1 על טעות בקריאת התורה - לגעור או לתקן?

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: Family Karasik <kar...@hotmail.com>
‪Date: יום א׳, 18 באוג׳ 2019 ב-12:43‬ 

ראיתי לנכון לצרף כאן שני מאמרים בעניין “לתקן או לגעור”. (אחד בלינק, ואחד בקובץ מצורף)

והאמת והשלום אהבו,

מענדל.

 

https:/tvunah.org/בעל-קורא-שאינו-מדקדק-במלעיל-ומלרע/

 

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

1. בספר שיחה על השאלה מאת הרב אורי ליפשיץ

https://korenpub.co.il/products/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%94?_pos=1&_sid=dfd3e9410&_ss=r
יש פרק "תיקון קוראים: על רגישות לטועה".

בעמ' 14 מובאת הנהגת הרב מלמד: 

2. בהמשך הפרק הרב אורי ליפשיץ סומך שתי ידיו על המאמר בתחומין המחמיר בכבוד הבריות [מצ"ב], ללא שום הסתייגות מכך שפסיקה זו איננה מקובלת על הפוסקים האחרונים (כגון המשנה ברורה). 

3. תהיות אפ"ר: 

א. באלו מקרים, אם בכלל, גם הפוסקים המקלים ביותר יודו שיש לתקן לאלתר את הטועה?

ב. האם ההלכה מייחסת אותו משקל וחשיבות לערך של כבוד הבריות בסוגיית שיבושי הקורא בתורה כמו בסוגיית שיבושי ש"ץ בתפילה? אם לא, מדוע?

ג. מובא כאן בשם האדר"ת:

אולי יש לפרש דמשתקין אותו היינו שמותר לשתקו ולא נאמר שצריך לחוש לכבודו דגדול כבוד הבריות שדוחה איסור דרבנן כמ"ש לעיל יט ב אבל אם רוצים אין משתקין אותו  

ביום חמישי, 30 בינואר 2025 בשעה 12:04:05 GMT‎+2‎,‏ דוד כוכב<da...@darga.org.il>‏ כתב/ה:

בענין "הקורא הקבוע".

שנינו במסכת מגילה דף כא ע"א "בשבת - שבעה. אין פוחתין מהן".

הטעם משום כבוד התורה, וטעמים נוספים. 

למה שלא יקרא הגדול ביותר או הדייקן ביותר את כל הקריאה? 

משום כבוד התורה, וטעמים נוספים. - הוה אומר שחיוב הקריאה מפי רבים חשוב יותר מדיוק רב יותר. (אפשר שיברכו על התורה אחרים, זה ענין נוסף).

מתי עדיפה קריאה מפי יחיד? 

מסכת סופרים פרק יא הלכה ב: "תני עיר שאין בה קורין אלא אחד, הוא קורא כל הקריאות, ובלבד שישב בין קריאה לקריאה".

רק כשאין מי שיודע לקרוא. לא כשיש יותר מאדם אחד שיודעים לקרוא בתורה.

גם מה שכתב הרא"ש במסכת מגילה פרק ג סימן א "התקינו שיקרא שליח צבור שהוא בקי בקריאה". לא כתב שהתקינו שלא יקרא אלא קורא יחיד, אלא שלא יקרא מעצמו כל עולה לתורה שלא הוחזק ל"בעל קורא" שקורא נכון. ואיירי במציאות שהיו מצויים אנשים שאינם יודעים לקרוא שרצו לקרוא.

מי ומי הקוראים?

ההלכות שכהן קורא ראשון ואינו קורא משלישי עד שביעי וכו' נאמרו על הקוראים (ולא על המברכים).

תדע, שבתחילה היו מברכים רק תחילה וסוף, וכן במקום שאין נכנסים ויוצאים בשעת הקריאה, מבואר בגמרא שמברכים רק תחילה וסוף.

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 29 בינו׳ 2025 ב-0:53‬
‪Subject: 4. על טעות בקריאת התורה - לגעור או לתקן?‬
To:

ביום חמישי, 23 בינואר 2025 בשעה 19:40:00 GMT‎+2‎,‏ Israel Yedidya<israel....@biu.ac.il>‏ כתב:

שלום אוריאל. בהתייחס לסיפורים בנספחים, יותר אהבתי את הסיפור השני מה שמוכיח שלא תמיד צריך להמנע מלהעיר. וכל ערום יעשה בדעת.

ב"ה היכן שאני מתפלל, יש מודעות גבוהה לקריאה נכונה ואם קורה פה שם טעות מעירים לו בנחת והקורא מקבל את ההערה בשמחה ומתקן מיד.

במקומות שבהם אין מודעות כלל באמת קשה לתקן אבל אם מנהיגי המקום אכפתיים אפשר להציע לתקן תקנות (בדומה לברכת האירוסין שהחתן לא מברך בעצמו) למשל שאם הקורא איננו הקורא הקבוע, בעליה הבאה יחזור הקורא הקבוע על קריאתו גם אם קריאתו היתה ללא רבב, וימשיך הלאה. בכך יכול נער הבר המצוה או האורח המכובד וגם הציבור להיות רגועים. וגם לא אמור מאן דהוא להפגע שיסבירו לו שזו תקנה לכל באי המקום.

 בברכה.

ישראל ידידיה

ביום חמישי, 23 בינואר 2025 בשעה 06:50:22 GMT‎+2‎,‏ דוד כוכב<da...@darga.org.il>‏ כתב/ה:

במקום הוספת "אות" צ"ל עיצור.  [אפ"ר: כתבתי "אות=עיצור", לטובת רוב (?) העולם שלא יודעים מהו עיצור]

על הכל מחזירים כשהשתנה ממש המובן.

גוערים במקום שיועיל באמת (ככלל לא גוערים).

ביום חמישי, 23 בינואר 2025 בשעה 05:36:11 GMT‎+2‎,‏ אליהוא שנון<fpz...@gmail.com>‏ כתב/ה:

שלום אוריאל

טרם ראיתי את המאמרים ששלחת. (תודה: אני תמיד שמח לקרוא בנושא) גם אינני מכיר טבלה.
אך לפני כארבעים שנה כתב הרב של קב' לביא משה גנץ(?) על החזרת הקורא, והוא אמר שמחזירים גם על שינוי המובן בגלל שגיאת טעמי המקרא.
כתבתי לו בדואר, והבאתי  בפרשת השבוע דאז עשרה פסוקים שכל הקוראים טועים בהם ומשנים את המובן בגלל השגיאה. וברור לי כי החזרת הקורא תהיה קשה, כי לא יבינו במה טעו.
והוא השיב שאכן יש בעיה ונכון בעיניו להשיב רק בהבדל בין מפסיק ומשרת!
ברור לי כי אין טעם להחזיר כלל לפי זה.

כל טוב,  
אליהוא

מאת: שלום כהן אזוג <shalomh...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 27 בינו׳ 2025 ב-16:32 

שלום רב,

מענין לענין באותו ענין.

צירפת מתוך הספר הלכה ברורה על סימן קמב. בדיוק על זה נשאלתי לפני חודש על מה שכתב (עמ׳ 218):

וּפְעָמִים שֶׁהַקְּרִיאָה בְּנִקּוּד לֹא נָכוֹן מְשַׁנָּה אֶת מַשְׁמָעוּת הָעִנְיָן, כְּגוֹן שֶׁקָּרָא בִּמְקוֹם לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אמו (שמות פרק כג פסוק יט), לֹא תְבַשֵּׁל גְדִי בַּחָלָב אמוֹ.

למה התכוון? על פניו נראה שנפלה ט״ס והתכוון לכתוב "בְּחֵלֶב" וכפי שהוא במג״א.

‫בתאריך יום ד׳, 22 בינו׳ 2025 ב-23:45 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

שלום,
מצ"ב ג' קבצים בנושא.

האם מישהו מכיר טבלה מעין זו לסיכום הסוגיה והשיטות השונות?

סוג הטעות:	הוספת מילה או דילוגה	הוספת אות [=עיצור] או דילוגה או המרתה	שינוי בתנועות [=בניקוד]	שינוי בהטעמה	שינוי בפיסוק
דוגמה:
התגובה:
האם מחזירים?
האם גוערים?
האם יש הבדל אם הטעות גרמה לשינוי משמעות או לא?

 

--
 

[אוריאל פרנק‎]

אגב, לגבי מה שכתבתי בסעיף 2 על "פסיקה שאיננה מקובלת על הפוסקים האחרונים", הנה ציטוט נוסף מהספר הנ"ל, עמ' 257:

הרב שמואל ריינר, שהיה הרב הראשון של טירת צבי, שיתף אותי פעם בשיחה שהייתה לו עם הרב שלמה זלמן אוירבך, מגדולי הפוסקים במאה ה-20 ודמות מכוננת בגישתו האנושית וההלכתית.

הרב אוירבך שאל את הרב שמואל: לשם מה צריך רב? הרב שמואל סיפר לי שהוא הובך קצת מהשאלה וענה בפשטות: כדי לפסוק  הלכה.

ר' שלמה זלמן חייך והקשה עליו: והרי יש 'שולחן ערוך' וההלכה פסוקה בו, ואם כך - לשם מה צריך רב?

כאן הרצינו פניו של הרב אוירבך והוא אמר: 'רב צריך כדי לפסוק נגד ה"שולחן ערוך"'.  

ר' שלמה זלמן היה איש עניו וצנוע ודבריו ברורים היטב למי שמכיר אותו ואת דרכו ההלכתית. רב גדול, פוסק הלכה, לא רואה את האמור ב'שולחן ערוך' כשורה תחתונה אלא כתחנת מוצא לדיון הלכתי. הוא מחויב לפסיקת ההלכה ולמסורת היהודית שקיבלה את ה'שולחן ערוך' כספר היסוד שלה (כמובן עם הערות, 'הגהות' הרמ"א), ועדיין - מתפקידו כפוסק הלכה לבחון את התאמת הפסיקה של ה'שולחן ערוך' למציאות הקונקרטית הניצבת מולו, ובמסגרת הכלים הלגיטימיים והמקובלים בהלכה, לפסוק אותה מחדש, גם אם היא נראית כחולקת על ה'שולחן ערוך'.

וכאן שואל אפ"ר: 

האם בסוגייה שלנו יש משהו שהשתנה "במציאות הקונקרטית הניצבת מולנו" [בימינו, ובפרט במדינת ישראל], שיכול להסביר את הצורך/הרצון/ההבנה של פוסקים [כדוגמת הגרנ"א רבינוביץ' המוזכר ב'תחומין'] לנטות מפסיקת ה'שולחן ערוך' והמשנ"ב, ולאמץ יותר את שיטת הפוסקים [כדוגמת בעל המנהיג] שנותנים יותר משקל לכבוד הבריות?

‫בתאריך יום ג׳, 4 בפבר׳ 2025 ב-19:05 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

ביום רביעי, 5 בפברואר 2025 בשעה 00:19:50 GMT‎+2‎,‏ דוד כוכב<da...@darga.org.il>‏ כתב:

זה נראה פשוט כביעתא בכותחא אילולא כבר טעה בזה רבי זכריה בן אבקולס בענוותנותו.

וראה במסילת ישרים פרק כ': "אין לדון דברי החסידות על מראיהן הראשון, אלא צריך לעיין ולהתבונן עד היכן תולדות המעשה מגיעות, כי לפעמים המעשה בעצמו יראה טוב, ולפי שהתולדות רעות יתחייב להניחו, ולו יעשה אותו יהיה חוטא ולא חסיד". 

הדגשתי מילת חוטא לבאר שדוחה גם דברים שהם מעט למעלה מחסידות בעלמא.

וכעין זה מצינו ברמ"א בשו"ע אה"ע א סע' ב':

"לא נהגו מכמה דורות לדקדק בענין הזיווגים" דהיינו כשאינו איסור חיתון גמור, ובאחרונים על הגליון שם מבואר שכיום אין לנו הכח להעמיד דברי תורה על תילם.

‫בתאריך יום ג׳, 4 בפבר׳ 2025 ב-23:24 מאת אוריאל פרנק <‪in...@maanelashon.org‬‏>:‬

זו נקודה מעניינת. 

כלומר, כתוצאה מאווירה ציבורית שמערערת על מקורות הסמכות, ואף על עצם הזכות (והחובה) לחנך - אנשים נעשו רגישים ושבריריים יותר, ופגיעים יותר לביקורת, ולכן בקריאת התורה עלינו "להכיל" יותר טעויות, ולחשוש יותר לכבוד הבריות.

נשמע לי קצת תמוה.

ביום שלישי, 4 בפברואר 2025 בשעה 23:01:53 GMT‎+2‎,‏ דוד כוכב<da...@darga.org.il>‏ כתב:

לא השתנה שום דבר בהלכה, רק במציאות.

מסכת יבמות דף סה ע"ב:
"אמר רבי אילעא משום ר' אלעזר בר' שמעון: כשם שמצוה על אדם לומר דבר הנשמע, כך מצוה על אדם שלא לומר דבר שאינו נשמע. רבי אבא אומר: חובה, שנאמר: אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך. וא"ר אילעא משום רבי אלעזר בר' שמעון: מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום, שנאמר: אביך צוה וגו' כה תאמרו ליוסף אנא שא נא וגו'. ר' נתן אומר: מצוה, שנאמר: ויאמר שמואל איך אלך ושמע שאול והרגני וגו' ". 

היום מצוי יותר שאנשים רגישים לביקורת בגלל רגילותם ל"דמוקרטיה".

כל מקרה לגופו, אם זה דבר הנשמע או שלא. וגם אם זה דבר הנשמע, אם יש טעויות רבות מדאי זה יהיה טרחה דציבורא לכן להחזיר רק על שינוי משמעות ברור.

‫בתאריך יום ג׳, 4 בפבר׳ 2025 ב-21:42 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬