שלום לכולם,
אני רוצה לשתף אתכם במחשבות שהיו לי בעקבות האירועים האחרונים והסעודה
המוצלחת בשבת.
בעיקר אני רוצה להתייחס לדיון שהיה בסוף הסעודה ובו התבקשו המשתתפים לדרג
באופן קבוצתי רשימה של ערכים עבור הקהילה.
שלוש קבוצות הציגו את המסקנות שלהם וכצפוי, המסקנות היו מאוד שונות
ואפילו מנוגדות. לדוגמא, קבוצה אחת שמה במקום הראשון את הערך "חזון
משותף" ואילו קבוצה אחרת שמה את הערך "חזון משותף" אחרון. אני חושבת
ש"חזון משותף" הוא אחד הדברים שאנשים שואפים אליו, כדי להגיע לתחושת
השייכות המיוחלת ולקהילה יציבה ומשפיעה. למרות זאת, אני מציעה לחשוב על
האפשרות שלא ניתן לגבש כאן חזון משותף, בגלל שאנחנו כל כך שונים זה מזה.
כל הערכים שהוצגו בדיון היו ראויים וחשובים. אף אחד מהם לא היה ערך פסול
ואני מעריכה שאוסף האנשים כאן, למרות השוני, רוצה לעשות טוב, כל אחד
בדרכו. כל אחד ממקם את הערכים בסדר שונה, אבל למה זה צריך להפריע לנו
לאהוב זה את זה? להתחבר זה לזה? להיות שותפים זה לזה?
לכן, אני רוצה להציע, שבמעלה הדרך להשגת יעדים של קהילה וקבוצה מגובשים
כדאי לשמור על הצבעוניות והמגוון שמאפיינים את העיר אריאל. יכול להיות
שאם נתעקש על חזון משותף, נמצא את עצמנו מאוגדים רק בקבוצות קטנות
והומוגניות.
בהחלט אפשר לחשוב על חזון משותף שמשמר את ההטרוגניות והצבעוניות הזו,
למשל קהילה החורטת על דגלה מגוון דעות וקבלת האחר. האם זה אפשרי? אינני
יודעת. אני יודעת שזה מאוד קשה לחבר אנשים השונים מזה, אבל מאמינה שזו
משימת הדור שלנו וקהילת שבות אריאל היא ללא ספק דוגמא לאוסף אנשים נהדרים
שמעוניין בחיבור כזה, וגם מצליח בו לעיתים מזומנות, כמו בסעודת השבת
האחרונה.
אשמח מאוד לשמוע דעות נוספות ובעיקר הצעות לדרך משותפת...
אילה ב. (שאינה אילה א.)