לגבי העיסוק בכתובה דאורייתא או דרבנן, האם הכוונה היא שצריך לדעת שבבבל נתנו 25 ובארץ ישראל 200 דינרים, ורס"ג שילב בין חזי ליכי מדאורייתא ונתינת 25 שזה דרבנן, האם די בכך או שהיה עוד משהו?עוזי: מבחינת זכרון - כן. מבחינת ניתוח התשובה - אם היא תהיה בבחינה תתבקשו לנתח, אבל הטקסט יהיה לפני כם.
2. לגבי הסעיף הבא, האם די לדעת שבארץ ישראל החמירו יותר בבדיקת הטריפות, ובבבל בדקו רק את הריאות (אם אני לא טועה):
"גם היחס שבין מחלוקת זו לבין החילוקים בין בני א"י לבני בבל בעניין בדיקת הטריפות או בדיקת הריאה"
קצת יותר מזה: כזכור גינצבורג הבהיר שאין קשר ישיר בין הדיון בספר החילוקים לבין דברי פירקוי, והבחין בין שאלת הבדיקות, לבין סוג הפסולים.
3. לגבי ברכת התורה אצל ענן, מה שמצאתי בעניין זה רק מקורות מהתלמוד, ומה שענן כתב על דרך הברכה על ספר תורה לפני הקריאה ולאחריו. מה היה עוד?
עוזי: גם העובדה שזו קטגוריה הלכתית שרחוקה מפשוטו של מקרא, וזו 'המצאת' קטגוריה של חז"ל שענן שילב בחיבורו.
4. מה שכתבת: "גם הדיון הדומה בעניין ארבעה צריכים להודות, בעמ' 37" לא הבנתי באיזה קובץ זה
עוזי: בקובץ של ספה המצוות לענן.
5. לגבי המקומות שבהם רס"ג הקצין את עמדותיו בהקשר של פולמוס קראי: קיומן של שתי ורסיות של סידור התפילה- האם מספיק לדעת שמדובר בזמן הרגיל, מלוכה וזמן מיוחד שזה הגלות?
עוזי: לגבי סידור התפילה - כן. אך גם ההדגשה שלו שאסור להתפלל מתוך פסוקי התנ"ך, ושיש 'מצוה' לחדש את הלשון שלנו בתפילה.
6. לגבי קידוש החודש – על פי חשבון; האם מספיק לדעת שכך קבעו מלכתחילה שיש לקבוע ע"פ חשבון?
עוזי: מבחינת זכרון המקורות: כן. עסקנו במקורות יותר בהרחבה.
7. שני ימים טובים של גלויות – מן התורה. האם מספיק לדעת שכך משה מסר שקבעה התורה שיש לחוג בגלויות שני ימים טובים וזה לא המצאה של חז"ל?
עוזי: וגם שזה לא נוצר בגלל הספק.
8. לגבי הויכוח של רס"ג עם חיוי הבלכי, קראתי שוב את הדברים שכתב רס"ג ולא כל כך ברור לי מה כל אחד מהם חושב לגבי אור ה' המתגלה לנביאים והמלאכים, האם די לדעת שרס"ג מסביר שזה אור ברוי וחיוי לגלג על כל העניין?
עוזי: סוגיית האור הברוי היא חידוש של רס"ג. חיוי רק לגלג על התורה, ועל ההיגיון של הקב"ה שברא את בני האדם הטמאים ולקח את האור מן המלאכים. לזה חיוי התייחס בביקורתו.
התשובה של רס"ג היא דרך השימוש באור הברוי.
9. לגבי הסעיף הבא, לא ברור לי מה דיברנו עליו, חוץ מהקובץ שיש במוודל על כך שאין לסמוך על האגדה: 'אין סומכין על האגדה' – הפרשנות של דוד סקליר – על תפיסת דברי חז"ל כמסורת, וכל מה שאיננו חלק מן התורה שבעל פה המסורה – איננו בעל משמעות. תפקיד חז"ל כמסרנים.
עוזי: על העניין הזה, והתפיסה של סקליר דיברנו כמה פעמים.