שְׁמִי לֹא נוֹדַע – אַךְ הִיא נֶחְשְׂפָה.
> שמו לא נזכר, ושמה: שלומית.
הַבָּא מִכּוֹחֵנוּ – עַל עַצְמוֹ לֹא שָׁלַט,
> בנם, הבא מכוחם.
וּמִתּוֹךְ מַחְלֹקֶת – גִּדּוּף פָּלַט.
> מתוך מריבה "נקב" את השם.
בַּמִּשְׁמָר יָשַׁב – וְהִמְתִּין לְדִינוֹ,
> "וַיַּנִּיחֻהוּ בַּמִּשְׁמָר לִפְרֹשׁ לָהֶם".
וְגוֹרָלוֹ נֶחֱרַץ – בִּגְלַל לְשׁוֹנוֹ.
> נסקל בגלל קללתו.
יישר כוח לכל הפותרים! 🤬 🤬 🤬
* מקור: ויקרא, כד.