ספרות השו"ת - דר' פנחס רוט
US
US
שאלות חזרה לקראת המבחן בקורס ספרות השו"ת
במבחן תתבקשו לענות על שלוש שאלות מתוך חמש. השאלות במבחן תהיינה מתוך שאלות החזרה הללו.
1. תשובות הגאונים
א. הסבירו את התואר 'גאון'. מנו את שמותיהם של שלושה גאונים.
ב. תארו ארבעה דרכים בהם השתמרו תשובות הגאונים שבידינו.
ג. מנין נשלחו השאלות לגאוני בבל? מנו לפחות ארבעה מקומות.
2. תשובות ראשונות מספרד. 'כבר קדמנו לנו שאלות בהדרת מורנו בענין האלמנה אם רצתה לגבות כתובתה מנכסי בעלה והיא טוענת שנאבדה ממנה' (שו"ת הר"י מיגאש סימן רט).
א. למי נשלחה שאלה זו? היכן ומתי הוא חי?
ב. מה ביקשה האלמנה לעשות, ומה פסק הרב הנשאל בעניינה?
ג. מהם המקורות שציטטו השואלים בשאלה זו?
3. 'מה שהורה לכם החבר שלא להתפלל קרובות בתוך התפלה בחגים ומועדים ובראש השנה ויום הכפורים ואפילו זכרנו לחיים לפי שאינו מענין מגן' (שו"ת ר' גרשום מאור הגולה סימן א).
א. הסבירו את ההוראה של 'החבר'.
ב. מה הייתה עמדתם של גאוני בבל בשאלה זו?
ג. מתי והיכן חי ר' גרשום מאור הגולה? כיצד הוא פסק בשאלה זו?
4. בעלי התוספות
א. מתי והיכן פעלו בעלי התוספות?
ב. מה המשותף לר' שמשון בן אברהם משנץ, אחיו ר' יצחק בן אברהם (ריצב"א) ור' יהונתן מלוניל? באילו נושאים הם התדיינו זה עם זה?
ג. מה מייחד את קובץ תשובות הרא"ש הנדפס, בהשוואה לקבצים אחרים של תשובות הראשונים?
5. ראשית העת החדשה.
א. ציינו ארבעה גורמים אשר עשו את ראשית העת החדשה לתקופת מעבר בתולדות ההלכה.
ב. מהו ספר השו"ת הראשון שנדפס בחיי מחברו?
ג. 'שאלת: ממני ידיד נפשי, על מה שאסרתי לטבול בכליג''. מיהו הפוסק, ומהו כליג'?
6. העת החדשה
א. לפי הרב יעקב אטלינגר, במה שונים 'פושעי הדור' מן הקראים?
ב. לפי הרב משה פיינשטיין, מהו הגובה הנדרש ממחיצה בבית הכנסת?
ג. מה פסק הרב משה פארדו, בעל שו"ת 'שמו משה', בשאלה האם מותר לנסוע 'על הקארוסה של אש בשבת'?
7. 'שאלה שנים שנתאבקו יחד והפיל האחד את חברו לארץ ונפל עליו ובנפלו עליו סימא עינו של התחתון'.
א. מה הייתה השאלה ההלכתית-משפטית?
ב. מי השיב על שאלה זו, ומה הייתה תשובתו?
ג. מהי עמדת החוק במדינת ישראל בשאלה זו?
8. א. 'מטרת שימורן של התשובות קבעה, לעתים קרובות, את פרצופן'. הסבירו את דבריו אלה של פרופ' חיים סולוביצ'יק, והדגימו אותם.
ב. מה דינו של כהן שהשתמד וחזר בתשובה, לפי רב נטרונאי גאון?
מה דינו של כהן שנשתמד וחזר בתשובה, לפי ר' גרשום מאור הגולה?
US
9. רטוריקה והלכה
א. 'איך ראוי לאדם לראות את עצמו באלה ימי השמד? חייב הוא כל מי שאינו יכול לצאת מפני משאלות לבו וסבות סכנת הימים, ועמד באותם המקומות, שיראה נפשו מחלל שם שמים לא ברצון ממש, אבל קרוב הוא להיות ברצון, ושהוא נזוף מלפני המקום נענש על רוע מעשיו, ועם זה יהיה בדעתו אם עשה מצוה מן המצוות שהקדוש ברוך הוא מכפיל שכרו עליהן'. מתוך איזה חיבור לקוחים הדברים?
ב. 'אבל אם יכול למלט נפשו ולברוח מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה הנה הוא ככלב שב על קיאו, והוא נקרא עובד עבודת כוכבים במזיד והוא נטרד מן העולם הבא ויורד למדרגה התחתונה של גיהנם' (רמב"ם הלכות יסודי התורה ה, ד). מה היחס בין פיסקה זו לבין הדברים בסעיף א?
ג. על רקע זה, הסבירו את עמדתו של חיים סולוביצ'יק ליחסי רטוריקה והלכה, ואת עמדת החולקים עליו.
10. א. מי היה הנביא מאוילה? מה אמר עליו הרשב"א?
ב. מהו שו"ת מן השמים? הציגו פסיקה אחת של הספר.
ג. 'ומן הטעם הזה הורו מורי הרב אבן חסדאי והרב רבי' יונה ע"ה להתיר אשה שמת אחד מאנשיה במלחמה להנשא לג'. הסבירו את הבעיה ההלכתית, ואת הפתרון הפילוסופי שהציעו הרב חסדאי קרשקש ותלמידו ר' יוסף אלבו.
11. א. איזו תופעה מיוחדת מתגלית בקובץ תשובות הגאונים 'שערי תשובה'?
ב. האם אומרים 'והוא רחום' בליל שבת?
ג. מהו ספר 'בשמים ראש'?
12. רב האיי גאון
א. 'אתקין רבי אבהו בקסרי: תקיעה, שלשה שברים, תרועה, תקיעה' (תלמוד בבלי, ראש השנה לד ע"א). לפי התלמוד, מה הייתה הסיבה לתקנת רבי אבהו?
ב. 'שאל רבינו הצדיק ז"ל מלפני אדוננו על אודות התקיעות, ואמ' לו כי חבר לו דברים עם חכמי אדום על איזה מהם החובה'. הסבירו למה הכוונה 'איזה מהם החובה'.
ג. 'והוצרכנו בדברים אלו בתשובה זאת כי רוב שאלות אלו כתואנות הם'. מה היה חששו של רב האיי גאון?
13. ר' משולם בן קלונימוס מלוקא
א. איפה נמצאת לוקא? לאן היגרה המשפחה לאחר מכן?
ב. 'זאת התשובה השיב רבינו משולם נ"ע למינין שאינן מדליקין נרות בבתיהם בשבת'. מיהם המינים הללו, ומדוע אינם מדליקים נרות שבת?
ג. מהם 'בתי ידים' ומדוע נשאלו מר' משולם מספר שאלות אודותיהם?
14. רש"י.
א. מתי והיכן חי רש"י?
ב. 'אמנם ישען רבינו דבריו על ההלכה ולא לאסור לנו ספקות אחרות הנולדות בריאה, אם לא ראייה נכונה היא'. למי אמר רש"י את הדברים הללו, ומה כוונתם?
ג. 'ועל ידי היה מעשה כשהייתי למד תורה אצל רבינו ר' יצחק הלוי בשחיטת חולין ובכל מקום ששנוי שם בשר בחלב בנותן טעם, היה מלמדני שלא אלמוד הלכה מכאן, שהרי במסכת ע"ז שנינו בשר בחלב במשהו'. מה משמעות הדברים, הלכה למעשה? האם ר' יצחק הלוי צדק בדבריו?
15. רבינו תם
א. מתי והיכן חי רבינו תם? מה היה הקשר בינו לרש"י?
ב. 'נראה בעיני היתר גמור ומצוה מן המובחר לתת מחיה לבני ברית שמותר ללוה ולמלוה שיתן הלוה המשכונות ליד גוי ואפי' עבדו ושפחתו ויאמר לו לוה מפלוני ישראל על משכונותי בריבית'. הסבירו את המהלך שהציע רבינו תם, ואיזו בעיה הלכתית הוא נועד לפתור.
ג. 'ומה שכתב רבי' שמואל שתקנו הגאונים דלא משהינן תריסר ירחי שתא אגיטא אלא כופין אותו. חלילה לרבנו להרבות ממזרים בישראל דק"ל רבינא ורב אשי סוף הוראה'. באיזה דין מדובר כאן, ומה הייתה השיטה שרבינו תם התנגד אליה?
16. ר"י הזקן
א. מה היה הקשר בין ר"י לרבינו תם? תארו דו-שיח אחד שלהם.
ב. כיצד התיר ר"י את נדרו של הבחור שאסר על עצמו 'כל מיני פירות שבעולם חוץ מן החטין אם ישחק בקוביא'?
ג. 'כי טבילה זו שנהגו אינה אלא משום נקיות וטהרה כדכת' וזרקתי עליכם מים טהורי' וכו', ומצוה ולא חובה'. על איזו טבילה דיבר ר"י הזקן?
17. ר' אברהם בן יצחק אב בית דין נרבונה
א. מהו דינא דבר מצרא? מה היה החידוש של רבינו תם בנוגע לתחולת הדין הזה?
ב. על איזה מקרה של דינא דבר מצרא אמר ר' אברהם בן יצחק מנרבונה 'שאין מתקבל על הדעת', וכיצד הוא הסביר את העניין בכל זאת?
ג. מה הייתה דעתו של ר' ישעיה די טראני על חידושו של רבינו תם בדינא דבר מצרא?
18. רמב"ם
א. הרמב"ם נשאל אודות 'מלמד בנות קטנות' שנבצר ממנו ללמד את תלמידותיו. מדוע הוא לא יכול היה ללמד אותן, ומדוע לא נמצא מועמד מתאים שיחליף אותו?
ב. במה נבדלו עכו וצור ממצרים בימיו של הרמב"ם? הדגימו זאת באמצעות שאלה שנשלחה לרמב"ם ממקומות אלה.
ג. הסבירו את חשיבות הגניזה הקהירית לחקר הרמב"ם.
19. רבי ישעיה די טראני
א. 'ושם מתקבצים כל התועים לעבור בירושלם, כי שם הנמל נכון' (בנימין מטודלה). הסבירו את התיאור של בנימין מטודלה. כיצד השפיעה עובדה זו על יצירתו ההלכתית של ר' ישעיה די טראני?
ב. 'וראובן היה עם הארץ ולא ידע לומר בנתינת הטבעת לאשתו הרי את מקודשת לי והיה שם שמעון שהיה מבין בלשון הקדש' (שו"ת הרי"ד סימן כב). היכן התרחש המאורע הזה? מה היו תוצאות אי-ידיעתו של ראובן בעברית?
ג. עם אילו ארצות עמד ר' ישעיה די טראני בקשרים?
20. רשב"א
א. מהו פת כומרים? מה הייתה ההצעה שהועלתה לפני הרשב"א להתיר אותה, וכיצד הוא הגיב על הצעה זו?
ב. הסבירו את עמדתו של הרשב"א ביחס ל'שפחות אלו הקנויות לנו'.
ג. במה נבדלה שיטתו של רבי דן מאשכנז משיטת כל יתר פוסקי ההלכה בנושא שחיטת ישראל ושחיטת נוכרי?
נושא זה יכיל סיכומים תשובות וחומרים לתועלת הלומדים בקורס - ספרות השו"ת
US
ב.האלמנה ביקשה לגבות את כתובתה, אך היות ולכתובה יש מעמד של שטר חוב שצריך להציגו על מנת לדרוש את החוב והאלמנה טוענת כי הכתובה אבדה לה, יש חשש שכבר גבתה את החוב והיא משקרת ועל כן פוסק הר"י מיגאש שהיא לא יכולה לקבלה.
ג. המקורות שציטטו השואלים (מובאים בגוף התשובה) הם: הר"י מיגאש, הרי"ף, הגאון ר"ש אבן חופני.
3. א. ההוראה של 'החבר' - לא להגיד שום פיוטים בתוך התפילה, גם לא בר"ה ויוהכ"פ ואף לא פיוטים קצרים דוגמת 'זכרנו לחיים', שהתווספו ע"י הגאונים.
ב. עמדת גאוני בבל - לא להגיד שום פיוטים בתוך התפילה, למעט פיוטים קצרים שהם תיקנו דוגמת 'זכרנו לחיים'.
ג. ר' גרשום חי במגנצא - אזור הריינוס בגרמניה, נפטר 1028. עמדתו היתה בעד שילוב הפיוטים.
4. א. בעלי התוספות פעלו החל מהמאה ה- 12 עד סוף המאה ה- 13, בגרמניה וצרפת.
ב. המשותף לבעלי התוס' הללו שהם עלו לא"י כחלק מעליית 300 הרבנים. כתוצאה מכוונתם לעלות הם התדיינו ביניהם לגבי מצוות התלויות בארץ.
ג. הקובץ הנדפס של תשובות הרא"ש מסודר לפי סימנים ונושאים, שלא כמו שאר קבצים של תשובות הראשונים שנדפסו בימי הביניים - ללא סדר ועקביות.
5. א. ארבעה גורמים להפיכת ראשית העת החדשה לתקופת מעבר בתולדות ההלכה - 1.המצאת הדפוס - ספרים וחיבורים בתפוצה רחבה. 2. גילוי העולם החדש- אמריקה- תרבות אחרת. 3. שו"ע לר"י קארו . 4. גירושים של קהילות יהודיות ומעברי מקום. 5. גידול באוכלוסיה.
ב. השו"ת הראשון הנדפס בחיי מחברו - מהר"י בן לב - שו"ת מהריב"ל. נדפס 1556.
ג. הפוסק הוא הרדב"ז - רבי דוד בן שלמה אבן זמרא - מגדולי פוסקי מצרים במאה ה -16. הכליג' הוא אזור בנילוס שלפעמים יש בו מים רבים ולפעמים מעט, לכן אומר הרדב"ז, אין לטבול בו.
6. א. לפי הרב יעקב אטלינגר 'פושעי הדור' הינם בבחינת 'תינוק שנשבה' ואין להתיחס אליהם כאל מזידים בדבר עבירה, לעומתם, הקראים נחשבים לגרועים יותר משום שהם כופרים בעיקרי הדת כגיטין וקידושין ופריעה במילה.
ב. לפי הרב משה פינשטיין הגובה הנדרש הוא עד גובה הכתפיים.
ג. הרב משה פארדו פסק לגבי עלייה על'קארוסה של אש בשבת' שלדעתו זה היה מותר משום שאינו עושה פעולה ממשית של חילול שבת, אולם היות ואחרים פוסקים לחומרא, הוא מכריע כמותם.
7. א. השאלה ההלכתית-משפטית היא האם פגיעה שקרתה תוך כדי משחק היאבקות נחשבת ככל פגיעה אחרת במזיד ומחיייבת תשלומים, או שמא היות ושיחקו על דעת כך שאולי ינזקו, אין חיוב תשלומים במקרה כזה.
ב. תשובת הרא"ש (רבנו אשר בן יחיאל, חי במאה ה-13 באשכנז.מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים) שהיות ועל דעת כך שיחקו, שיש אופציה שינזקו, אין לחייב את המזיק בתשלומים.
ג. החוק במדינת ישראל גם קובע כנ"ל, כאשר המשחק נעשה על דעת כך שאחד מהצדדים עלול להינזק, לא תהיה לו זכות תביעה על כך.
8. א. כוונת פרופ' סולובייצ'יק היא ששימור התשובות ההלכתיות לא נעשה תוך מחשבה על המימד ההסטורי שלהן ועל חשיבותו, על כן בהרבה מהתשובות הוצאו הפרטים ההסטוריים. אשר על כן, טוען סולובייצ'יק, אין לייחס משמעו לפרטים ההסטוריים המובאים בתשובות משום שיש לחשוד שחסר בהן עוד פרטים רבים. דוגמאות לכך - שמות הנזכרים בשו"ת: "ראובן ושמעון" - פעמים רבות יכול להיות שהמעתיק השמיט את השמות המקוריים והכניס במקומם שמות כלליים כנ"ל.
ב. לדעת רב נטרונאי גאון, כהן שהשתמד וחזר בתשובה, נחשב כיהודי אך לא חוזר לכהונה כבתחילה, משום שחילל קדושתו.
ג. לדעת רגמ"ה, הוא חוזר גם לכהונה, כפי שהיה לפני שהשתמד.
9. א. משפט זה לקוח מתוך דברי הרמב"ם ב'אגרת השמד', שנכתבה ליהודים 'אנוסים' מצפון אפריקה.
ב. הרמב"ם ב'משנה תורה' מדבר בלשון יותר תקיפה וזאת משום שכך הוא פוסק בצורה עקרונית- זו שורת הדין, אולם ב'אגרת השמד' הוא מתיחס למקרה ספציפי ולכן שם נראה שדבריו יותר מפויסים.
ג. עמדת סולובייצ'יק- הרמב"ם באגרת השמד כלל לא פוסק את הדברים להלכה. כל דבריו שם הם אך ורק עידוד ונחמה ליהודים האנוסים. אך ורק במשנה תורה הרמב"ם פוסק את הדברים להלכה.
עמדת החולקים- גם ב'אגרת השמד' הרמב"ם פוסק את הדברים להלכה, אך שם הוא מייעד את הפסק לקהל יעד מסויים, ולכן אין להקשות מהסתירה ממשנה תורה.
10. א. הנביא מאויליה- ילד שחי במאה ה-13 במרכז ספרד שהתחיל להתנבא על המשיח, גאולה וכו' וכתב את נבואותיו על פני גליונות רבים. הרשב"א באופן בסיסי לא מאמין לתופעה, אולם לנוכח היכרותו עם הילד, ידע כי הילד אינו יודע כלל לכתוב והכתיבה הרבה של 'נבואותיו' עוררה ברשב"א ספק וקושי בשלילת הדברים באופן מוחלט.
ב. שו"ת 'מן השמיים' נכתב במאה ה-13 ע"י רבי יעקב הלוי ממרויש שטען כי התשובות לשאלות הללו ניתנו ע"י מלאכי השרת ואף ע"י הקב"ה בעצמו. דוגמה לשאלה - האם נשים יכולות לברך על מצות עשה שהזמן גרמא ופסק שם כדעת ר"ת, שאשה יכולה לברך.
ג. הבעיה ההלכתית במקרה הנזכר- ההלכה העקונית ב'אשה קטלנית' - שנישאה פעמיים ובעליה נפטרו, לא תינשא בשלישית. במקרה הזה- כאשר הבעל השני מת במיתה שנחשבת כקשורה אליו ולא לאשתו, האם גם סוג מוות שכזה יגדיר אותה כ'אשה קטלנית', או לא. להלכה,צ הם פסקו שמוות במלחמה לא נובע מהאשה אלא זו גזירה על הנופל, ואין זה מצטרף כדי להגדירה כ'אשה קטלנית'.
US
US
בתאריך יום חמישי, 13 ביולי 2017 בשעה 14:31:26 UTC+3, מאת US: