איך זה שעוד לא קיבלתי אף מייל בנושא?!

[שירן אסיף (בן עטר)‎]

בס"ד

אני לא באה לזרוף אצבע מאשימה אלא רק אולי לנער את הנרדמים..:
השבת וגם בשבת שעברה ובעצם לאורך כמה שנים התפרסמו פרטים מזעזעים לגבי דברים שקורים בהר הבית שלנו(!).
השבת בעולם קטן (אפשר להיכנס לקרוא http://www.olam-katan.co.il/all_gilyonot/357.pdf) הביאו את העובדה הבאה:
"הווקף עושה שיפוצים" -כן זה טוב ויפה כל מבנה היסטורי צריך שיפוצים מדי פעם. אבל יש כאן שתי בעיות:
1.הם עורכים את השיפוצים באיזור של קודש הקודשים שלנו!!!
הם משתמשים באבן השתיה שממנה נברא העולם -הקודש של הקודש של הקודש כבשולחן!!!
בכתבה בעולם קטן סופר שבזמן בית המקדש גם ערכו שיפוצים אבל עשו זאת בקדושה כ"כ גדולה!
לא ייתכן שאנחנו כעם היהודי כמי שאמון לשמור על המקום הקדוש הזה יתן פשוט לחבורה של שיפוצניקים לא ייראי שמים לעשות שיפוצים שם!

וחוץ מזה שזה כ"כ קדוש לנו ואנחנו מחוייבים על שמירתו:
2.הם עושים זאת בניגוד לחוק. כל שיפוץ או שיחזור שקורה במקומות ומבנים היסטורים חייב פיקוח מרשות העתיקות. וכאן הם עושים זאת על דעת עצמם!

בכתבה נאמר שיש כרגע שני דברים לעשות: 
להגיע להפגנה שתתקיים השבוע היום רביעי כ"ח תמוד בשעה 17:00 מול בית ראש הממשלה, 
וללחוץ לייק בפייסבוק בדף "די לחורבן הצילו את שרידי המקדש" 
שאגב בדף הפייסבוק יש רק 7 לייקים נכון לכרגע!!!!!!!

מישהו יכול לעדכן אותי מה נסגר עם כולם? למה לאף אחד זה לא מזיז? למה דברים שהם חשובים אבל יחסית לזה מאד שוליים יותר חשובים מזה??

אני באמת לא מבינה למה זה לא מדיר שינה מעיני לא יותר מכמה בודדים שחושבים ועושים למען ריבונו של עולם!

בשביל מה אנחנו עובדים את ה' אם ברגע שבו מחללים את המקום שעליו ניצב ביתו ואת האבן שממנה ברא את העולם אנחנו פשוט אפתיים?????

אולי אני הזויה ואולי אני סתם תמימה אבל אני די מצפה שתפיצו את המייל ותעודדו אנשים אפילו סניפים אולפנות וישיבות תיכוניות וישיבות גבוההות יגיעו יחד! תארגנו את זה..

ואם אתם לא מסכימים ולא מתכוונים לעשות שום דבר בנידון אשמח אם תספרו לי למה...

בשורות טובות

---

 

---

Walla! Mail - Get your free unlimited mail today

[מעין מימון‎]

שירן יקרה,

נראה שהדברים בוערים בך,

כל המייל האצבע המאשימה מופנית "תארגנו...תעשו..."

אני תמיד נקטתי בשיטת היוזמה האישית.

סתם להפיץ מיילים לא יעזור לאפחד...

לא אוהבת תפוצה בלי פוואנטה.

בשורות טובות,

מעין.

[שירן אסיף (בן עטר)‎]

מבקשת סליחה..כנראה לא הבהרתי את עצמי טוב:
לא התכוונתי שתארגנו לתנועת בוגרים משהו..
יש משהו מאורגן -הפגנה ביום רביעי בשעה 5 מול בית ראש הממשלה.
רק העלתי הצעה שכל אחד מהתנועת בוגרים (וזכור לי שיש כאן ב"ה די הרבה) יעשה משהו קטן במקום שלו -יעורר מודעות לנושא או אולי אפילו יארגן כמה חברה שיבואו להפגנה המתוכננת.

לא התכוונתי להאשים או לשים דברים באוויר..

אז נתראה ברביעי?

שוב סליחה..

---

 

שולח: מעין מימון
נושא: Re: [תנועת בוגרים בנ"ע] איך זה שעוד לא קיבלתי אף מייל בנושא?!

[מעין מימון‎]

אני שמחה שהובהרו הדברים:)

עכשיו יש מה להפיץ:)

רק טוב,

מעין

בתאריך 9 ביולי 2012 11:25, מאת שירן אסיף (בן עטר) <shira...@walla.com>:

[נתנאל אשרי‎]

אתיחס לדברים שנכתבו בכמה רמות:

 

הרמה הראשונה היא רמת השמו"ס, איתה אני מסכים לגמרי. ה'עוררות', לפחות בי, כך אני מרגיש, דעכה. דעכה מאד מאד. וראוי מדי פעם להידרש לנקודה הזאת, היא חשובה, ועל זה תודה.

 

לגבי הנקודה הספציפית של אבן השתיה. נכון שהויתור על הר הבית הוא ויתור כואב וכנראה גם מאד מיותר, שנעשה כבר מזמן. באופן אישי ספציפית לגבי הר הבית מטריד אותי הרבה יותר שזה המקום היחיד בעולם בערך שיהודי לא יכול להתפלל בו, מאשר שבונים על אבן השתיה. אסביר את עצמי בפירוט רב יותר. באופן אישי אני שייך לאותם הטוענים שאין קדושה מהותית בחפצים ובדברים עצמם, ולא במקומות. בזה אני ממשיך, למשל, את ר' שמחה הכהן מדוינסק (בעל ה"אור שמח" וה"משך חכמה") שכותב בפרשת שבירת הלוחות כך:

 

"אל תדמו כי המקדש והמשכן המה עניינים קדושים בעצמם חלילה. השם יתברך שורה בתוך בניו שיעבדוהו, ואם המה כאדם עברו ברית, הוסר מהם כל הקדושה והמה ככלי חול באו פריצים ויחללוה. וטיטוס נכנס לקודש הקודשים וזונה עמו ולא ניזוק, כי הוסר קדושתו. ויותר מזה הלוחות מכתב אלקים, גם המה אינם קדושים בעצם, רק בשבילכם כשתקיימו מה שכתוב בהם... סוף דבר, אין שום עניין קדוש בעולם. רק השם יתברך שמו- הוא קדוש... כי אין בשום נברא קדושה בעצם, רק מצד שמירת ישראל התורה כפי רצון הבורא יתברך שמו הקדוש... כל המקומות המקודשים, אין יסודם מן הדת, אלא באשר הוקדשו למעשה המצוות, והר סיני מקור הדת, כיוון שנסתלקה שכינה ממנו, עלו בו צאן ובקר"

 

ר' שמחה הכהן  אפילו מגדיל לעשות ומתיחס ספציפית  לעניין מקום קודש הקודשים עליו דיברת. הקדושה תלויה במעשים, ולא במקומות או בחפצים. הדברים עולים שוב ושוב בספרי הנביאים השונים:

 

"לָמָּה-לִּי רֹב-זִבְחֵיכֶם יֹאמַר יְהוָה, שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים; וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים, לֹא חָפָצְתִּי.  יב כִּי תָבֹאוּ, לֵרָאוֹת פָּנָי--מִי-בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי.  יג לֹא תוֹסִיפוּ, הָבִיא מִנְחַת-שָׁוְא--קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא, לִי; חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא, לֹא-אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה.  יד חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח; נִלְאֵיתִי, נְשֹׂא.  טו וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם, אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם--גַּם כִּי-תַרְבּוּ תְפִלָּה, אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ:  יְדֵיכֶם, דָּמִים מָלֵאוּ.  טז רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ--הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם, מִנֶּגֶד עֵינָי:  חִדְלוּ, הָרֵעַ.  יז לִמְדוּ הֵיטֵב דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ; שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה." (ישעיה א)

 

"אַל-תִּבְטְחוּ לָכֶם, אֶל-דִּבְרֵי הַשֶּׁקֶר לֵאמֹר:  הֵיכַל יְהוָה הֵיכַל יְהוָה, הֵיכַל יְהוָה הֵמָּה. ...הִנֵּה אַתֶּם בֹּטְחִים לָכֶם, עַל-דִּבְרֵי הַשָּׁקֶר--לְבִלְתִּי, הוֹעִיל.  ט הֲגָנֹב רָצֹחַ וְנָאֹף, וְהִשָּׁבֵעַ לַשֶּׁקֶר וְקַטֵּר לַבָּעַל; וְהָלֹךְ, אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים--אֲשֶׁר לֹא-יְדַעְתֶּם.  י וּבָאתֶם וַעֲמַדְתֶּם לְפָנַי, בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו, וַאֲמַרְתֶּם, נִצַּלְנוּ--לְמַעַן עֲשׂוֹת, אֵת כָּל-הַתּוֹעֵבוֹת הָאֵלֶּה.  יא הַמְעָרַת פָּרִצִים, הָיָה הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר-נִקְרָא-שְׁמִי עָלָיו--בְּעֵינֵיכֶם; גַּם אָנֹכִי הִנֵּה רָאִיתִי, נְאֻם-יְהוָה.  יב כִּי לְכוּ-נָא, אֶל-מְקוֹמִי אֲשֶׁר בְּשִׁילוֹ, אֲשֶׁר שִׁכַּנְתִּי שְׁמִי שָׁם, בָּרִאשׁוֹנָה; וּרְאוּ, אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתִי לוֹ, מִפְּנֵי, רָעַת עַמִּי יִשְׂרָאֵל." (ירמיה פרק ז)

 

"ז  שִׁמְעָה עַמִּי, וַאֲדַבֵּרָה--    יִשְׂרָאֵל, וְאָעִידָה בָּךְ: אֱלֹהִים אֱלֹהֶיךָ    אָנֹכִי.ח  לֹא עַל-זְבָחֶיךָ, אוֹכִיחֶךָ; וְעוֹלֹתֶיךָ לְנֶגְדִּי תָמִיד.ט  לֹא-אֶקַּח מִבֵּיתְךָ פָר;    מִמִּכְלְאֹתֶיךָ, עַתּוּדִים י  כִּי-לִי כָל-חַיְתוֹ-יָעַר;    בְּהֵמוֹת, בְּהַרְרֵי-אָלֶף. יא  יָדַעְתִּי, כָּל-עוֹף הָרִים;    וְזִיז שָׂדַי, עִמָּדִי.יב  אִם-אֶרְעַב, לֹא-אֹמַר לָךְ:    כִּי-לִי תֵבֵל, וּמְלֹאָהּ. יג  הַאוֹכַל, בְּשַׂר אַבִּירִים;    וְדַם עַתּוּדִים אֶשְׁתֶּה. יד  זְבַח לֵאלֹהִים תּוֹדָה;    וְשַׁלֵּם לְעֶלְיוֹן נְדָרֶיךָ. טו  וּקְרָאֵנִי, בְּיוֹם צָרָה;    אֲחַלֶּצְךָ, וּתְכַבְּדֵנִי." (תהלים נ)

 

הדברים בולטים גם בסיפור לקיחת ארון ד' מישראל בשמואל א פרקים ד'-ז' בה העם סבור שהקדושה כשלעצמה תנצח עבורו את המלחמות "ג וַיָּבֹא הָעָם, אֶל-הַמַּחֲנֶה, וַיֹּאמְרוּ זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל, לָמָּה נְגָפָנוּ יְהוָה הַיּוֹם לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים; נִקְחָה אֵלֵינוּ מִשִּׁלֹה, אֶת-אֲרוֹן בְּרִית יְהוָה, וְיָבֹא בְקִרְבֵּנוּ, וְיֹשִׁעֵנוּ מִכַּף אֹיְבֵינוּ. ". העם מתבדה: "י וַיִּלָּחֲמוּ פְלִשְׁתִּים, וַיִּנָּגֶף יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָיו, וַתְּהִי הַמַּכָּה, גְּדוֹלָה מְאֹד; וַיִּפֹּל, מִיִּשְׂרָאֵל, שְׁלֹשִׁים אֶלֶף, רַגְלִי.  יא וַאֲרוֹן אֱלֹהִים, נִלְקָח". 

על אף שיש קדושה בדברים כשלעצמם (כפי שבא לידי ביטוי גם בהמשך הסיפור שם) נראה שהיא לא נובעת מהחפץ אלא מחלות שם ד' עליו, לכל היותר. 

 

בכל אופן, התנ"ך מלא בנבואות שמצמצמות את עוצמת תפיסת הקדושה על פני ההכרה במעשים כמה שחשוב ומכונן את הקדושה. ארון ד' יכול להיות נוכח שעה שענן ד' נפקד, והדברים בולטים, למשל, בחזון המרכבה של יחזקאל (פרק א) בו השכינה נוסעת מירושלים (במרכבה) על אף שבית המקדש עתיד לעמוד עוד שנים מספר. 

 

מסיבות אלה, אני פחות מתרגש ממה שאי אלו עמים בונים בקרבת אבן, חשובה ככל שתהיה. ברוח ימי בין המצרים אומר, שנראה לי שהכיסופים אל המקדש לא יכולים להתרכז בארכיאולוגיה. זה אבסורד. זכרון המקדש של עם ישראל הוא לא נוסטלגי, ואמור לפחות להיות חי ובועט. במובן הזה, חורבן הבית אינו מתבטא בחורבן המבנה ובדברים שמעוללים לשרידיו ההיסטוריים רבי הערך הסנטימנטלי, אלא בגלות השכינה מתוך החברה. "עשו משפט! אשרו חמוץ! בינו רוע מעלליכם".. שכינה שרתה בישראל לאורך שנים גם בלי מקדש, וגם שלמה ידע ודאג להדגיש בטקס חנוכת המקדש ש"השמיים ושמי השמיים לא יכלכלוך" (מלכים א, ח). אני הרבה יותר מתרגש מחורבן הבית שמתגלם בכך שפערי השכר במשק בין השכיר (שכיר! לא מנהל) בעל המשכורת הגבוהה ביותר לבין שכר המינימום (שהוא לא המשכורת הנמוכה ביותר בפועל) הוא 720%. אני הרבה יותר מתרגש מחורבן הבית שמתגלם בכך ש"בחורה בת 14 מתביישת להודות שהיא בתולה" (כתבה שפורסמה בישראל היום בסופ"ש האחרון וברגע שאהיה על אינטרנט שהוא לא סופר-רימון אעלה כאן לינק).

הבלבול בין הבניין עצמו לבין מה שהוא מייצג, בין הקדושה כשורה בעקבות המעשים, ולא להיפך מזכירה לי לפעמים את חטא העגל ממש, ומתקרבת לגופי עבודה זרה (כמו שכתב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פרק א, כשתיאר כיצד התהוותה העבודה זרה בעולם).

 

כל טוב,

מקווה לתגובה עניינית (על אף כל הדאווינים שבמה שכתבתי)

נתנאל

[שירן אסיף (בן עטר)‎]

נתנאל, אתה צודק בהחלט. אני אפילו אוסיף על דבריך ואומר שהתפיסה שיש קדושה בחפצים מצד עצמם ,עלולה להוביל לאליליות נוראית. אבל הבעיה עם הר הבית היא ממש לא בעיה של חפץ כזה או אחר. הבעיה שם היא חילול ה'!

מה הרגשת כשנכנסו ערבים להריסות בתי הכנסת בגוש קטיף וביזו אותם? מה הרגשת כשביפו זרקו ערבים בקבוק תבערה על בית כנסת? מה הרגשת כשמישהי כתבה בעולם קטן לפני שלוש שנים שערביות ביפו עודדו את ילדיהן להטיל מימיהם על בית כנסת נטוש? 

ומה תרגיש אם אם תראה מישהו שורף ספר תורה פסול? אני אתפלא אם לא תמהר "לטפל" בנושא (בלשון עדינה). כי כל בר דעת מבין שביזוי המקומות המקודשים לנו (כעת או בעבר) הוא לא ביזוי לחפץ אלא לערך שהוא נושא. הביזוי הוא לאלוקי ישראל. לא לשום אבן או מקום ספציפי.

למה דווקא יהודים לא יכולים לעלות לשם? למה אסור למלמל שום תפילה בהר הבית? למה כל מילה קטנה על הר הבית מעירה את זורקי האבנים מרבצם? כי זה סמל! כי זה המקום המקודש ביותר לעם היהודי, המקום שבו התחברה השכינה עם העולם! אלו שניים מיסודות היהדות העמוקים ביותר- החיבור הממשי של האלוקות עם הבריאה והבחירה בעם ישראל! כל מי ששולט בהר הבית מבטא בכך את נצחונו על היהדות והשפלת האומה היהודית.

אתה באמת חושב שהבעיה הבטחונית היא ביטוחנית בלבד? הרב פרומן אמר פעם שנפגש עם אחמד יאסין ואותו צורר אמר לו "החילונים שלנו והחילונים שלכם חושבים שזו בעיה מדינית, הם לא מבינים שזה מאבק דתי". הר הבית הוא סמל מרכזי במלחמה על עם ישראל ומדינת ישראל. כל שימוש באבן מקודשת לעם היהודי, כל הריסת ממצאים מבתי המקדש, כל איסור חדש על העולים להר הבית- הכל חלק עיקרי מחילול היהדות ואלוקי ישראל!

הבעיה החברתיות והחינוכיות קשות מאוד וצריכות טיפול מקיף, אך הבעיות החברתיות שלנו קיימות בכל מדינה, הבעיה החינוכית שלנו קיימת אף היא בכל מדינה. השאיפה בעם ישראל היא לתיקון גדול בהרבה. לצדק אמיתי יותר מבכל מקום. אם תקרא טוב בין השורות תראה שהצורך האמיתי של עם ישראל הוא להיות יותר מתוקן מכולם! תראה לי עוד עם שמלקה את עצמו כל כך הרבה, שמקים כ"כ הרבה ועדות חקירה על כל צעד ושעל. וכאן מגיעה המטרה של כל מה שכתבתי- 

כדי להיות יותר מתוקן מכולם, עם ישראל צריך להתחבר אל עצמו. להיות עם ישראל. הטמעת הזהות היהודית (האמיתית, המקורית והכוללת. לאף אחד אין מנופול על מהי היהדות המקורית... לא לציונות הדתית, לא לחרדים ולא לחילונים) היא המפתח לתיקון כל הבעיות שהזכרת. גם ילדה בת 14 לא תבין כמה היא טועה שהיא מתביישת בהיותה בתולה אם היא לא תבין את ערך הקדושה והצניעות שביהדות.

ומה יותר מלחמה על הזהות היהודית אם לא המלחמה על חילול ה',עמו ונחלתו מדי יום בהר הבית?

ביזוי אבן השתיה איננו דבר בפני עצמו. היא הביזוי ששבר את גב הגמל.

סליחה על האריכות. מקווה לתגובה.

(יכולתי להביא מקורות אבל חשבתי שזה יאריך יותר מדי... אם תדרוש בתוקף אצרף אותם. :) (רמז- בעיקר מקורות מהרב קוק זצ"ל).)

---

 

שולח: נתנאל אשרי
נושא: Re: Re: [תנועת בוגרים בנ"ע] איך זה שעוד לא קיבלתי אף מייל בנושא?!

[טלי שימשוביץ‎]

מסכימה עם נתנאל .

כתבת כך - " שביזוי המקומות המקודשים לנו (כעת או בעבר) הוא לא ביזוי לחפץ אלא לערך שהוא נושא" וזה בדיוק העניין .השאלה היא ,מה מבזה? מבזה  שהערבים לא מבינים את המשמעות? ומתייחסים לספר תורה\בית כנסת כמו שהם מתייחסים.?

 או שאולי מה שעצוב זה הביזוי לערך שהוא נושא (כפי שכתבת)  על ידינו, יהודים.

 ולכן ,מה הרגשתי שעשוה שעשו לבית כנסת נטוש? קודם כל עצב על זה שהוא נטוש.

אין ספק שכשהורסים ספר תורה יש בזה ביזוי..(ראי מה צריך לעשות אדם שהפיל בטעות ספר תורה)

אבל מה שחבל, מה שצריך לתקן זה קודם כל את הגישה שלנו ולפני שאנחנו מתחילים לשאול את עצמינו איך לא אכפת לנו מהבית כנסת, מבית המקדש ,מאבן השתיה..אנחנו צריכים לשאול את עצמינו איך לא אכפת לנו מספיק משחיתות (בכל המובנים) כאשר נבין את המושגים האלו ואת הקשר שלנו אלינו,את הקשר בינהם לתורה ולאלוקים, יהיה אכפת לנו הרבה יותר מאבן השתיה.. כי נבין מה היא אמורה לייצג מה משמעותה. וברגע שזה יקרה..מי יודע אולי גם הקדושה תחזור (בעז"ה)

מה שכואב הוא שבעיני רוב העם אין משמעות לבית המקדש (משום בחינה)..

אפשר לדבר על מוחרתיים על קדושת אבן השתייה וכו, אבל כל עוד העם "חוטא" (שאני אומרת חוטא אני מתכוונת גם ואולי אפילו בעיקר לחטאים שעליהם חרב בית שני) ה' לא משרה שכינתו שם וממילא אין כל ערך "לקדושה"

למה הר הבית כל כך רגיש?

א) כי את המוסלמים חינכו מגיל צעיר שזהו מקום קדוש חשוב ליהודים

ב) יש שם "ממצאים ארכיאולוגיים" שלא ממש נוח להם שנגלה..

כתבת כך- "הטמעת הזהות היהודית היא המפתח לתיקון כל הבעיות שהזכרת. גם ילדה בת 14 לא תבין כמה היא טועה שהיא מתביישת בהיותה בתולה אם היא לא תבין את ערך הקדושה והצניעות שביהדות."

לכי תחנכי את הילדה לקדושה ולצניעות שכל מה שהיא רואה מסביב זה החצנה, מסחריות וחוסר כבוד!

לפני שאנחנו קופצים לכל "שפת הרב קוק" הגבוהה בואו נסתכל על הבסיס, על המציאות על  לחזור להיות קודם עם ואח"כ ממלכת כוהנים וגוי קדוש..לפני ערך הקדושה בואו נתקן את ערך האדישות שלנו כאשר אשה נאנסת בחוף ולאפחד לא אכפת ?!

מהי קדושה? יש בכל אחד מאיתנו חלק ממעל..התייחסות לבני אדם כיצירי אלוהים שחובה עלינו להתייחס לכך בהתאם..(קדושה)

אז כן כואב לי על אבן השתיה באמת, אבל כואב לי גם  שערך קדושת החיים של אנשים נרמסת פה יום יום של אנשים! של אנשים שכל אחד מהם היה יכול לתרום עוד לעם עם משפחה וחברים וכו.להוסיף קומה  לבניין ונרמס פה יום יום ולאפחד לא אכפת..הומלס שנרצח והרוצחים מקבלים עונש מגוחך זה לא ביזוי ה'? בסופו של דבר? חוסר צדק שחיטות? כל אלה בעיני הם ביזוי וחילול ה' לא פחות מהשחטת אבן הבניין..

גם אני הארכתי.. מקווה שאני לא נשמעת תוקפנית.. אלו דברים שיצאו מהלב..מקווה שהבנתם..

טלי

בתאריך 9 ביולי 2012 14:50, מאת שירן אסיף (בן עטר) <shira...@walla.com>:

[דוד פדוה‎]

ב"ה

 

טלי, אני חושב שחשוב מאוד שנדאג לבניין החברה, אבל יש לי בעיה כשמנסים להשוות את הערך החשוב הזה עם הערך החשוב האחר של שמירה על הר הבית. פשוט אין מקום וטעם להשוואה. שני הערכים האלו חשובים מאוד, ולשניהם צריך לדאוג, ואין סתירה ביניהם, אבל הנושא הנידון הוא  אחד: חילול קדש הקדשים. (בלי לעורר דיון האם יש חשיבות למקום הפיזי "הר-הבית" או לא)

 

אני חושב שכל אחד שיכול צריך לעשות פעולות הסברה בנושא כמה שהוא יכול, כמובן תלוי בסביבה שלו (חיילים/סטודנטים וכו' יוכלו לעשות את זה בקלות בסביבתם הקרובה).

דעת קהל זו מילת המפתח.

 

 

דוד