בס"ד
המאמר השבועי מאת הרב בן ציון אלגאזי – ראש מכון צורבא מרבנן
'כל נדרי'
נהג ישראל בליל התקדש ליל יום הכיפורים לפתוח את היום הקדוש באמירת 'כל נדרי'.
מהמשמעות הפשוטה נראה ש"כל נדרי" הוא מעמד של התרת נדרים. נשאלת השאלה, האמנם זה מעמד המסוגל להתיר נדרים?
נחלקו בזה הראשונים, המקור לכך בגמרא בנדרים תלמוד בבלי מסכת נדרים (דף כג עמוד ב): "הרוצה שיאכל אצלו חבירו ומסרב בו ומדירו - נדרי זירוזין הוא; והרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל, ובלבד שיהא זכור בשעת הנדר. אי זכור, עקריה לתנאיה וקיים ליה לנדריה! אמר אביי, תני: ובלבד שלא יהא זכור בשעת הנדר".
הרא"ש במסכת יומא (פרק ח) ציין מחלוקת ראשונים, האם יש לאמירת "כל נדרי" משמעות של התרת נדרים? רבינו תם סבר שיש כאן תנאי לשנה הבאה אך לא התרת נדרים ולכן גרס במחזורים מיום צום כיפורים זה עד יום הכיפורים הבא עלינו. וגם יש לומר "דנדרנא ודאשתבענא" כלומר, מה שאני עתיד לידור ולישבע. וגם יש לומר "כולהו אחרטנא בהון" כלומר, אם אשכח ואדור מעתה אני מתחרט עליהם ומתנה שיהיו בטלים. ומה שאומר אותו שלשה פעמים שכן, מצינו שכל דברי חכמים משולשים (מנחות סה א) מגל זו מגל זו מגל זו קופה זו קופה זו קופה זו. ומה שאמר ונסלח לכל עדת לא שיהא עתה צריך כפרה אלא שאם ידור נדרים בזה השנה וישכח הביטול ולפעמים שאינו נזהר בנדרו ועובר עליו ואף על פי שכבר בטלו צריך כפרה.
הרא"ש חלק על ר"ת וסבר שיש בזה התרת נדרים "נראה כמנהג הקדמונים, ולשון כל נדרי מוכיח שנתקן על הנדרים שעברו עליהם השנה שעברה ומתירין אותם כדי להציל מן העונש וכך אומר אותו שלשה פעמים וגם אומר ונסלח לכל עדת בני ישראל כי צריכין כפרה אותן שעברו. ומה שהקשה דבעי חרטה אנן סהדי כל מי שעבר נדרו הוא מתחרט מעיקרו כדי להנצל מן העונש. ומה שהקשה דבעיא שלשה הדיוטות הרי כל הקהל אומרים אותו איש איש בלחש וגם החזן הקהל מתירין אותו. והא דאמר רב פפא צריך לפרט הנדר היינו כשהנודר בא לפני החכם להתיר לו נדרו אולי נדר על דבר מצוה ולא יתיר לו החכם נדרו. ובסגנון זה כתב רבינו סעדיה זכרו לברכה".
ויש עושין כך: עומד שליח צבור ביום הכפורים ואומר כל נדרי וחרמי ואסרי ושבועי וקיומי שנדרנו ושהחרמנו ושאסרנו ושנשבענו ושקיימנו על נפשותינו מיום כיפורים שעבר עד היום הזה הבא עלינו כולנו חזרנו בהם ובאנו לפני אבינו שבשמים אם נדר נדרנו אין כאן נדר ואם איסור אסרנו אין כאן איסור ואם חרם חרמנו אין כאן חרם אם שבועה נשבענו אין כאן שבועה ואם קיום קיימנו אין כאן קיום בטל הנדר מעיקרו בטל האיסור מעיקרו בטל החרם מעיקרו בטלה השבועה מעיקרה אין כאן לא נדר ולא איסור ולא חרם ולא שבועה ולא קיום יש כאן מחילה וסליחה וכפרה כדכתיב בתורתך ונסלח לכל עדת בני ישראל וגו"' עד כאן. ונהגו לאומרו קודם ברכו משום דאמרינן בשילהי שבת (דף קנז א) ובמסכת נדרים (דף עו ב עז א) דאין נשאלין לנדרים בשבת אלא לצורך השבת.
אך הנימוקי יוסף (נדרים ז ע"ב) כתב שאין זה אלא בבחינת תפלה בעלמא: "ויותר נראה לומר לפי המנהג ולשון הנהוג בו והכתוב בסדר רב עמרם ז"ל שאין אומר כן לא בדרך נדרים הקודמין ולא בדרך תנאי לנדרים העתידים אלא שאומרים כן דרך תפלה להב"ה שלא יכשלו ושלא יענשו על הנדרים ועל השבועות שעשו בשנה שעברה ושיהיו שביתין ושביקין לפניו יתברך כאילו לא היו וזה שנהגו לומר בסוף ונסלח לכל עדת בני ישראל וכופלין אותו ג"פ כדרך הוידוי בצבור".
כתיבה וחתימה טובה לכל עמך בית ישראל.
________________________________________________________________________________
|
