"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד יֹאכַל טֶרֶף וְדַם חֲלָלִים יִשְׁתֶּה" - כך מברך אותנו בלעם הארמי, ולפי הפשט מדובר בגבורה צבאית לקום ולהילחם באויבים עד כלותם. את זה, ברוך ה', עושים חיילינו בסייעתא דשמיא ברגעים אלה, במלחמת עָם כְּלָבִיא.
ישנו פירוש נוסף שאותו כל אחד יכול לקיים, גם בעורף וגם בחו"ל. רש"י מתאר כיצד עם ישראל קם כמו לביא ומתגבר כמו ארי: "כְּשֶׁהֵן עוֹמְדִין מִשְּׁנָתָם שַׁחֲרִית הֵם מִתְגַּבְּרִים כְּלָבִיא וְכַאֲרִי לַחֲטֹף אֶת הַמִּצְוֹת, לִלְבֹּשׁ צִיצִית, לִקְרוֹת אֶת שְׁמַע, לְהַנִּיחַ תְּפִלִּין. גם אם אני אחרי לילה שלא ישנתי בגלל אזעקות, וגם אם יש חדשות מדכדכות, עם ישראל קם בבוקר ומשתדל להמשיך להוסיף טוב בעולם, בגבורה ובעוז. ציצית ותפילין ועוד תפילה, עוד תורה ועוד שמחה, עוד חסדים ועוד תהלים, עוד כיבוד הורים ועוד עזרה לשכנים. גם המעשים הקטנים של כל אחד מאיתנו, תורמים לניצחון.
בשולי הדברים, קוריוז קטן:
בפתק שטמן ראש ממשלתנו בכותל בערבו של מבצע עָם כְּלָבִיא, הושמטה מראש הפסוק המילה "הן", כמופיע בתמונה למטה.
בכך הוא נהג כדעת הרמב"ם: כל כתבי הקודש אין כותבין אותם אלא בשרטוט, אפילו כתבן על הנייר. ומותר לכתוב שלש תיבות בלא שרטוט, יתר על זה אסור [הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה ז':ט"ז].
אמנם, בשולחן ערוך הוכרע ע"פ כרא"ש כדעת רבי יצחק בתלמוד, שגם שלוש תיבות אסור ללא שרטוט: אָסוּר לִכְתֹּב ג' תֵּבוֹת מִפָּסוּק בְּלֹא שִׂרְטוּט, אִם הוּא כְּתַב אַשּׁוּרִית. וּמִיהו בְּאִגֶּרֶת שְׁלוֹמִים מֻתָּר לִכְתֹּב אֲפִלּוּ כַּמָּה תֵּבוֹת מֵהַפָּסוּק לִדְבַר צַחוּת [יורה דעה רפ"ד:ב'].
לפי זה, השמטת "הן" לא מועילה, אך טוב שהפתק לא נכתב בכתב אשורית...