ב770 מרגישים את הטוב
שבטו"ב תמוז
לוי'ק, אחי היקר!
השבוע קראנו בתורה על פינחס בן אלעזר. "בן פוטי" שתכונות נפשו הטבעיות כללו אכזריות מופרזת, אך הם היוו מסיכה בלבד למהותו החסדנית – בן אהרן הכהן, שמשכין שלום בין אדם לחבירו.
כנגדו ניצב זמרי בן סלוא, מי שכיהן בתפקיד נשיא הדואג לשלום אנשי שבטו, וכאשר הם נכשלים – הוא מתריס "מותרת"! ומצטרף למעשיהם בכדי להגן עליהם. אך גם מעשה חסד זה – מסביר הרבי מלך המשיח שליט"א בחלק ח מלקו"ש – היווה מסכה בלבד לאכזריותו השמעונית הבאה לידי ביטוי בהגדלת חרון אף של מקום בעת מגפה.
בעיצומו של אירוע החסד, מתגנב לו טרוריסט אכזר, והורס את הכל. למול חריקות השיניים המסננות "שוב הוא מנצל את איצטלת הקנאות להצדקת הסדיסטיות שלו" – הוא מגלה את פרצופו האמיתי של הנשיא השמעוני, והשלום והשקט שבו לשרור במחנה. המגפה נעצָרָה.
"לכן אמור, הנני נותן לו את בריתי שלום. והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם".
פינחס מקבל שי אישי מבורא העולם, על אשר השיב את חמתו מבני ישראל והם לא כלו בקנאתו.
למהותה של המתנה, מסביר רבינו בחיי: "שמעתי שהמלה היא נוטריקון "שלא למות", וזה מחזק קבלת רבותינו ז"ל כי פינחס זה אליהו, וכן מצינו בעצמו שאמר: "קח נא את נפשי ממני כי לא טוב אנכי מאבותי", כלומר מאבותי שמתו, ומפני שמאס חיי העוה"ז נתן לו חיי העוה"ב ועלה בסערה השמימה".
הוא מסביר כיצד ע"פ הקבלה, השכנת השלום מקבילה לחיים נצחיים. ולכן הפך פינחס לאליהו, "ומכאן היה ראוי שיחיה לעולם".
בסיומו של הביאור, הוא מתעכב על הרמזים בשמו, ומסיים: "והיה פינחס דור שביעי ליעקב אבינו, כשם שהיה חנוך שביעי לאדם, והם כנגד יום השביעי שהוא שבת, והוא יום המנוחה והחיים, וזה מבואר".
הצדיק השביעי, כך קובע רבינו בחיי, חי לעולם. כך היה חנוך שעלה בגופו השמימה, וכך פינחס – זה אליהו.
אנו יודעים על עוד כמה 'שביעיים' כאלו.. הראשון עליו נאמר 'כל השביעין חביבין' – משה רבינו ש'לא מת' ונשמתו נשארת בגופו הגשמי של כל נשיא דור,
וה(גואל) אחרון – נשיא הדור השביעי, הממשיך בחיים נצחיים ללא הפסק בעולם הזה הגשמי, אותו יגאל תיכף ומיד ממש, נאו!
בתפילת שחרית, מובל על כסא גלגלים לקדמת בית הכנסת חסיד ישיש המרותק לכמה מכשירים וצינורות. הר' ווילענסקי, שנראה שהגיע היישר מבית הרפואה – בא להתפלל שחרית עם הרבי מלך המשיח שליט"א, ולהשתתף בהנחת התפילין של נכדו המרוגש.
לאחר התפילה מוקרא קטע בעניני משיח וגאולה. בכדי להביא את הגאולה עוד לפני י"ז בתמוז, אומר הרבי, יש להוסיף בצדקה עוד היום. הקטע מוקרא אחרי שחרית, אך השפעתו נמשכת, כמובן, גם לאחר התפילה הבאה.
משמאל לארון הקודש נחגגת בר המצווה של הת' מנחם מענדל הולצמן מבופלו. דודו, ר' שמואל קראוס מזכיר הביד"צ, יושב ומתוועד עם התמימים המתאספים סביב לשולחן.
בלילה, מתוועד ר' יצחק אייזיק לנדא במלון 'אש"ל – הכנסת אורחים', שם חוגג הת' ישראל גרנובטר את ה'וואָרט' שלו.
הר' לנדא פונה לחתן בלשון הפסוק "האיש אשר בנה בית חדש . . ילך וישוב לביתו". אחרי החתונה, צריך מידי פעם לחזור הביתה – לתומכי תמימים. להשתפשף, ללמוד ולהתוועד. 'פן ימות במלחמה' – שלא תיפול חלילה, במלחמת בית דוד להבאת ההתגלות...
בשעות אחר הצהריים המוקדמות, מתחילות חופות להיערך בחזית 770. אחרי השקיעה לא יתאפשר הדבר.
שלשים שנה קודם, הי' המחזה מזכיר לרואהו: הנה, הלילה מתחילים דיני האבלות! ומעורר אצלו רגשות של צער על חורבן הבית.
בעמדנו על סף הגאולה, אומר הרבי מלך המשיח שליט"א, מעלים ימי בין המצרים זכרונות טובים. הם מזכירים כיסופים לבית המקדש השלישי, שבנוי ומשוכלל כבר עתה למעלה, ותיכף יגלה ויבוא משמיים, ברגע כמימרא!
האחראים על מערך השיעורים בעניני משיח וגאולה ב770, תלו הלילה מודעות על השיעורים שיתקיימו במהלך ימי בין המצרים בהלכות בית הבחירה, כהוראת הרבי מלך המשיח שליט"א.
ליל טו"ב תמוז נחגג בהתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית, בה מתוועד ר' יהודה פרידמאן, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בשכונת מיל בייסין – שהיום חל יום הולדתו.
עקב עריכת ברית מילה, לא אומרים בתפילת שחרית את התחנון ו'אבינו מלכנו' הארוך.
שמו של הרך האחראי לדילוג נקרא בישראל: רפאל יוסף, בן למשפחת פיקאר משכונת המלך.
בקריאת התורה מוצא ספר התורה של משיח, ממנו נקראת בשחרית ומנחה הבקשה: וסלחת לעווננו ולחטאתנו ונחלתנו!
לאחר תפילת שחרית והקראת קטעי הגאולה ו'היום יום', מוסיף המקריא הלכה יומית מתוך הלכות בית הבחירה להרמב"ם.
לקראת תפילת מנחה, מציב איש ה'ועד המסדר' את הסטענדער האדמוני בקרן הבימה. מיקרופון אלחוטי מתמקם בראשו. הנורה מהבהבת, קולו של הרבי יוכל להשמע היטב בחלל בית הכנסת.
שירת ה'יחי' לא נשמעת בסיום התפילה. הקהל נשאר עומד על מקומו, מצפה לשמוע את ה'דברי כבושין' מפיו של הרבי מלך המשיח שליט"א.
חצי שעה לפני תפילת ערבית – שהוקדמה לשעה 9.06 – מתקיים שיעור מיוחד עם ר' גרשון אבצן, כפתיחה למערך שיעורי הלכות בית הבחירה.
הר' אבצן מסביר בשפתו המיוחדת על הנחיצות וההכרח בלימוד תורת הבית, החובה לעשות כל שביכולתנו בבנייתו, ולא לשקוע בבכי וגעגוע.
לאחר תפילת ערבית מחלקים אנשי 'לשכת עושי חביתין' לקהל 'סעודת שלמה בשעתו'.
בביתו של ר' עמי ליאני, מתוועד ר' אייזיק לנדא עם תלמידי התמימים, בפעם האחרונה לפני נסיעתו ארצה.
בימי הקיץ הלוהטים, כשבית חיינו מתרוקן מרוב יושביו – אומר הר' לנדא – עלינו לשמור על 770 כמקום טוב ומאושר, שנוכל לחזור אליו ולחוש כדג במים.
אם נסכם בקצרה את הנושאים עליהם דובר בהתוועדות – יהי' עלינו לכתוב את כולה... הר' לנדא מנצל את ההתוועדות האחרונה, ומדבר על כל התחומים הדורשים חיזוק.
שעתו האחרונה של סדר נגלה אחה"צ, מנוצלת לטובת הלימוד בהלכות בית הבחירה, כהוראת הרבי מלך המשיח שליט"א לימים אלו.
שיעור מיוחד מתקיים במערב 770, המחלק את השעה לשלש: בתחילה, מלמד הת' משה יצחק העכט את מסכת מדות. המסכת עוסקת אמנם בבנין הבית השני, אך ה'תוספות יום טוב' מבהיר, כי הלימוד בה נחוץ גם לנו – לולי ידע מקיף בבנין הבסיסי, לא נוכל למצוא את ידינו ורגלינו בקריאת תבנית הבית השלישי.
בעשרים הדקות השניות, נלמדים הלכות בית הבחירה מספר משנה תורה להרמב"ם – עם ביאורי הרבי מלך המשיח שליט"א.
בקובץ הראשון שהודפס ע"י קה"ת לקיום הוראת הרבי בלימוד עניני בית המקדש, מספר מוסר השיעור, הוכנסו בתחילה פסוקים מספר מלכים המתארים את הבית הראשון. אך הרבי הורה להשמיטם.
איננו לומדים על ההיסטורי' המפוארת של עם ישראל, גם לא על תכנית בני' עתידית. אנו מתכוננים לירידתו של הבית השלישי ברגע כמימרא, ולכן אין לנו צורך בפרטי הבית הראשון – בשונה מהבית השני, שפרטיו המבוארים בהלכות שלפנינו נוגעים לבנין הבית השלישי.
אחריו מלווה אותנו הת' משה חיים יהושע עמית בסיורו של יחזקאל הנביא ומלאך ה' בבית המקדש השלישי. בעזרת החוברת המיוחדת שיו"ל ע"י איגוד תלמידי הישיבות העולמי ב770, והמפה הנפרשת מאחור – הולך ומתרקם לעינינו ציור בית העולמים.
בלילה מתקיימת ההתוועדות השבועית למחונכי ישיבת חח"ל צפת וסניפי', בפינה הצפונית-מזרחית של 770.
לאחר תפילת שחרית חוגג הת' ישעיהו ליבעראוו מברזיל את היכנסו בעול המצוות, כשמשמאל לארון הקודש מתקיימת ברית-מילה.
בר מצווה נוספת מתקיימת למרגלות בימת התפילות. ר' יהודה פרידמאן, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בשכונת מיל בייסין הסמוכה – מתוועד עם המשפחה הנמנית על קהילת הבית חב"ד שבהנהלתו.
אחר הצהריים, נבחנים תלמידי הקבוצה על הסוגיות הנלמדות בנגלה. המבחן מתקיים בכתב ב'געצל'ס שול'.
בשעה 7.30 מוסר ר' זלמן ליבעראוו, שליח כ"ק אד"ש מה"מ בפלטבוש – שיעור בשפת המדינה בדבר מלכות השבועי, במרכז 770.
את השיעור העיוני הקבוע בעניני משיח וגאולה, מוסר השבוע הת' דור ביטון – שמלמד מן המקורות על הנושא 'נשיא הדור – משיח שבדור'.
בסיום תפילת שחרית, מכריז ר' אברהם'ל סאָריטשעוו – שליח בא' משכונות פאתי קווינס – את הכרזת הקודש 'יחי אדוננו'.
לאחר התפילה, מכניס ר' יוסף יצחק כלפון את בנו בבריתו של אברהם אבינו. 'שנת המאתיים' בעיצומה, וכמו תינוקות רבים בזמן האחרון – נקרא שמו בישראל שניאור זלמן.
התקופה נותנת אותותי' גם בקובץ הלימוד שיו"ל ע"י ה'מבצעים סנטר', בו מתווספת השבוע הלכה מהלכות בית הבחירה להרמב"ם.
בשעה 9.00 פוצח הש"ץ ר' מנחם מענדל שגלוב ב'לכו נרננה', ועמו הקהל המרנן ומריע לצור ישענו.
למרות הדילול היחסי בקהל, נשמעת שירת ה'יחי' שבסיום ה'לכה דודי' בחיות וההתלהבות המתחזקת משבת לשבת ביתר שאת ויתר עז. 'איך יתכן שלאחר שירה כזו, הרבי עוד לא התגלה'? מביע בכאב א' מהקהל את ההרגשה הכללית.
שיעור ה'8 דקות' הזכור לך בודאי מתחילת ימי החורף – חוזר השבוע בכל עוצמתו! הפעם, נמסרת שיחתו המיוחדת של הרבי מלך המשיח שליט"א בענין לימוד תורת הבית, ע"י הת' בנימין קירינברג.
בתפילת שחרית אנו שומעים שוב את קולו של ר' מנחם מענדל שגלוב, מנעים במתינות ובנחת.
חדי העין שבקהל, שמו לב כי בעת אשר אמר הר' יוסף ישעי' ברוין את המלים "שלא יכבה נרו לעולם ועד" – הפנה את מבטו לכיוון הכסא של הרבי מלך המשיח שליט"א...
בסיום תפילת מוסף, מוקראת הלכה יומית בעניני בית הבחירה – "אין בונין את המקדש בלילה, ואין בנין בית המקדש דוחה יום טוב".
"אומר הרבי מלך המשיח", מגביה המקריא את קולו וממשיך: "שבמה דברים אמורים – בבית ראשון ושני, אבל בית המקדש השלישי ש'בנוי ומשוכלל למעלה' – יכול לבוא גם ביום השבת"!
הוא מסיים ב"כן תהי' לנו – משיח נאו, ובית המקדש נאו"! אז מכריז הגבאי, ר' זלמן ליפסקער, על זמן ההתוועדות-קודש של הרבי מלך המשיח שליט"א.
בשעה 1.30 ניגש הגבאי בדחילו ורחימו למזיגת היין לרבי מלך המשיח שליט"א.
חתנים אַיִן, ומשך הזמן הקרוב – קודש להתוועדות עם הרבי. אף רחש זר אינו נשמע, אנא ומלכא בלחודוהי.
בשעה 7.00 אחה"צ, מוסר הת' משה לידר שיעור מיוחד בעניני בית הבחירה – משיחות הרבי מלך המשיח שליט"א.
בתפילת מנחה שהחלה בשעה 7.45, משמש כש"צ בפעם הרביעית ר' מנחם מענדל שגלוב. בעל הקריאה הוא ר' נחום קאפלינסקי.
כשעה ומחצה לאחר צאת השבת, נפתחת התוועדות חסידים וסעודת מלוה מלכה המסורתית בהכרזת 'יחי אדוננו'.
ר' יוסף רייצעס מתכבד בסיום הל' ביכורים והתחלת הל' שמיטה ויובל ברמב"ם, ור' יקותיאל מנחם ראפ מקשר את הסיומים לזמן.
לוי'ק,
ביום שלישי השבוע קראנו בשיעור התהלים היומי את הפסוק "כי טוב יום בחצריך מאלף, בחרתי הסתופף בבית אלוקי מדור באהלי רשע". "טוב יום אשר בחצריך ולמחר ימות, מלחיות אלף שנים במקום אחר. בחרתי הסתופף על הסף ועל המזוזות לשקוד, מלהיות דר בשלוה באהלי רשע" (פירש"י).
חסיד שקורא את הפסוק, בפרט כשהוא נמצא בבית חיינו – מקביל מיד בין "חצריך" ו"בית אלוקי", לבית המקדש של זמן הגלות – 770. והוא מזדהה היטב עם תוכן הפסוק – כדאי יום אחד ב770, מאלף ימים במקום אחר.
התבוננות בהמשך הפסוק – "הסתופף בבית אלוקי מדור באהלי רשע", תגרום לו לתמיהה:
לאחר הבהרת המעלה שבחצרות קדשנו, "טוב יום . . מאלף" – כלום נדרש דוד המלך למצוא את מעלתו של בית האלקים על "אהלי רשע"?!
אולם, כשקוראים את המזמור בשבוע פ' פינחס, וחיים עם הדבר־מלכות השבועי – מקבל הדבר הבנה פשוטה.
בדבר־מלכות, מסביר הרבי, כי אל לו לאדם להרהר מה הי' אילו הי' הוא נמצא במקום אחר, מקום טוב יותר. עליו לעשות את הנדרש ממנו במקומו הוא – "עשה כאן ארץ ישראל".
בהערה, מביא הרבי את חידושו של המאירי המתייחס למקום ממנו יוצאת הוראה לעולם כ"ארץ ישראל". ובשבילנו, כחסידים, ה"ארץ ישראל" עלי' נסוב הביאור בדבר־מלכות – הלא הוא בית משיח 770.
בכל נקודה בעולם בה יימצא חסיד, לא תהווה אי נוכחותו ב770 פגם כלשהו בהתקשרותו. אדרבה – זוהי שליחותו, לעשות ממקומו '770'.
כמובן, גם החסיד הזה נדרש מפעם לפעם לנסוע לרבי מלך המשיח שליט"א, לשאוב חיות וכח על מנת 'להביא' את 770 אליו. אך אם הוא אכן עושה את עבודתו כדבעי, כיצד יכול הוא להסתופף בבית אלקינו בעוד אנשי עירו כוספים לאור הגאולה...
רק אם שהותו במקום בו הוא נמצא אינה מביאה כל תועלת למקומו – המקום נותר בגדר "אהלי רשע", יהי' עליו לחזור לארץ ישראל, לבית חיינו, עד שיוכשר להיות כלי מאיר. 'פנימי' שכתוצאה משלימות עבודתו הפרטית הוא מכריז בפני כל מי שיכול להגיע אליו:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!
אחיך,
מענדי
בית משיח – 770
סיפורים משולחנות הפארברענגענ'ס
תיגש למזכירות, הם יביאו לך מכונית...
באחת מההתוועדויות שנערכו השבוע, סיפר הר' יצחק אייזיק לנדא, משפיע בישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש בצפת:
בחור אחרי 'קבוצה', נסע לשליחות בא' מישיבות 'תומכי תמימים' בארצות הברית. הוא השקיע את כל כחותיו ומרצו בשליחות, והביא תועלת רבה לתלמידי והנהלת הישיבה. לאחר משך זמן בו למד בישיבה, קיבל לפתע הוראה מהרבי מלך המשיח שליט"א – עליך לנסוע לעיר פלונית, ולפתוח שם בית-ספר לילדים יהודיים שאין להם מקום תורני ללמוד בו.
הנהלת הישיבה לא קיבלה בעין טובה את הבשורה. הבחור הי' לכח עזר חשוב מאד בישיבה, והם לא ששו לנוכח הרעיון שיהי' עליהם להסתדר בלעדיו. המשפיע פנה אליו, וביקש ממנו לכתוב לרבי, ולספר לו על דעת הנהלת הישיבה – כי לטובתו, ולטובת הישיבה, עדיף שימשיך ויישאר בישיבה. הוא עשה כעצת המשפיע, וכתב לרבי כדבריו. הימים נקפו, ותשובת הרבי בוששה מלבוא.
בהגיע זמנו הנקוב לחזור ל770, פגש בו המזכיר הר' חודקוב, ושאל אותו האם הוא מוכן לנסיעתו למקום אשר אמר לו הרבי. "מה זאת אומרת"? תמה הבחור, "הלא כתבתי לרבי על דברי המשפיע, ומשלא קיבלתי תשובה – כיצד אתכנן את נסיעתי"?
בתגובה, אמר הר' חודקוב כי הרבי אכן קיבל את מכתבו, ואף ענה עליו. "מהי אם כן תשובת הרבי"? שאל הבחור. "הרבי אמר שבאפשרותך להישאר בישיבה". הגיב המזכיר, ועוד קודם אנחת הרווחה שנפלטה מפי בן-שיחו הוא המשיך ואמר: "אך באפשרותך גם לנסוע למקום אליו צוּוֵיתָ לנסוע". המשפט שאמר הרבי הי': אם הוא רוצה להישאר, יהי לו אשר לו!
לשמע המשפט האחרון, הוא ביטל את כל תכניות ההישארות בישיבה. הוא לא רצה להיכלל תחת קטגוריית החסידים שהרבי מאחל להם "יהי להם אשר להם"...
עוד באותו יום – שהי' ערב שבת קודש, סודרה לו 'יחידות' אצל הרבי! בדחילו ורחימו הוא נכנס לחדרו הק' של הרבי מלך המשיח שליט"א, וקיבל הדרכה בנוגע לשליחות לקראתה הוא צועד.
בסיום היחידות, התעניין אצלו הרבי באיזה תחבורה הוא מתכנן להשתמש בכדי להגיע לעיר המבוקשת. "באוטובוס", הגיב הבחור בפשטות. "מדוע"? שאל הרבי. הרי אתה יודע לנהוג, ובאוטובוס חם וצפוף!... – לנהוג יודע אני, השיב הבחור. אבל כסף למכונית – אין לי!
"גש למזכירות", אמר הרבי. "תבקש מהם שיביאו לך מכונית"... הרבי מלך המשיח שליט"א דואג למתמסרים אליו, עד לפרט הכי אחרון בגשמיות וברוחניות.