כשה'מנחת אלעזר' והרצי"ה קוק נפגשים...

[אוריאל פרנק‎]

כשהאדמו"ר ממונקץ' בעל ה'מנחת אלעזר' והרצי"ה קוק נפגשים...

דרכי חיים ושלום - גולד, יחיאל מיכל, 1899-1944 (page 94 of 433) (hebrewbooks.org)

נוסח התפילה בדור של גאולה (שו"ת)

הרב שלמה אבינר:  על נהרות בבל או שיר המעלות

שאלה: מובא בחוברת עיטורי ירושלים (כסלו תשס"ט) ב'קורות רבנו' עמ' 8: "רבנו [=הרצי"ה קוק] לא היה אומר על נהרות בבל אלא שיר המעלות, עקב שובנו לארצנו." אם כך, האם אין זה מחייב גם אותנו לנהוג כן? מי שרוצה לנהוג כן, רשאי? הרי כיום איננו יושבים ובוכים על נהרות בבל (וגם לא על נהרות פולין), אדרבא אנחנו בציון, פינו מלא שחוק, ולשוננו רינה.

תשובה:

א. כל אחד ינהג כרצונו, עניין זה אינו מוזכר בגמרא או בראשונים, אלא באחרונים. כמדומני שהראשון המזכיר את אמירת "על נהרות בבל" בימי חול הינו רבי ישעיהו הורוביץ בעל ספר שני לוחות הברית (אוצר התפילות 482 ומובא במ"ב א ס"ק יא). אנו איננו חייבים לנהוג כדברים המובאים בשל"ה, ובפועל לא כולם קיבלו את המנהג הזה.

[הג"ר חיים קניבסקי נשאל (דולה ומשקה עמ' קיב): האם יש לומר "על נהרות בבל"? וענה: טוב לומר. כלומר, אין חיוב. והוסיף, שהג"ר שלמה זלמן אוירבאך לא נהג לומר (שם בהערה 318 מס' הליכות שלמה ס' כב). פעם נשאל הג"ר יעקב אריאל – רבה של רמת גן: ביום שאין אומרים בו תחנון, האם לפני ברכת המזון יש לומר את המזמור "שיר המעלות בשוב ד’ את שיבת ציון" או את המזמור "על נהרות בבל"? ענה הרב אריאל: בא"י נוהגים רבים לומר בכל יום את "שיר המעלות" – רשם מ"צ.]

ב. רבנו הרב צבי יהודה לא היה מרבה לפסוק לרבים בעניינים שונים. אין הכוונה לעניינים כלל-ישראליים שהיה פוסק בהם בדרכו של מרן הרב קוק, אלא בעניינים פרטיים שבהם לא הרבה לפסוק. בעניין זה, הוא אמר שככה הוא נוהג, אבל הוא אינו אומר לאחרים מה לעשות. כששאלו אותו שאלות כאלה, היה שולח את השואל לג"ר צבי פסח פרנק שהיה רבה של ירושלים.

למשל, פעם רבנו סיפר לתלמידים שהוא אומר "אב הרחמים" בכל שבת, אפילו בשבת החלה ביום טוב, שבת ראש חודש ושבת מברכין, משום שכשתיקנו את "אב הרחמים" על גזרות ת"ח ות"ט, הגזרות היו אמנם קשות, אבל הן היו כאין וכאפס לעומת צרות השואה. לכן, אם אז תיקנו לומר "אב הרחמים" ונמנעו לאומרו בשבתות מיוחדות, הרי שלאחר השואה יש מקום לאומרו בכל שבת. כדרכו, לא כפה על התלמידים, אלא אמר: "אני אומר, ואתם, אם זה לרצונכם, תנהגו כך". ואכן, מאז הונהג כך במניין של רבנו (ס' צבי קודש עמ' 241). רבנו מעולם לא אמר לאחרים כיצד לנהוג. בסידור עולת ראיה של מרן הרב קוק הוכנסה אמירת 'על נהרות בבל' (ח"א עמ' שס) למי שרוצה לומר.

ג. לכן, אדם יכול לנהוג איך שהוא רוצה בדבר שאין לו שורש ומקור בגמרא ובראשונים. ודאי, ניתן לנהוג כרבנו הרב צבי יהודה.

[אוריאל פרנק‎]

מאת: מm ח. <mh74...@gmail.com>

‪Date: יום ב׳, 5 בדצמ׳ 2022 ב-21:19‬
‪Subject: Re: [שקלא וטריא] כשה'מנחת אלעזר' והרצי"ה קוק נפגשים...‬
 

וכן אני הקטן נוהג לומר גם בחול 'שיר המעלות' לפני ברכת המזון, ומקובלנו שכן תיקן הבעל שם טוב הקדוש זיע"א.

מקורות לזה ראה ב'מנהג ישראל תורה' סי' א' ס"ק ג' (על דברי המגן אברהם בשם השל"ה, שבכל סעודה יאמר וכו').

‫בתאריך יום ב׳, 5 בדצמ׳ 2022 ב-11:39 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

כשהאדמו"ר ממונקץ' בעל ה'מנחת אלעזר' והרצי"ה קוק נפגשים...

דרכי חיים ושלום - גולד, יחיאל מיכל, 1899-1944 (page 94 of 433) (hebrewbooks.org)

נוסח התפילה בדור של גאולה (שו"ת)

הרב שלמה אבינר:  על נהרות בבל או שיר המעלות

שאלה: מובא בחוברת עיטורי ירושלים (כסלו תשס"ט) ב'קורות רבנו' עמ' 8: "רבנו [=הרצי"ה קוק] לא היה אומר על נהרות בבל אלא שיר המעלות, עקב שובנו לארצנו." אם כך, האם אין זה מחייב גם אותנו לנהוג כן? מי שרוצה לנהוג כן, רשאי? הרי כיום איננו יושבים ובוכים על נהרות בבל (וגם לא על נהרות פולין)....