חלוקת היום והלילה לשעות

12 views
Skip to first unread message

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 6:36:08 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
על מה מבוססת החלוקה של יום ולילה לשתים עשרה שעות? איך זה מקובל אצל חז"ל?

-- 
בברכה, 
רחל גורדון
0587123137
02-9971058

Moshe Genuth

unread,
Sep 27, 2016, 7:06:00 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
בהשערה ראשונה שלי, החלוקה הזאת קדומה בהרבה לחז"ל וגם למתן תורה.
מדוע דוקא 12 ולא 6 למשל, איני יודע, אבל כל מספר שהיו בוחרים היה חייב
להיות בין המחלקים של 60, הבסיס הנפוץ בעולם העתיק.
לכתחילה הלילה התחלק או ל-3 או ל-4, וכך מוסבר (עם דוגמאות טכניות
של איך היו עושים זאת במזרח הקדום) בפרק הראשון של מסכת ברכות.
במשך הזמן, עם השתפרות האמצעים הטכניים, התחילו לדייק עד כדי 12 שעות
גם בלילה.

--
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "תורה ומדע" בקבוצות Google.
 
כדי לשלוח הודעות לקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahs...@googlegroups.com
לקריאת דיונים קודמים ולאפשרויות נוספות: https://groups.google.com/forum/#!forum/torahscience
 
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience+unsubscribe@googlegroups.com
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience+unsubscribe@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

Moshe Genuth

unread,
Sep 27, 2016, 7:11:01 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
בויקיפדיה על hour הם כותבים שהחלוקה הקדומה ל-12 מבוססת 
על השימוש בבסיס 12. לענ"ד אין זה נכון. 
בסיס 60 היה הפופולארי ביותר במזרח הקדום (עד המאה השביעית
או שישית לפני ספירתם), אך חלוקה של היום ל-60 לא היתה פרקטית
וכן גם קשה להשיג דיוק עד כדי חלק אחד מ-30 או חלק אחד מ-24, וכך 
הגענו ל-12.
הסדר ההסטורי הנכון, אם אני זוכר מהתקופה בה למדתי ענינים אלה בפנים
הוא שאחרי שחילקו את היום ל-12 שעות, התחילו להשתמש בבסיס 12
לעוד ענינים, ולא להיפך.

איתיאל גלעדי

unread,
Sep 27, 2016, 7:17:24 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
ויש הסבר פשוט למה בסיס 60 היה פופולרי? יש לו יתרונות פרקטיים, או משהו מיסטי?

בתאריך 27 בספטמבר 2016 בשעה 14:11, מאת Moshe Genuth <mge...@gmail.com>:

שלום דימנט

unread,
Sep 27, 2016, 7:18:12 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

זה מספר שיש לו הרבה מחלקים (הוא מתחלק בהרבה מספרים)


בתאריך 27 בספט 2016 14:17,‏ "איתיאל גלעדי" <iti...@gmail.com> כתב:

Moshe Genuth

unread,
Sep 27, 2016, 7:21:08 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
שלום שלום (מי אתה?)
אכן, ל-60 יש הרבה מאד מחלקים (1,2,3,4,5,6,10,12,15,20,24,30,60) וזה מאד הקל
על התלמידים (אנשים בני 18 פלוס) שבבתי ספר של שומר ואכד היו צריכים לעשות
תרגילי שברים... 

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 7:21:52 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
זה מעניין, כי בדרך כלל השיעורים בתורה אינם שרירותיים והם מבוססים כולם על תופעות בטבע, וכך גם חלוקת השעות לחלקים (שיעור נשימה אחת) ורגעים (שיעור הרף עין). היוצא  מן הכלל היחיד הוא יום השבת. אם אין משמעות טבעית לשיעור השעה אז למה חלוקתה היא כל כך מדוייקת? 
חייב להיות שיש איזה משמעות טבעית לזה, אחרת איך יכולים לחשב את ראשי החדשים? או שמא שיעור החלקים והרגעים קדם לשעות ושעה היא רק איגוד של כך וכך חלקים וכו'?

2016-09-27 14:05 GMT+03:00 Moshe Genuth <mge...@gmail.com>:

שלום דימנט

unread,
Sep 27, 2016, 7:26:10 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

שלום משה,
אני מתעניין בתורה ומדע ונתקלתי בקבוצה הזו בגוגל גרופ והצטרפתי אליה.

רחל,
הרמב"ם בהלכות קידוש החודש כותב שהחלוקה של השעה ל1080 חלקים זה מהסיבה שיש למספר הזה הרבה מחלקים, הוא לא מציין סיבה מיסטית (כמובן שזה לא אומר שאין כזו)

Moshe Genuth

unread,
Sep 27, 2016, 7:26:58 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
שעה קדמה לרגעים וחלקים, בזה אין בכלל שאלה.
המלה שעה וכו' אינה מוזכרת בתנ"ך.
נדמה לי שהמקרה היחיד שמוזכר שעון הוא אצל אחז, ראי כאן.

אצל אברהם יש מעין סימון של "חלונות הרקיע" בכל הקשור
ל"כעת חיה" שרש"י כותב שסימן על האוהל את המקום המדויק של 
השמש.

Kochubievsky Shlomo

unread,
Sep 27, 2016, 7:32:03 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

רחל.
ממה שהרב מסביר אפשר לצייר ששבת היא שתולה לתוך ציר הזמן. יותר נכון ה' ברא את השבת, פיזר כמה כאלה וחיבר עם קו, לו קרא ציר הזמן.
את הרווחים בין שבתות חילק ל 6 חלקים וקרא לזה ימים.
ראש חודש הוא ממוצע בין שבת, שמעל לזמן, ומועדים, שהם הם מהות הזמן.

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 8:39:08 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
לשלום, הרב גינזבורג מלמד שהחלק הוא שיעור נשימה ושרגע הוא הרף עין (אולי מישהו אחר כאן ימצא לנו את המקור הקדום לכך?). שניהם אינם סיבות מיסטיות אלא שיעורים פיזיים, כמו שיעור אמה ושיעור טפח. כך כל השיעורים בתורה ובחז"ל מתבססים על משהו טכני (אסטרולוגי, ביולוגי וכו'). לכן אני מתעניינת בסיבה הטכנית של שיעור השעה.

לשלמה, ליום יש שיעור אסטרולוגי מובהק בין זריחה לזריחה שמתחלק ליום (זריחה לשקיעה) ולילה (שקיעה לזריחה). וכן חודש יש לו שיעור של חידוש הירח. ראיתי לאחרונה (בספר של הרב ברוך לף בשם רבו) שעצם מציאות השבת (וממילא שבוע בן שבעה ימים) היא תלויה אך ורק בקדושת ישראל שמקדשים את השבת. אפשר לומר שבזכות השבת ישראל מחוברים לקדושה שמעל מערכות הטבע (שהרי ה' הוא "מקדש השבת" שחודר אל תוך הטבע.
יש לרב הרבה מה לומר על שבת, ימים ושנים, אבל אין כאן המקום כרגע

בכל אופן, נראה שחלוקת השעות לחלקים ורגעים מבוססת על יום של 24 שעות ולא על שעות זמניות? אחרת איך אפשר לדייק את קידוש החודש ע"פ זה?

meir klein

unread,
Sep 27, 2016, 9:08:14 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
משה,

בספר דניאל מופיע פעמיים הביטוי "בה שעתא (=בה בשעה)", למרות שאפשר לדון למה בדיוק כוונתו. 

Kochubievsky Shlomo

unread,
Sep 27, 2016, 9:10:12 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

רחל.
את לגמרי מבדילה בין גשמי ורוחני . זה לא רעיון טוב.
הפן הרוחני והאלקי של שבת הוא הבסיסי והראשוני.
הפן הגשמי הוא השתלשלות בלבד. שלא נשכח את זה.
כמו כן האור נברא לפני המאורות.

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 9:19:28 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
שלמה, לפני שמגיעים להמתקה צריך לעבור הכנעה והבדלה

ערן בר שלום

unread,
Sep 27, 2016, 9:35:38 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
מאחר ובכל שעה מאיר צרוף הוי אחר וצרוף אדנות אחר ויש 24 כאלה .אין זו חלוקה שרירותית או נוחה וכו'
 פשוט שכך נברא העולם מלכתחילה ב כד שעות דווקא  כמו שהרבי מדייק באחת האגרות קודש

בשורות טובות

ערן

Kochubievsky Shlomo

unread,
Sep 27, 2016, 9:50:56 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

רחל.
תורה מתחילה עם שבת אסטרונומית? יום של סיבוב כדור הארץ סביב הציר?

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 10:25:22 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
אין לשבת שום ציון אסטרונומי. כל הענין של השבת הוא רוחני. 
באופן כללי, החיבור בין תורה ומדע צריך להתחיל מזה שתלמידי חכמים יבינו את המדע על בוריו. כמובן, אם יש התייחסות בתורה לתופעות שמתוארות במדע, צריך לראות גם מה שהתורה אומרת על זה. משם אנחנו יכולים לעשות התבוננות על החיבור ביניהם ואיך כל אחד משפיע על השני. (הרב הסביר את זה בסמינר על תורה ומדע בשיעור בחנוכה לפני שנים בכינר באנגלית)
אבל, בא נהיה ענייניים. השאלה היא האם יש משהו שמגדיר את השיעור של שעה?
ערן, אתה הבאת מקור רוחני לתופעת השעות. נהדר! עכשיו, איך זה משתלשל לתוך המציאות? האם יש משהו שמבדיל בין שעה לחברתה במציאות הזמן? זו כל השאלה...

meir klein

unread,
Sep 27, 2016, 11:09:09 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
בגמרא יש מחלוקת על עדות, אם סתם אדם עלול לטעות בטווח של שעתיים, ומשמע שם ש(לפחות חלק מ)ההבחנה מבוססת על מצב השמש בשמים, ולכן בין שעה חמישית לשביעית, למשל, כולם מסכימים שאי אפשר לטעות (ממזרח למערב). 
מכאן, שדיוק של שעה אחת לא היה דבר מצוי בחייהם של אנשים, ולכן בדין ביעור חמץ יש שעה חמישית שהיא גדר לשעה השישית שהיא גדר לשביעית. 

דוד ברוקנר

unread,
Sep 27, 2016, 11:12:13 AM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

Moshe Genuth

unread,
Sep 27, 2016, 12:37:01 PM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
מאיר, הרגע הגעתי הביתה ואיזו מרגניתא טבא. תודה.
זה בגלל שאתה עבדת על ספר דניאל אצל הרב עדין?
מכל מקום, זה דוקא מחזק את הטענה שבבל כבר היתה
מלה ל-hour, ואילו בארץ ישראל, בתקופת המקרא עם 
העברית המקראית עוד לא היתה מלה כזאת.

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 5:38:17 PM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
תשובה מהרב גינזבורג שליט"א:
יש על זה תשובה בשו"ת מבשר טוב.
בלילה יש ב דעות כמה משמרות - 3 או 4 - עם סימני טבע. אלו ואלו, ממילא יש חלוקה ל12, וכן ביום

אשמח לדעת איפה במבשר טוב התשובה הנ"ל מופיעה

ישראל שרייבר

unread,
Sep 27, 2016, 5:49:47 PM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com

בתשובה השניה בחלק א' של השו"ת

רחל גורדון

unread,
Sep 27, 2016, 5:57:18 PM9/27/16
to torahs...@googlegroups.com
תודה!

2016-09-28 0:49 GMT+03:00 ישראל שרייבר <yisra...@gmail.com>:

בתשובה השניה בחלק א' של השו"ת

--
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "תורה ומדע" בקבוצות Google.
 
כדי לשלוח הודעות לקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahs...@googlegroups.com
לקריאת דיונים קודמים ולאפשרויות נוספות: https://groups.google.com/forum/#!forum/torahscience
 
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience+unsubscribe@googlegroups.com
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience+unsubscribe@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

Moshe Genuth

unread,
Sep 28, 2016, 3:11:14 AM9/28/16
to torahs...@googlegroups.com
אחרי לילה עלה בדעתי שיש יסוד פשוט למספר 60 כבסיס (חוץ מסגולות ריבוי מחלקיו).
ויסוד זה דוקא מתאים לנתונים אובייקטיביים במציאות:
1. המספר 12 מופיע בטבע - בכל שנת חמה יש כמעט בדיוק 12 חודשי לבנה.
2. המספר 10 הוא בסיס המספר האנושי, שכן יש לנו 10 אצבעות.
(התיווך ביניהם בדרך אפשר בפסוק: "כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך ירח וכוכבים אשר כוננתה")
המכנה המשותף הקטן ביותר של 12 ו-10 הוא 60. וממילא המספר 60 מתווך בין 
שמים (12) ובין הארץ (10).

ואם לומר זאת קצת יותר בעומק:
12 מסמל את הטבע, שם מגלים שיש קיום נצחי גם באיש (ראו פירוש המלבי"ם על פסוק
זה מתהלים ח, ד) ולכן הם מעשה אצבעותיך ולא מעשה ידיך. הנצחיות של הטבע מתבטאת
דוקא במעגליות שלו, ולכן המספר 12 שייך כל כך לתנועה מעגלית (שמצד המדע היווני
נתפסה כתנועה השלמה והמושלמת ביותר) תנועה שאין לה סוף (והמעגל עצמו אין סופי וכו').
ובלשון הקבלה 12 שייך עם עיגולים, לאין תכלית.
10 מסמל את האדם, שבו אין קיום נצחי אלא למין (מין = 10 ברבוע) וזאת בגלל שהאדם
מנסה לתפוס כיוון, תנועה של יושר, תנועה שמנתקת אותו מהתנועה המעגלית שבה סוד
הקיום האין סופי. בפעולותיו התכליתיות, האדם שובר את הטבע (גם שלו עצמו) ולכן אינו
יכול לחיות לעולם. וכמו שהרב לימד בשנת תש"ע את האבן עזרא על המלה עשתי (11),
שפירושה שאחרי שמגיע ל-10 מאבד עשתונותיו ואינו יודע כיצד להמשיך.

איתיאל גלעדי

unread,
Sep 28, 2016, 4:36:39 AM9/28/16
to torahs...@googlegroups.com
משה, רציתי להגיד שאתה צריך לישון יותר, אם זה הדברים היפים שיוצאים לך, אבל הסתכלתי שוב וראיתי שלא אמרת שישנת בלילה הזה...

בתאריך 28 בספטמבר 2016 בשעה 10:11, מאת Moshe Genuth <mge...@gmail.com>:

Moshe Genuth

unread,
Sep 28, 2016, 4:51:46 AM9/28/16
to torahs...@googlegroups.com
איתיאל, דוקא קלעת בול (ברוה"ק?). הלכתי לישון בתשע וקמתי בחמש. לילה של 8 שעות 
כבר לא היה לי הרבה זמן. אז המסקנה, שאכן כדאי לישון...

איתיאל גלעדי

unread,
Sep 28, 2016, 5:20:50 AM9/28/16
to torahs...@googlegroups.com
לא רוח הקדש. פשוט אני הלכתי לישון הלילה מאוחר מדי, קמתי הפוך, ותוך כדי שהתעוררתי מעוך וכתות נזכרתי בתוכחת שנתת לי בסלון ביתך בפעם האחרונה שעשינו לילה לבן ביחד... (נקושטח).

בתאריך 28 בספטמבר 2016 בשעה 11:51, מאת Moshe Genuth <mge...@gmail.com>:

Nir Menussi

unread,
Sep 28, 2016, 9:01:36 AM9/28/16
to פורום תורה ומדע
משה, איזה יופי!

אולי תעלה את זה לפייסבוק? רק הערה אחת קודם: לא ברור בדיוק אם במשפט הראשון של הפסקה על ה-12 אתה מגיע לקיום נצחי באיש וחוזר לנושא האצבעות. איך מכך ש-12 זה טבע מבינים למה מעשה אצבעותיך ולא ידיך? לא מובן (לפחות לי).

בתאריך 28 בספטמבר 2016 בשעה 10:11, מאת Moshe Genuth <mge...@gmail.com>:
אחרי לילה עלה בדעתי שיש יסוד פשוט למספר 60 כבסיס (חוץ מסגולות ריבוי מחלקיו).


--
ניר מנוסי | Nir (Neil) Menussi

דוד ברוקנר

unread,
Sep 28, 2016, 9:19:05 AM9/28/16
to torahs...@googlegroups.com
אגב היחס שעות-חודשים - באתר מכון דוידסון ראיתי שאחד ההסברים לחלוקת השבוע לשבעה ימים קשור גם הוא למחזור הירחי, בחלוקת החודש ליחידות נוחות התואמות למצבי מילוי הירח (חסר, חצי, מלא, חצי).

בתאריך 28 בספטמבר 2016 בשעה 16:01, מאת Nir Menussi <nir.m...@gmail.com>:

דוד הלל

unread,
Sep 29, 2016, 4:40:20 AM9/29/16
to תורה ומדע
דוד, החוקרים נורא מנסים למצוא מקור קדום לשבוע של שבעה ימים, ומוותרים על הרבה יושר אקדמי בדרך. אם המטרה הייתה לחלק את החודש לארבעה חלקים, למה השבת הראשונה בחודש לא חלה עם המולד? לפי מה שלמדתי אין עדויות שפעם היו משתמשים ביחידות של שבעה ימים כרבעי חודשים, ורק אחר כך זה התנתק. 
דווקא באנציקלופדיה מקראית מצאתי הסבר שקנה אותי: השבת היא חידוש של התורה, ומשמעותה מילת הזמן. כמו שיש מצוות על מילת האדם או על מילת רכושו (מתנות עניים, קרבנות) או על מילת המקום (אשר יבחר ה') צריך גם למול את הזמן. 

בתאריך יום רביעי, 28 בספטמבר 2016 בשעה 16:19:05 UTC+3, מאת דוד ברוקנר:
תודה!

אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience...@googlegroups.com

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience...@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
בברכה, 
רחל גורדון
0587123137
02-9971058

--
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "תורה ומדע" בקבוצות Google.
 
כדי לשלוח הודעות לקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahs...@googlegroups.com
לקריאת דיונים קודמים ולאפשרויות נוספות: https://groups.google.com/forum/#!forum/torahscience
 
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience...@googlegroups.com

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience...@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

--
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "תורה ומדע" בקבוצות Google.
 
כדי לשלוח הודעות לקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahs...@googlegroups.com
לקריאת דיונים קודמים ולאפשרויות נוספות: https://groups.google.com/forum/#!forum/torahscience
 
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience...@googlegroups.com

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience...@googlegroups.com.

לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.


--
ניר מנוסי | Nir (Neil) Menussi

--
--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "תורה ומדע" בקבוצות Google.
 
כדי לשלוח הודעות לקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahs...@googlegroups.com
לקריאת דיונים קודמים ולאפשרויות נוספות: https://groups.google.com/forum/#!forum/torahscience
 
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience...@googlegroups.com

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience...@googlegroups.com.

דוד ברוקנר

unread,
Sep 29, 2016, 4:59:09 AM9/29/16
to torahs...@googlegroups.com
"מילת הזמן" הוא הסבר יפה למצוות השביתה והזכירה. אך לא לחלוקה ליחידות של שבע (אדרבה, אולי יהיה כמעשר, אחת לעשרה ימים? וכו').
בעיני לא קשה לומר שכשם שישראל העלו את שמות החודשים מבבל, כך גם אברהם "עלה" עם השבוע המסופוטמי - ובהמשך חשפה ההתגלות האלהית את שורש העניין ומשמעותו האמיתית, בששת ימי בראשית.

בספר הנחמד "היסטוריה של העולם לצעירים בכל הגילים" כותב שבמסופוטמיה היה פולחן גדול לכוכבים, ולכן גם בניית הזיגורטים (="מגדלי בבל" הפזורים בה) שנועדו לצפות בהם בבהירות ולהתקרב אליהם, ובין היתר בעקבות כך גם קביעת השבוע בן שבע ימים - יום לכל כוכב (וקריאה בשמותם, שמות שנותרו חלקם עד היום. כמו שבת-שבתאי-סטורנדי). למרות שהספר הנ"ל כתוב בצורה פופולרית עבור בני נוער, המחבר (ארנסט גומבריך) היה היסטוריון חשוב. אמנם, בחיפושי הקצרים במרשתת לא מצאתי זאת (בויקיפדיה מזכירים את 'שידוך' שמות הימים לכוכבים עם התקופה הפגאנית הטרום-נוצרית, ולא עם בבל הקדומה).

בתאריך 29 בספטמבר 2016 בשעה 11:40, מאת דוד הלל <da...@reshimu.com>:
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience+unsubscribe@googlegroups.com

---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'תורה ומדע' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל torahscience+unsubscribe@googlegroups.com.

רחל גורדון

unread,
Sep 29, 2016, 8:33:33 AM9/29/16
to torahs...@googlegroups.com
משה, ספר יצירה מחלק את כב אותיות ל3, 7 ו12, כידוע. מכאן אולי אפשר למצוא את הקשר בין 10 (3 ועוד 7) ו12. (אגב, יש ביטוי לעשרה חדשים בתנ"ך - "תשב אתנו הנער[ה] ימים או עשור" - רש"י מפרש שימים הוא שנה ועשור הוא י' חדשים.)

גם השנה מתחלקת ל3 עונות, 12 חודשים ו7 ימים בשבוע (ספר יצירה). כמו כן, לילה מתחלק ל3 (משמרות) ו12 שעות (כך יש סדרה של 12 3 7 3 12 כש7 הוא הציר האמצעי).
כל זה מחזק את ההקבלה בין ימים ושנים בתנ"ך (שלפעמים שנים נקראות ימים כמו בפסוק הנ"ל), כי החלוקות שלהם מקבילות (יש גם "שבוע" של שנים - שמיטה). לפי זה, ל"יום" יש בחינה של יום ובחינה של שנה. לכאורה בחינת השנה של "יום" היא הלילה (שמתחלק גם הוא באופן מובהק ל3 ו12) ובחינת היום של "יום" היא שעות האור שהולכות אחרי הלילה. 
כיון ש7 הוא כפול במהותו (כמו האותיות הכפולות) לכן, כל יום משבעת ימי השבוע הוא כפול וכל יום ולילו נקרא יומים, כמו שרש"י מסביר על הפסוק "אם יום או יומים" - יום שהוא כיומים, ואיזה, זה מעת לעת

רחל גורדון

unread,
Sep 29, 2016, 12:57:51 PM9/29/16
to torahs...@googlegroups.com
ועוד, רואים את החלוקה של 3, 7, ו12 בעשרת ימי תשובה וימי תשרי עד שמיני עצרת (כב תשרי), כש-3 הם שני ימי ר"ה ויום כיפור, ה7 הם השבוע ביניהם ו12 ימים מיום כיפור עד שמ"ע

Moshe Genuth

unread,
Sep 29, 2016, 1:11:54 PM9/29/16
to torahs...@googlegroups.com
רחל, מה הקשר בין אותיות (22) ובין 10 ו-12 מבחינה ענינית?
הקשר שציינת הוא למיטב הבנתי רק מספרי.

הפסוק שאמרו הורי רבקה מאד מעניין. לא הספקתי לעיין במקורות
של רש"י כדי לדעת כיצד למד זאת, אבל מהזכרון המעורפל
זה משהו במסכת כתובות.

לגבי מה שכתבת אחר כך, נראה שזה פועל הפוך. השאלה שלך
היתה מדוע משתמשים ב-12. כאן פשוט הראית איפה משתמשים
בו.

ישר כח על השאלה המעניינת.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages