אלומות אילמות - האם מדע מבורר הוא בהכרח עקר?

[מאיר קליין‎]

בפרשת וישב החסידית מקשר אדה"ז בין העלאת הניצוצות שמבטא איסוף השיבולים ואיחודם באלומה לבין אילמות. ההסבר לכך הוא "הואיל וענין העלאת מ"ן הוא בחי' בטול היש שנתבטל ממש להכלל בה', הרי אז הוא בבחי' אלם, שאינו יכול לדבר ולהשפיע לזולתו שזהו בחי' יש". 

בהמשך הוא מקשר זאת לענין העיבור, שבו העובר אינו מהות בפנ"ע מפני ביטולו, "משא"כ קודם העלאה זו ועבור זה היה בבחי' יש לדבר ולהשפיע כו', אלא שע"י העלאה זו נעשה בחי' אלמים".

זה התקשר לי לתהליך בירור המדע: לפני העלאתו הוא פועל, משפיע ויוצר בעולם. בשלב הבא, מקשרים אותו לשרשו ואז הוא מתבטל לאחדות האלוקית, אבל אז הוא גם נהיה אילם במובן מסויים: 1. או שאנחנו מעוניינים רק בהוראה בעבודת ה' שיוצאת ממנו - כתורת הבעש"ט, או 2. שאנחנו רואים בו כלי בלבד ("לא נברא רדיו אלא למלאכת הפצת המעיינות" אצל הרבי). בין כך ובין כך, היצירתיות המדעית נאלמת. 

האם לדעתכם הכרחי שכך יקרה? איך מתרחשת הפרייה הדדית - שאנו מניחים שהיא אפשרית? האם היא באמת מפרה את העשייה המדעית עצמה, או רק מעניקה לה פרספקטיבה עמוקה יותר ושונה?

(בהמשך המאמר מסביר אדה"ז על הבירור השני שמגיע מלמעלה - והוא עיקר הבירור, כך שההעלאה הנ"ל - של השבטים - בכל מקרה אינה תכלית ההתכללות באלוקות)

[איתיאל גלעדי‎]

בע"ה
כמובן, ניר צריך להתבונן בספר הלא-גמור ולענות...
אבל רק בהשקפה ראשונה:
1. לא יפה לקרוא לזה "עקר". אף על פי שחז"ל כוללים התר פה אלמים והתר פה עקרות, עדיין העלאת מ"נ אינה עקרה אלא חלק מתהליך של הפריה. הדגשה הוא אלמות בשלב העלאת המ"נ כדי להפוך ממשפיע למקבל ("איידי דטריד למבלע לא פלט" ולהיפך).
2. ממילא, מכיון שמדובר בהעלאת מ"נ לצורך המשכת מ"ד ודאי יש כאן הפריה הדדית. האלמות היא רק שלב.

בתאריך 8 בדצמבר 2012 21:37, מאת מאיר קליין <rabbime...@gmail.com>:

--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "תורה ומדע" בקבוצות Google.
 
כדי לשלוח הודעות לקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahs...@googlegroups.com
לקריאת דיונים קודמים ולאפשרויות נוספות: http://groups.google.com/group/torahscience?hl=iw?hl=iw
 
אם אין ברצונך לקבל הודעות נוספות מקבוצה זו, שלח דוא"ל אל torahscience...@googlegroups.com

[meir klein]

1. ההפיכה ממשפיע למקבל נראית במאמר חד כיוונית. המ"ן לא הופכים שוב למשפיעים כמו קודם, וממילא הם נראים עקרים כלפי מטה.

2. כנ"ל. הן ההעלאה והן המשכת המ"ד מכוונים כלפי מעלה - בביטול היש ובביטול אמיתי, אבל לא להפריית העולם. המצב שקדם לעלייה - של "בחי' יש לדבר ולהשפיע" לא חוזר שוב. האם אמנם האלמות היא רק שלב?

 

העיקר הוא, שנראה שם שהמגמה היא לבטל את המדע כמה שאפשר (בשני שלבים), אבל לא להפרותו בתחומו הוא.

2012/12/9 איתיאל גלעדי <iti...@gmail.com>

[Kochubievsky Shlomo]

מענין, שב"תיקון המדינה" בפרק "יסוד-איחוד תורה ומדע" כתוב כך:

 

חיבור החכמה האלקית והחכמה האנושית הוא חיבור-הפריה של "מים עליונים" ו"מים תחתונים"ח. המדע, הקורא לחכמת התורה לבוא ולברר אותו (בסוד העלאת "מיין נוקבין)", יספק לתורה ולהתבוננות האלקית עושר של משלים ומבני חשיבה חדשים, ויתבע ממנה חידושי תורה והתייחסות לסוגיות שעד כה נותרו נסתרות (בסוד המשכת "מיין דכורין") . כשם שהמציאות המשתנה בכל דור דורשת בירורי הלכות חדשים, כך השינוי המדעי דורש בירורים השקפתיים-פנימיים חדשים. לאידך, הבירור של התורה את המדע יעניק לו – מלבד עצם היכולת להביט עליו בפרספקטיבה אלקית, לראות את השכינה המשתקפת דרכו – הבנות נכונות יותר של המציאות, ומתוך כך גם חידושים מדעיים רבים ומופלאים (ב'דילוג הערך' ממה שניתן היה להגיע אליו רק בדרך ההתקדמות המדעית, ללא בירור התורה).

 

ההדגשה שלי.

 

משמע שהמדע המופרה ע"י תורה הולך ומגלה בעוד פן ועוד פן את ה' הנמצא בעולם בהעלם עד ש"כולו" יהיה "גלוי". זה ממש מתאים למה שכותב הרמב"ם לגבי לימוד מעשה בראשית וחובה לידיעת ה'.

 

אך אני לא מצאתי שום דוגמה לזה, איך מפרים את המדע ומה הוא מגלה בעקבות ההפריה.

 

 

 

2012/12/9 meir klein <rabbime...@gmail.com>