ב"ה. ימות המשיח.
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
בשבוע הקרוב, נציין מלאות שישה חודשים לבואנו ל'שנה תמימה' עם הרבי מלך המשיח שליט"א. בהשגחה פרטית, חלים ימים אלו בחודש אדר - ומגבירים את השמחה מגודל הזכות • השבוע הראשון בחודש אדר בבית חיינו
גילו חסידים,
הרבי מתגלה!!
בשבוע הקרוב, יציינו התמימים בקבוצה ע"ד, את מלאות שישה חודשים שלמים לשהותנו בבית חיינו. חצי שנה זו, טעונה בלימוד פורה; התוועדויות פעילות; אווירה מרוממת וחיות חסידית, עם עיקר העיקרים - השהות סמוך לאבינו מלכנו, התפילות ההתוועדויות וכו' עם הרבי מלך המשיח שליט"א והחיים שסובבים סביב נקודה מרכזית ועיקרית זו.
האמת, שבנקודה כלשהי, המחשבה אודות זאת נותנת צביטה קטנה בלב, צביטה שעולה לי כל פעם כשאני ניגש לרשום את ה'יומן מבית חיינו': חצי שנה אנחנו כבר כאן, שישה חודשים חלפו - ועדיין לא נושענו?!... הרבי שליט"א עדיין לא התגלה לעין כל?!.. עד מתי?!.. מה שווה כל הקבוצה אם לא רואים?!....
אך, בהשגחה פרטית, אנו נמצאים בעיצומם של ימי חודש אדר. בחודש זה (ולא רק), עבודת ה' כולה היא מתוך שמחה עצומה. שמחה גם מעצם הנקודה דלעיל - עצם שהותנו בבית הטוב והקדוש בעולם, "אילו קירבנו להר סיני, ולא נתן לנו את התורה - דיינו!",
המחשבה על הזכות לחיות חיים שלימים, כשהכל סובב סביב הרבי שליט"א - תפילה עם הרבי, לימוד אצל הרבי, אוכלים אצל הרבי, יושנים אצל הרבי, מדברים על הרבי, חושבים על הרבי, חולמים על הרבי - עצם זכות זו - שהעניק לנו הרבי שליט"א בעצמו - גורמת שמחה עצומה, ולפעמים גם לפרוץ בריקוד סוער...
השאלה שלפעמים נזעקת היא, איך מגשרים בין שני תחושות אלו. מחד - וואו! אנחנו אצל הרבי שליט"א! ולאידך - עד מתי?!.. כמה אפשר לעמוד, להביט על הכיסא ולצפות לרגע ההתגלות?!.. רצוננו לראות!!
תשובה ברורה אין! רק ההתגלות השלימה תהווה מענה הולם לתמיהה זו.
בידנו דבר אחד. להוסיף בכל כוח ואומץ כדי לפעול את אשר לו אנו מייחלים; לעשות כל אשר ביכולתנו כדי לפעול ההתגלות; שנרגיש את האחריות האישית שלנו - וזה לא להפוך בניינים, אלא עוד משהו קטן - שמירת הסדרים, לימוד חסידות ונגלה, עיון ולימוד בעניני גאולה ומשיח בשופי, לפרסם בכל מקום ומקום ש'הנה זה משיח בא' ולדאוג שכל באי עולם יכריזו ויזעקו מעומק ליבם:
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד
"בך רבינו נגילה ונשמחה בך"
מענדי, 770 - 'בית משיח'.
יום ראשון, ב' אדר ראשון
גם בשבוע זה, ע"פ הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א, לומדים בבית חיינו קטעים מפתגמי חז"ל על הפרשה. הפרשיות העוסקות בבניית המשכן - מזכירות ומעוררות את הצפייה וההכנה לבנין בית המקדש השלישי.
שבוע זה, הינו השבוע הראשון בחודש אדר ראשון - הפותח שישים יום של שמחה וששון. אווירת השמחה מורגשת היטב במשך היום כולו, החל מהעיסוק ב'פקודי ה' ישרים משמחי לב', ממשיך בלימוד משותף עם מקורבים הנכנסים בשערי מקדש, המשתתפים גם בנתינת צדקה אחרי תפילת מנחה.
השמחה פורצת במיוחד עם התחלת הריקודים הסוערים מידי לילה. אז הרגליים מתרוממות מאליהם, הידיים מתנפנפות במרץ והשמחה פורצת כ-לבה רותחת.
יום שני, ג' אדר ראשון
גם השבוע, מתוך שמחה וחיות מוחדשת, בוקר יום שני נפתח ב'סדר השכם' רבתי. התמימים משכימים זמן נוסף קודם סדר חסידות ומעמיקים בספר 'בשורת הגאולה' - ספר היסוד והבסיס לכל הקאך והחיות בענייני משיח וגאולה.
במשך היום, יורד שוב על שכונת המלך שלג, המכסה את הבתים והרכבים בשכבה דקה, לבנה ומרהיבה. רבים בוחרים להצטלם ליד בניין המשולשים, ממנו אורה יוצאה לעולם כולו.
בהפסקת הצהריים, חוזר היום ה'סדר רמב"ם' שכולם חיכו לו. התמימים היקרים נתן כץ ויעקב חביב נטלו על עצמם את האחריות לסדר זה, כך יושבים התמימים יחד ומקיימים את הוראת מלך המשיח ללמוד רמב"ם בחבורה.
לאחר תפילת מעריב, מוזג הת' מענדי שמולביץ 'לחיים' לתמימים, לרגל יציאתו של אחיו שלום בער למלא את מקום אביו ע"ה בשליחות בבית שאן. התמימים מאחלים הצלחה מופלגה בשליחות בשליחות היחידה 'לקבל פני משיח' כפי שהיא חדורה בכל שאר פרטי השליחות, מתוך תפילה שבקרוב יתראו שוב עם אביהם השליח, בגאולה השלימה.
בסיום הסדרים מתקיים סדר מיוחד ללימוד שיחותיו הק' של הרבי שליט"א, התמימים מעיינים בשיחות הק' - בפרט אלו השייכים לעניינים שהזמן גרמא - ימות המשיח, חודש אדר ופרשת תצווה.
לאחר מכן פורצים שוב, מתוך שמחה רבה ועצומה, הריקודים לקבלת פני משיח. כשמנצח על הריקודים ומחלק 'לחיים' הרב יקותיאל מנחם ראפ.
יום שלישי, ד' אדר ראשון
בימים אלו, כשהשמחה שורה על פני כולם, מודגש במיוחד ריקוד ה'יחי' שאחרי התפילות. היום, לאחר מעריב, מתפתחים הריקודים לסוערים במיוחד, כשמספר תמימים נכנסים למרכז המעגל ומקפצים בהתרגשות.
מספיקה עצם המחשבה והזיכרון מהמקום הקדוש בו נמצאים, כדי לשמוח בלי גבול ומידה.
בריקודים היום, מחלקים לילדים ולתמימים דגלי משיח קטנים, המוסיפים שמחה וחיות בין כל הרוקדים..
יום רביעי, ה' אדר ראשון
לאחר הסדרים מתקיימת התוועדות סיום הרמב"ם.
תלמידי התמימים דקבוצה ע"ד, שמחים היום עם הת' יונתן מנחם אנקווה, לרגל 'חתונת הגאולה' בזמן חתונת אחיו באה"ק. בזמן שכל בני המשפחה והידידים שמחו ושימחו את החתן והכלה, הוא נותר רחוק בגופו וקרוב ברוחו, כשלא ויתר על שנה תמימה של 'קבוצה' עם הרבי מלך המשיח שליט"א.
אם בכל יום הריקודים מקפיצים, הרי שאת אלו שהיו היום, התמימים לא ישכחו עוד זמן רב. השמחה פרצה את כל הגבולות, התמימים הרימו את ה'חתן' אל על כמו בחתונה אמיתית, ובר מזונות הועמד לצד רחבת הריקודים.
לאחר הריקודים, צעדו התמימים בתהלוכה לעבר חדר האוכל של הישיבה, שם נערכה התוועדות חסידית, מתוך שמחה עצומה על הזכות שזכינו להיות שנה שלימה בצל אבינו מלכינו, גם על חשבון שמחות אחרות בארה"ק..
יום חמישי, ו' אדר ראשון
לרגל ו' אד"ר, יום ההילולא של חדב"נ וגדב"נ הרש"ג ז"ל - מנהל פועל של ישיבת תות"ל המרכזית, פותח לאחר תפילת שחרית הרה"ח מענדל שיחי' דריזין שולחן ערוך בכל טוב, עבור תלמידי התמימים דישיבת תות"ל המרכזית, 770 - 'בית משיח'.
את השיעור גאולה ומשיח העיוני השבועי, מוסר המרצה הידוע הרה"ח חיים ששון, אשר מסביר בטוב טעם את הצורך והחשיבות שבלימוד ספר הזוהר הקדוש, בפרט בענייני הגאולה שבו.
הריקודים בליל שישי, נמשכים ארוך מהרגיל, התמימים רוקדים ומקפצים במשך שעה ארוכה מתוך שמחה וטוב לבב.
לאחמ"כ מתיישבים התמימים להתוועדות ליל ז' אדר - יום הולדת והילולת משה רבינו ע"ה ולרגל סיום השלושים לשליח הרבי שליט"א לבית שאן, הרב יעקב אריה ע"ה שמולביץ. ההתוועדות מאורגנת ע"י בניו שיחיו התמימים מנחם מענדל ושניאור זלמן.
אל ההתוועדות מצטרף בהמשך המשפיע ר' אברמק'ה קוזלינר שדורש מהתמימים לקיים את רצון אד"ש, כשאיתו יחד מתוועדים הרבנים דוד נחשון ויהודה פרידמן. ההתוועדות נמשכת עד לשעות הקטנות של הלילה.
על בימת ההתוועדויות מתוועדים התמימים דקבוצה ע"ב, התוועדות פעילה על הזכות לשהות בבית חיינו עוד שנים נוספות לאחר שנת הקבוצה..
יום שישי, ז' אדר ראשון
יום הולדת והילולת משה רבינו ע"ה
זה היום, שבו נתמלא הבית כולו אורה מהולדת נשיא הדור הראשון. מיום זה, קיימת תמיד באופן נצחי נשמת משה בעולם הגשמי. יום זה, הוא גם הגורם להפרת עצתו של המן הרשע, והפיכת החודש לששון ושמחה. א"כ השמחה ביום זה, כפולה ומכופלת על פני שאר ימי חודש אדר.
לאחר שחרית, מחלקים בניו של הרב יעקב אריה ע"ה שמולביץ 'לחיים' לתמימים, במלאות שלושים לפטירתו. התמימים מאחלים מכל הלב, שכבר 'יבולע המוות לנצח' ונראה בעיני בשר אותו, בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח.
התמימים יוצאים לרחבי העיר ניו יורק, כדי להפוך את העולם ולהכין את כל היהודים לקבלת פני משיח. היהודים אומרים 'לחיים' לרגל היום.
עם כניסת השבת, מפזרים על השולחנות את הקובץ 'תורת עבודת האדם' מטעם 'ועד חיילי בית דוד', ובה שיחת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ על ההכרח בידיעת המחלה כדי להתרפאות.
לקבלת שבת ניגש ר' שמעון הרץ המנגינה בפיוט 'לכה דודי' מוחלפת ספונטאנית בסיומה לשירה עצומה של יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד. גם כשנשמעים דפיקות הגבאי, ומתחילים את 'מזמור שיר ליום השבת' השירה עדיין מהדהדת ברקע, לא מוכנה לוותר עד ההתגלות.
לאחר התפילה מתיישבים התמימים לעיון מחודש בשיחת ה'דבר מלכות'.
לאחר סעודות השבת, חוזרים התמימים לבית חיינו, שם הם פוצחים בריקודים לרגל חודש אדר. כרצון אדמו"ר שליט"א "להוסיף ולהרבות בדברים המשמחים, החל עוד ביום זה באופן המותר בשבת [ובפרט ש"וביום שמחתכם אלו השבתות]".
שבת קודש, פ' תצווה, ח' אדר ראשון
בסדר חסידות בוקר, מתקיים השיעור המיוחד בדבר מלכות השבועי.
לשחרית ניגש ר' מענדל רייצעס, התפילה נערכת בשמחה מיוחדת עם ניגונים מעוררי לב. לתפילת מוסף ניגש ר' יהודה הכהן בליסופסקי.
בזמן שבין התפילה להתוועדות, מתיישבים התמימים להתוועד עם חבריהם החתנים. הניגונים והשיח חסידים נמשך עד תחילתה התוועדות הקודש.
דקות ספורות לפני השעה 1:30 - השעה בה מתחילה התוועדות הק' של הרבי שליט"א - והתמימים פורצים בשירת 'יחי', מצפים וממתינים לראות את כ"ק אדמו"ר שליט"א מתוועד. לאחמ"כ נמזג היין לכוסו של הרבי שליט"א.
במשך זמן ההתוועדות, מרימים כוסית לעבר מקומו הק' של הרבי שליט"א, ומתחננים לחזות בהתגלותו.
בזמן שלפני תפילת מנחה, מתוועד עם קבוצת מקורבים צרפתיים הרב מזוז, שליח הרבי שליט"א לדוברי צרפתית בנתניה.
לתפילת מעריב, ניגש המד"א וחבר הבד"צ הרה"ג אהרון יעקב שווי שליט"א, לרגל הייארצייט על אימו.
עם צאת השבת, אחרי תפילת ערבית אנו יוצאים ל'קידוש לבנה' במעמד הרבי שליט"א, ומבקשים גם ממנו שיואיל להתגלות כמלך המשיח בזעקת "ובקשו את ה' אלוקיהם ואת דוד מלכם". למרות הקור העז, ריקודי חודש אדר מתקיימים על כביש השדרה, בהמשך לקידוש הלבנה.
לאחר הקרנת הוידאו 'לראות את מלכנו' [עדיין בוידאו?!..] פורצים בריקודי שמחה 'לקבלת פני משיח צדקנו'. הריקודים הפעם מלאים יותר מתמיד, בשל הקהל הרב שעדיין נוכח ב770 מתפילות והתוועדות השבת. אברכים וישישים מרקדים עם ילדיהם ונכדיהם הקטנים על כתפיהם, ומנופפים בדגלי המשיח.
בסיום הריקודים, מתקיים סדר נגלה, כשבמהלכו מתקיים שיעור ב'עין יעקב' - אגדה שבתורה ש'רוב סודות התורה גנוזין בה'.
לאחר הסדר מתקיים השיעור הראשון בשבוע בדבר מלכות פ' תשא, השבוע האחרון לעת עתה שיצאה שיחה מוגהת ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א - עד מתי?!..