כוסמת

2 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Apr 14, 2022, 5:56:46 PMApr 14
to
כרית עם מילוי כוסמת

כרית כוסמת. 
פורסם בי"ט בניסן התשס"ה
ב"ה
שלום,
מה דינה של כרית כוסמת לענין החזקה / שימוש בפסח?
תודה,
משה
התשובה:
מאת: הרב דוד לאו - מודיעין
היות שצורת הכרית אינה לאכילה, ובטלה הכוסמת, אין מניעה להחזיק בה בחג.


שאלה: כרית חימום בפסח
בס"ד
לכבוד מו"ר הרב זייני שלום וברכה,
ראיתי בתשובות של כמה רבנים שכרית חימום מותרת לשימוש וכ(ך)[ל] שכן להשהיה בפסח.
הנה תשובת הרב אבינר:
והנה תשובה מפורטת מזוית אחרת של רב אחר:

האם הרב מקבל עמדה זו או שיש לזרוק הכרית לפני פסח (זה עולה כמה עשרות שקלים)

בברכה,
 
תשובה:
לכ' ד' היקר הי"ו
שלום וברכה,
בנוגע לכוסמת, דברי ידיד הרב אבינר שליט"א נכונים ללא ספק. הכוסמת הנמנית על חמשת המינים, היא מה שקוראים בארץ 'כוסמין'. לכן ה'כוסמת' הקרויה כיום בשם זה, אינה אלא כדבריו, סוג של קטניות, והיא מותרת למי שאוכל קטניות, אך לא למי שנהגו אבותיו איסור בהם, כגון אשכנזים ורוב הצפון אפריקאים (בזה בניגוד לדברי הרב אבינר שלא ידע שמה שמספרים בארץ, לפיו הספרדים נהגו היתר, איננו נכון בכלל, ושרבים מהם החמירו, אם כי לא בכל מה שהאשכנזים החמירו).
לכן, אם אכן הכרית היא מכוסמת ולא מ'כוסמין' היא מותרת בפסח, כיון שאינה מחמשת המינים.
ובאשר לדברי הרב שהתיר כרית זו אף אם היא מחמשת המינים, זוהי טעות ברורה, הנבועת מאי העמקה מספקת בסוגיא, ואכמ"ל.
בברכת חג שמח,.
 

הרה"ג יעקב אריאל
כ"ו אדר ב' תשס"ג
שאלה
יש לי כרית עם מילוי כוסמת. מה אני צריך לעשות עם הכרית בפסח והאם יש עניין להחמיר אם הכרית אף פעם לא נרטבה או שהגרגרים שלמים?
תשובה
חמץ הנמצא בכרית דומה לכופת שאור שייחדה לישיבה (פסחים מה ב) והוא נחשב למבוטל ואין בו איסור בל יראה ובל ימצא.

שימוש בכרית כוסמת בפסח
 הרה"ג יעקב אריאל
י"ז אדר ב' תשע"א
שאלה
האם מותר להשתמש ולישון על גבי כרית המכילה כוסמת בפסח?
תשובה
מנין לך שהכוסמת הזאת היא הכוסמין שהם מין דגן? 

האם כוסמת היא חמץ?  [אתר "כיפה"]
שאלה: האם כוסמת היא חמץ? ומה דין כרית כוסמת?

תשובה: בתורה כוסמת נמנית בחמשה מיני דגן, אם כן היא חמץ. אבל אין זה מה שנקר[א] היום כוסמת. עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך דגן בשם רש"י שכוסמת של תורה היא אושפילט"א, מה שנקרא היום באנגלית Spelt ובשם המהרי"ל טנקיל מה שנקרא היום בגרמנית Dinkel, כלומר מזון אחר שלא היה מוכר אצלנו בימי המקרא. עתה יש ארצות אופים ממנו סוג לחם, ויש שעושים ממנו אטריות, ויהודי מזרח אירופה מבשלים אותו ומכנים אותו ביידיש קאשע. לכן, דינו כקטניות המותר(ש) לספרדים שאוכלים קטניות ואסור לאשכנזים.

באשר לכוסמת של התורה, היא משמשת היום מזון בריאות מיוחד ומכונה כאמור באנגלית Spelt או Dinkel Wheat ובצרפתית Epeautre לעומת הכוסמת שלנו המכונה באנגלית Buckwheat ובצרפתית Sarrasin. וכן כתוב בספר פסקי תשובות תנג 5 שהכוסמת שלנו אינה הכוסמין של התורה.

באשר לכרית חימום המכונה כרית כוסמת, יש שדנו להתיר מדין קופת שאור או לאו, אך אין שאלה כיון שהיא עשויה מהכוסמת שלנו שהיא קטניות ואין איסור הנאה בקטניות.

פורסם בשאילת שלמה 329

שימוש בפסח בכרית המלאה בכוסמת 
האם מותר להשתמש בפסח בכרית ישנה המלאה בכוסמת?
הרב מצליח מאזוז
אסור. ויש למכרה עם יתר דברי החמץ. כי כוסמת זה אחד מחמשת מיני דגן ואם בא עליהם מים זה חמץ גמור.

שאלת המשך:  מאת: פלוני | תאריך: כ״ח באדר ב׳ ה׳תשע״ד – מרץ 30, 2014
האם אין חילוק בין כוסמת שהיא קטנית לכוסמין שהם דגן?
הרב רזיאל כהן
אכן הכוסמת המצויה כיום בחנויות היא מין קטנית (עיין פסקי תשובות סימן תנ"ג הערה 5), אבל הכוסמת האמתית (כוסמין בלשון חז"ל), היא מין דגן גמור, ונקראת כיום חטת הספלטה.

כרית כוסמת בפסח
צוות בית ההוראה
30/03/04 17:45 ח בניסן התשסד

שאלה
ראיתי שמרן שליט"א מחמיר בכרית של כוסמת (הנועדת לצרכים רפואיים) ואנכי בער לא אבין ואחר בקשת המחילה אודה אם יבארו החומרא.

הנה בבבלי פסחים מה ע"ב איתא בשם רבי שמעון בן אלעזר, דכופת שאור שייחדה לישיבה - בטלה. ואמנם בגמרא נפסק שצריך תנאי נוסף (לבד מהייחוד) – שיטוח גוש זה בטיח ובכך עושה מעשה המוכיח ביטולו. ונפסק דין זה ברמב"ם פ"ב מחמץ ומצה, הלכה ט"ו ובשו"ע או"ח, תמב, ט: "חמץ ... שייחדו לישיבה וטח אותו בטיט, מותר לקיימו בפסח". והסביר במ"ב סקמ"ב, שם: "ובזה [=ע"י הטיחה] מהני אפילו לא נפסל החמץ מאכילה והטעם משום דבטליה עי"ז משם אוכל". וראה בשו"ת גינת ורדים, חלק או"ח כלל ד סימן יא: "דחששו בחמץ שמא ימלך ויקח ממנו ויאכלנו ולגבי איסור חמץ לא מפקע בביטול וביחוד כלל", כלומר שטיחת הטיט גם שומרת את האדם מלהיכשל בכך ולכן התיר בשו"ת הנ"ל שימוש בדבק חמץ בכובעים: "מצינו למדין לנ"ד שהתירו בשופי שהרי ביטלו מתורת אוכל ועביד ביה טפי מטיחה שמכסין את החמץ ותופרין עליו". וכ"ש בכרית הכוסמת התפורה היטב ואין כל חשש שיבוא להיכשל בחמץ הנ"ל.

אמנם השימוש בכרית כרוך בחימומה במיקרוגל למשך מספר דקות ועלול לצאת מכך ריח ואולי אפילו ממשות של האיסור לתנור ומשם אח"ז למאכלים אחרים. ברם, החמץ הנ"ל נחשב כעפרא בעלמא (כפי שכתב המ"ב, שם, אמנם אודות חמץ שנפסל מאכילת כלב) ולכן התיר המ"ב, בדיעבד, "אם נפל ממילא חמץ זה שנפסל מאכילת כלב לתוך המאכל אפילו רק ברובו אין לאסור לאכול אותו המאכל דהא חמץ זה הוא כעפרא בעלמא". ופשוט לכאורה שריחו ואפי' ממשו המועט המצוי במיקרוגל אינו נחשב לחמץ כלל ומותר.

יורנו רבנו ושכרו שלם מן השמיים

תשובה
בס"ד

ההבדל המשמעותי העיקרי הוא שכופת שאור אחרי הטיחה אינו ראויה לאכילה מטבעה ובתוספת הטיחה היא ממש לא שייכת לשם אוכל אבל כוסמת שבכרית ראוי לאכילה לגמרי והתפירה לא מועילה לו. אם היית רוצה להמשיל את הענין היית צריך לשאול האם מותר לסגור לחם בתוך כרי ולהשתמש בו. והתשובה תהיה לא. גם כאן לא.


בהצלחה

כרית כוסמת בפסח
רבני ישיבת הר ברכה
18/03/06 20:42 יח באדר התשסו
שאלה
יש לנו כרית מכוסמת.
מה לעשות אתה בפסח?
עלי לציין שאנו לא עושים "מכירת חמץ" כי איננו נוהגים להשאיר מוצרי חמץ בבית בפסח, אלא מבערים אותם.
מה לעשות בכרית הכוסמת?
תודה

תשובה

שלום רב

לעניות דעתי, כוסמת היא מין קטנית ואיננה מין מחמשת המינים. ולכן, אין צורך כלל למכרה. מותר להשהותה בארון.
אמנם, אינני בטוח בכך, ולכן כדאי למכרה לגוי (שמא זה ממש מין מחמשת המינים.
ובכלל, באופן כללי כדאי למכור את כל המוצרים שיש לגביהם ספקות (שאינם כשרים לפסח אך אינם גם חמץ ברור).

פסח כשר ושמח
אבינח ברנר
הר ברכה


מתוך המילון התלמודי של אמו"ר

גּוּלְבָּא  שֵׁם עֶצֶם

כֻּסְּמִין

רש"י פסחים לה, א ד"ה גולבי ו'לעזי רש"י' שם ורש"י מנחות ע, רע"ב

הַתַּלְמוּד מְזַהֶה אֶת מִין הַדָּגָן "כֻּסְּמִין" שֶׁבַּמִּשְׁנָה עִם "גּוּלְבָּא", ורש"י מְזַהֶה זֹאת עִם "חִטַּת סְפֶּלְטָה". זֶהוּ זִהוּיוֹ גַּם לְ"כֻּסְּמִים" בַּמִּקְרָא (יְחֶזְקֵאל ד, ט). זֶהוּ גַּם הַמּוּבָן בְּעִבְרִית בְּיָמֵינוּ שֶׁל "כֻּסְּמִין" בִּלְשׁוֹן רַבִּים – לְעֻמַּת צוּרַת הַיָּחִיד "כֻּסֶּמֶת" הַמִּתְיַחֶסֶת לְמִין קִטְנִית שֶׁבְּוַדַּאי אֵינֶנָּה מִין דָּגָן (רְאֵה: שו"ת אִגְּרוֹת מֹשֶׁה, יו"ד, ב, סימן כה; זֹהַר עַמַר, צִמְחֵי הַמִּקְרָא: בְּחִינָה מְחֻדֶּשֶׁת לְזִהוּי כָּל הַצְּמָחִים הַנִּזְכָּרִים בַּתנ"ך לְאוֹר מְקוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל וְהַמֶּחְקָר הַמַּדָּעִי, יְרוּשָׁלַיִם, תשע"ב, עמ' 134–137).

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages