בס"ד
המאמר השבועי מאת הרב בן ציון אלגאזי – ראש מכון צורבא מרבנן
פגומים בנשואין
איסורי ביאה הוא שם כולל לאסורים להינשא עמהם. יש מהם שהם פסולי קהל כגון: ממזרים, ויש המותרים בקהל אך אסור להינשא, כגון: כהן לגרושה או לגיורת.
בפוסקים התפתח דיון, האם מותר להינשא למי שנולד להורים שלא שמרו על טהרת המשפחה, שכן איסור דאורייתא לבא על הנידה, ושניהם - האיש והאישה - אסורים זה על זה. בכל אופן אף שהאיסור הוא חמור מאד ומחייב כרת את העוברים על ביאת נידה, חסד עשה הקב"ה עם ישראל שהולד היוצא מהם אינו פסול קהל ואינו ממזר, כיוון שבנידה תופסים קידושין בניגוד לפסולי קהל שיש איסור לשאת אותם.
במידה ויש חיוב מיתה או כרת בנישואין שאז הוולד ממזר בכל אופן אף שהילדים כשרים לבא בקהל נשאלת השאלה האם ראוי להינשא להם? כגון, להינשא לבעלי תשובה שידוע שהוריהם בוודאות לא שמרו על טהרת המשפחה כיוון שבכל אופן לידתם באיסור הייתה.
במסכת כלה מובא שהנולדים מן הנידה עזי פנים הם מסכת כלה רבתי (ב, א): "ר' יהודה אומר עז פנים לגיהנם, בוש פנים לגן עדן. עז פנים, ר' אליעזר אומר ממזר, ר' יהושע אומר בן הנדה, ר' עקיבא אומר ממזר ובן הנדה".
השולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה (סימן ד סעיף יג) קרא לבן הנידה "פגום" אך לא פסול: "איזהו ממזר, יד זה הבא מאחת מכל העריות, בין בחייבי מיתות בין בחייבי כריתות, חוץ מהבא מהנדה שאע"פ שהוא פגום אינו ממזר אפילו מדרבנן".
ובדרכי משה הקצר לרמ"א כתב שם: "ובתשובות הרא"ש (כלל ל"ב סי' ט"ז) משמע דאפילו לכהונה אינו פגום, אלא רצה לומר שפגום ואינו משפחה מיוחסת וראוי להרחיק אבל לא מכח איסורא".
ואכן עקב דברי הדרכי משה לרמ"א היו פוסקים שכתבו שראוי להימנע מלבוא בברית הנישואין עם בני הנידה כך כתב בשו"ת זקן אהרן חלק א' סי ס"ב: "מצד ההלכה אין לפסול אך שומר נפשו ירחק מהם שבני הנידה הם המורדים והפושעים והעזי פנים שבדור... איך אפשר למשפחה כשרה להדבק בהם".
אך לעומתו ולעומת רבים מן הפוסקים לא ראו שום בעיה להינשא עם בני הנידה ואדרבה, פעמים אף ראו בהם מעלה ואתגר להינשא עמהם וכלשונם להוציא יקר מזול.
כך כתב בעל שו"ת שבט הלוי (חלק ד סימן קסב): "סוף דבר ודאי אין להעלים עין מדברי הדרכי משה הנ"ל דראוי להרחיק, וע"כ מי שמתייעץ אתנו, עלינו להגיד לו הלכה זאת של פגם, אבל הרשות נתונה להגיד כי אם לא תחוש לזה יתכן שמאד יצליחו, ויזכה שיקויים בהם מי ייתן טהור מטמא לא אחד, אם יזכה לתקן פגם זה, וכ"ז כדי שלא לסגור שער של דופקי בתשובה".
הרב פיינשטין כתב בתשובה בעניין לימוד זכות מפליא שייתכן שבני הנידה הם מועטים, עקב טבילת אימם מנידתה גם ללא כוונה. שו"ת אגרות משה אבן העזר (חלק ד סימן יד): "שלכן הוא ודאי דבר המצוי שבשעה שכבר עברו ימי טומאתה שהיה גליא כלפי שמיא רחצה בים ובאגמים (לייקס) שהם מעיינות ובנהרות ונטהרה ואף אם הייתה לבושה איזה בגד שלובשות הנשים כשרוחצות במים ובנהרות אין זה דבר החוצץ ואז נתעברה מבעלה שנמצא שלא הייתה נדה בשעה ששמשה עם בעלה ונתעברה עם בת זו אבל כיוון שאין בבן הנדה איסור דאורייתא ואף לא איסור דרבנן ודאי יכולין לסמוך על סימנין אלו דכשהיא צנועה ובעלת מדות טובות ויראת השי"ת ואוהבת תורה ולומדיה ומדקדקת באיסורי תורה יש לסמוך דאינה בת נדה דנזדמן שאמה רחצה להנאתה במקום שכשר לטבילה והיתה טהורה בשעת הביאה שנתעברה היא מזה, וכן הוא כשחזינן בבן שהוא צנוע ומעלי שיש לסמוך שאינו בן הנדה אף שהוריו הם עבריינים, משום שליכא בה או בו סימנים דבן או בת הנדה".
והאמת תורה דרכה, שאנו רואים שרבים מהם הם בעלי תשובה אמיתיים צנועים וחסודים, ובדור שלנו ש"עולם הפוך אני רואה", שאין שום ערבות לתוצאות חינוך הילדים, מזה ומזה אין מניעה להינשא לבעלי תשובה או לילדים מזוגות שלא למדו ולא שמרו טהרת המשפחה כדבי ובלבד שהזוג הנישא יקבל על עצמו להקפיד בכל הלכות אלה ויראו דור ישרים מבורך.
שבת שלום!
________________________________________________________________________________
|
