| בס"ד שלום שלום לך נעמי וייל, אני וכל משפחתי נמצאים בפוסט אירוע... ב"ה חגגנו בשבוע שעבר בת מצווה לאחת מבנותי והיה איך לומר -מהמם! ב"ה, ב"ה ועוד הפעם ב"ה. ולמה אני כ"כ מדגישה את ה"ברוך ה'"? כי באמת כל מה שקורה אתנו כאן על פני האדמה, ממנו ואליו יתברך. אבל חייבת לציין שהיה כאן עוד אלמנט חשוב שהגיע מהכיוון שלנו ההורים, ובעיקר מכיווני, האימא. שחררתי. שחררתי מהרצון שיהיה אירוע מושלם, מהמם אירוע שהכל יהיה בו במקום, בלי טעויות בלי פאדיחות, אירוע פיקס. שחררתי את עצמי מזה. שלא תביני לא נכון, חשוב לי מאד שהדברים ייעשו כמו שצריך, שיהיה יפה שתהיה נראות טובה ומכובדת אבל... התבגרתי והבנתי שאני עושה רק מה שאני מסוגלת אליו וכל מה שהוא מעבר לכוחותי אני משחררת מעלי ושמחה בתוצאות שמגיעות. אז נכון רציתי לרדת 5 ק"ג לקראת הבת מצווה, רציתי להספיק לעשות עם כלת החגיגה יום משתף לי ולה, חלמתי על משהו יצירתי שנעשה לה המשפחה הגרעינית, רציתי לפנק במנות אחרונות מושקעות, רציתי.... במציאות היומיומית הבנתי שזה לא הולך ושאם אני מתעקשת על זה נשלם על כך מחיר כבד שהראשונה להצטער עליו זו אני. אז שחררתי. הגדרנו מה אנחנו מסוגלים לעמוד בו גם אם מעט מאמץ ולשם כוונו הכוחות והיכולות. ותאמיני לי אם אסכם את החוויה שהיתה לנו ואת כל התגובות שקיבלנו מהאורחים היקרים אוכל לצמצם את זה לשתי מילים - שמחה גדולה. ביננו זה מה שחשוב, שהילדה תהיה שמחה שאבאמא ירוו נחת, שהאחים יהיו חלק מהענין וישמחו בו שכל האורחים ירגישו רצויים ושמחים ושנעשה נחת לבורא עולם. אני מקווה שכך הרגישו כולם, אנחנו יצאנו שמחים ומחוזקים ולשם כיוונו את הכוחות שלנו. ועוד משהו טוב קרה, האירוע הסתיים ולא נשארנו עם הלשון בחוץ, אדרבה היינו מלאי כוחות ב"ה אף אחד לא חלה מיד אחרי בת המצווה ולא היתה נפילת מתח נוראית. חזרנו למסלול שלנו בכיף והכל כתוצאה מוויסות נכון של הכוחות שלנו. שוב אני מגיעה לאותה המסקנה, כל פעם אני פוגשת את זה בהקשר אחר ובנסיבות אחרות - הכל מתנקז לעמדה הנפשית שלי כאדם וכאימא ומשליך באופן ישיר על כל בני הבית תחילה על בעלי היקר ואח"כ על כל ילד וילדה וממילא על כל מי שאני באה איתו במגע. אבל איך מייצרים עמדה נפשית מאוזנת ובריאה שתאפשר התנהלות נכונה ונעימה?? (בכל תחום - אירוע משפחתי, מעבר דירה, תחילת שנה, התכוננות ללידה, חיים יומיומיים שוטפים...) שאלת מליון הדולר $$$ זהו באמת תהליך שיכול לארוך חיים שלמים של בן אדם אבל בלי שנתחיל לא נתקרב לשם.. נותנת לך כאן מס' נקודות למחשבה ועשייה שיתנו לך אפשרות להכנס לכיוון הנכון בע"ה. & התמקדות בעיקר - לא להתפזר. לעשות תיעדוף של מה את חייבת ומה את רוצה את ה"חייבת" תעלי לראש הרשימה את ה"רוצה" תשמרי לסוף (אם יש זמן, כח, כסף וכו) & להיות את עצמך ולא להתכופף למה שזר לך. ככל שתהיי יותר נאמנה לתחושות, לאמונות ולמי שאת כך יהיה לך יותר קל לפעול בלי תחושות לחץ. הלחץ מעכב, מכביד ולא נותן לדברים לזרום כמו שצריך. & לשמוח ולהודות על מה שמצליחים לעשות ולהשיג. שום דבר אינו מובן מאליו, על הכל צריך להגיד תודה, לבורא עולם, לילדים, לסבא וסבתא, לבעלך וכמובן כמובן - שלעצמך. ללמוד להגיד תודה לעצמך! & ללמוד לבקש עזרה כשיש צורך אמיתי. אחרי שניסית, התאמצת ובכל זאת לא הצלחת - לדעת לבקש עזרה ממי שנראה לך שיוכל לעזור ולקדם. דרושה לכך ענווה (מה, אני לא מסוגלת לזה?!) אבל כשנעזרים יש תחושה שאת לא לבד ואנשים אוהבים לעזור ולתת משלהם. בשביל ההתחלה יש כאן הרבה כיווני מחשבה ועשיה, יש עוד הרבה מה לעשות כל אחת מהמקום בו היא נמצאת. כל הנ"ל מתקשר באופן ישיר לחג הפורים שמתקרב אלינו ולאחריו חג הפסח שגם הוא פרוייקט בפני עצמו כשאת שניהם מי מובילה אם לא את נעמי וייל, האימא של המשפחה??? ממליצה בחום להתחיל לתרגל את הנקודות שציינתי למעלה ואת בתחילתה של דרך מאוזנת ובריאה לך ולכל המשפחה. שיהיה רק בשמחות תמיייייייד! | 
