3: חלוקת העליות במנחה בשבת וב"ה בפרשת שופטים

13 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Aug 18, 2020, 3:30:53 AM8/18/20
to
העירוני ש"ובערת הרע בקרבך" אינו דבר רע כל כך...
כמובן!
וגם ''לא יזידון עוד'' אינו דבר רע כל כך...
לקמן תגובות נוספות + מבצע לרכישת "שערים ללוח העברי

---------- Forwarded message ---------
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 17 באוג׳ 2020 ב-23:21‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] 2: חלוקת העליות במנחה בשבת וב"ה בפרשת שופטים‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬


רק אציין שהיה מנהג קדום רווח מאד להפסיק לכהן בסיום הפסוק "לא תטע לך" אע"פ שהוא לפני ואחרי פרשה, וכמנהג המוזכר בשו"ת נחלת שבעה סימן כ"ג (שם כתב שאין לנהוג כן) והביאו בעטרת זקנים סימן קל"ח, ובתקון יששכר, ובמנהגים דק"ק וורמיישא, ובנוהג כצאן יוסף. וכן ברשימת העליות במחזור ויניציאה רפ"ג. ובסידורים: קראקא שנ"ז, ויניציאה שצ"ו, אמשטרדם ת"ו, אמשטרדם תמ"א, פרנקפורט תמ"ז, ברלין תנ"ט, וכן בשולחן עצי שטים הביא מנהג זה וכתב שאין להפסיק שם.

ביום שני, 17 באוגוסט 2020, 00:10:55 GMT‎+3‎,‏ רחמים ויעל<yrsar...@bezeqint.net>‏ כתב/ה:

לר' אוריאל

ברכה ושלום

עשית עבודה טובה באיסוף המאמרים בנידון. ולא נראה לי מה להוסיף.

אספר לך מקרה שאירע לי וממני תבין שלכל עדה יש אולי הכח והזכות לשמור על מנהגיה.

 

הזדמנתי  פעם בתפילת מנחה של שבת לבית כנסת של תימנים

העלו אותי לעליית כהן והקריאה בתורה הייתה בפרשת נח.

מאז ומתמיד נהגתי כמקובל שהכהן קורא עד "ושלשים אמה קומתה" (או עד "שניים ושלישים תעשה" )

אני אינני תימני אבל תמיד קורא בעצמי את העליה שלי.

כשהגעתי לפסוק "ויאמר א-להים  לנח"  קמה צעקה גדולה בבית הכנסת. ולא הבינותי על מה הצעקה

כי מיד  החזן כסה את ספר התורה ורמז לי לברך "אשר נתן לנו".

אחרי התפילה שאלתי אותם על מה הפסיקו אותי באמצע הקריאה ומיד הראו לי את הסידור התימני

בו כתוב הסימן דג"ד לפיו הכהן קורא 4  פסוקים עד "כי השחית כל בשר..."  הלוי 3 פסוקים והשלישי 4 פסוקים עד "זכר ונקבה יהיו" ולא מגיעים  ל"שני" של שבת.

לא הועילו טענותי שאין להפסיק בדבר רע כמו "כי השחית כל בשר".. כי לדעתם ניתן ועדיף להפסיק בכל מקרה בסוף פרשיה (פ או ס) כי "סליק עניינא".

וכך למדתי על בשרי מה גדול כוחו של מנהג.

לעניין שאלתך . הרב צדק בפסיקתו לפי "סליק עניינא"

ובאשר למנהג התימני המקורי לפי כנה"ג בלאדי  החלוקה בפרשת שופטים היא לפי הסימן גג"ו לפיו גם השני וגם השלישי מסיימים בסיום לא טוב...

אחתום בברכה

בטוב תלין ותקיץ בישועה ורחמים

כברכת מוקירך רחמים

 

נ.ב. את ספרי "שערים ללוח העברי" אני מוכר כעת במבצע ב-60 ₪ (במקום 100 )

אם ידוע לך על מתעניינים בספר תוכל להפנותם אלי לפי הדוא"ל שלי.

תודה




‫בתאריך יום ב׳, 17 באוג׳ 2020 ב-10:06 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
תיקון: בסידור איש מצליח, וכן בסידורי עבודת השם ובסידור קורן ע''מ, הלוי קורא מ''לא תטע'' עד אשר יורוך''. אך לשלישי ממשיכים גם "כי תבא...מלך...בקרב ישראל" (כלומר, עד סוף פרק י"ז), כדי לא לסיים ב''לא יזידון עוד''.

מנהג תימן כנ''ל, גם בלאדי, וכן הוא בתאג': ג'ג'ו' סימן.

בתאריך 16 באוג׳ 2020 18:25,‏ "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:
השבת במנחה טעה הקורא והמשיך לקרוא לכהן "לא תטע לך אשרה" [כלומר, מבלי משים נהג כמובא בסידור איש מצליח].
רב ביהכנ"ס הורה לו להפסיק ב"ובערת הרב מקרבך". 
לול"ד, הייתי מציע במקרה זה להמשיך לנהוג כסידור איש מצליח, שלשלישי ממשיכים "כי תבא...מלך...בקרב ישראל" (כלומר, עד סוף פרק י"ז), כדי לסיים רק בטוב.
אמנם, במקרה זה בעל הקורא לא ידע את ההמשך...
יצויין שבסידור כנה"ג [שאמי] קורא הלוי מ"לא תטע לך... תועבת ה"א הוא", והשלישי "כי ימצא... ובערת הרב מקרבך"! 
בימי מגיפה שיקול נוסף הוא לקצר כמה שיותר.
מה דעתכם?  


---------- Forwarded message ---------
מאת: Gilad Harshoshanim <gilad.har...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 15 במרץ 2016 ב-22:50‬
‪Subject: Re: [שקלא וטריא] 4: חלוקת העליות בשבת - תגובות נוספות‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>, אליהו לוין <eliy...@gmail.com>‬


שלום רב,


מקורות נוספים בנושא:


ר' שלמה ברבי נתן, אחד מהראשונים שחי במחצית המאה ה-12:

Inline images 2

המאירי:

Inline images 3


על הגר"א כתוב בספר "מעשה רב" ס' קלב:

Inline images 7


האדר"ת כותב (בספרו תפילת דוד, עמ' עט) :

Inline images 1

החלוקה המקובלת היום מבוססת ברובה על ספר בשם "סיומה פרשיות התורה" לר' משה זעקיל מיינק משנת תפ"ב:

Inline images 4

Inline images 5


וכבר יצא באריכות כנגד חלוקת זו ר' אהרון וירמש בספרו "מאורי אור" חלק שביעי "קן טהור"



ואפשר להוסיך את מאמרו של יצחק זימר "הפסקות בפרשיות ובסדרות התורה סיני ס"ח
Inline images 6
וכן מאמרו של פרופ' שפיגל "ההפסקות בקריאת התורה" (פתחי תפילה ומועד):
Inline images 8


גלעד הרשושנים
גבעת שמואל



2016-03-15 22:17 GMT+02:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
הנה כמה מאמרים בנושאים אלו (הכלולים בפרויקט השו"ת). מצו"ב תחילת כל מאמר. שימו לב בעיקר לשלישי:
  1.  כתב עת שנה בשנה תשנ"ד, 293 - 317  
נושא המאמר: פרשת השבוע - ממנהגים שונים למנהג אחיד
תמונה מוטבעת 1

 2.  כתב עת אורייתא יח, תשנ"ו, שב - שו
נושא המאמר: סדר חלוקת הפרשיות ומנהגיהן
תמונה מוטבעת 2

 3.   כתב עת סיני קיט, תשנ"ז, רכד - רמה
נושא המאמר: חלוקת פרשיות התורה לפי מנין שבעה קרואים מאת אילנה קצנלנבוגן 
תמונה מוטבעת 3
תמונה מוטבעת 6
תמונה מוטבעת 7
תמונה מוטבעת 8

  4.  כתב עת סיני קכא, תשנ"ח, ר - רט  (*7)
נושא המאמר: מנהגים קדומים בחלוקת התורה לפרשות ושיבוצן בלוח השנה
תמונה מוטבעת 4

5.  כתב עת סיני קכו - קכז, תשס"א, שכה - שלא
נושא המאמר: הקריאה בתורה בארץ ישראל בתקופת המשנה והתלמוד 
תמונה מוטבעת 5



בתאריך 15 במרץ 2016 בשעה 17:26, מאת David Cohen <ddc...@gmail.com>:
קודם כל, מקובלני מהכותב המקורי שהדברים נכתבו ברוח של חודש אדר.  אבל בכל מקרה, נפתח פה דיון מעניין...

ה-"תיקון יששכר" (דפים עז:-פא.) מביא שני סדרי חלוקת הפרשיות ל-"עליות" שהוא מצא בשני קונטרסים שונים, כשבראשון סדר החלוקה מובא בשם הגאונים, ולגבי השני הוא שמע מחכם (אנונימי) שסדר החלוקה שבו נתקן ע"י עזרא הסופר(!)

בדיקה מהירה בפרשיות "בראשית" ו-"ויקרא" מגלה שהחולקה המקובלת היום ברוב הקהילות ומופיעה בחומשים שלנו תואמת את הקונטרס השני שהעתיק ה-"תיקון יששכר", ואילו החלוקה לפי מנהג פפד"מ, כפי שהוא מובא ב-"דברי קְהִלֹת" וב-"זכרון חנוך", תואמת את הקונטרס הראשון.  אין לי זמן לבדיקה יסודית עכשיו, אבל אני מאוד סקרן לראות אם זה ככה גם בשאר הפרשיות.

דרך אגב, לגבי פ' ויקרא, ה-"דברי קְהִלֹת" מביא הסבר למנהג פפד"מ להפסיק דווקא לפני "ואם תקריב מנחת בכורים" (שהוא כותב במפורש שהוא לא כמנהג שאר הקהילות)  -- כדי להגדיש שלפי התורה שבעל פה, לא מדובר בסוג נוסף של מנחת נדבה, אלא במשהו שונה לגמרי (קרבן העומר).

-- דוד


2016-03-15 16:16 GMT+02:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
בתאריך 14 במרץ 2016 בשעה 21:07, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
במשך הדורות מלבד התימנים 
חילקו במקומות "טובים" כמו ונרצה לו 
ונסלח לו וכד'. 
הגר"א חלק על זה. 
גם בחלוקת תימן הדברים קרובים להגיון וכמדומה גם לחלוקה שווה במדת האפשר. 
כך גם בפרשת וארא כשחלק מהמכות נקטעות. 
בנוסח אשכנז מערב (מובהק) יש לפעמים חריגות מהנוסח 'המקובל' 
אבל לרוב הוא כמקובל וכן הספרדים. 
אדרבה נסו ואוליי ילמדו מכם גם אחרים. 
לא לשכוח את הכלל 'עושה חדשות בעל מלחמות' 
אליהו
 
בתאריך 14 במרץ 2016 בשעה 22:38, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
תגובה ממישהו מפורום רבנים (לא ביקשתי ולא קיבלתי רשות לפרסם את שמו)
החלוקה אינה 'שרירותית'. היא נהוגה מקדמת דינא [אפ"ר: צ"ל: דנא] וקבעוה חכמים בספרם (ע' 'תיקון יששכר' לאחד מחכמי צפת), אם כי לאו דווקא באופן מחייב. אך בוודאי נעשתה על פי רוח חכמים.
ההיגיון הלוגי שלנו רואה אי סדר בהפסקות באמצע עניין, אך מאוד ייתכן שהמחלקים רצו דווקא לשרשר את החלקים ולקשר ביניהם. (דוגמא בולטת בחלוקת פרשיות מקץ ויגש - באמצע המתח).
ואין זה תימה, כי המעיין בחלוקת פרקי המשנה יווכח פעמים רבות שהפרקים חלוקים בשרשור, כך שלפעמים עניין חדש פותח בסוף הפרק הקודם ולפעמים העניין מסתיים בפתיחתו או באמצעו של הפרק הבא.

מעניין לחקור האם ועד כמה החלוקה הקיימת מחייבת, או נתונה לפי טעמי הקהל.
 

בתאריך 15 במרץ 2016 בשעה 7:19, מאת Israel Blu <blu.i...@gmail.com>:
קטונתי מלהביע דעה בנידון, אך אביא סיפור:
אני זוכה להיות בעל קורא בבהכנ"ס שלנו בהר נוף.
בשבת פר' ויגש לפני 6 שנים, נגש אלי הרה"ג שלמה פישר שליט"א (מראשי ישיבת איתרי בירושלים) ובקש ממני לא לעצור ב"שני" כמופיע בחומש בפסוק "ונפשו קשורה בנפשו", כי זה לא סיום טוב, אלא לעצור בפסוק "ואביו אהבו" כמו בימי שני וחמישי, ואח"כ להמשיך עד שלישי. עשיתי כדבריו וספרתי זאת לרה"ג מיכאל פודור שליט"א (מח"ס מימיני מיכאל על כמה מסכתות הש"ס ועה"ת). הוא הציע את הדבר בפני הרה"ג אביגדור נבנצל שליט"א (רבו של הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים), ואכן הוא הגיב שכבר שנים רבות הוא חושב כך אך לא העיז לעשות זאת למעשה.
שלח" ישראל חיים בלומנטל. י-ם.

בתאריך 15 במרץ 2016 בשעה 6:21, מאת עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>:

זכור לי שראיתי, כמדומני בכמה מקומות, שחלוקת העליות יש בה כוונות ע"פ קבלה.

הסגנון של הכותב - מזעזע אותי:
אם אינך יודע את הסיבה - אז ברור שזוהי חלוקה "שרירותית"?!
וכל היהודים והרבנים במשך מאות השנים האחרונות לא שמו לב לחלוקה הזאת?!
אתה מדבר כאילו שהחלוקה הזאת נעשתה ע"י איזה גוי או עם הארץ, כאשר איננו יודעים מי עשה אותה, אבל ברור שהיה זה יהודי ת"ח, שידע לפחות את הכללים ההלכתיים, וכנראה שגם ידע יותר מזה.
אכן פעמים רבות החלוקה הסטנדרטית היא תמוהה, ודווקא התימהון הזה מגדיל בעיני את ההשערה שישנם טעמים נוספים לזה, שאינני יודע אותם, ולכן אני נזהר מלזלזל במה שלא עמדתי על טיבו.

 
 
הודעה שהועברה
מאת: Yed Kent <yed....@gmail.com>


בשבת שעברה התפללתי בחורבה.
ושם מחלקים לפי ההגיון.
והם הראו לי שהגרא כתב המעשה רב שאין קדושה בחלוקה המסורתית.

-
>  
>  הצעה לשינוי סדרי תפילה בבתי כנסת באלו''ש
> Jonathan Snowbell <jsno...@gmail.com>: Mar 12 11:34PM +0200
>
> שלום לקהילת אלון שבות,
>  
> נושא זה מטריד אותי מאוד כבר שנים רבות. אמנם סדרי תפילה יסודם בהררי קודש
> ואין להקל ראש בנושא זה, אך בכל זאת יש גבול למה שניתן לסבול.
>  
> הרי אנחנו גרים ביישוב שב''ה מלא וגדוש בתלמידי חכמים. ועם כל הצניעות, אלון
> שבות בזכות הישיבה, המכללה ותושביה היא המרכז ללימוד תנ''ך בכלל וללימוד פשוטו
> של מקרא בפרט.
>  
> בפרשת ויקרא מופיעים 6 קרבנות: עולה, מנחה, שלמים, חטאת (פנימית + חיצונית),
> עולה ויורד ואשם. עם החלוקה של חטאת לפנימית וחיצונית - חלוקה ל7 חלקים = 7
> עליות!
>  
> איך ייתכן שאנחנו עדיין מחלקים את קריאת התורה בצורה המסורתית שאין לה שום
> הגיון?
> - עליה ראשונה - 2 שליש מקרבן עולה.
> - עליה שניה - המשך עולה וחצי ממנחה.
> - עליה שלישית - המשך מנחה.
> עליה שישית - סוף קרבן חטאת (לא על פי חלוקה בין פנימית לחיצונית) ו2 שליש של
> עולה ויורד.
> עליה שביעית - המשך עולה ויורד ואשם.
>  
> היאך ניתן לסבול חלוקה כזאת שרירותית?!
>  
> בפרוס עלינו שבת פרשת ויקרא, אני קורא לפרנסי הציבור - רבניה, גבאיה, ולכל מי
> שאהבת התורה יוקדת בו או בה - לשנות את חלוקת העליות בפרשת ויקרא על פי תוכן
> הפרשה.
>  
> ולוואי שאלון שבות יהיה לפיד בראש המחנה כולו בנושא חשוב זה.
>  
> בכובד ראש,
> יונתן סנובל 

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetary...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל shakla-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/shakla-vetarya.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEqQrtqCK50A9YYOUfo0hm91rG42_Q3TChVzfD8jchRRQ%40mail.gmail.com.

אוריאל פרנק

unread,
Aug 18, 2020, 3:34:18 AM8/18/20
to
  תגובה נוספת

‫בתאריך יום ב׳, 17 באוג׳ 2020 ב-21:39 מאת עמרם אייזנשטיין <‪0527...@gmail.com‬‏>:‬
כמה נקודות בחילוק העליות.
א.
בשער הציון בסימן קל"ח ס"ק א' כתב דמ"מ יש להיזהר שלא להפסיק פחות משלשה פסוקים לפני מקום הפסק העלייה מפני הטועים.
ב.
המשנה ברורה בסימן קל"ח ס"ק ד' פסק כי לכתחילה יש ליזהר מלהפסיק אחר פרשה קטנה של שני פסוקים, [מלבד בראש חודש], וזה דלא כמחלק העליות,
האם מישהו שמע הוראה למעשה להחליף את מיקום הפסקת העליות במקומות הללו?
ג.
מעצם תקנת חכמים שלא להפסיק פחות משלשה פסוקים לפני סוף הפרשה, ושלא להתחיל פחות משלשה פסוקים אחרי התחלת פרשה, מחמת טעות הנכנסים והיוצאים, מבואר כי מקום ההפסקה הנורמלי הוא בסוף פרשה, - האם המחלק של העליות נוהג כך? לכאורה לא כל כך. - א"כ יש הוכחה מהגמ' נגדו. 

אוריאל פרנק

unread,
Aug 18, 2020, 3:37:03 AM8/18/20
to
ועוד תגובה, שממנה עולה שסידור "אזור אליהו" - כמנהג תימן הנ"ל.

‫בתאריך יום ב׳, 17 באוג׳ 2020 ב-8:40 מאת משה ארנד <‪moshe_...@walla.com‬‏>:‬
שלום!
שיטת הגר"א היא שבשני וחמישי,
אין לקרוא יותר מעשרה פסוקים משום טירחא דציבורא,
כמו שלא מוסיפים קרואים (מדינא דגמרא).
אם אי אפשר להפסיק בגלל שיש פחות משלשה פסוקים עד פרשה פתוחה או סתומה,
ממשיכים עד מקום שמותר להפסיק.
בשיטה זו חילק בסידור "אזור אליהו".
ופרשת שופטים היא הפסיק ללוי כי תועבת ה"א הוא,
ולשלישי הפסיק ובערת הרע מקרבך.
יש לי להעיר שבואתחנן הוא גומר את הקריאה בפסוק השמידו ה"א מקרבך,
ואפילו לא מוסיף את הפסוק ואתם הדבקים כדי לסיים בטוב.

משה ארנד


‫בתאריך יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-10:34 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

אוריאל פרנק

unread,
Aug 18, 2020, 2:38:47 PM8/18/20
to
‫בתאריך יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-17:49 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬
כמדומה שהצעתי לאזור אליהו לסמן את העליות לפי תימן, אבל הוא הבין שדעת הגר"א 10 פסוקים בדיוק ממש, 
וכיש אילוצים - המינימום האפשרי, אע"פ שבמנהג תימן מוסיפים פסוקים לפעמים   
יש שאיפה כללית שההפסקה תהיה ב'שני' כלומר עליית הלוי בשבת הבאה. 
ומנהג אשכנז מערב בפרשת נשוא שעליית הכוהן נגמרת 'ביד איתמר בן אהרן הכהן'

‫בתאריך יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-20:57 מאת משה ארנד <‪moshe_...@walla.com‬‏>:‬
לסעיף ב שכתבת:

המשנה ברורה הזה תמוה מאוד.
חלוקת העולים בפרשיות לא חשו לכך.
בפרשת כי תצא מי שירצה לנהוג כמ"ב יצטרך להפסיק במקומות מוזרים באמצע פרשה של 6 פסוקים,
ובקושי יצליח להעלות 7 עולים.

משה ארנד




---------- Forwarded message ---------
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-20:53‬ 


תגובה לתגובה:
א. הוא כותב שזה מפני שטועים לחשוב כן, ואם כן הכל תלוי בזה ואם לא מצוי שחושבים כן אין בעיה להפסיק סמוך להפסקי העליות.
ב. יש גם סיבה שלא לשנות, עיין בקובץ המצורף בזה.
ג. אכן כך, וכבר התרעמו רבים על מחלק העליות, וראה בספר מאורי אור שהתרעם עליו ביותר.

‫בתאריך יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-10:34 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
  תגובה נוספת

--  
בענין פרשה פחות מג' פסוקים.doc

אוריאל פרנק

unread,
Aug 19, 2020, 3:01:50 AM8/19/20
to
---------- Forwarded message ---------
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-21:48‬ 
על אזור אליהו יש להעיר:
פשוט מסברא שאפילו לדעת הגר"א שאין מוסיפים בחול יותר מעשרה פסוקים שלא לצורך, ורק אם הם מסתיימים סמוך לפרשה מוסיפים עד הפרשה, זה רק כשאינו באמצע ענין ממש, אך במקום שהוא קוטע את הענין ממש, אף לדעת הגר"א פשוט שממשיכים עד סוף הענין (וכנראה כלול במה שנכתב במעשה רב 'אין צריך לקרות רק י' פסוקים ואין להוסיף שלא לצורך' ואין לך לצורך גדול מזה). ובסידור אזור אליהו סימנו את סיומי הקריאות לפי דעת הגר"א, ובכמה מקומות הוא באמצע דיבור ממש, כגון בפרשת חיי שרה, שמסיים: וַיַּעַן עֶפְרוֹן הַחִתִּי אֶת אַבְרָהָם בְּאָזְנֵי בְנֵי חֵת לְכֹל בָּאֵי שַׁעַר עִירוֹ לֵאמֹר, ומפסיק וקוטע הענין ולא מפרש מה אמר, וכן בפרשת במדבר, שנאמר שם וְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם וכו' ומסיים לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן פְּדָהצוּר באמצע רשימת השמות, וזה מטעה להבין שכאן סיום הרשימה. ולפי האמור לעיל אין ראוי לנהוג כן, ואכן יש מקומות הנוהגים לפי דעת הגר"א שלא להוסיף בחול יותר מעשרה פסוקים, אך כשקוטע את הענין כן ממשיכים עד מקום שראוי להפסיק בו שאינו קוטע את הענין.

‫בתאריך יום ג׳, 18 באוג׳ 2020 ב-21:38 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetary...@googlegroups.com.

אוריאל פרנק

unread,
Oct 6, 2020, 2:50:58 AM10/6/20
to YOSEPH HERBST

חזק וברוך
חג שמח

בתאריך 6 באוק׳ 2020 1:00 לפנה״צ,‏ "YOSEPH HERBST" <her...@gmail.com> כתב:
בענין חלוקת העליות.
דבר שזכינו לראות אצל הגה"צ רבי שריה דבליצקי זצ"ל.
בשבוע שמס' הפסוקים בעלית הכהן הם יותר מאשר בעלית הלוי. ולא היה לוי וכהן קיבל שתי עליות. קראו לכהן בעליה הראשונה מספר פסוקים קטן מאשר בעליה השניה. וזאת מפני ש"מעלין בקודש ולא מורידין" שייך באדם אחד. ואם היו משאירים את החלוקה הרגילה, הרי הכהן היה מקבל יותר פסוקים בעליה הראשונה והעליה השניה היתה ירידה בקודש.
כך נהג כל פעם שעלית הכהן היתה גדולה במספר הפסוקים מעלית הלוי. היה משנה את המקום בו הפסיקו לעלית כהן.

מועדים לשמחה
יוסף הרבסט

‫בתאריך יום ד׳, 19 באוג׳ 2020 ב-10:01 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬


כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetarya+unsubscribe@googlegroups.com.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetarya+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/shakla-vetarya/CAOYkKwGC1f2FJKt3_qcLiWuNrmBvAro8JD-Vg%3DvOebOZXKWupg%40mail.gmail.com.


--
בכבוד רב
הרבסט יוסף

אוריאל פרנק

unread,
Oct 6, 2020, 10:07:38 AM10/6/20
to


---------- Forwarded message ---------
מאת: עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 6 באוק׳ 2020 ב-12:29‬ 

מעניין.
ועפ"ז במקום שיש רק א' שיכול לעלות לתורה (כפי שהיה במקומות רבים בתקופה מסוימת של מניני המרפסות) - לכאורה היו צריכים לסדר שכל עליה תהיה לא יותר קצרה מקודמתה. וצ"ע.

בתאריך יום ג׳, 6 באוק׳ 2020, 09:50, מאת אוריאל פרנק ‏<frank...@gmail.com>:

חזק וברוך
חג שמח

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetary...@googlegroups.com.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetary...@googlegroups.com.


--
בכבוד רב
הרבסט יוסף

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'שקלא וטריא' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל shakla-vetary...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/shakla-vetarya/CAOYkKwFcJPKYSbz274m8n0XSKR3w1QoNWtTZwMAbngUN%3DERtCw%40mail.gmail.com.

אוריאל פרנק

unread,
Oct 14, 2020, 3:16:36 AM10/14/20
to שקלא 5
---------- Forwarded message ---------
מאת: עמרם אייזנשטיין <0527...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 12 באוק׳ 2020 ב-23:43‬
‪Subject: Re: [שקלא וטריא] 8: חלוקת העליות במנחה בשבת וב"ה בפרשת שופטים‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬


הערה על דברי הגר"ש דבליצקי
במ"ב סי' קל"ז ס"ק ד' כבר הביא שיטה כזו
אולם יש לציין כי לכאורה לפי שיטה זו גם בשבת צריך לדאוג שהעלייה של השני תהיה לא יותר קצרה מהראשון, וכן כולם.
וצ"ע

‫בתאריך יום ג׳, 6 באוק׳ 2020 ב-17:07 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

אוריאל פרנק

unread,
Mar 7, 2022, 10:15:51 AMMar 7
to
---------- Forwarded message ---------
מאת: עמרם אייזנשטיין <0527...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 12 באוק׳ 2020 ב-23:43‬
‪Subject: Re: [שקלא וטריא] 8: חלוקת העליות במנחה בשבת וב"ה בפרשת שופטים‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬
הערה על דברי הגר"ש דבליצקי
במ"ב סי' קל"ז ס"ק ד' כבר הביא שיטה כזו
אולם יש לציין כי לכאורה לפי שיטה זו גם בשבת צריך לדאוג שהעלייה של השני תהיה לא יותר קצרה מהראשון, וכן כולם.
וצ"ע


‫בתאריך יום ד׳, 14 באוק׳ 2020 ב-20:01 מאת עזריאל ברגר <‪azr...@gmail.com‬‏>:‬
מ"ש גם בשבת - הכוונה היא כאשר עלה כהן במקום לוי.

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages