חלוקת עליות בפרשת שֹׁפטים
אוריאל פרנק
יש נוהגים שלא להפסיק בפסוק 'וְכָל יִשְׂרָאֵל יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ' (כ"א כ"א), ולכן במנחה בשבת ובשני וחמישי ממשיכים לקרוא לישראל עד 'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים' (כ"ב ז'), ובשבת שחרית מפסיקים לכהן בפסוק 'לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה' (כ"א י"ז)[1].
[1] כן כתבו בתיקון קוראים איש מצליח שכן מנהגם וכן נהג רבי מצליח מאזוז, והטעם כדי לא לסיים בפסוק 'וּרְגָמֻהוּ כָּל אַנְשֵׁי עִירוֹ בָאֲבָנִים'. וכעין זה כתב בספר נתיבי עם (סימן קל"ח) שקוראים לכהן עד 'נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה' (כ"א כ"ג) וללוי עד 'הָקֵם תָּקִים עִמּוֹ' (כ"ב ד') ולשלישי עד 'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים'.
ואכן בכמה סידורים (ויניציאה רפ"ג, תיקון יששכר, תפלת החדש) הסיום בשני וחמישי הוא בפסוק 'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים', וכנראה שחששו לסיים בפסוק 'וּרְגָמֻהוּ' והחשיבוהו כדבר רע (בויניציאה רפ"ג ובתיקון יששכר אלו החלוקה היא: כהן עד 'לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה' כ"א י"ז, לוי עד 'נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה' כ"א כ"ג, שלישי עד 'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים' כ"ב ז'. ובתפלת החדש החלוקה היא: כהן עד 'תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ' כ"א י"ד, לוי עד 'נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה', שלישי עד 'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים', ומסומן סימון של מנהג נוסף גם בפסוקים 'לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה' ו'יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ' כ"א כ"א. ובתיקון איש מצליח החלוקה היא כהן עד 'תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ' כ"א י"ד, לוי עד 'לוֹ מִשְׁפַּט הַבְּכֹרָה', שלישי עד 'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים'. וראה עוד לעיל בדברי נתיבי עם).
אמנם יש להעיר, שהסיום ב'וְהַאֲרַכְתָּ יָמִים' וכן הסיום ב'נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה' הוא אחר פרשה של שני פסוקים, שיש הסוברים שאסור להפסיק שם, ומה שכבר התקבל המנהג בזה יתכן שאין לשנות (ראה מה שכתבנו ב*), אך לשנות מהמנהג ולהפסיק במקום כזה לכאורה אין ראוי לכתחילה, ולכן גם הרוצים לחשוש לסיום ב'וּרְגָמֻהוּ' יכולים לקרוא עד 'לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם' (כ"ב ג'), ובפרט שכך גם קוראים פחות פסוקים שאינם לצורך (וכנראה הפסיקו שם כדי לסיים בענין ברכה, אך נראה שעדיף לסיים בדבר שאינו רע ואינו ברכה, מאשר להיכנס במחלוקת, ובפרט שהמשנה ברורה כתב שיש לחשוש לזה לכתחילה).
בשבת ראה התפללתי מנחה ביתַד-התשובה בצפתונתפלאתי שקראו לישראל עד בקרב ישראלאבל כבר בירושלים ראיתי בכי-תצא שממשיכים עד והארכת ימיםבתאריך יום ו׳, 13 באוג׳ 2021 ב-14:12 מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:יש נוהגים שלא להפסיק בפסוק 'וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד' (י"ז י"ג), ולכן במנחה בשבת ובשני וחמישי ממשיכים לקרוא לישראל עד 'הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל' (י"ז כ'), ובשבת שחרית מפסיקים לכהן בפסוק כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ (י"ז י')[1].
[1] כן כתבו בתיקון קוראים איש מצליח שכן מנהגם וכן נהג רבי מצליח מאזוז, והטעם כדי לא לסיים בפסוק 'וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ'.
אך יש לציין שבכל הסידורים ללא יוצא מן הכלל (כולל סידור 'תפלת החדש') הסיום בשני וחמישי הוא בפסוק זה, וגם צריך ביאור מה החסרון לסיים בפסוק זה שנאמר בו רק שעם ישראל יראו מלחטוא, ובפשטות אינו נחשב כלל כדבר רע.
בתאריך יום ג׳, 10 באוג׳ 2021 ב-9:13 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:מנהג ייחודי בג'רבה