ברכת רחם ... תושיע ותשמח / נקם

[אוריאל פרנק‎]

הודעה שהועברה
מאת: Uriel Frank  

1. 

ערוך השולחן אורח חיים סימן רפד 

ובברכת רחם אומרים ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו והספרדים אומרים תושיע ותשמח לפי שחותמין משמח ציון צריך שתהא מעין חתימה סמוך לחתימה והאשכנזים לא חשו לזה לפי שהתשועה הכל אחד עם השמחה. 

2. 

הרב יהושע מונדשיין, 'תגובות והערות' - בית אהרן וישראל

[ג]   בנוסח ברכות ההפטרה

                   מש"ש (בעמ' קיא) בענין הנוסח "ולעלובת נפש [תנקום נקם]", ומונה כו"כ מקורות שכ"ה הנוסח אצלם - יש להעיר כי אצל כמה מהם (כגון הרמב"ם והאבודרהם) הנוסח הוא "ולעגומת נפשתנקום נקם". ואולי לכך נתכוון הכותב שהסגיר בין אריחיים את התיבות "תנקום נקם", לומר שרק אליהן כוונתו.

                   והנה בחתימתה של אותה ברכה יסד אדמו"ר הזקן בעל התניא בסידורו לומר "תושיעותשמח במהרה בימינו", כדי שתהא מעין החתימה סמוך לחתימה "משמח ציון בבניה". ויש לעיין האם זה חידוש שחידש אדמו"ר מדעתו הגדולה, או שמא מצוי נוסח זה אצל הקדמונים. וכמו"כ צ"ע טעמם של כל הנוסחים האחרים שלא חששו לכך. ובערוך השולחן סי' רפד אות יא כתב כי "האשכנזים לא חשו לזה לפי שהתשועה הכל אחד עם השמחה". ומדבריו נראה שמעין החתימה היינו דמיון בתוכן ובענין ולאו דוקא בלשון. אך דעתו של אדמו"ר הזקן ניכרת מכ"מ שצ"ל דמיון בלשון דוקא.

                   ואודה למי שיעירני היכן נידונו ונתבררו כללי "מעין החתימה סמוך לחתימה".

 

3. 

מעשה שהיה:

בחג ראשון של פסח דאשתקד התארחתי בעפרה. לעליית מפטיר עלה יואב שורק. שורק קרא את ההפטרה בחינניות. הכל התנהל כרגיל, עד שבברכה השניה שאחרי ההפטרה הגיעה ההפתעה: “רחם על ציון כי היא בית חיינו, ואותה תושיע ותשמח במהרה בימינו"… לאחר התפילה שאלתי את יואב מה פשר השינוי מהנוסח המקובל "ולעלובת נפש תושיע". תשובתו היתה שבדורנו, דור גאולה, ציון כבר אינה עלובת נפש.

4. וראו גם "שער הכולל" - כאן 

כט"ס

אפ"ר

 

בתאריך 2 בנובמבר 2015 בשעה 22:46, מאת אברהם אומן <580...@gmail.com>:

בכל הספרים שמצינו שגרסו 'תנקום נקם' - לא גרסו את המילה 'תושיע' כלל.

ושמעתי מדודי הרה"ג הלל הופנר שליט"א, שמצא שהגימטריה של 'תנקום נקם' הוא בדיוק כמו של 'תושיע'. ויתכן שבחרו במילת 'תושיע' לרמז שבמקומה צריך לומר 'תנקום נקם'.

וכתב הרוקח (בפי' סידור התפילה סי' צז): "י"ט תיבות בברכה זו, כנגד י"ט עיניני גאולה בפרשת (במדבר) [בהר] סיני, וי"ט תיבות בפסוק עורי עורי לבשי עוזך ציון. וכן י"ט תיבות אילו, ותאמר ציון עזבני ה' וה' שכחני ו' תיבות, קול צופייך י"ג תיבות, הרי י"ט. ולפי שכת' ציון [היא] דורש אין לה, מכלל דבעיין דורש, על כן מבקשין על ציון." ואם נגרוס "ולעלובת נפש תושיע ותנקום נקם" - יהיו כ' תיבות.

 

 

---

מ: Eliyahu Levin ‏[eliy...@gmail.com]‏
‏‏נשלח: יום שני 02 נובמבר 2015 21:08
 ‏‏נושא: Re: כמה שאלות, ברשותכם.

2. עי' אזור אליהו ששתי הנוסחות קיימות אבל הנוסח ע"פ רוב עם ורחמן 

3. יש שתי נוסחאות ולעלובת נפש תנקום נקם במהרה בימינו 

ולעגומת נפש תנקום נקם במהרה בימינו. 

אתה מציג נוסח מצונזר תושיע עם או בלי תשמח --- השלך את שתיהן לאשפה!! 

בחלק מקהילות אשכנז גרסו תושיע ותנקום נקם, אבל גם זה לא נכון. 

ולעגומת נפש הוא נוסח תימן וגם החתימה שם שונה. 

הרב יצחקי נר"ו ציין לי שבמחזור ויטרי מופיע בשני מקומות תנקום נקם 

[מסכת סופרים הועתקה כולה במחזור ויטרי] 

בברכה ובכבוד רב 

 

בתאריך 2 בנובמבר 2015 בשעה 15:29, מאת שמעון לנדר <angu...@gmail.com>:

1. מה היא הכרעת מע"כ בנידון, איך ראוי לנקד משיב הרוח ומוריד הגשם (בקמץ) או הגשם (בסגול)?

 

2. בברכות ההפטרה, בברכה נאמן אתה...

קיימים שני נוסחאות 1. 'כי אל מלך נאמן ורחמן אתה'. 2. כי אל מלך נאמן אתה (בהשמטת "ורחמן")

מה היא דעתו של מע"כ בענין זה.

 

3. בברכות ההפטרה. בברכת רחם על ציון...

קיימים שני נוסחאות: 1. ולעלובת נפש תושיע ותשמח במהרה בימינו' 2. ולעלובת נפש תושיע במהרה בימינו (בהשמטת "ותשמח")

מה היא דעתו של מע"כ בענין זה.

 

4 קיימים סידורים, שבברכת יוצר בקטע: "יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ יוצֵר מְשָׁרְתִים, וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו כֻּלָּם עומְדִים בְּרוּם עולָם"

מפוסק כך: "יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּנוּ, יוצֵר מְשָׁרְתִים וַאֲשֶׁר מְשָׁרְתָיו, כֻּלָּם עומְדִים בְּרוּם עולָם"

האם יש טעם לפיסוק זה, או שהוא טעות

 

בכל הכבוד

שמעון לנדאו