ברכת ההפטרה בשבת סוכות

[אוריאל פרנק‎]

מקדש השבת / מקדש ישראל והזמנים ?

אנציקלופדיה תלמודית כרך י, [הפטרה] טור לא

בשבת חול המועד פסח אינו מזכיר של פסח לא באמצע ולא בחתימת הברכה, שאלמלא שבת אין הפטרה בחול המועד⁵²⁰. 

בשבת חוה"מ סוכות יש סוברים שמזכירים של סוכות באמצע ובחתימה, הואיל והימים חלוקים בקרבנותיהם כל אחד יום טוב בפני עצמו הוא, ולכן מברכים הזמנים⁵²¹, 

ויש חולקים וסוברים שאף בשבת חוה"מ סוכות אין מזכירים של סוכות וחותמים מקדש השבת בלבד⁵²². 

ויש מזכירים באמצע בלבד ולא בחתימה, בין בחוה"מ פסח ובין בחוה"מ סוכות^522א.

---

⁵²⁰ . טור תצ לגי' הב"ח שם ע"פ ספרי רבנו המדוייקים; רמ"א בשו"ע שם ט וט"ז ס"ק ה.

⁵²¹ . רמ"א בד"מ תרסג; מג"א סי' תצ ס"ק ז ותרסג ס"ק ב ומחצה"ש שם בחתימה, ומ"ב שם ושם שגם באמצע. וכ"ה בסידורי האשכנזים.

⁵²² . מעשה רב להגר"א סי' רכו; שער הכולל להרא"ד לוואוט פכ"ה ומוכיח שכ"ד הרב בסידורו שם, אבל בשם הרבי מהר"ש כ' שיש לחתום מקדש השבת וישראל והזמנים.

^522א . כ"ה בסידורי התימנים, ואומרים יום מועד חג פלוני.

שו"ת יחוה דעת חלק א סימן ע 

שאלה: העולה מפטיר בשבת חול המועד סוכות, האם צריך להזכיר חג הסוכות בברכת ההפטרה ולחתום מקדש השבת וישראל והזמנים, או אינו מזכיר חג הסוכות וחותם מקדש השבת בלבד? 

תשובה: בגמרא שבת (דף כ"ד ע"א), ראש חודש שחל להיות בשבת, המפטיר בנביא אינו מזכיר ראש חודש בברכת ההפטרה, משום שאלמלא שבת אין הפטרה בנביא בראש חודש, נמצא שכל עיקר ההפטרה לא באה אלא בגין שבת, לפיכך יש לחתום מקדש השבת בלבד. וכתבו התוספות שם /שבת כד ע"א/, שסברא זו מוסכמת לדעת כל האמוראים. והר"ן (שם) בשם רבינו יונה כתב, שעל כל פנים לכל הדעות אין לחתום בשל ראש חודש, שאין להפטרה עדיפות מהתפלות הקבועות בשבת ראש חודש, שחותם בהם מקדש השבת בלבד. וכן פסק מרן בשלחן ערוך /א"ח/ (סי' רפ"ד), והעיד, שהמנהג שלא להזכיר ראש חודש לא באמצע ברכת ההפטרה ולא בחתימתה. ולפי זה נראה שהואיל ואלמלא שבת אין הפטרה בנביא בחול המועד, אין להזכיר בברכת ההפטרה את החג, ואין לחתום בה אלא מקדש השבת, ותו לא. וכן פסק בשו"ת הרשב"ץ חלק ב' (סימן רמ"ח). ע"ש. וכן כתב מרן החיד"א בברכי יוסף (סי' תכ"ה), שמנהגינו שאין מזכירים את החג בברכת ההפטרה של שבת חול המועד דפסח או דסוכות, והחתימה היא מקדש השבת בלבד. ואמנם הרמ"א בדרכי משה /א"ח/ (סי' תרס"ג) כתב שמנהגם לחתום בהפטרה בשבת חול המועד של סוכות מקדש השבת וישראל והזמנים, ואילו בשבת חול המועד של פסח חותמים מקדש השבת בלבד, ובעל המנהגים הניח מנהג זה בצריך עיון, והרמ"א כתב ליישב המנהג, שהואיל וימי חג הסוכות חלוקים בקרבנותיהם, כי פרי החג הולכים ומתמעטים, לכן מזכירים את החג בברכת ההפטרה, מה שאין כן בפסח שכל הימים שוים בקרבנותיהם. אולם הגר"א מוילנא במעשה רב (סי' רכ"ו) חולק על זה, וכתב שלעולם אין לחתום אלא מקדש השבת בלבד, ולדבריו אין להזכיר חג הסוכות גם באמצע ברכת ההפטרה, וכמו שכתב המשנה ברורה בשער הציון (סי' תרס"ג). וכן דעת הגאון רבי שניאור זלמן בעל התניא, שגם בשבת חול המועד סוכות אין להזכיר של חג בברכת ההפטרה. והובא בקצות השלחן ח"ג (דף ע"ה ע"ב). וכן פסק הגאון בעל זרע אמת בחלק ג' (דף צ"ב ע"א). ובספר שמן המשחה העיד שכן המנהג בירושלים. וכן העיד הגאון רבי שלמה אלפסי בספר משחא דרבותא ח"ב (סי' תרס"ג), שהמנהג בתוניס שלא להזכיר של חג גם בשבת חול המועד של סוכות, ושכן המנהג בירושלים, והוא המנהג היותר נכון להלכה. וכן העיד הגאון הראשון לציון רבי חיים דוד חזן בספרו ישרי לב (מערכת חול המועד דף ד' ע"ד) שכן מנהגינו. וכן כתב בספר מאמר מרדכי (סי' תרס"ג), שכן עיקר להלכה כדעת מרן השלחן ערוך שאינו מחלק בדבר. וכן כתב בספר יד אבישלום (דף ל"ב ע"ג). וכ"כ בשו"ת צוף דבש (סימן קס"ד) ע"ש. ואף על פי שיש נוהגים כדברי הבאר היטב (סי' ת"צ) שהעתיק דברי הרמ"א בדרכי משה הנ"ל, לחלק בין חול המועד פסח לחול המועד סוכות, מנהג ארץ ישראל עיקר להלכה, כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים. ולכן יש להורות שאין להזכיר של חג באמצע ברכת ההפטרה גם בשבת חול המועד של סוכות. וכן אין לחתום אלא מקדש השבת בלבד. ומכל מקום אם טעה המפטיר והזכיר של חג בברכת ההפטרה, אין מחזירים אותו, מכיון שיש לו על מה שיסמוך. 

שו"ת יביע אומר חלק ח - אורח חיים סימן כג 

מקצת הערות והארות בהלכות ברכות מאשר כתבתי והערתי בגליון ספר שמ"ח נפש להגאון רבי שלום משה חי גאגין זצ"ל. 

יט) בערך חול המועד. מ"ש שראה נוהגים שבשבת חול המועד סוכות חותמים בהפטרה מקדש השבת וישראל והזמנים, עמו הסליחה, שהנוהגים כן אצל הספרדים ועדות המזרח, בודאי שאינם בקיאים בהלכה, ואין להביא מהם ראיה כלל, כי מדברי מרן הש"ע (סימן רפד) נראה שאין להזכיר זמנים בברכת ההפטרה בשבת חוה"מ, לא שנא פסח ולא שנא סוכות, משום שאלמלא שבת אין הפטרה בחול המועד כלל, וכמו בראש חודש שאין חותמים אלא מקדש השבת בלבד מהאי טעמא. וכ"כ הגר"א במעשה רב (סימן רכו). וכן דעת הגר"ז בעל התניא, וכמ"ש בשמו בקצות השלחן ח"ג (דף עה ע"ב). וכ"כ מרן החיד"א בברכי יוסף (סימן תכה), שאחר שהביא מ"ש הרשב"ץ בתשובה (ח"ב סימן רמח) שבשבת וראש חודש אין להזכיר בחתימת ההפטרה של ראש חודש, ושכן מנהגינו, הוסיף ואף בשבת חול המועד של סוכות אין אנו חותמים אלא בשל שבת. ע"ש. וכן העיד הגאון הראש"ל רבי חיים דוד חזן בספר ישרי לב (מערכת חול המועד דף ד ע"ד), שמנהגינו שלא להזכיר זמנים אפי' בשבת חוה"מ של סוכות. ע"ש. וכן פסק הגאון בעל זרע אמת בח"ג (דף צא ע"א). ועוד אחרונים. וכמו שכתבנו בשו"ת יחוה דעת ח"א (סימן ע). וכ"כ בשו"ת צוף דבש (סימן קסד). ועיקר. 

שו"ת יביע אומר חלק ט - אורח חיים סימן צד [אפ"ר: איני מבין למה נכפלה התשובה הקודמת גם כאן, עם עריכה]

מקצת הערות על ספר "שמח נפש" להרה"ג שמ"ח גאגין ז"ל 

יז) בענין חתימת ברכת ההפטרה בשבת חול המועד סוכות, אם חותם "מקדש השבת" בלבד, ואינו מזכיר זמנים כלל כמו בחול המועד של פסח, או צריך לחתום "מקדש השבת וישראל והזמנים". הביא חילוקי דעות של האחרונים בזה, וכתב שראה נוהגים להזכיר זמנים בשבת חול המועד סוכות. ועמו הסליחה, שהנוהגים כן אצל הספרדים ועדות המזרח, בודאי שאינם בקיאים בהלכה. ומדברי מרן הש"ע (סי' רפד) נראה שאין להזכיר זמנים אלא מקדש השבת בלבד. לא שנא פסח ולא שנא סוכות, שאלמלא שבת אין הפטרה בחול המועד כלל, כמו בראש חודש. וכ"כ הגר"א בספר מעשה רב (סי' רכו). וכן דעת הגר"ז בעל התניא וכמ"ש בשמו בקצות השלחן ח"ג (דף עה ע"ב), וכן פסק הגאון בעל זרע אמת בח"ג (דף צב ע"א). ומרן החיד"א בברכי יוסף (סי' תכה) העיד שכן המנהג, וכן העיד הגאון הראש"ל רבי דוד חיים חזן בספר ישרי לב (מערכת חול המועד דף ד ע"ד) שכן מנהגינו. וכ"כ עוד אחרונים רבים. וכמו שכתבנו בשו"ת יחוה דעת ח"א (סימן ע). ע"ש. וכן המנהג פשוט אצלינו, וכן הוא מעיקר ההלכה ואין לשנות. וכ"כ בשו"ת צוף דבש (סי' קסד). ועיקר. 

שו"ת אור לציון חלק ג פרק כד - דיני חול המועד אות יא

בהפטרה של שבת חול המועד, האם מזכירין של יום טוב בברכת ההפטרה. תשובה. אין מזכירין של יום טוב כלל, לא באמצע הברכה ולא בחתימת הברכה, בין בשבת חול המועד פסח, ובין בשבת חול המועד סוכות, אלא חותם מקדש השבת בלבד. 

ילקוט יוסף מועדים מדיני התפלה בסוכות 

ב. העולה מפטיר בשבת חול המועד סוכות, אין לו להזכיר באמצע ברכת ההפטרה את חג הסוכות, וכן אין לחתום אלא "מקדש השבת" בלבד. שגם בסוכות הדין כן, ומכל מקום אם טעה המפטיר והזכיר של חג בברכת ההפטרה, אין מחזירים אותו, מכיון שיש לו על מה שיסמוך. ב

ב. גמ' שבת כד. ר"ח שחל בשבת אין מזכירין ר"ח בהפטרה, שההפטרה באה רק בשל שבת. וכ' התוס' דזה מוסכם לכל האמוראים. והר"ן כ' בשם רבינו יונה, שעכ"פ לכ"ע חותם מקדש השבת בלבד. וכ"פ הש"ע סי' רפד. ושכן המנהג. וכ"כ הרשב"ץ, החיד"א, הגר"א, הגר"ז, זר"א, מאמ"ר, ועוד. ואף שהרמ"א כ' ליישב מה שנהגו להזכיר חג, וכ"כ בבאר היטב, מנהגינו כד' הש"ע. וראה ביחו"ד ח"א סי' ע. 

ילקוט יוסף תפילה ב הערות נוסחאות התפלה והברכות אות פא 

ראה בחזון עובדיה על הלכות פסח (חלק ב' מהדורת שנת תשס"ג עמ' רלח רנא). ע"ש. 

בלוח הגרימ"ט כלל לא מזכיר דעת הגר"א!

בלוח דבר יום ביומו ובלוח אהבת שלום מזכירים הדעות השונות

[אוריאל פרנק‎]

ייש"כ

אפ"ר

‫בתאריך יום ד׳, 3 באוק׳ 2018 ב-17:48 מאת ‪ELKA‬‏ <‪al...@zahav.net.il‬‏>:‬

טעות בשורה האחרונה [בלוח דבר יום ביומו ובלוח אהבת שלום מזכירים הדעות השונות]

יש לתקן כך: בלוח דבר בעתו ובלוח אהבת שלום מזכירים את הדעות השונות

 

לוח "דבר יום ביומו" הוא של חסידי בעלז, וקיימים בו אך ורק מנהגי בעלז (מנהג חסידים)

 

בברכת חורף בריא ונוח,

מ'    ג' .

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetary...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל shakla-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/shakla-vetarya.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.