יומן חי מבית משיח 770 | שבוע פרשת בא

27 views
Skip to first unread message

ועד חיילי בית דוד 770 בית משיח

unread,
Jan 20, 2013, 9:49:59 AM1/20/13
to

ב"ה, ימות המשיח.
"אזוי ווי עס הויבט זיך אן 
 די וואך פאר יו"ד שבט..."


לוי'ק, אחי היקר!

פעם, בנוכחותו של הרבי הריי"צ, סיפר ר' שמואל לויטין לרבי מלך המשיח שליט"א סיפור ששמע בליובאוויטש על אבי הגאונים למשפחת קלעצקין:

הלה, יחד עם חברו, ברחו מישיבת החתם סופר שבפרשבורג לליובאוויטש, על מנת ללמוד את תורת החסידות ולהתקרב לדרכי'. דא עקא, שהם 'נפלו' על ליובאוויטש בדיוק בתקופה בה הרבי ה'צמח צדק' לא אמר מאמרים.

כעבור תקופה, אמר הרבי מאמר לרגלי שמחה כלשהי שהיתה אז – אך איש לא קרא להם ולא הודיע להם על אמירת המאמר.

מששמעו על כך, נכנסו השניים לרבי ה'צמח צדק' בבכיות – באנו מרחוק, ואיננו זוכים לשמוע חסידות. בתגובה, שלח אותם הרבי לר' הלל מפאריטש, שידריך אותם בתורת ודרכי החסידות.

חרף מחאותיהם הנמרצות "כלי שני אינו מבשל", הורה להם הרבי ללמוד עמו את ספר התניא, באמרו: "הוא כלי שני שהיד סולדת בו"..

ר' הלל, בשיעור הראשון, פתח ואמר: "צדיק" – בלי גבול. "בינוני" – גבול. "רבי" – בלי גבול בגבול...

מהותו של רבי, נשיא הדור, היתה ידועה מאז ומתמיד כ'איש אלוקים' המחבר אותנו, נבראים בעלי גבול, עם עצמות ומהות אין סוף.

תמיד ידעו שהרבי הוא העומד "בין ה' וביניכם", ובלימוד המאמרים שלו אנו מתחברים ל"שכינה מדברת מתוך גרונו", עצמותו ומהותו ית' כפי שהשכין את עצמו בתוך גוף גשמי.

אף אחד אבל לא שיער, מה עומד לקרות בדור התשיעי. אף אחד לא חלם על "אתפריעו ואתגליין מיני' כל נהורין" בתוך גוף גשמי ובריא, כפי שמסביר הרבי שליט"א מלך המשיח בדבר־מלכות השבוע.

והדבר מתבטא במיוחד – כפי שממשיך הרבי בדבר־מלכות ואומר: "חידושו של דורנו לגבי הדורות – רואים בפועל בעבודת הדור: בדורנו זה נוסף עד שלא בערך לגבי הדורות שלפנ"ז . . הן בריבוי השפע (הספרים הנדפסים וכו'), והן בעשיית כל העולם, עד לחוצה שאין חוצה ממנו, כלי לקבלת האורות הגדולים".

זהותם של "הספרים הנדפסים וכו'" יכולה להתפרש לכמה פנים. אך גם אם במילים אלו אין הכוונה לכך – ברור הדבר, ש"ריבוי השפע" הכי גדול שיש, וה"כלי לקבלת האורות הגדולים" הכי טוב שיש, טמון בשיחות ה"דבר מלכות משנות תנש"א – תשנ"ב!השנה אודותיה התבטא כ"ק אד"ש מה"מ באותה שיחה (הבלתי־מוגהת) "שנה כללית", שנה ששיחותיה יילמדו בפיות אנ"ש והתמימים שבוע בשבוע, חוק בל יעבור.

ולא לחינם הורה הרבי בשבוע זה בשנת תשנ"ב לעורכי הקונטרס 'לקוטי שיחות בעניני משיח וגאולה' – להוסיף שיחות מהזמן האחרון!

הלימוד בעניני משיח וגאולה מיוסד הרי על תביעתו של הרבי בשיחת כ"ח ניסן תנש"א – לעשות כל אשר ביכלתנו להביא את המשיח על ידי ענינים שהם אכן 'אורות דתוהו', אך ב'כלים דתיקון',

מה שהתברר בש"פ תזריע־מצורע כמתבצע באמצעות הלימוד בעניני משיח וגאולה, המכניס את הגאולה – אורות דתוהו, בתוך טבע האדם והכלים דתיקון,

ועל כך הורה הרבי באצבע ואמר: הכנסת האורות דתוהו בכלים דתיקון תתבצע על ידילימוד השיחות מהזמן האחרון!

ואת השיחות האלה – הי' מייחל ר' הלל מפאריטש בלב ונפש שוקקה ללמוד, אפילו קטע אחד, הערת־שוליים או אפילו שולי־הגליון... האותיות המהוות שלימות ותכלית ה"בלי גבול בגבול", עד ל"תורה חדשה" שילמד אותנו הרבי שליט"א מלך המשיח תיכף ומי"ד ממ"ש כפשוטו ממ"ש! לחיים.


יום ראשון, ב' שבט

גם השבוע, נערך "סדר השכם" ענק בלימוד קטעי שיחות של הרבי מלך המשיח שליט"א לחיזוק האמונה ב"מעשה ידי משה נצחיים המה" בפשטות ובגשמיות.

במשך סדר חסידות, לאחר שבועיים בהם לא הי' השעון של 770 מכוון על מקומו – סידר זאת הגבאי ר' זלמן ליפסקער שי'.

השעון ב770 מכוון באמצעות לויין. אך דא עקא, שישנם מספר 'איזורי זמן', ויש לכוון את השעון על אזור הזמן הנכון – 'איסטערן טיים־זאהן' = אזור־זמן מזרחי.

כשיהודי שומע 'מזרח', זה מזכיר לו מיד את כיוון התפילה – המבוסס על כיוון בית המקדש, "תל שכל פיות פונים בו".  וכשמכוונים את השעון ב770 ל'זמן מזרח', זה מתקשר מיד עם דבריו של הרבי מלך המשיח שליט"א בקונטרס 'בית רבינו שבבבל' אודות 770 הנקרא גם הוא "תלפיות", "תל שכל פיות פונים בו".

בסיום תפלת שחרית נערכת חגיגת בר־מצוה לת' לוי יצחק ברוין שי', בנו של המרא דאתרא וחבר הביד"צ הר' יוסף ישעי' ברוין שליט"א.

במשך זמן רב נמשכת ההתוועדות החסידית, בהשתתפות אביו המרא דאתרא וסבו ר' חיים שלום דובער ליפסקער. והתמימים ואנ"ש מאחלים לחתן הבר־מצוה שיגדל כאביו שליט"א. א' המשתתפים מזכיר את איחולו של הרבי מלך המשיח שליט"א בחלוקת הדולרים שנערכה בבית המדרש למטה ביום ראשון כ"ו שבט תנש"א לבנו של השר משה ניסים ונכדו של ר' יצחק ניסים, הרב הראשי באה"ק, שאמר לרבי שרוצה הצלחה באתגרים שהציב לעצמו: "שר זה דבר גדול, אבל רב ראשי זה גדול עוד יותר, ולכן תשתדל להיות רב ראשי".

'מבצע ההכנה' ליו"ד שבט אודותיו דווח בשבוע שעבר – עובר להתמקדות בשיעור היסודי בעניני גאולה ומשיח לפני סדר חסידות ערב. כשכיבוד מפתיע מוגש בכל יום מחדש והמשתתפים מגרילים ספרים.

השיעור אכן מושך אליו קהל רב ומתפשט על פני כל החלק שבין בימת התפילה של הרבי מלך המשיח שליט"א לבימת ההתוועדויות. הוא נמסר ע"י הת' משה חיים עמית ומתמקד בענין המשיח שבכל דור, והמשיח שבדורנו – "אותו שהבטיחה עליו תורה", המשיח שלא שייך בו שינוי.

האוירה של יו''ד שבט סוחפת את התמימים לשמחה שלמעלה ממדידה והגבלה, ובסיום הסדר נשמעת שירה ספונטנית של הניגון "יפרח בימיו צדיק . . ואויביו עפר ילחכו", כשגם כמה מאנ"ש נדבקים בשמחה ומצטרפים לניגון.

ב'געצל שול' מתקיימת חגיגת הבר מצוה לת' לת' לוי יצחק ברוין שי', בנו של המרא דאתרא וחבר הביד"צ הר' יוסף ישעי' ברוין שליט"א.

המרא דאתרא שליט"א חוזר־מתוועד על הדבר מלכות השבועי, דבר מלכות בא, ומעורר את המשתתפים להתחזקות בלימוד הדבר מלכות.


יום שני, ג' שבט

"האבל משתדל להיות הקורא בתורה בימי ב' וה' ובמנחת שבת" (ספר המנהגים). המרא דאתרא וחבר הביד"צ הר' יוסף ישעי' ברוין שליט"א שרוי בתקופת האבלות על אביו ע"ה, וביום עליית בנו הת' לוי יצחק ברוין שי' לתורה – אנו זוכים לשמוע את קולו בקריאת התורה.

בקריאת בנו של המרא דאתרא לעלי' 'שני' מתכבד הגבאי ר' אברהם האלצבערג, ובהגבהת ספר התורה – ר' שלום יעקב חזן, חבר מערכת "אוצר החסידים" ועורך שבועון "בית משיח".

לאחר תפילת שחרית חוגג ר' זאב קגן את הכנסת בנו בבריתו של אברהם אבינו, ויקרא שמו בישראל נחום, יגדל חי"ל נאמן בצבאו של הרבי מלך המשיח שליט"א.

'מצות האמונה' של התמימים כבר עשו להם שם וכנפיים בעולם כולו. המצות שנאפות אך ורק על ידי תמימים תלמידי ה'קבוצה' הדבקים באמונתם ברבי מלך המשיח שליט"א אשר "בשם קדשך נשבעת לו שלא יכבה נרו לעולם ועד", "על כסאו לא ישב זר ולא ינחלו עוד אחרים את כבודו". היום, החלה ההרשמה ל'חבורה', והתמימים מזדרזים להירשם ולהוזיל מכספם על המצוה החשובה של 'מיכלא דמהימנותא'.

לאחר תפילת מנחה מחלק א' התמימים דפים משיחת הרבי שליט"א מלך המשיח ביום ג' שבט תשנ"ב, אותה פותח הרבי ש"כיון שנכנסים לשבוע של יו"ד שבט, במילא מובן שכבר מתחילים כל עניני העבודה של יום זה" – ומרחיב ביותר אודות ענין השמחה, והלימוד בתורת נשיא הדור.

בשבוע שעבר סיפרתי על ה'שלום בן זכר' שערך ר' עמוס הכהן כהן. היום אנו זוכים לראות את פני הרך הנולד שישירות מבית הרפואה – הובל לבית משיח, בית חיינו 770, בזרועותיו של האב החסיד הנרגש.

בסדר חסידות מוסר המשפיע ר' מיכאל חנוך גאָלאָמבּ שיעור במאמר היסוד של הדור השביעי – "באתי לגני" תשי"א.

ב'מכון לדוברי עברית' עורך ר' גבריאל אביכזר התוועדות חסידותית לכבוד הילולת הבבא סאלי "מגדולי חסידי רבותינו נשיאינו".

ב770 נערכת ההתוועדות הקבועה לימי שני בפינה הצפונית־מזרחית, בציון יום הולדתו של הת' דוב'לה צייזלער, ובהשתתפותו של הר' יהודה פרידמן, שליח מלך המשיח בשכונת מיל־בייסין הסמוכה, שמספר על א' מחבריו לשליחות והשתדלותו למען הפצת הכרזת הקודש "יחי אדוננו" וקביעתה כ"סטייטמענט" של השלוחים.


יום שלישי, ד' שבט

770 מתחיל להתמלא באורחים מכל קצוי תבל, תמימים שמגיעים למלכנו נשיאנו ליום התחלת נשיאותו־מלכותו.

בין האורחים ה'זריזין מקדימין' נצפים גם שלוחים ידועים, כמו ר' יוסף הכהן איבערט שי', מנהל בית חב"ד באוניברסיטה העברית בהר הצופים.

יו"ר 'ועד המסדר' ר' שמעון ניובּאָרט שי', קם היום מה'שבעה' על אמו ע"ה, ואת תפילתו הראשונה מחוץ לבית הוא עושה כמובן – בבית משיח 770, במנין של הרבי מלך המשיח שליט"א.

בסיום התפילה הוא מכריז בקול ובהתרגשות את הכרזת הקודש "יחי אדוננו..." והקהל עונה אחריו פה אחד.

כשליח ציבור לתפלת ערבית ניגש ר' שלמה מאַג'עסקי, מנהל מכון חנה, מחמת היארצייט של דודו־זקנו ע"ה.

מה נאה הוא המחזה (על כל הטירחא הנובעת בכך...), לבוא לספרי' של "תורת כ"ק אדמו"ר שליט"א" – ספריית ספרי המאמרים של הרבי, ולראות כיצד הספרים ה'מבוקשים' שהרוצה ללמוד מהם עליו להקדים ולחפש אותם בארון הספרים – עומדים כעת באין דורש במשך הסדר כולו, כשלעומתם ספרים 'נדושים' בדרך כלל כמו 'מלוקט א', 'ספר המאמרים תשי''ג/ל"ג', והעולה על כולנה – 'ספר המאמרים באתי לגני חלק א/ב' – נחטפים עד מהרה מהמדפים וגם בשולחנות 770 קשה מאוד למצוא ספרים מסוג זה שאינם בשימוש.

החכם עיניו בראשו, וביום ראשון רכש כבר את החוברת המיוחדת המלקטת בתוכה את כל המאמרים השייכים לשנה זו – עכשיו כבר אין להשיג...

כשהחוברת בידי, אני צועד לקראת החברותא ובדרך עוצרים אותי שניים מזקני החסידים בשכונה בשאלה "איפה אפשר להשיג כזאת חוברת"?, ואני מסביר להם שהם יאלצו לחכות למשלוח מהארץ...


יום רביעי, ה' שבט

האורחים ליו"ד שבט ממשיכים ומגיעים, והיום מגיעה קבוצת המקורבים של ר'יוסף אלגזי, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בקרית־יובל שבירושלים עיר הקודש והמקדש ת"ו ב"ב ע"י משיח צדקנו כ"ק אדמו"ר שליט"א.

הקבוצה, בתוככי שאר האורחים שי', מביאה איתה חיות מחודשת בתפילות עם הרבי, בשמחה ובהתלהבות בשירת ובריקודי ה"יחי אדוננו".

בתפלת ערבית ניגש המרא דאתרא וחבר הביד"צ הרב אהרן יעקב שוויי שליט"א, ליום היארצייט של אביו הר' מרדכי אליהו ע"ה.

דרכם של יודעי ספר, להניח ספר כלשהו על עמוד התפילה – לעיון בזמני ההמתנה, לפני התפילה ולאחריה. לנו יש "אַ חסידישע רב", ועל העמוד מונח הכרך השני של "דבר מלכות עם פענוחים", מתוכו הוא לומד את הדבר מלכות השבועי לפני כניסתו של הרבי מלך המשיח לתפילה.

בשבוע שעבר הוזכר מנהגם של כמה מהתמימים לקרוא את 'קריאת שמע שעל המיטה' ליד חדרו הקדוש של הרבי מלך המשיח שליט"א, ו"לאחוז בקליאמקע" ברגעים האחרונים של היום.

בשל כך, הכוכים הצרים שב'הול' מתמלאים בסידורים רבים, קטנים וגדולים, שמשמשים את הקוראים קריאת שמע.

בימים האחרונים מצטברים להם מתחת ומעל לסידורים – כרכי 'אגרות קודש' של הרבי מלך המשיח שליט''א. זה התחיל, כנראה, בחסיד או תמים שהחליט לקרוא מכתב של הרבי לפני השינה, והשאיר את הספר מונח על יד הסידורים. תמים שרואה את הספר מונח – 'כאפט אריין' כמה מכתבים של הרבי לפני השינה. וכך צוברת התופעה החסידית תאוצה.


יום חמישי, ו' שבט

זרם האורחים הולך ומתחזק, ועוד ועוד תמימים, אברכים, שלוחים ומשפיעים מגיעים לבית משיח לקראת יו"ד שבט.

בקריאת התורה היום חוזר הגבאי ר' מנחם נחום גערליצקי לקרוא בתורה כמנהגו הקבוע.

הרב שוויי שליט"א עובר גם היום לפני העמוד, ומתפלל בנעימה חסידית מיוחדת וב'קרעכצ'ן' השוברות את לב האבן "איי... שהוא נוטה שמיים...".

לאחרי תפלת שחרית מחלק המרא דאתרא 'לחיים' למתפללים המאחלים לעילוי הכי עיקרי – בהתלבשות הנשמה בגוף בקיום היעוד 'בלע המות לנצח, ומחה ה' אלקים דמעה מעל כל פנים'.

בשיעור הקבוע בדבר־מלכות לאחר תפילת מנחה משתתף הרב שלמה פראנק, רב שכונה ומנהל המחלקה לעניני נישואין בעכו.

בסדר חסידות, מוסר שוב המשפיע ר' מיכאל חנוך גאָלאָמבּ שיעור במאמר היסוד של הדור השביעי – "באתי לגני" תשי"א. כשהפעם קהל השומעים מונה אורחים רבים שבאו ל770 ליו"ד שבט.

לאחר הסדר, בזמן השיעור העיוני הקבוע בעניני גאולה ומשיח, נערך פאנל מיוחד בסימן עשרים שנה ל'סאטעלייט' המיוחד של יו"ד שבט תשנ"ג.

המנחה פותח ומכניס את הקהל לאוירה המיוחדת של ימים אלו, כשהמקום בו נערך הפאנל – מתחת למרפסת הק' בעדה עודד הרבי מלך המשיח שליט"א את שירת ה'יחי אדוננו' במשך למעלה משנה – מחזק ומחדד עוד יותר את ה'נזכרים ונעשים'.

ראשון הדוברים, ר' שמואל שפריצער, שליח הרבי מלך המשיח שליט"א בבתי הכלא בארצות הברית ומי שעומד מאחורי ארגון אותו 'סאטעלייט' – משתף את הקהל ב'מאחורי הקלעים', התכנונים והארגונים, כשהוא מדגיש שברצונו לספר על "החלק של הרבי בענין".

הוא מספר על אותם אלו שניסו לעכב את הרבי ו'להסביר' לו שמתקיים שידור ה'מרחיק' יהודים מליובאוויטש..

הרבי סימן בידיו שלש פעמים כלפי היציאה בזעקת "נו!...", שפירושה החד משמעי – רצונו הקדוש לצאת החוצה, בידעו היטב את משמעותה של יציאה זו.

במסכי הטלויזי' בארה"ב, שודר אז משחק פוט־בּאָל גדול שנצפה על ידי עשרות אלפים. בעיצומו של המשחק, עברו כל המסכים ל770, למעמד בו עודד הרבי מלך המשיח שליט"א לעיני האלפים את השירה הנצחית "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"

בכך נחתם, לדברי המנחה, חלק ה'נזכרים', וכעת תורו של ה'נעשים' – קבלת החלטות טובות בעניני קבלת המלכות ופרסום זהות הגואל.

הר' שלמה פראַנק, חבר לשכת הרבנות בעכו והמחלקה לעניני נישואין – פותח בהתנצלות על תכניתו לדבר עניני 'נגלה' ב770... ומביא סיפור שנלמד לאחרונה על ידי עשיריות מישראל במסכת שבת, אודות רבי חנינא בר חמא שצווה על־ידי רבי לשמש כראש ישיבה אחריו. מחמת כבודו של רבי אפס, שהי' גדול ממנו בשנתיים – ויתר לו רבי חנינא וישב בכניסה לבית המדרש, כשרבי לוי משמש לו כחברותא.

כשהגיע רבי לוי לארץ ישראל, הסיק רב שרבי אפס הסתלק, רבי חנינא עלה לראשות הישיבה, וכיון שרבי לוי הי' שווה לו בדרגא ולא רצה להכנס לבית המדרש – הוא הגיע לכאן.

כששאלו אותו, אולי רבי חנינא הוא זה שנסתלק, ענה רב בהחלטיות – לאחר שרבי גזר שרבי חנינא ימונה כראש ישיבה, לא יתכן שהוא יסתלק מן העולם בטרם ימלא את תפקידו זה.

כך גם בנוגע אלינו: מהרגע בו יצא הרבי מלך המשיח שליט"א ולעיני כל העולם עודד את השירה המצביעה על היותו מלך המשיח שיגאל אותנו – לא יתכן שיקרה מצב שימנע זאת לפני שהוא ישלים את התהליך!

הר' פראנק מבהיר עד כמה גם העולם מוכן לכך, ומספר על יהודי שביקש ממנו לסדר את קידושיו. כשנשאל לסכום בו  יתחייב בכתובתו, ענה בפשטות: 770...

בחופה עצמה, למנהג אחב"י הספרדים, לאחר שבירת הכוס מכריזים את הפסוק "אם אשכחך ירושלים". בשלב זה, פנה הר' פראנק לחתן והורה לו לחזור אחריו את ההכרזה שהוא יאמר לו להכריז.

החתן נענה מיד: "אני לא צריך שתגיד לי, אני יודע לבד.." ומיד לקח את המיקרופון והכריז לתוכו: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!"...

בהמשך הפאנל הועלו על־ידי הדוברים שליט"א סיפורים רבים, שא' מהם אני מוכרח לציין: באותה תקופה סוערת, בא' מקהילות אנ"ש, היו חסידים שחיו עוד בדורו של הרבי הקודם. כששמעו אלו על המעמד הגדול שהולך להתקיים, תבעו מחברי קהילתם: אנחנו, כשהרבי הריי"צ הפיץ את הכרזתו הידועה "לאלתר לגאולה" – רקדנו ללא הגבלות! מה איתכם?...

המנחה חותם בהכרזת הקודש המהוה את תמצית הפאנל, ותמצית כל חיינו: "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד", כשהקהל עונה אחריו "בשמחה גדולה ובביטול עצום".

בחדר האוכל ב1414 פרעזידענט סט. מקיימים התמימים תלמידי ה'קבוצה' שמחת 'חתונה' לחברם הת' מנחם מענדל עבדי, שאחיו חוגג כעת את שמחת נישואיו בארץ הקודש, והוא, כחייל נאמן למלך המשיח שהביע את רצונו הק' נגד נסיעה לשמחות מעבר לים – נשאר כאן ב770 שלא לפספס ולו רגע מה'שנה תמימה' במחיצת הרבי מלך המשיח שליט"א.

לאחר כשעה של ריקודי שמחה שלמעלה ממדידות והגבלות, נערכת 'סעודת מצוה' בהתוועדות רעים ב'געצל'ס שול' עד השעות הקטנות של הלילה.

ב770, מתוועד המשפיע ר' שלמה זלמן לנדא שנחת היום מארץ הקודש. ההתוועדות נמשכת עד אור הבוקר ור' זלמן לא מפסיק לדרוש – התמסרות לרבי מלך המשיח שליט"א.


יום ועש"ק, ז' שבט

לאחר תפלת שחרית חוגג ר' עמוס הכהן כהן את הכנסת בנו בבריתו של אברהם אבינו, וקורא לו בשם שמואל.

בשולחן אחר נערכת התוועדות חסידית לרגל התחלת הנחת תפילין של הת' מנחם מענדל אלגזי, בנו של השליח ר' יוסי אלגזי שהגיע ל770 עם קבוצת מקורבים נרחבת ליו"ד שבט.

התמימים מתפזרים על פני המטרופולין הגדולה להאירה באור בשורת הגאולה.

בתפילת מנחה של ערב שבת, רוב התמימים נמצאים במבצעים – בושה היא לתמים שעומד מול הרבי בשעת מנחה במקום למלא את רצונו – לתפוס עוד ועוד יהודים, להניח עמם תפילין ולספר להם על נביא דורנו, שופט דורנו ויועץ דורנו – מלך המשיח.

כך, בדקות של כניסת השבת נערכים מנינים רבים ב770, עד שתוכל פשוט לפתוח סידור, להתחיל 'אשרי' ולחפש את המנין שאוחז איתך...

בדרך כלל, המנינים נערכים ב'חדרים' – קרי: השטח שמתחת לעזרת הנשים איסטערן פארקוויי, ו'גולשים' במקרים נדירים למעבר כלפי מרכז 770.

היום, כשנכנסנו ל770, יכולנו להבחין במנינים בכל שטח ב770! כל כמה שורות ספסלים שימשו בסיס למנין, וגם המעברים תפוסים בעוד ועוד אורחים שהגיעו למלך ליום קבלת מלכותו.

מבט לכיוון בימת ההתוועדויות של הרבי מלך המשיח שליט"א מגלה את השלט החדש להתוועדות־חסידים של יו"ד־י"א שבט, הכולל ציטוט ממאמר 'באתי לגני' תש"ל – 'המלך (מבית דוד) מבזבז את האוצרות כדי לנצח במלחמת בית דוד', ומשיחת ש"פ משפטים תנש"א – "והרי המינוי דדוד מלכא משיחא כבר הי', כעת צריכה להיות רק קבלת מלכותו על ידי העם וההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי – בגאולה האמיתית והשלימה". וכמובן – הכרזת הקודש 'יחי אדוננו' שמשלט לשלט הולכת ומגדילה את אותיותיה.

בין שלל החוברות והקונטרסים המקדמים את פנינו מידי שבת, פזורים גם שלל קובצי 'הערות התמימים ואנ"ש' מישיבות תות"ל ברחבי תבל שהגישו את מנחתם למלך. בראשם עומד קובץ ההערות של ישיבת תות"ל המרכזית – 770 בית משיח.

בשעה 5.15 ניגש ר' שמעון הערץ לתפילת קבלת שבת. בפיוט 'לכה דודי' הוא מתחיל את הניגון המושר לאחרונה ב770 – 'יפרח בימיו צדיק'.

בחרוז 'לא תבושי', כנהוג ב770 זה השנה העשרים, מוחלפת המנגינה ל'חיילי אדוננו', כשבסיום ארבעת החרוזים עוברים לשיר 'יחי אדוננו' בשמחה גדולה.

בית הכנסת עמוס מקיר לקיר, כל האורחים שי' התקבצו ובאו תחת קורת גג אחת יחד עם מלך המשיח, וכעת הוא א' הרגעים שלשמם הם הגיעו – שירת ה'יחי' בהתלהבות מול פני הקודש.

בלילה, נערכת התוועדות חסידותית עם הרב שלמה יצחק פראנק, חבר לשכת הרבנות ומנהל מחלקת הנישואין בארץ הקודש.

הרב פראנק מלא וגדוש בסיפורים ואפיזודות מחיי השליחות שלו ולפניהם, והתמימים עושים אזניהם כאפרכסת ומקבלים חיות חדשה בעניני משיח וגאולה (ראה מסגרת: 'פנינים משולחנות הפארבריינגענ'ס').

בין השאר מתוועד הרב פראנק על הצורך 'להביא יהודים לרבי, לשבע מאות שבעים'. זוהי נחת־רוח עצומה לרבי שאין לשער, אומר הרב פראנק.


ש"ק פ' בא, ח' שבט

עם שחר צצים להם בזה אחר זה מנינים לקריאת התורה – כהוראת הרבי מלך המשיח שליט"א לעלות לתורה בשבת שלפני יו"ד שבט, ולשם כך לערוך מנינים רבים.

שיעור ה'דבר מלכות' המתקיים באופן קבוע מידי שבת לפני שחרית, תופס את מקומו בינות למנינים הרבים, והכיבוד המוגש באופן ד'אתפריעו' גורם גם לשאר המתפללים להצטרף לשיעור.

להתחיל ב'האדרת והאמונה' את ניגון ההמנון הצרפתי – 'הניגון של הרבי' – זהו נוהג קבוע אצל רוב החזנים. אבל 'היי.. היי.. א־ל אדון..' במנגינת 'אסדר לסעודתא' – מצביע על מגמה להכניס את הניגונים של הרבי בתפילת השבת ממנה מתברך יו"ד שבט. מגמה שאכן מתבצעת בהמשך התפילה.

כחמש דקות לאחר כניסת הרבי מלך המשיח שליט"א להתוועדות־קודש בשעה 1.30, מוזג הגבאי ר' מנחם נחום גערליצקי את היין לכוסו הק'. אז משתתקת שירת ה'יחי' בציפי' לשמוע את קולו הק' בברכה 'בורא פרי הגפן'.

בינתיים, לומדים חלק מהתמימים את ההנחה הבלתי־מוגהת מש"פ בא תשנ"ב.

בולטת בנוכחותה קבוצת הצרפתים בראשות ר' יעקב מאזוז מנתני'. הללו תופסים את שני צדדיו של השולחן המרכזי למול הרבי מלך המשיח שליט"א, ושרים בעוז ובמרץ.

בשעה 4.15 מתחילה תפלת מנחה, וכשליח ציבור ניגש הר' שמואל ערנטרוימירושלים עיה"ק תובב"א.

בשעה 6.07 לערך, פותחים בקידוש לבנה עם מלך המשיח. 'ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם', וכפי שהוסיף הרבי במענה על קידוש לבנה בו הושם דגש על קבלת מלכותו של הרבי שליט"א מלך המשיח – "ונתקיים בהם בשעת מעשה ובקשו . .ומצאו"!

כהוראת הרבי מלך המשיח שליט"א, נערכים ריקודים בשירה וזמרה 'עם דגלי המשיח' – לקול צלילי הקלרינט של ר' ישראל משה הכהן כהן, שלאחר כ20 דקות מצטרפים אליו צלילי התזמורת המורחבת.

בשעה 10.30 לערך, נפתחת סעודת המלוה־מלכה והתוועדות־חסידים בקשר עם סיום הל' סנהדרין והתחלת הל' עדות ברמב"ם, בהכרזת 'יחי' משולשת.

הר' מטוסוב מתכבד בסיום הרמב"ם, והר' יקותיאל מנחם ראפ מקשר את הסיומים לזמן בו הוא מתרחש. לאחר מכן מתוועדים משפיעים מהשכונה ומהעולם כולו.

בעיצומה של ההתוועדות מגיע ר' דוד נחשון, יו"ר ניידות חב"ד בארץ הקודש ומי שזכה להכריז לראשונה בפני הרבי מלך המשיח שליט"א את הכרזת הקודש "יחי אדוננו מורנו ורבינו המלך המשיח לעולם ועד", ומציין את חגיגת הבר־מצוה לנכדו הת' שלום דובער נחשון.

הרב איצ'ה שפרינגער קורא את מכתבו של הרבי מלך המשיח שליט"א לבר־מצוה, כשבשורת החתימה הוא מציין: "די חתימה פון מלך המשיח שליט"א".

הוא מסיים את קריאת המכתב בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו..', ולאחר מכן חוזר חתן הבר־מצוה את המאמר ד"ה 'איתא במדרש תילים' כפי שתורגם לאידית.

לוי'ק,

בשעת ההמתנה הארוכה לאורחים שי' שבירכו זה אחר זה את ברכת "הגומל", קראתי את שיעור החומש היומי בו נאמר "ויקוד העם וישתחוו", וכפירוש רש"י "ויקוד העם. על בשורת הגאולה, וביאת הארץ, ובשורת הבנים שיהיו להם".

המילים 'בשורת הגאולה' הקפיצו אותי מיד, אך במבט שני הביאוני לתמיהה רבתי – לו הי' כותב הפסוק "וירקוד העם", הרי זו התגובה הטבעית ל"בשורת הגאולה", אך מה השייכות בין "ויקוד העם" לבשורת הגאולה? וכי ראית מימיך אדם המקבל בשורה משמחת ובתגובה משתטח אפיים ארצה?...

א' התמימים שעמד לידי והאזין לפליאתי, שיתף אותי במחשבותיו והרהוריו בענין זה, ואני מוכרח לומר שיש ממש בדבריו:

נכון הדבר, שהריקוד הוא התגובה המתאימה ביותר לקבלת בשורה משמחת. נכון, לגבי כל בשורה שתהי'. אבל ב'בשורת הגאולה' יש ענין עיקרי ויסודי שיתקבל רק ב'קידה'.

את בשורת הגאולה אי אפשר לקבל בריקודים בלבד. הצעד הראשון לקבלת הבשורה צריך להיות "ויקוד העם"! קבל את האמת ממי שאמרה! התמסרות מוחלטת מתוך קבלת עול פנימית להפצת המסר והבשורה על כל פרטיו – גם אלו הנראים לנו לא מתאימים להפצה, או 'אורות' מרובים מידי שנראה לנו כי העולם איננו 'כלי' אליהם.

מכאן פורצת השמחה, מכאן פורצים הריקודים שיסחפו אליהם את העולם כולו לשירה וזמרה אדירה "עם דגלי המשיח" לקבלת פני משיח צדקנו.

רק ה'נשמע' המבוסס על 'נעשה' כיסוד ובסיס ראשוני – יוביל לתוצאות שיגרמו לנחת רוח לאבינו רוענו ולהתגלות המושלמת.

שליח הוא בר דעת לעצמו, כך אומר הרבי בדבר־מלכות חיי שרה, והוא צריך לבחון את קהל היעד שלו ולהתאים את ההשפעה לכלים שלהם. אבל – היסוד הראשון הוא: ביטול למשלח! "אופן המתקבל" הוא דבר הכרחי בקבלת פני משיח צדקנו, אבל הבסיס והיסוד הוא: לדעת מה עלינו לפרסם ולהפיץ, כשאת המסר הזה ללא שום פחתים ומגרעות, עלינו להעביר באותו אופן מתקבל.

ואת המסר הזה העביר הרבי מלך המשיח שליט"א לפני עשרים שנה בדיוק לעיני העולם כולו, ואת המסר הזה אנו כשלוחיו הנאמנים נפיץ לעולם כולו:

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!


אחיך החותם בציפיה לישועה (ולא בכדי שנוכל להנהן בארשת כבוד אם ח"ו נגיע לבית־דין של מעלה ונשאל: "ציפית לישועה"...),
מענדי
בית משיח – 770


 

פנינים משולחנות הפארבריינגענ'ס

בליל ש"ק פ' בא נערכה התוועדות עם החסיד ר' שלמה פראנק שי', חבר לשכת הרבנות בעכו והמחלקה לעניני נישואין. מהסיפורים ש'נשפכו' באותה התוועדות אפשר למלא ספר... אך נסתפק בליקוט מספר 'פנינים':


"אני על הרבי לא שואל..."

בתקופה בה הגעתי לכהן כרב שכונה בעכו, כיהן הרב שלום אהרן לופס ע"ה כרב העיר. א' הענינים בהם עסק הרב לופס בהתלהבות – הי' התפילה בזמן הנץ. הוא עורר מעל גבי כל בימה אפשרית על גודל החשיבות בתפילה בנץ, ואף אמר דברים בסגנון של "תפילה אחרי הנץ – היא פסולה"!

כששמע הרב לופס שהגיע לעירו רב חבד"י, שבבית הכנסת שלו מתחילים את התפילה בשעה עשר, הוא ניגש מיד לגעור בי – היתכן שאני מתחיל את התפילה בשעת צהריים שכזו?!

לא עזרו כל הוכחותיי ההלכתיות וטיעוניי התלמודיים – הלה נותר בשלו: תפילה בשעה כזו מנוגדת להלכה ופסולה!

כשראיתי שהויכוח עומד להסתיים ללא תועלת, סיימתי באמירה: "נו, מה אתה רוצה ממני, הרבי מליובאוויטש מתפלל בשעה הזו!"

הרב לופס הגיב מיד: "כמובן, על הרבי מליובאוויטש אני לא שואל שאלות, השאלה היא עליך – איך אתה מתיר לעצמך להתפלל בשעה כזו?" עניתי, שמכיוון שהרבי מתחיל את התפילה בבית הכנסת שלו בשעה עשר, גם אני נוהג כך.

כששמע זאת, נעלם כל כעסו וקצפו שהי' עד עתה, והוא חיזק את ידי. (שנים לאחר מכן, כשנערך הקמפיין לפני ה'סאטעלייט' הגדול של יו"ד שבט תשנ"ג – הקריא א' הפעילים את נוסח המודעה על קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח לפניו, והוא אמר מיד "תתלה!")


"יעבדוך עמים..."

לאחר פתיחת מקוה טהרה בעיר עכו, רבצו על גבי חובות כבדים שהצטברו לסכום גדול מאד.

העירייה כבר שלחה התראה לפני ניתוק המים, אך טעות מסויימת הובילה אותם לשלוח את החשבונית לבית הכנסת בו אני מתפלל שחרית מידי בוקר, במקום לבית הכנסת שלי בו נפתח המקוה.

גבאי בית הכנסת הבינו את הטעות, והניחו את החשבונית במקום בו אני יושב בעת התפילה. כשהגעתי לבית הכנסת, ראיתי את החשבונית, ובאנחה הכנסתי אותה לתיק הטלית ותפילין.

כשהגעתי לביתי, הוצאתי את המעטפה עם החשבונית, ולפתע שמתי לב שבתוך המעטפה מונח סכום כסף נכבד... 'חשד' מסויים הי' לי לגבי דוקטור היושב על ידי בתפילה, שכנראה ראה את החשבונית והחליט לתת את התרומה כ'מתן בסתר'.

מיד פניתי לזוגתי תי', ובקשתי ממנה לדאוג לסילוק החובות באמצעות סכום כסף זה.

כשהגיעה זוגתי לעירי' ועמדה בפני הפקידה האחראית לנושא זה, נענתה ש"אין שום חוב!". בתחילה היא ניסתה להתווכח ולבקש ממנה לבדוק היטב, אך בשלב כלשהו הבינה שמוטב לה להשאיר את המצב על כנו...

כשחזרה אלי וסיפרה לי את פרטי המעשה, ביקשתי ממנה שוב לבדוק מיהו זה שסילק את החוב – לדעת למי לגמול תודה... ואכן, בבדיקה חוזרת התברר שסילוק החוב נעשה באמצעות כרטיס אשראי המשתייך לא' בשם אחמד...

בתחילה חשבתי שזו טעות, וכיון ש'גזל הגוי אסור', ניסיתי לברר מיהו אותו גוי שטעה ושילם במקומי. לאחר בירור מדוקדק, הגעתי לערבי תושב עכו, שקיבל את ברכתו של הרבי מלך המשיח שליט"א באגרות־קודש לעריכת חוזה שהניב תשואות עצומות, וראה צורך לגמול טובה בסילוק החוב לעירייה...


"אַ רבי'ס אן ענטפער איז דאך דבר הוי'.."

בתהליך מעברי לישיבת תומכי תמימים, אירעו שני מקרים בהם נתקל אבי, דיין חשוב בתל אביב, ברוח הקודש גלוי' של הרבי מלך המשיח שליט"א, מה שגרם לו לשמוח בתהליך:

בעיר תל אביב הי' יהודי תלמיד־חכם שלפי ההלכה הי' עליו לגרש את אשתו. דא עקא, שבהיותו תלמיד־חכם הבקי היטב בפרטי ההלכות, הצליח בכל פעם מחדש לסבך את בית הדין ולפסול את הגט או לעכב את כתיבתו.

בשלב מסויים, החליט בית הדין לכפות אותו לכתוב גט כנוסח שיוכתב לו. אך הלה, שהחשיב את עצמו כחב"ד'ניק, טען שאינו מסכים לכתוב גט לפני שיקבל על כך הוראה מהרבי שליט"א!

בצר לו, פנה אבי במכתב לרבי, אליו צירף את כל הפרוטוקולים, הדיונים והנימוקים – וביקש מהרבי שיורה לו לגרש את אשתו! כעבור זמן, הגיע המענה מהרבי מלך המשיח שליט"א: "יעשה כעצת בית הדין".

בתחילה, התרגז אבי על הנוסח המוזר במקצת – מדוע לא מורה לו הרבי במלים מפורשות – לגרש את אשתו! אך לאחר מכן, נוכח לדעת כי דווקא תשובה זו פתרה את הבעי'..

אותו יהודי, הסכים כעת לכתוב גט לאשתו, אך התנה זאת בכתיבת הגט במקום מסויים דווקא בו הוא חפץ.

בכתיבת שם המקום בגט, ישנם סיבוכים ובעיות רבות. כך לדוגמא, הדיינים בבית הדין בנתני' – במשך השנתיים הראשונות ערכו גיטין רק בתל־אביב! רק לאחר שנתיים הצליחו להגיע למסקנא הסופית כיצד לכתוב את שם העיר, והיכן היא יושבת – "על כיף ימא", "על מי נהרות" וכו' וכו'.

בבחירת אותו מקום, רצה אותו יהודי לסבך את בית הדין, במשך הזמן שיידרש לדיונים בנושא כתיבת שם המקום, לאחריהם הוא יחליט שרצונו במקום אחר, וכך הלאה.

לאחר תשובתו של הרבי מלך המשיח שליט"א "יעשה כעצת בית הדין" – לא הי' לו מקום לעקשות כזו, 'עצת בית הדין' היא שתכתוב את הגט כאן בתל אביב...


"הרי יש לה עוד שם.."

המקרה השני אירע, כאשר אחותי השתדכה עם בחור מבית חב"די. בשלב מסויים, עורר הצד השני בעי' – שם החמות ושם אחותי זהה לחלוטין.

ללא נסיון חקירות ודרישות – הם כתבו לרבי על השידוך, ושאלו מה לעשות בקשר לשם הכלה?

הרבי שליט"א ענה נחרצות: "הרי יש לה שם נוסף!" ואכן, כאשר שאלנו את אבי, נודע שלאחותי יש שני שמות שניתנו לה על שם סבתה – אמו של אבי, שנפטרה ל"ע ממש לאחר לידתו, וכך אף אחד לא זכה להכיר אותה ואף לא לעלות על קברה. והיחידי שידע משמה הנוסף של אחותי – הי' אבי, שלא ידע מהשאלות שנתעוררו.



 

לתרומות, הקדשות, רעיונות, הארות והערות - ניתן לפנות לכתובת הדואר: vaa...@gmail.com


יחי המלך המשיח!
ועד "חיילי בית דוד"
770 בית משיח
12_בא (2).docx
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages