

הגדרותיו של החת"ס לקה"ת בימים מיוחדים בשנה – מעניינות, אך כלום לא הכיר את נגינות טעמי ההפטרות?! משום מה הוא אינו מזכירם.
אולי בהערות הממוספרות הייתי מוצא פשר דבר, אך העתקתם רק את הפנים עם ציון ההערות, אך בלי ההערות עצמן
זאת ועוד, לכאורה כוונת החת"ס להרגשת הקורא בת"ב, מדברת על קריאת 'איכה' ולא על קריאת שחרית, שהרי בה איננו משנים את נגינות הטעמים. אך פתע נזכרתי שבאשכנז ובאמסטרדם אין קוראים בכלל בשחרית ת"ב בטעמים... וא"כ אולי אכן כוונתו גם לקריאה זו. ואולי בפרשבורג, למרות שקראו בלי טעמים, נגנו בה כעין טעמים חלשים...
אגב, מי שרוצה להיזכר במו"מ בסוגיה מלפני כ-8 שנים, ובקובץ "תמיהות ללא סימן" ששלחתי אז -- יוכל למצוא מבוקשו כאן:--בתאריך יום ד׳, 3 באפר׳ 2024 ב-10:27 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:שלום עליכם,מצ"ב תגובת ר' עמרם אייזנשטיין בנושא.רק אעיר על מש"כ בעמ' 4 ליד ציון 11, שלא יעשה הקורא את עצמו כמכריע, בהסתמך על שערי אפרים. רק אציין שדברים אלה של בעל שערי אפרים רחוקים מלהיות הדעה המקובלת בעדות ישראל.כ"טאפ"ר----- הודעה שהועברה -----מאת: עמרם אייזנשטיין <0527...@gmail.com>אל: אוריאל פרנקנשלח בתאריך: יום חמישי, 28 במרץ 2024 בשעה 20:43:17 GMT+2נושא: Re: מצו"ב אודות קריאה בניגון של תמיהה
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwH6juL74jpj%2BOTHEvYYUKvJdP1Gj1Fzx17UH5dQbJopsg%40mail.gmail.com.