איך מפרישים מעשר מעץ לימון שלם?
אוריאל פרנק
אוריאל שלום
פסקו של הרב קוק זצ"ל מבוסס על מקורותיו וגם על מה שאתה מביא.
האם יש חולק עליו? מן הסתם שיש חולקים מכיוון שדין זה הוא רק בזמן הזה שהחיוב הוא מדרבנן, וע' בש"ך יו"ד רצד סק"יב, שדן בעניין פדיון נטע רבעי, האם מועיל לעשות זאת במחובר או דווקא בתלוש. והש"ך כותב שניתן לעשות זאת רק בשעת הדחק, ולא לכתחילה כדעת הב"י. ומשמע שגם בניד"ד הש"ך יורה שהדבר ניתן רק בדיעבד.
התנאי של השו"ע מדבר על הבאת שליש שנכון לגבי ירקות. לגבי פירות מסתבר שצריכים גם כן להגיע לעונת המעשרות ובזה מדובר, שהרי קוטף חלק מהפרי.
לגבי לימונים יש בעיה אחרת והיא, שיש מספר גלים של הבשלה, ולכן בכל גל של פרות צריך לחזור ולעשות זאת.
לא נראה לי שצריך לשנות את הנוסח בכל פעם שמפרישים.
כל טוב.
From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
ושאלה נוספת:
האם כשחוזרים, יש לשנות בנוסח?
בתאריך יום א׳, 26 בינו׳ 2020 ב-11:03 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
לכבוד הרב שמואל שפירא שליט"א,
שלום רב,
מצאתי כאן
את הפסק דלקמן שכת"ר ייחס לגראי"ה קוק זצ"ל.
רציתי לשאול:
1. האם יש חולק עליו?
לכאורה זה מפורש בשולחן ערוך יורה דעה הלכות תרומות ומעשרות סימן שלא סעיף נה:
"אם אמר: פירות ערוגה זו תלושים יהיו תרומה על פירות ערוגה זה לכשיתלשו, ונתלשו, דבריו קיימין. והוא שהביאו שניהם שליש בעת שאמר".
2. לענ"ד, חשוב למעשה להדגיש את התנאי שבסוף השו"ע, ולא הוזכר בפסק: "והוא שהביאו שניהם שליש בעת שאמר".
לכן, לכאורה מדי פעם (וצ"ע כל כמה זמן) יש לחזור ולהוסיף להפריש על הלימונים שהביאו שליש לאחר ההפרשה הקודמת.
בברכה,
אוריאל פרנק
איך מפרישים מעשר מעץ לימון שלם?
הרב שמואל שפיראפורסם: 10.02.11
שאלה:
איך ניתן להפריש מעשר מעץ לימון שלם? האם כל פעם שקוטפים לימון צריך להפריש, או שאפשר על כל העץ ביחד? (שרה, צפון)
תשובה:
ישנה דרך להפריש תרומות ומעשרות מהגינה לכל השנה מראש. דרך זו מצויה בספרו של הרב קוק זצ"ל (משפט כהן, לה), וכך יש לנהוג:
א. קוטפים קצת מפרי העץ (הכמות צריכה להיות קצת יותר מאחוז מכל כמות הפרי המצויה על העץ, באומד). לוקחים פרי אחד מכל הפירות התלושים ואומרים: "הִנְנִי קוֹבֵעַ פְּרִי זֶה, - שֶׁיִּהְיֶה לְהַפְרִישׁ מִזֶּה תְּרוּמָה גְּדוֹלָה וּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, עַל כָּל מַה שֶׁאֲנִי, - אוֹ מִי שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתִי אוֹ כָּל מִי שֶׁיֹּאכַל מִפֵּרוֹתַי, - עָתִיד לִתְלֹשׁ וְלֶאֱכֹל מִפֵּרוֹתַי".
ב. וחוזר ואומר: כְּשִׁעוּר גֹּדֶל חִטָּה אַחַת מִצַּד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל פְּרִי זֶה הֲרֵי הוּא תְּרוּמָה גְּדוֹלָה עַל כָּל הַפֵּרוֹת, שֶׁאֲנִי, - אוֹ מִי שֶׁהוּא מִבְּנִי בֵּיתִי אוֹ כָּל מִי שֶׁיֹּאכַל מִפֵּרוֹתַי, - עָתִיד לִתְלוּשׁ וְלֶאֱכֹל, בְּכָל פַּעַם, עַד שֶׁיִּתְמַלֵּא כָּל הַפְּרִי וְיֵעָשֶׂה כֻּלּוֹ תְּרוּמָה.
ג. אחר כך נוטלים שאר הפירות התלושים ואומרים: "אֶחָד מִמֵּאָה מִמַּה שֶׁיֵּשׁ כָּאן בְּצַד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל פֵּרוֹת אֵלוֹ, נֶגֶד כָּל מַה שֶׁאֶתְלֹשׁ וְאֹכַל, אֲנִי, - אוֹ מִי שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתִי אוֹ כָּל מִי שֶׁיֹּאכַל מִפֵּרוֹתַי, - בְּכָל פַּעַם, יִהְיֶה מַעֲשֵׂר, וּשְׁאָר חֶלְקֵי מַעֲשֵׂר יִהְיוּ בְּצַד הַתַּחְתּוֹן שֶׁל כָּל הַפֵּרוֹת, שֶׁאֳנִי, - אוֹ מִי שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתִי אוֹ כָּל מִי שֶׁיֹּאכַל מִפֵּרוֹתַי, - עָתִיד לְתָלְשָׁן, לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ מֵעַכְשָׁו, וְאוֹתוֹ חֵלֶק הַמֵּאָה מַעֲשֵׂר שֶׁבַּפְּרִי הַתָּלוּשׁ הַזֶּה יהיה תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר עַל הַמַּעֲשֵׂר שֶׁל הַפֵּרוֹת הַמְּחֻבָּרִים, לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ. וְאִם יִשָּׁאֵר מֵהַפְּרִי, שֶׁיִּחַדְתִּי לִתְרוּמָה גְּדוֹלָה, אוֹ מֵהַפְּרִי שֶׁיִּחַדְתִּי לִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר, אַחַר כָּל הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה שֶׁל אֲכִילָתֵנוּ מֵהַפֵּרוֹת שֶׁנִּתְלֹשׁ, יִהְיֶה הַנִּשְׁאָר גַּם כֵּן תְּרוּמָה בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא סָמוּךְ לַתְּרוּמָה וְלִתְרוּמַת מַעֲשֵׂר שֶׁלְּמַעֲלָה. וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי יִהְיֶה בְּצַד הָעֶלְיוֹן שֶׁל כָּל הַפֵּרוֹת, שֶׁאֹכַל אֲנִי, - אוֹ מִי שֶׁהוּא מִבְּנֵי בֵּיתִי, אוֹ כָּל מִי שֶׁיֹּאכַל מִפֵּרוֹתַי, - לִכְשֶׁיִּתָּלְשׁוּ".
ד. לוקחים עוד פרי תלוש, או מטבעות, (יש עושים זאת בסוכר) ומייחדים לפדיון מעשר שני ואומרים: "פֵּרוֹת הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי, יִהְיוּ מְחוּלָלִין וּפְדוּיִין (הֵן וְחֻמְשָׁן) עַל פְּרוּטָה, אוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה, אוֹ פְּרִי שָׁוֶה פְּרוּטָה שֶׁיִּחַדְתִּי לִפְדוֹת בָּהּ מַעֲשֵׂר שֵׁנִי".
ה. את הפירות מכניסים לשקית ניילון (מציינים שאלו פירות תרומות), ומכניסים למקפיא עד סוף עונת הקטיף של אותו
מין בגינה.
ו. בסוף העונה, מאבדים את הפירות שבשקית בדרך כבוד. (בקבורה או אפשר גם להשליך לפח, אם הפירות נשארים בשקית).
ז. בכל פעם שתולשים לאכול יש להזכיר שסומכים על מה שהפרישו בפעם הראשונה.
(משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
שו"ת משפט כהן (ענייני ארץ ישראל) סימן לה
נוסח סדר הפרשת תרומות ומעשרות על להבא {הערות: ע' גליון הש"ס להגרעק"א ז"ל קידושין ס"ב. [ע' גליון הש"ס קידושין ס"ב. - וש"ך סי' רצד ס"ק יב, ובב"י שם].} תולש פרי אחד, או שנים או יותר, ואומר: הנני קובע פרי זה, - או פירות אלו, - שיהיה להפריש מזה תרומה גדולה ותרומת מעשר, על כל מה שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלוש ולאכול מפירותי.
וחוזר ואומר: כשיעור גודל חטה אחת מצד התחתון של פרי זה הרי הוא תרומה גדולה על כל הפירות, שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלוש ולאכול, בכל פעם, עד שיתמלא כל הפרי ויעשה כולו תרומה. ואחר כך נוטל פרי תלוש אחר ואומר: אחד ממאה ממה שיש כאן בצד התחתון של פרי זה נגד כל מה שאתלוש ואוכל, אני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - בכל פעם, יהי' מעשר, ושאר חלקי מעשר יהיו בצד התחתון של כל הפירות, שאני, - או מי שהוא מבני ביתי או כל מי שיאכל מפירותי, - עתיד לתלשן, לכשיתלשו מעכשיו, ואותו חלק המאה מעשר שבפרי התלוש הזה יהי' תרומת מעשר על המעשר של הפירות המחוברים, לכשיתלשו. ואם ישאר מהפרי, שיחדתי לתרומה גדולה, או מהפרי שיחדתי לתרומת מעשר, אחר כל היום והלילה של אכילתנו מהפירות שנתלוש, יהי' הנשאר ג"כ תרומה בכל מקום שהוא סמוך לתרומה ולתרומת מעשר שלמעלה. ומעשר שני יהי' בצד העליון של כל הפירות, שאוכל אני, - או מי שהוא מבני ביתי, או כל מי שיאכל מפירותי, - לכשיתלשו, ויהיו מחוללין ופדויין (הן וחומשן) על פרוטה, או שוה פרוטה, שיחדתי לפדות בה מעשר שני.
ובשנת מעשר עני יאמר כן, שהוא מיחד את הצד העליון למעשר עני.
ובכל פעם שתולש לאכול יאמר: אני סומך על מה שפירשתי בשעה שקראתי את שם התרומ"ע על הפירות התלושין, שיחדתי אותם לתרומ"ע על הפירות הללו לכשיתלשו. (עה"ק ירושלים ת"ו, שנת תר"ץ)
אוריאל פרנק
קטיף לימוני שביעית, סחיטתם והקפאתם
בשנת השמיטה יקטוף בעל העצים בכל פעם קצת מהלימונים, ולא את הכמות שהוא רגיל לקטוף בבת אחת בשנים אחרות
הרב יהודה זולדן | גליון 109 (תשרי תשע"ו) עמ' 67
פתיחה
לאדם יש עצי לימונים בחצרו. במשך כל השנים, הוא קוטף מדי פעם לימונים רבים, סוחטם במסחטה חשמלית, ומקפיאם בשקיות הקפאה שבהן מקפיאים בדרך כלל מים לקוביות קרח. הוא משתמש בקוביות מיץ הלימון הקפוא לתיבול סלטים. כמות הלימונים שהוא סוחט ומקפיא מספיקה לו למשך חודשים מספר, ובממוצע הוא משתמש בשתיים או שלוש קוביות בשבוע (בדרך כלל רק לקראת שבת). האם מותר לעשות כן בשנת שמיטה? מדובר על שימוש לצריכה אישית בלבד, לא לצורכי מסחר.
א. איסוף פירות לבית
כמה תשובות לשאלות מקדמיות: האם מותר לסחוט לימונים שיש בהם קדושת שביעית? התשובה היא שמאחר שנהוג לסחוט לימונים במשך כל השנים, אזי מותר לסוחטם גם בשמיטה.[1] האם מותר להקפיא מיץ לימונים? גם התשובה לשאלה זו היא שמותר, מאחר שהפרי והמיץ אינם מתקלקלים בהקפאה.[2] גם תיבול במיץ לימון הוא שימוש מקובל, ולכן הוא מותר. אם כן, השאלה המרכזית שיש לדון בה היא: האם מותר לקטוף לימונים רבים בבת אחת, כדי לעשות את הפעולות הללו?
......
מותר לקחת פירות לצריכה אישית - משפחתית לפרק זמן קצר, אם כי קשה מאוד לאמוד את הכמות המדויקת המותרת. וכדברי ה'חזון איש' (שביעית סי' כו ס"ק ו):
לא ילקט הרבה בבת אחת, אלא לוקט כשיעור שאדם מכין לתשמיש בני ביתו לימים מועטים.
לא ניתן למנות את כמות הלימונים שתוגדר צריכה אישית, שאינה לשם מסחר, ואותה יהיה מותר לאדם ליטול מהעץ. מה גם שלא בכל ארוחה מתבלים סלטים במיץ לימון. האדם מעונין לקטוף לימונים רבים, בשל הלכלוך והעמל שבסחיטה. אך בכל מקרה אין מדובר על קטיף של כל העץ, ואף לא רובו. עדיין יישארו לימונים רבים בעץ, שאחרים יוכלו לקוטפם. אם כן, יקטוף בכל פעם קצת, ויסחט את הכמות שהוא רגיל לסחוט כל השנים.
אוריאל פרנק
אתה מגדל עץ לימון?
קיבלת לימונים מחבר שגידל?
האם הלימונים כעת הם שביעית או שמינית?
חייבים במעשר או קדושים בקדושת שביעית?
ישנם כמה כללים שיכולים להקל עליך כיצד לנהוג, קרא את ההנחיות ובדוק אלו מהן נוגע לפירות שלפניך ופעל על פיהן.
(מידע זה נוגע רק ללימונים שהגיעו הישר מן העץ ולא עברו דרך בתי אריזה ומערכות שיווק בהם פעמים רבות נעשית הבחלה המצהיבה את הלימונים).
א. לימונים ירקרקים בתקופה זו (חודש אב) וכן לימונים צהובים שהקוטר שלהם הוא מתחת ל – 8 ס"מ – חנטו בשמינית וחייבים בתרומות ומעשרות בברכה.
ב. לימונים צהובים הגדולים מקוטר 8 ס"מ הינם ספק שביעית ספק שמינית משום שיתכן שחנטו לפני ראש השנה ויתכן אחריו, לכן מספק יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלי ברכה ולנהוג בהם קדושת שביעית.
ג. אבל כיון שהם ספק על כן כשקוטף כמה פירות, לכתחילה יש להפריש מכל פרי ופרי שמא חלק חנטו לפני ראש השנה וחלק אחרי ולא ניתן להפריש מזה על זה.
ד. אם קשה לך לעשות זאת קח את הלימון ירוק וקטן אחד (מעל לקוטר 4 ס"מ ופחות מ 8 ס"מ) והפרש ממנו את האחוז וקצת על כולם. וכך יעשה:
- חתוך מהלימון הקטן והירוק קצת יותר מאחוז כנגד כל הלימונים שרוצה להפריש עליהם ויברך.
ואחר כך אמור כך: - "היותר מאחוז שיש כאן יהיה תרומה גדולה על כל הטבל שיש כאן"
- "אותו אחוז מן הטבל שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצפון הטבל יהיה מעשר ראשון"
- "אותו אחוז שעשיתיו מעשר ראשון יהיה תרומת מעשר"
- "מעשר שני יהיה בדרום הטבל"
- ברך: בא"ה אקב"ו על פדיון מעשר שני,
פדה את המעשר שני על מטבע שיחדת לשם כך,
אם הנך מנוי בקרן המעשרות אמור: הַמַּעֲשֵׂר שֵׁנִי יְהֵא מְחֻלָּל כָּל דַּרְגַּת חִיּוּב בִּפְנֵי עַצְמָהּ עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן. אוֹתוֹ שֶׁאֵינוֹ שְׁוֵה פְּרוּטָה יְהֵא מְחֻלָּל בְּשָׁוְיוֹ עַל הַמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן. אִם יֵשׁ כָּאן פֵּרוֹת רְבַעי יִהְיוּ מְחֻלָּלִים עַל פְּרוּטָה בַּמַּטְבֵּעַ הַמְיֻחֶדֶת לְחִלּוּל זֶה, בַּקֶּרֶן לְחִלּוּל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, לְפִי תְּנָאֵי הַקֶּרֶן. - הנח את אותו אחוז וקצת בשקית סגורה בפח האשפה והפירות עליהם הפרשת מותרים.
ה. אלו שאינם יכולים להפריש כך ורוצים לצאת מן הספק יכולים להפקיר את הפירות הראויים לקטיף בפני שלושה אנשים לפחות שלושה ימים לפני הקטיף ולהפטר מתרומות ומעשרות.
רקע:
בעץ הלימון ישנם בין 2 ל 4 תקופות חנטה – תלוי בזנים ובאזורי הגידול, אחד מזמני החנטה הוא בסתיו והשנה היה בתקופה שבין תחילת/אמצע אלול למהלך חודש תשרי, פרי הלימון מבשיל ונעשה ראוי לקטיף כשבעה חודשים עד תשעה חודשים לאחר החנטה ויכול להישאר על העץ יותר משנה. משום כך בהרבה מן העצים יתכן שיהיו פירות שחנטו באביב (ניסן אייר) של שמיטה ופירות שחנטו בסתיו (אלול תשרי) שבין שמיטה לשמינית.
להלכה פסק החזון איש שבפירות הדר הולכים אחר חנטה והזמן שבו חנט הפרי הוא הקובע את שנתו, ולכן לימונים שחנטו לפני ראש השנה הם שביעית ולימונים שחנטו אחרי ראש השנה הם שמינית. עוד פסק החזון איש כי שנת שהמיטה מסתיימת בראש השנה – גם לפירות האילן ולא בט"ו בשבט. לפיכך פירות שחנטו לפני ראש השנה קדושים בקדושת שביעית ופטורים מתרומות ומעשרות, ואילו פירות שחנטו אחרי ראש השנה חייבים בתרומות ומעשרות ואין בהם קדושת שביעית. ולא ניתן להפריש מאלו שחנטו לפני ראש השנה ופטורים ממעשר על אלו שחנטו אחרי ראש השנה.
בפועל מצוי שבעץ אחד יהיו לימונים שחנטו באביב/קיץ של שמיטה, פירות שחנטו בסתיו לפני ראש השנה, כאלו שחנטו בסתיו אחרי ראש השנה, וכאלו שחנטו בתקופת ט"ו בשבט של שמינית.
לכן עלינו לדעת אם וכיצד ניתן לדעת את שנת הפרי המסוים ממנו אנו רוצים להפריש, וכמו כן כאשר אנו מפרישים כמה פירות יחד עלינו לוודא שאיננו מפרשים מן הפטור – לימון שחנט בשביעית, על החיוב – לימון שחנט בשמינית.
למעשה ישנם מספר כללים שנבדקו ועל פיהם ניתן להכריע בחלק מן המקרים. על מנת שלימון יצהיב ויהיה בשל עד תום על העץ ולא ישאר ירקרק עליו להיות על העץ כפרי לקראת תקופת הסתיו, לכן לימון שחנט באביב מצהיב מהר משום שבתקופת הסתיו כבר קיים פרי, אבל לימון שחנט בסתיו נשאר ירקרק עד תקופה זו לערך, לכן לימון שהצהיב על העץ בתקופה זו הינו בספק אם הוא מהאביב של שנה שעברה או שמא הקדים מעט את זמנו מסיבות שונות והצהיב מהר יותר. [בלימון המסחרי עושים ללימוני הסתיו הבחלה לפני השיווק].
מידע נוסף שהגיע על פי בדיקות אגרונומים שסימנו חנטות של לימונים מזנים וממקומות שונים ברחבי הארץ, ובדקו לאחר מכן את גדלם של הלימונים, על פי בדיקה זו ניתן לומר שלימונים שבתקופה זו (תמוז) שקטרם אינו עולה על 8 ס"מ הינם ודאי שמינית.
שאר הלימונים הירקרקים הגדולים מקוטר זה הינם בספק ודינם כאמור למעלה.