שלום רב,
בימים האחרונים מופנות העיניים לאירועים הקשים המתרחשים בשטחים. בצלם עוקב, מתעד ומטפל בהפרות. במקביל אנו מייחדים משאבים למאבקם של תושבי מסאפר יטא שבדרום הר חברון.
מה היתה התחושה של כל אחת ואחד מאיתנו אם מחר היו מתפרצים לבית שלנו, מכריזים עליו כשטח אש צבאי ומגרשים אותנו? זה מה שקורה לכאלף פלסטינים שהצבא החליט שאזור מגוריהם הוא "שטח אש 918".
בסוף שנות ה-70 הכריז הצבא על כ-30,000 דונם בדרום הר חברון, שבהם חיו 12 קהילות, כשטח צבאי סגור לצרכי אימונים וקרא לו "שטח אש 918". בשנת 1999 גירש הצבא את התושבים מבתיהם בטענה שהם גרים בשטח האש באופן לא חוקי, זאת למרות העובדה שקהילות אלה התקיימו במקום עוד לפני 1967. חלק מכם זוכרים אולי את המראות של מערות מגורים הרוסות ומשפחות שנותרו ללא קורת גג.
התושבים עתרו לבג"ץ, שאיפשר להם לשוב באופן זמני לבתיהם. ההליכים המשפטיים נמשכו למעלה מעשור, שבמהלכו הקשו הרשויות על חיי התושבים בדרכים שונות. ביולי 2012 הבהירה המדינה לבג"ץ שהיא עומדת על גירושם של רוב תושבי האזור שהוכרז כשטח אש. גירוש כזה יביא להרס הקהילות ומהווה הפרה של האיסור במשפט הבינלאומי על העברה בכפייה של אוכלוסייה בשטח כבוש.
בחודש ינואר 2013 עתרו התושבים שוב לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר. השופטים הוציאו גם הפעם צו האוסר על גירושם עד להכרעה בעתירה, שדיון בה אמור להתקיים בחודשים הקרובים.
בצלם יצא במאבק ציבורי כדי להתריע על עוול הגירוש ולדרוש את הפסקתו. אנא שתפו והפיצו כמידת יכולתכם כדי להגביר את המודעות לאיום בגירוש ולהפעיל לחץ למען ביטולו.
בברכה,
נגה קדמן,
חוקרת