עירית יקרה,
אנחנו לא מכירות אבל אני קוראת את מה שכתבת ושואבת השראה.
העשייה כל כך מחזקת ובפרט עשיה שיש בה נתינה.
כל כך לשקוע במיטה / ברחמים עצמיים ולפעמים זה אפילו בסדר בעיני.
אבל רגע אחד אחרי זה כל כך חשוב לאסוף כוחות לטובת עשייה שיש עימה משהו לנפש.
הכי חשוב בעיני להקשיב לעצמנו ולא להגזים,
מעניין מה אחרים חושבים