בחודש האחרון קמה נציגות עובדים חדשה במרכז הלוגיסטי של רשת הביגוד "קסטרו". העובדים התארגנו כדי לשפר את שכרם, שנשחק בשנים האחרונות עקב עליית המחירים בעוד שכרם נותר קפוא במשך שלוש השנים האחרונות, ולקבל פיצוי הולם בעבור עבודה בשעות חג ולילה. חשוב מכל הם התארגנו כדי שיוכלו להגן על תנאיהם ואף לשפרם בעזרת הסכם קיבוצי. יש לציין כי העובדים הם בעלי משפחות ודורשים להתפרנס בכבוד.
לאחר מספר פניות של נציגות העובדים (שמייצגת רוב מוחלט מקרב העובדים) באמצעות עו"ד איתי סבירסקי מהקליניקה למשפט ורווחה באוניברסיטת ת"א, בבקשה לקיים ישיבה בה תפרוס נציגות העובדים בפני ההנהלה את דרישותיה, סירבה ההנהלה ב"נימוס", תוך שהיא מפעילה לחצים ואיומים על עובדים ובמיוחד על נציגות העובדים. סירובה העיקש של ההנהלה לפניות הנציגות, שנעשו תוך הפגנת סבלנות גדולה מצד העובדים, מהדהד באוזני כל מי שזכויות דמוקרטיות בכלל וזכויות עובדים בפרט חשובים לו. סירוב זה הוא בעצם פגיעה חמורה בזכותם של עובדים להתארגן - זכות דמוקרטית בסיסית .
הלחץ, שיצרה ההתארגנות, גרם להנהלה לנקוט בצעד של העלאת שכר (10-15%) לעובדים אשר חתמו על תמיכתם בהקמת נציגות העובדים כנראה כדי לנסות ולהרגיע את המצב ולשכנע את העובדים שאין להם צורך בהתארגנות. בשיחות אישיות הודיעו לכל עובד בנפרד על העלאת שכרו והדגישו כי "זה לא בגלל הוועד". אך מכיוון שחודש קודם לכן סירבה ההנהלה בכל תוקף להעלאת שכר, הגיעו העובדים למסקנה המתבקשת שהעלאת השכר היא אך ורק תודות ללחץ שיצרה ההתארגנות . כמובן, שההנהלה לא טרחה לתת העלאות שוות לכל עובד, בניסיונה לפלג בין העובדים, ובכך הפלתה חלק מהעובדים, ייתכן שעל רקע הובלת ההתארגנות וייתכן שעל רקע אישי. ההנהלה עדיין מסרבת להכיר בנציגות העובדים ולקיים עמה פגישה .
על כך אי אפשר לשתוק !