לא מכיר, מלבד שאני קצת ממשפחתו...נראה לי הפשט בדבריו, לא שיש הבדל במשמעות בין ישבתו לישבותו, אלא כמו כל דבר שיש הבדל בין המסורת למקרא, למאן דאמר יש אם למקרא לומדים מזה משהו, ולכן גם כאן אפשר לרבות מהשינוי בין המסורת לקריאה לרבות גם שלאדם הגוי אסור לשבות. אמנם לכאורה גם זה בעייתי, שכן לא מוכרת לי שום דוגמא של הבדל בין אם למקרא לאם למסורת בשינוי קריאה שנובע מסוף פסוק.
בתאריך יום ו׳, 27 בדצמ׳ 2024 ב-10:52 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:האם מישהו מכיר מישהו שביאר דבריו, או דן דיון בנושא הלשוני המובא כאן?"הלימוד מזה שנא' לא ישבותו [בחולם], והול"ל לא ישבתו [בשוא] משמע ולא ישבותו קאי נמי אבני אדם שלא ישבתו ממלאכה"
כבר העיר לנכון הכותב הקודם [יצחק אהרן סמואל] שבתיבת ישבותו אין אלא שינוי ניקוד הנגרם ע"י הפסק הטעם, ואינו ענין לחטאים דשני קרא בדיבוריה לכתוב תיבה אחרת והדרש נותן לה קריאה חדשה לפי כתיבתה