שבתי בבית ה' כל ימי חיי!
אל תסתר פניך ממני!
לוי'ק, אחי היקר!
א-ל-ו-ל! הדגים שבים רועדים, יהודים לתפילתם משכימים, וחסידים פותחים מאמרים אלוליים. אני לדודי, שובה ישראל, לקוטי תורה, מאמרים של הרבי מלך המשיח שליט"א – ובלבד שיעסקו בתוכנו של חודש אלול.
בקרן זוית ישבו שני תמימים ועסקו בלהט במאמר ד"ה "ביום השמיני עצרת". לפליאת הסובבים, הם השיבו בפשטות: מה זאת אומרת?! הלא התכלית והשלימות של חודש אלול, הימים הנוראים, וזמן שמחתנו – היא בשמיני עצרת! וכבר חזרו לדיוקי המאמר – עצרת מלשון קליטה, המקיף נמשך בפנימי, וכו'.
תשובה מקורית אמנם, אך לא משכנעת... סביר להניח, שהשומע אשר דעה בקדקדו, יעדיף להמשיך במאמרי העבודה של חודש אלול. "הלכות החג בחג" – עבודתו של שמיני עצרת תגיע אף היא בזמנה, אך בכדי להגיע אלי' – יש להתחיל מ"אני לדודי".
•
בסמיכות לשיעור רב המשתתפים בדבר מלכות השבועי, נצפתה חברותא ההוגה בשיחה נפלאה של הרבי מלך המשיח שליט"א על מצב אומות העולם לעתיד לבוא.
מדוע לא תצטרפו ללימוד הדבר מלכות? נשאלו. והשיבו מיד: הרבי רוצה לימוד גאולה ומשיח, וקיום ההוראה בהידור הכי מושלם הוא בלימוד על הגאולה בטהרתה! לא על העבודה הנדרשת בסוף זמן הגלות!
והנמשל מובן: הלימוד בעניני הגאולה נועד בכדי "לחיות עם הזמן". להפיק את ההוראות הנדרשות ולהתנהג באופן המתאים לזמן הגאולה.
חודשיים לאחר הוראתו הידועה של הרבי מלך המשיח שליט"א בש"פ תזו"מ לפרסם כי הדרך הישרה, הקלה והמהירה ביותר מבין כל דרכי התורה לפעול התגלות וביאת משיח צדקנו – היא בלימוד התורה בעניני משיח וגאולה,
מבהיר הרבי בש"פ בלק, כי עדיין קשה להציב את האדם במקומו הגאולתי. ולכן, יש ללמוד עניני גאולה ומשיח לא (רק) בתור "סגולה" לקרב ולמהר את ביאת המשיח, אלא (גם ו)בעיקר כדי לחיות עם ימות המשיח. לידע ולהכיר שאנו נמצאים באותה תקופה נפלאה עלי' אנו לומדים, ולהוריד את הלימוד להנהגה מעשית.
ולמי שעדיין נותר עם ספיקות, מוסיף הרבי להסביר בשבת שלאחר מכן, בדבר-מלכות פינחס: עבודתו של היהודי היא לעשות כאן ארץ ישראל. להכניס עכשיו, ברגע האחרון של הגלות, את הגאולה.
לא די לצפות ולבטוח בבואה של הגאולה ברגע הבא. ללמוד ולהתפעל מגאולה עתידה – עבודתנו העיקרית היא לחיות את ימות המשיח דווקא עכשיו. ברגע שעדיין נחשב כזמן גלותי.
ולימוד כזה – מוצאים רק בשיחות הדבר-מלכות. אותם שיחות שנאמרו מלכתחילה עבורנו, בני תקופת ימות המשיח. הפוקחות את עינינו להכיר במציאות האמיתית, ומדריכות אותנו כיצד להתנהג בעולם כזה.
דבר מלכות שופטים! מתעורר כל יהודי אשר לב בשר בקרבו, ויש לו מושג כללי בנושא אודותיו נסוב ה'דבר מלכות' השבועי.
עם אותה כותרת זעקה מודעה שנתלתה היום בשעות הצהריים. אם ברצונך לרכוש בקיאות וידע בפרטי' העיוניים של שמחה, הציעה, בא לשיעור הקבוע בדבר מלכות שיימסר השבוע ע"י הת' משה חיים עמית.
תפילת מנחה עם הרבי מלך המשיח שליט"א, מזמורי התהלים שנקראים ע"י ר' יקותיאל מנחם ראפ, הקראת שיחה קצרה ובקשה לקישור התורה והתפילה עם הוספה בצדקה, ריקודי יחי סוערים... והשולחן שמשמאל ארון הקודש מתמלא בעשרות תמימים שגם אם תאי מוחם לא מסוגלים למחוק אף פרט מהשיחה המיוחדת – הם חשים צורך לחזור ולשנן את השיחה, ולהוסיף 'ברגש השמחה והתפעלות הלב' בשיעור ברבים.
כיבוד מוגש בשפע, תרומת הת' אליהו דינרי שבשעות אלו נחגגים נישואיו עם ביתו של המשפיע ר' עופר מיודובניק, וכמנהג חתנים רבים – עורך 'סעודת עניים' לתלמידי הישיבה המרכזית ב770.
היום מתקיימת הכנסת ספר תורה לאחד מבתי הכנסת בשכונה, וכפי המנהג – לא אומרים תחנון בתפילה.
'קול רבתי עם בהמליכו'. קולות הילדים שנשמעו בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו' שבסיום התפילה, רבים יחסית לימים האחרונים. היו אלו חיילי מחנה 'אורו של משיח' שצברו כחות מחודשים במנהטן שבפענסילוועניא, והיום חזרו לביתם ומקור חיותם – בית חיינו שבבבל.
גם ישיבת הקיץ שהתקיימה באותו מקום, של תלמידי תות"ל 'אור מנחם' – מתפזרת, ו770 מקבל פנים חדשות של תמימים צעירים השוקדים על התורה והעבודה.
בשעה 11.00 נפתחת התוועדות חסידים בקשר עם סיום הרמב"ם, בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו'.
את הסיום – הראשון בספר קרבנות, על הלכות קרבן פסח – עורך ר' יעקב באק.
מתכיף סיום להתחלה, ר' דניאל גרין המקריא את התחלת הלכות חגיגה, ונושא דברי התעוררות בקשר ל"ראשי תיבות החמישי של אלול" – בענין הגאולה, שצריכה להיות חדורה בכל פרטי עבודת חודש אלול.
ר' נחום מרקוביץ מספר על רשמיו מהשיחה שנשא הרבי מלך המשיח שליט"א בלשון הקודש בפני מצוייני צה"ל – בה זכה להשתתף בגופו. בשיחה אומר הרבי, שבחודש אלול יכולים העם לגשת אל המלך שבשדה, "והוא שומע את בקשותיהם בסבלנות".
בהמשך, מקשר ר' יקותיאל מנחם ראפ את הסיומים לפרשה והתאריך.
בהתוועדות הקבועה בפינה הצפונית מזרחית, עורך הת' ברוך באראדקין את סעודת ה'חתן מאהל' כמנהג הרבי שליט"א מלך המשיח, וחוזר מאמר דא"ח.
היום מתחילים לומר את המזמור 'לדוד ה' אורי'. כמו בכל פעם מחדש, נזכרים בווארט הידוע על הפסוק 'שבתי בבית ה' כל ימי חיי . . ולבקר בהיכלו' – גם כשאנו יושבים בבית חיינו 'כל ימי חיי', מבקשים אנו שנחוש את אותו רגש של 'מבקר', כזה שהגיע לזמן קצוב וכל רגע בבית המקדש מנוצל אצלו. את אותה התפעלות והתרוממות-רוח מכל תפילה עם הרבי מלך המשיח שליט"א.
"בבית רבינו" תוקעין להתלמד. הרבי מלך המשיח שליט"א מבאר (בלקו"ש חל"ד), שתקיעה זו היא מעין ה"תקיעה אחת" שבסיום תפילת נעילה. "קול פשוט" שמבטא את צעקתה הפנימית של הנשמה. "עד מעין ה"שופר גדול" דלעתיד לבא". ובמשך היום, מנסה כל אחד את כוחו בתקיעה – בלבד שיצא אותו "קול פשוט".
אחר הצהריים מכניס ר' יוסי חן מרובע קווינס את בנו בבריתו של אברהם אבינו, בבית חיינו. כמוהל, משמש אביו ר' אהרן, שליח הרבי שליט"א מלך המשיח בקרב עדת הגרוזינים בקווינס.
בתפילת מעריב, מגלים המתפללים בהתפעלות חתן ש'נמלט' מריקודי החתונה הנערכים באולם ה'ליובאוויטשער ישיבה'. זהו הת' ברוך באראדקין שאיננו מסוגל לוותר על תפילה אחת עם הרבי מלך המשיח שליט"א, בטח לא ביום החתונה...
שירת ה'יחי' בכניסת הרבי מלך המשיח שליט"א לתפילת שחרית ומוסף, מקבלת את המנגינה שהותאמה בבית חיינו למילים 'כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה'.
בסיום התפילה, לאחר הכרזת הקודש 'יחי אדוננו', נשמעת תקיעת השופר מפי ר' מרדכי ענתי, שליח הרבי מלך המשיח שליט"א ומנהל 'בית משיח' בפלורידה.
בערב, חוגג ר' שלום שאנאוויטש 'אפשערניש' לבנו. רבים מאנ"ש מגיעים וגוזזים את שערות ראשו, תוך כדי איחול נלבב לגדול כחיי"ל של הרבי שליט"א מלך המשיח.
בשעה 10.40, פותח ר' יקותיאל מנחם ראפ את ההתוועדות-חסידים בקשר עם סיום הרמב"ם, בהכרזת 'יחי אדוננו'. הוא פונה לקהל בהסבר חשיבותה של ההכרזה בימים אלו, כאשר 'המלך בשדה.
ההתוועדות נערכת לעילוי נשמת ר' אפרים זיסק שהיום הוא יום היארצייט שלו.
בסיום הלכות חגיגה, מתכבד ר' פתחי' קארף שמפלפל ארוכות בדברי הרמב"ם. לאחר סיפור קצר מר' נחום קאפלינסקי מתכיף ר' יקותיאל מנחם ראפ את הסיום להתחלת הלכות בכורות – ומקשר, בדרכו הייחודית, לתאריך ופרשת השבוע.
בפינה הצפונית מזרחית, מתוועדים תלמידי הקבוצה כמידי שבוע, בהתוועדות רעים סוערת.
כמידי שבוע, לאחר תפילת ערבית והשמעת השיחה היומית, מתקיים שיעור עיוני בעניני משיח וגאולה.
היום, מוסר את השיעור הת' מנחם מענדל ליפש שמיטיב לעיין ולבאר בדבר מלכות השבועי – דבר מלכות שופטים, שאכן מכיל בקרבו נושאים רבים לעיון והרחבה.
את הציון המוכר ל"מאמרי אדמו"ר הזקן הקצרים ע' שנה-ו" – הוא פותח, ומגלה לשומעים שאת הביאור בענין החילוק שבין חכם לנביא, הביא רבינו הזקן בכדי להסביר כיצד לא התממש הקץ שנאמר בזהר על שנה מסויימת.
מכיון שהחכם רואה רק את ההתרחשויות בעולמות העליונים, הרי שבהשתלשלות לעולם הזה לוקח זמן רב עד להתרחשות המאורע בפועל ממש. אמנם, מסיים רבינו הזקן, כאשר יבוא הקץ לפיו של נביא – ודאי יקויים בלי ספק!
'שום תשים עליך מלך', נאמר בפרשתנו. מצוה לכל אחד בכל זמן ובכל מקום, וכשהיא באה לידי ביצוע – זהו התפקיד שלנו, חסידיו של המלך, לגרום לעם לקבל את מלכותו.
ב'מבצעים סנטר' מחולקים טפסים מיוחדים להחתמות על קבלת המלכות של הרבי מלך המשיח שליט"א. הסבר קצר מופיע בתחתית הטופס, ורובו מנוצל לחתימות.
ב770 מחולקים על השולחנות קונטרסים של 'יחי המלך' בכריכה צבעונית – לכבוד הופעתו של גליון האלף.
יותר משהיתה הכריכה יפה וחגיגית – היתה היא חדורה בזעקה הנצחית עמה חיים כלל ישראל במשך אלף שבועות ברציפות – עד מתי?! רצוננו לראות את מלכנו!
בין שאר החומרים שפוזרו, בלט השבוע דף צבעוני ומהודר המסכם את הדבר מלכות השבועי בשפה האנגלית – בנקודות קצרות, החל מהפסוק "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך", ועד לנבואה העיקרית "Moshiach has come".
בשעה 8.30 ניגש ר' יצחק העכט לעמוד התפילה, ופותח בקבלת שבת.
אלף השבועות שעברו, לא מחלישים את החיות ואש הבערה בשירת 'יחי אדוננו' אחרי 'לכה דודי'. משבת לשבת רק מתחזקת השירה, שלרבים היא מהוה נקודת השיא של השבוע.
הרבי מעיר על 'דבר פלא' – שפרשת שופטים חסרת 'חסידישע פרשה'. בלקוטי תורה לא נדפסו דרושים תחת הכותרת 'פרשת שופטים'.
בין התמימים רווחת ההנחה, שבשבת פרשת שופטים יש צורך להפנות את תשומת הלב ללימוד הדבר-מלכות. ובהעדר 'חסידישע פרשה', נקל הדבר.
לתפילות שחרית ומוסף ניגש שוב ר' יצחק העכט כשליח ציבור. ולעומת השבת הקודמת שהיתה 'שבת מברכים' –הזמן שנותר מסיום התפילה עד לתחילת ההתוועדות ארוך דיו.
בשעה 1.32 מוזג ר' נחום קאפלינסקי יין לכוסו הק' של כ"ק אדמו"ר שליט"א מלך המשיח.
גם לאחר אלף שבתות בהם איננו זוכים לראות ולשמוע את דברות קדשו של הרבי מלך המשיח שליט"א, מהדהדת שוב ושוב קביעתו של הרבי בדבר-מלכות השבועי: אין שום שינוי, אפילו לא השינוי דגניזה.
תפילת מנחה בשעה 7.15, ובקריאת התורה בעל הקריאה הוא ר' נחום קאפלינסקי.
אחרי תפילת ערבית מוקרן וידיאו המציג את עידודיו הק' של הרבי מלך המשיח שליט"א לשירת 'יחי אדוננו' בשנת תשנ"ג.
בשעות הלילה, נערכת התוועדות חסידים בקשר עם סיום הלכות בכורות ברמב"ם, בהנחיית ר' יקותיאל מנחם ראפ ור' נחום קאפלינסקי. כנהוג, נפתחת ההתוועדות בהכרזת הקודש 'יחי אדוננו'.
לוי'ק שי',
למול הגליון החגיגי המציין אלף שבועות של ציפי' ואמונה טהורה למרות ההעלם והסתר הנורא, היו כמה שגיחכו בכאב.
הם סופרים לא רק את השבועות, ובעצם הם לא סופרים גם לא את הימים ולא את השעות. הן פשוט "נספרות" מאליהן. כל רגע שעובר מצטרף לזעקה נמשכת: איך יכול מצב בלתי-מובן כזה להמשך כך וכך רגעים?!
הם צופים באחיהם הצעירים, הבנים הנאמנים שמחפשים אחר האב בכל המסילות אשר דורך בהם, וחשים צביטה בלב – האמנם כמהה נפשם למצוא?! האם אי-בכייתם אכן נובעת מ'חכמתם', או שמא מטמטום ליבם?
בסמ"ך וא"ו, למדנו על משל הבן הנאמן. שם, בד"ה "השמים מספרים", מביא אותו הרבי הרש"ב כמשל לעבודת התפילה. כאשר למול ההעלמות וההסתרים על בחינת היחידה, מבין הבן החכם ש"גם חושך לא יחשיך ממך", ומתבונן בגדלות הוי' בכדי לגלות את נקודת ליבו.
למרות שההתבוננות לא תביא אותו להתפעלות אמיתית ופנימית בליבו, אלא רק "שזה מתאמת אצלו מאד שכך ראוי להיות כו'" – הוא ממשיך ומתייגע באותה התבוננות חיצונית, ודווקא מתוך אותה יגיעה הוא מגיע לגילוי נקודת פנימיות הלב.
בשנת תרס"ו, שימש הבן הנאמן כמשל, ועבודת התפילה כנמשל. כיום, כשהמשל הפך למציאות מרה, ועלינו להתמודד עם קשייו של הבן הנאמן עצמו – הופך גם הנמשל, מעבודת התפילה, למשל המלמד הוראות בעבודה זו.
גם אם החיפוש באותן מסילות נעשה בחיצוניות גרידא, וכמיהת הנפש לראות באור פני מלך חיים לא מורגשת בפנימיות כאותם חסידים כמותם שואפים היינו לשאוף,
נמשיך ונבצע את המוטל עלינו, מתוך ידיעה שדווקא כאשר רואה האב את בניו עוסקים בעבודה חיצונית וקבלת-עול חסרת תענוג פנימי – הוא מעניק להם את הגילוי הנעלה "בכפל כפליים",
אז, נשיב לו באותה הכרזה שלא פסקה מפינו כל אותם אלף שבועות: יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!