8: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
אוריאל פרנק
יש להבחין בין שלושה מצבים:
1. קרא בניגוד לטעמים וגרם למשמעות שגויה (כגון במש"כ מנחת שי במדבר י"ז:כ"ח: כֹּל הַקָּרֵב הַקָּרֵב אֶל מִשְׁכַּן י"י יָמוּת – צריך ליזהר מאד בטעמים והבלתי זהיר בטרחא כשיגיע לפסוק זה יהיה מחרף ח"ו") - צריך להחזירו, לדעת רוב הפוסקים (אך יש מי שסובר שלא מחזירים על שום טעות מחשש להלבנת פנים; ראו שני המאמרים המצ"ב מתחומין).
2. קרא בניגוד לטעמים וגרם למשמעות שיש "מפרשים מוסמכים" שמפרשים כך (כגון "אחרי --- דרך מבוא השמש") - יש פוסקים שצריך להחזירו (כגון הר"ד יצחקי), ויש פוסקים שאין להחזירו (הרב אפרים דב לנדו ורב ד"ר הלפרין).
3. אם יש לעדה מסורת לקרוא בפסוק מסוים בניגוד לטעמים הטברניים (כגון מסורת תימן ב"מי תכן את רוח ה'"): לדעת הרב ד"ר א' הלבני - חייב לקרוא כטעמים הטברניים, ואם לא - יש להחזירו. ברם, לענ"ד: בקהילה כנ"ל אפשר לקרוא כמסורתם לכתחילה, אך בקהילה מעורבת ראוי לכתחילה לקרוא כרוב העדות (כמסורת טבריה), אך בדיעבד - אין להחזירו.
שבוע טוב,
אפ"ר.
---------- Forwarded message ---------
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
Date: שבת, 9 בינו׳ 2021 ב-19:44
Subject: Re: [רוחב לשון] 6: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>בפשטות הקורא נגד פיסוק הטעמים צריך לחזור אף אם יש פירוש המתאים עם קריאתו, כי אף שניתן לדרוש ולפרש את המקרא באופנים רבים, לענין הקריאה אין לקרוא אלא כמו הטעמים שנמסרו לנו.הדבר דומה לזה שניתן לדרוש ולפרש את המקרא אף נגד הניקוד, אך אין לקרוא אלא כמו הניקוד שנמסר לנו.וראו עוד בגליון המצורף.---------- Forwarded message ---------וכן הוא בקריאת הפסוק ... בעבר הירדן --- אחרי --- דרך מבוא השמש.אם טעה לא חוזר בגלל פירוש התרגום.On Thu, Jan 7, 2021 at 5:51 PM אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:ביום חמישי, 7 בינואר 2021, 14:02:38 GMT+2, יעקב ברגמן<yeb...@gmail.com> כתב:אגב, מעשה שהיה פעם בישיבת סלבודקה בבני ברק, שקרא בעל הקורא את הפסוק מי תכן את רוח ה' בלי הפסק בין רוח ל-ה'ואמר הג"ר דב לנדוי שכיון שיש מפרשים מוסמכים שמפרשים כך, א"צ לחזור.יבתאריך יום ג׳, 29 בדצמ׳ 2020 ב-7:18 מאת Ephraim Halivni <ep...@bezeqint.net>:שלום,
תודה על הערותיך.
א. נכון הוא שדרכו של ר' עקיבא לדרוש את המקור המוחלט. אבל לרוב דרשתו אינה משפיעה על הפיסוק. כך המצב בפסוק "והפדה לא נפדתה" שציינת. אבל בפסוק "ונקה לא ינקה" הדרשה על "ונקה" מושכת את המילה הזאת לצלע הראשונה של הפסוק.
ב. דברי הפמ"ג על הפסוק "צללו כעופרת במים אדירים" מקורם בדברי הרב יהודה ליב פוחאוויטשר, בספרו דברי חכמים [המבורג] תנ"ב, סי' נא, סולת בלולה, ס"ק ד. וכבר כתב בער בסידורו שדברים אלה מבוססים על הנחה מוטעית של הטעמים. בכל מקרה המקרים האלה אינם עניין לנקודה שאני דן בה, מכיוון שהפוסקים האלה חשבו שפירושים אלה מתאימים לטעמים, כפי שאמרת.
כל טוב,
אפרים הלבני
בתאריך יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-13:12 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
שתי תגובות נוספות:
בתאריך יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-12:52 מאת יעקב ברגמן <yeb...@gmail.com>:
א. קשה לחשוב שיש כאן ויכוח בין חז"ל לבעל הטעמים לענין הפיסוק של ונקה, אלא שכך נדרשות יג מידות רחמים לפי דעתו של רבי עקיבא, הדורש תמיד במידה זו את התורה, כמו לגבי הכתוב 'והפדה לא נפדתה' שדורש פדויה ואינה פדויה, כך גם ונקה לא ינקה. וכך גם בתוך המילה ונקה כלול פן של רחמים, אבל בודאי שהקריאה של הציבור 'ונקה' לא אמורה להיות שייכת לקריאה של הבעל קורא פסוק ככתבו.
ב. לגבי הפסוק צללו כעופרת במים אדירים כתב הפמ"ג סי' נא משב"ז סק"ג, והביאו במשנ"ב שם סקי"ז, שיש להפסיק בין 'במים' - 'אדירים', לפי דרשת חז"ל במנחות נג.
אלא ששם עושה רושם שהבינו שגם הטעמים משתווים עם פירוש זה, והטיפחא מפסיקה יותר
(ויש לציין גם לרבנו פרץ בהגהת סמ"ק במצוות ספירת העומר שג"כ הבין שהטיפחא מפסיקה יותר, מפרש ומפסק את הפסוק כך: 'שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום' שהכוונה שמחרת השבת השביעית היא חמישים יום ולא שסופרים חמישים יום)
---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "עזריאל ברגר" <azr...@gmail.com>
תאריך: 28 בדצמ׳ 2020 1:49 אחה״צהערה: ההבדל בין פשטא בטעמים הרגילים לפשטא בטעמים של ימים-נוראים - הוא עדין מאוד וכמעט בלתי מורגש...---------- Forwarded message ---------
מאת: Ephraim Halivni <ep...@bezeqint.net>
Date: יום ב׳, 28 בדצמ׳ 2020 ב-6:58
Subject: RE: 3: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
דבריי מוסבים על הערה ב. המנהג האשכנזי המוכר לי הוא שלאחר שהקהל אומר את י"ג המידות על המילה "ונקה" ועד בכלל, הקורא קורא את המילים האלה בניגון של הימים הנוראים. ב"לא ינקה" הוא חוזר למנגינה הרגילה. בכך הוא מחבר את המילה "ונקה", שלפי הטעמים מחוברת לצמד "לא ינקה", למילים שלפניה, בהתאם לדרש שהמילה "ונקה" פירושה מנקה הוא לשבים. בכך הוא מעביר את ההפסקה הגדולה שבפסוק מהמילה "וחטאה" למילה "ונקה", בניגוד לטעמים. לא מצאתי מקור כתוב למנהג הזה. כאשר אני קורא, אני חוזר למנגינה הרגילה במילה "ונקה", כדי שהקריאה תהיה בהתאם לטעמים.
כל טוב,
אפרים
From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: Sunday, December 27, 2020 11:21 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: 3: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
בתאריך יום ו׳, 25 בדצמ׳ 2020 ב-2:29 מאת 1 1 <a7702...@gmail.com>:
ב"ה
לא זכיתי להבין את הטענה כי הקריאה ב'ניגון ימים־נוראים' נחשבת כ'דרך בקשה', ובנוסף - שהיא מנוגדת לטעמים ופוגמת במשמעות הקריאה.
א. קריאת ה'עקדה' היא ב'דרך בקשה'?!
ב. בעלי־הקריאה ששמעתי, קוראים בהתאם לטעמים, רק בטון ונעימה שונה.
שמא טועה אני?
---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום ו׳, 25 בדצמ׳ 2020 ב-2:08
· בתאריך יום ה׳, 24 בדצמ׳ 2020 ב-12:39 מאת עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>:
שאלה דומה היא על הפסוק שלפני י"ג מידות - "ויקרא בשם ה'" - שפירש"י והתרגום מנוגדים לטעמים.
· חכמת חיים - ביאור לחומש, בעריכת נכדו הרב שלמה זלמן זוננפלד, ירושלים תשס"ב; מכון קרן רא"ם תשע"ז (מהדורה מחודשת), כנראה עמוד שנ"ה
לו"א (הרב דויד יצחקי):
----- הודעה שהועברה -----
מאת: Dovid Yitzchoki <yit...@gmail.com>
נשלח בתאריך: יום חמישי, 24 בדצמבר 2020, 19:08:27 GMT+2
נושא: Re: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
עי' בספר חסידים סי' רנ.
כשקורין ויחל בתענית שותק החזן והקורא בתורה עד שיאמרו הקהל שוב מחרון אפך והנחם על הרעה לעמך וגם ה' ה' אל רחום לומר כי הקהל אומר אותו כעין תפלה ומתכוונין לבם בלשון בקשה. והחזן הקורא אינו רשאי לקרות בלשון בקשה אלא כך עשה משה היאך היה מעשה שמשה בקש ומספר כל הענין רחום א'. וחנון ב'. ארך אפים ג'. ורב חסד ד'. ואמת ה'. נוצר חסד לאלפים ו'. נושא עון ז'. ופשע ח'. וחטאה ט'. ונקה י'. וסלחת לעוננו י"א. ולחטאתנו י"ב. ונחלתנו י"ג. הרי י"ג מדות כמו שמצינו אותם ודע שכך יש למנותם שהרי אמ"תי [שיסד הפזמון ה' ה'] מנה כן. ואומר אזכרה אלהים ואהמיה ועונין י"ג מדות. ובאחרונה הוא אומר תמכתי יתדותי בשלש עשרה. [הרי] כמו שמנינו לך חברם יחד לאמרם...
בברכה
דויד יצחקי
On Thu, 24 Dec 2020 at 12:22, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:
שלום רבותיי,
לקראת קריאת התורה מחר במנחה (אלא אם יתהפך לששון ולשמחה):
1. אם יש באמתחתכם חומר בנושא קריאת "ונקה לא ינקה" - אשמח לקבל.
2. האם תרצו לחוות דעה בוויכוח שלי עם ד"ר הלבני כדלקמן?
תודה,
כ"ט,
אפ"ר
בתאריך יום ד׳, 23 בדצמ׳ 2020 ב-17:31 מאת Ephraim Halivni <ep...@bezeqint.net>:
שלום,
תודה על הערותיך.
ג. אכן כך הכרעתי. לא מצאתי אזכור כתוב של המנהג הזה בפוסקים או בספרי מנהגים. אם אתה מכיר חומר כתוב בנושא, מאת רי"ח זוננפלד או פוסק אחר, שלח לי בבקשה את מראה המקום.
ד. למה ההבחנה הזאת?
כל טוב,
אפרים
From: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Sent: Monday, December 21, 2020 17:02
To: אפרים הלבני <hal...@hebrew-academy.org.il>
Subject: Fwd: מי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל"
שלום,
ג. בסוגיית "ונקה לא ינקה" אני מבין שהכרעת לדבוק בטעמים - בניגוד למנהג האשכנזי.
האם מוכרים לך דעות פוסקי הלכה בנושא, כגון תשובת רי"ח זוננפלד?
ד. מי שקורא בניגוד לטעמים וגרם לשינוי משמעות, מסתבר שצריך לחזור, גם אם יש מי שמפרש כך (וגם אם זהו פירוש חז"ל, רש"י, ת"א או כל כיו"ב).
אך מי שקורא בניגוד לטעמים הטברניים, אבל בהתאם למסורת שקיבל מאבותיו, לענ"ד לא רק שאינו צריך לחזור, אלא כך הוא צריך לנהוג לכתחילה.
כל טוב,
אפ"ר
From: Ephraim Halivni [mailto:ep...@bezeqint.net]
Sent: Thursday, December 17, 2020 8:23 AM
To: 'yitz...@gmail.com'
Subject: FW: תוכנית לשלושה ערבי עיון לשון ותורה בחנוכה תשפא.
לכבוד אוריאל פרנק,
שלום וברכה,
תודה על סדרת ערבי העיון לשון ותורה.
בהרצאתך [קישור] ... אתה יוצא מתוך הנחה שמי שקורא בניגוד לטעמים אבל בהתאם לפירוש "מקובל" אינו צריך לחזור. לדעתי הנחה זו אינה נכונה. וכבר הרחבתי את הדיבור בעניין בספרי התחינה והקריאה לחי עולמים, ירושלים תשע"ב, עמ' קיט—קכד.
מצ"ב
להשתמע,
אפרים הלבני
--
אוריאל פרנק
שלום
אגב הדברים שנכתבו לעיל:
יש לציין גם לרבנו פרץ בהגהת סמ"ק במצוות ספירת העומר שג"כ הבין שהטיפחא מפסיקה יותר, מפרש ומפסק את הפסוק כך: 'שבע שבתות תמימות תהינה, עד ממחרת השבת השביעית תספרו, חמישים יום' שהכוונה שמחרת השבת השביעית היא חמישים יום ולא שסופרים חמישים יום.
מערכת אוצר התורה - ושננתם|ניסן תשע"ח
כולל הסברי בעל המשך חכמה, הרב קמינצקי, הרב מן ההר והסטייפלר
האם לא היו שבטים עם אחדות או עשרות בודדות??שמעתי בשם אחד מהרבנים שכיון שהמניין היה לטובת יוצאי המלחמה וההכנה לכיבוש הארץ הרי שהעם נספר על פי היחידות אותם הם הרכיבו לצורך הלחימה וספירה כזו ממלאים את השורות במספרים עגולים.חשבתי, יש ביציאה לקרב אמירה של שליחות וכלליות, החייל לא אדם פרטי אלא עושה את השליחות של עם ישראל וככזה אינם רואים את האינטרס הפרטי אלא את טובת עם ישראל ונצחיותו.ייתכן שזו הסיבה שלא מדייקים במספר הפרטי.
בסגנון הטכני (המצוי ברשימות שונות) גדֵלה השאיפה לדיוק - מועדף הסדר העולה, שבו מצוינות תחילה הכמויות הקטנות