משנכנס אדר
מנהג הישיבות לשמוח ולשמח בריקודים ושירה משנכנס חודש אדר, ואף פעמים גרוע מכך... השאלה, אם יש לדבר מקור הלכתי. ראשית, ברור שריבוי השמחה נעשה דווקא באדר ב', כפי שכתב שבט הלוי (חלק י סי' קה), שמבין שני האדרים אדר ב' הוא חודש השמחה: "ובענין משנכנס אדר מרבין בשמחה, ודאי פשטות ההלכה רק מאדר ב' דהא כתב רש"י תענית כ"ט משנכנס אדר, ימי ניסים היו לישראל פורים ופסח, וזה באדר ב' דאין בין ראשון לשני אלא מקרא מגילה כפ"ק דמגילה ובירושלמי איתא דכל החודש כשר למגילה, וכדכ' והחודש אשר נהפך מיגון לשמחה". ואמנם יש דעות בין הפוסקים שהשמחה מתחילה כבר מאדר א'.
עלינו לדון בדברי המשנה במסכת תענית ובגמרא שם (כט ע"א): "משנכנס אב ממעטין בשמחה וכו' אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה".
ופלא הוא, שמרן בשו"ע כתב להלכה את דין "משכנס אב ממעטין בשמחה", כמובא בהלכות תשעה באב (או"ח תקנא, א): "משנכנס אב ממעטין בשמחה; ובר ישראל דאית ליה דינא בהדי כותי, לישתמיט מיניה דריע מזליה", אך לא כתב בשו"ע להלכה את דין "משנכנס אדר מרבין בשמחה".
יש שרצו לתלות את ההשמטה בכך שהשו"ע כתב בהבלעה בדיני קריאת המגילה שכן ניתן לקרוא אותה קודם הפורים, ואף מר"ח אדר, וכך נפסק בשולחן ערוך (או"ח תרפח, ז): "המפרש בים והיוצא בשיירא ואינו מוצא מגילה להוליך עמו, יקראנה בי"ג או בי"ב או באחד עשר, בלא ברכה; ואם אי אפשר להמתין עד ימים הללו, י"א שקורא אפילו מתחלת החודש". וכתב הרמ"א: "והכי נהוג; מיהו אם נזדמן לו אח"כ מגילה, חוזר וקורא אותה ביום י"ד, אפי' קראה תחלה ביום י"ג מ"מ קרא אותה שלא בזמנה", וכיוון שהשמחה תלויה בקריאתה, ממילא כיון שישנה אפשרות לקוראה כבר מר"ח, הרי שאפשר לשמוח מר"ח, ומכלל הן אתה שומע לאו - שאם אין קריאה אין שמחה.
ולי נראה לתרץ, שכיון שדין ר"ח אדר בשמחה אינו כר"ח אב באבלות, שכן מר"ח אב ישנם הלכות מעשיות, שיש לעשותם כסימני אבלות – כגון: ממעטים במשא ומתן, יש שנוהגים שלא לאכול בשר מר"ח, אך לר"ח אדר אין משמעות מעשית של השמחה, אלא מי שיש לו דין עם העכו"ם ישתדל לכוונו לימים אלה, כי יש בהם מזל לישראל - הרי שבאופן כללי יש בחודש זה מזל לישראל כמובא בגמרא בתענית, אך לא מעבר לכך. ולכן, כל אותם ישיבות תיכוניות ה'מהדרות' בדיני חודש אדר ומרבים 'לשמוח' ולבטל תורה באופן רבתי כדי 'לצאת ידי חובה' של 'מרבין בשמחה' - לא יפה הם עושים, שכן אין לזה מקור בהלכה.
והריטב"א במסכת תענית שם כתב דבר פלא, שאעפ"י שאין מזל לישראל כדברי חז"ל, מכל מקום בב' חדשים כנראה אלול ואדר לכו"ע יש מזל לישראל. ובשפת אמת במסכת תענית כתב, דגורם השמחה בחודש אדר הוא ע"י זה שבאחד באדר משמיעים על השקלים והתחדשות הקרבנות, וזה ודאי לא היה אלא באדר שני אבל יש המוסיפין שמחה מאדר א', "וטוב לב משתה תמיד".
שבת שלום וחודש מבורך!!
________________________________________________________________________________
|
