דבר חודש בחודשו
6 views
Skip to first unread message
אוהד יעקובוביץ'
Feb 10, 2016, 10:05:56 AM2/10/16
to שיעור ו
שלום לכם תהיו באשר תהיו.
עברו שלושה חודשים מאז ראיתי מי מכם. (למעט מי שכן ראיתי)
חשבתי על משהו קצר שהייתי רוצה לשתף אותכם לקראת ר"ח אדר קצת בשביל להתכונן או להרגיש מעין אווירה.
ההארה של חודש אדר מגיעה מפורים וחשבתי על כך שהוא שונה מיתר החגים. ביתר החגים הקב"ה עוזר ומושיע/ מתגלה/ מאיר פניו או שיש גבורה יהודית גלויה(חנוכה) ועם ישראל נאסף בארצו ביחד למקום הקודש.
בפורים לא.
פורים הוא פרוז. איש איש לפי פרזו.כל אחד במקומו. וגם ההארה היא הארה שלוותה את היהודים לאורך כל הגלות הגבורה של המשמש של הקיסר/יוסף הצדיק התורן/ היהודי שמקורב לפריץ שאם הרבה תפילות וטריקים מצליח לשבש את הגזירה של הגוי הרשע. הארה גלויה אין.
ובכל זאת יש משהו יקר בפורים (ובחנוכה) שהאור שלו איננו בטל לעתיד לבוא.
אני חושב שהתשובה לשאלה מה יקר כל כך באור של פורים (וחנוכה) כבר נמצא בשאלה. (כמו ברוב השאלות מהסוג הזה)
יש משהו יקר באור שמגיע מתוך החושך. ויותר מכך. יש משהו בפורים שמגלה לך שהכל היה משחק/ הצגה. ושהחושך עצמו לא היה אלא מסך/ תחפושת. וכאשר יסירו אותו יום אחד יוותר בסוף רק השעשוע והצחוק.
חיים תותים לכם.
נ.ב -תלמיד שלי (דרור) חידש למה מעברים דווקא את אדר פעמיים- כי אנחנו רוצים לשמוח הרבה.
אוריה רוזנבלט
Feb 12, 2016, 1:17:44 AM2/12/16
to shiu...@googlegroups.com
יישר כוח! דברים יפים!
אוריה
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שיעור ו התשע"ג' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shiurvav+u...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל shiu...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, בקר ב-https://groups.google.com/d/msgid/shiurvav/CAKjPaL%3DhNepC9MK%2BPwpdfP3--Q2%2BPzYcOFYL%2BWfZL5BoarGzNQ%40mail.gmail.com.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.
Gershon Ganz
Feb 15, 2016, 11:17:47 AM2/15/16
to shiu...@googlegroups.com
תודה לאוהד על הדברים היפים.. הדברים שלך גורמים להתחיל לחשוב ולהתכונן לפורים.
רוצה להצטרף.
אני לא יודע אם זה בעיה לאור הדברים... כך או כך אני מודה אני אוהב את הלילה מאד. יש בו ובתהליכים שבו קסם שתמיד תופס אותי. כמובן שלב הלילה השעות בין 2 ל4-5 הן שעות קסומות מאד. בצבא הייתי מאוהב בהן וגם שעוד יוצא לי לעיתים להיות ער בהן בכל מיני סיטואציות אני מנסה בהחלט לחוש אותן.
בזמנו הרב פדיה דיבר על חודש אדר כחודש האחרון של השנה. כמקום שהדברים הולכים לכאורה ודועכים. אבל יותר זה לא סתם דועך אלא הדעיכה שלפני הזריחה, זמן 'עלות השחר' משמע הזמן החשוך ביותר בלילה ומכאן הבחירה של המן לעשות את הגורלות בלילה זה. אבל המן, כך הרב פדיה, לא מבין שכוח החיים ההולך לפרוץ נעוץ עמוק בחושך ומתוכו פורץ. ובעצם הסוף וההתחלה לא מנותקים זה מזה. האביב נולד מהחורף עצמו. זהו הכוח הנסתר של הדגים, הסמויים מהעין. הרב פדיה כתב אז בסוף דבריו 'היכולת היהודית שלנו להסתכל בעומק החושך ולזהות בו את היוולדות אורו של משיח מבקיע לשמוח בו ולצחוק'.
הדברים הזכירו לי את המשך הדברים של הרב נריה על טו' בשבט. טו' בשבט, כך סיפר לנו תלמידי שיעור א' עם עיניים נוצצות, הוא סוף שנה, השרף היום עולה באילנות ומכאן מה שילך ויפרוץ הלאה לתוך האביב ובהמשך השנה בעצם כבר נמצא כאן בפוטנציאל העץ, בשורשים, בזרימה, העץ כבר מכין את עצמו ללבלוב, למרות שבפועל לא רואים כלום והכל ערום 'ומת'.
ואולי בעצם בחודש אדר- הסמוי של טו' בשבט הופך לגלוי 'ונהפוך הוא'. הגלגל מתהפך. ושוב הגבול של התחלה וסוף מטשטש. כמו שהיהודים אוהבים.
וניסיתי לחשוב לי איפה אצלי בחושך נולדים דברים ומה קורה שם בשקט הזה שלפני פריחות גדולות. מה קורה שם ומה יש בו בקסם של הלילה ומה זה צומח שם בשקט או בקושי. איזה כוחות מחכים לפריצה ומדוע התחפושות נדרשות לכל אלו, מה מסתירה המסכה? וחשבתי לי שהרבה מההתרחשויות והתובנות והכוחות שמתחדדים בחורף פורצים בקיץ ואני יכול לומר 'אני מכיר אותו, כבר בנינו זה את זה לפני שנים וכבר חודשים הוא יושב במקומו'.
וכל אלו יכולים ממש להיות התרחשויות שנמצאות בפנים. כמו השרף שעולה בשקט באילנות ולא רואים דבר. אבל אם רק תקלף קצה של קליפה תראה הוא חי הוא חי! הירוק שם מסביב לכל צינורות השיפה, סביב הטבעות של העצים.
אז איפה ההתחלה ואיפה הסוף בעצם? ומה מוליד את מה בתוך המעגל הזה היהודי האביב או החורף? החורף או האביב? ואיפה הסיפור בעצם נמצא? בקריעת הים שם בלילה ההוא בתדהמת הדגים הנחשפים או בעצה שקטה של פקיד בודד בזמן מסוים למלך אחד שם בתוך החושך?
אני לא יודע אם זה בעיה לאור הדברים... כך או כך אני מודה אני אוהב את הלילה מאד. יש בו ובתהליכים שבו קסם שתמיד תופס אותי. כמובן שלב הלילה השעות בין 2 ל4-5 הן שעות קסומות מאד. בצבא הייתי מאוהב בהן וגם שעוד יוצא לי לעיתים להיות ער בהן בכל מיני סיטואציות אני מנסה בהחלט לחוש אותן.
בזמנו הרב פדיה דיבר על חודש אדר כחודש האחרון של השנה. כמקום שהדברים הולכים לכאורה ודועכים. אבל יותר זה לא סתם דועך אלא הדעיכה שלפני הזריחה, זמן 'עלות השחר' משמע הזמן החשוך ביותר בלילה ומכאן הבחירה של המן לעשות את הגורלות בלילה זה. אבל המן, כך הרב פדיה, לא מבין שכוח החיים ההולך לפרוץ נעוץ עמוק בחושך ומתוכו פורץ. ובעצם הסוף וההתחלה לא מנותקים זה מזה. האביב נולד מהחורף עצמו. זהו הכוח הנסתר של הדגים, הסמויים מהעין. הרב פדיה כתב אז בסוף דבריו 'היכולת היהודית שלנו להסתכל בעומק החושך ולזהות בו את היוולדות אורו של משיח מבקיע לשמוח בו ולצחוק'.
הדברים הזכירו לי את המשך הדברים של הרב נריה על טו' בשבט. טו' בשבט, כך סיפר לנו תלמידי שיעור א' עם עיניים נוצצות, הוא סוף שנה, השרף היום עולה באילנות ומכאן מה שילך ויפרוץ הלאה לתוך האביב ובהמשך השנה בעצם כבר נמצא כאן בפוטנציאל העץ, בשורשים, בזרימה, העץ כבר מכין את עצמו ללבלוב, למרות שבפועל לא רואים כלום והכל ערום 'ומת'.
ואולי בעצם בחודש אדר- הסמוי של טו' בשבט הופך לגלוי 'ונהפוך הוא'. הגלגל מתהפך. ושוב הגבול של התחלה וסוף מטשטש. כמו שהיהודים אוהבים.
וניסיתי לחשוב לי איפה אצלי בחושך נולדים דברים ומה קורה שם בשקט הזה שלפני פריחות גדולות. מה קורה שם ומה יש בו בקסם של הלילה ומה זה צומח שם בשקט או בקושי. איזה כוחות מחכים לפריצה ומדוע התחפושות נדרשות לכל אלו, מה מסתירה המסכה? וחשבתי לי שהרבה מההתרחשויות והתובנות והכוחות שמתחדדים בחורף פורצים בקיץ ואני יכול לומר 'אני מכיר אותו, כבר בנינו זה את זה לפני שנים וכבר חודשים הוא יושב במקומו'.
וכל אלו יכולים ממש להיות התרחשויות שנמצאות בפנים. כמו השרף שעולה בשקט באילנות ולא רואים דבר. אבל אם רק תקלף קצה של קליפה תראה הוא חי הוא חי! הירוק שם מסביב לכל צינורות השיפה, סביב הטבעות של העצים.
אז איפה ההתחלה ואיפה הסוף בעצם? ומה מוליד את מה בתוך המעגל הזה היהודי האביב או החורף? החורף או האביב? ואיפה הסיפור בעצם נמצא? בקריעת הים שם בלילה ההוא בתדהמת הדגים הנחשפים או בעצה שקטה של פקיד בודד בזמן מסוים למלך אחד שם בתוך החושך?
-- וטכנית לגבי פורים: אני מקווה שבשבוע-שבועיים הקרובים תהיה לי תשובה לגבי פורים והאם יש אפשרות לעשות שוב אצלנו באמציה. אני כמובן אשמח לארח את כולכם כאן בפעם השלישית... אם יש התנגדויות והצעות אחרות כמובן מוזמנים להציע ונראה מה קורה.
אוריה רוזנבלט
Feb 16, 2016, 2:00:24 AM2/16/16
to shiu...@googlegroups.com
בוא נקבע מפגש לקראת פורים!
אוריה
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שיעור ו התשע"ג' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shiurvav+u...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל shiu...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, בקר ב-https://groups.google.com/d/msgid/shiurvav/CANDKs50vZzfyGWvVLnqoHpxkNX%2B%2BEFQ4gynHpTXx%3Dku7O8%3DUxA%40mail.gmail.com.
אוריה רוזנבלט
Feb 16, 2016, 2:02:41 AM2/16/16
to shiu...@googlegroups.com
ואגב- יפה כתבת גרשון
אוריה
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages