האם מוכר לכם דיון בתופעה זו?
היש מקרים נוספים?
מה ההסברים לכך?
ב. מצאתי שני דיונים כיוצא בזה:
ג. בסוגיית תפילה בארמית יש מן הדוחק לומר ש"קים לגמרא" שדברי רב יהודה ורבי יוחנן היו מקובלים ומוסכמים על הכל כבר בתקופת התנאים, לאור תשובת רב שרירא גאון [תשובות הגאונים - הרכבי סימן שעג; מובא באוצה"ג לשבת] שמסיק:
"מן אילין מימרי ומן מעשים דקא חזינן רבנן דלא שמיע לן דאיכא דחש לה להא דרב ולהא דר' יוחנן גמרינן דפליגי רבנן עליהון. ומרחק מימריהון מן סבארא ... וכי דלא חשו לה ראשונים אף אנן נמי לא חישינן".
תודה,
אפ"ר