"לא תתן להם חניה בקרקע"

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: יחיאל גולדהבר <goldh...@gmail.com>
‪Date: יום ו׳, 11 ביולי 2025 ב-10:26‬
 

בעקבות הסוגיא הנלמדת השבוע בדף-יומי בימים אלה העוסקת באיסור 'לא תחנם', חשבתי להגיש תשורה ללומדי הדף ולפרסם סדרה אודות פולמוס שהסעיר את היישוב הישן, מכירת בית מסוים לנוכרי בשנת  תרמ"ה - לפני 140 שנה - שגרמה לטלטלה עזה ביישוב והצית אש בעולם הרבני,  ולמרבה הפלא השתכח הדבר, גם בקרב יודעי-דבר!

רבות יגעתי לפענח את התעודות שחשפתי, מה שנאמר בהן בצורה מפורשות, ויותר מכך מה  שמרומז בין השורות. זכיתי לפענח שאלה נוספת לגבי מכירת שדה לגוי, שרבני העיר נשאו ונתנו בשאלה חמורה זו, וגם היא,מוכיחה על המצב העדין והשבריר בו היה נתון היישוב היהודי בארץ ישראל כששלט עליה שלטון זר!

שתי פרשיות אלה מוכיחות, בין השאר, את האתגרים העצומים וגודל 'מסירות הנפש' בהם עמדו ראשי היישוב הישן, שעמלו לטובת הרחבת גבולות הקדושה. ולמרות הקשיים העצומים שהערימו עליהם ראשי השלטון, לא אמרו נואש בהגשמת ייעודם, עם ביסוס היישוב היהודי בארץ ישראל.

הבוקר זכיתי להתפלל את תפילתו של אברהם אבינו בבית הכנסת בו התפלל והרביץ תורה תפארת ישראל קודש הקודשים - רבי חיים ן' עטר בעל אוה"ח הק', אשר כל העם עונים אחריו: 'מקודש מקודש'. שיחזרתי לעצמי את מסירות נפשו של הגאון המקובל ר' עמנואל חי ריקי בעלייתו ירושלימה ובניית חצרו והקמת ישיבתו, שנגדעה בבת אחת עם הריגתו בניכר הי"ד. שמחת בעל אוה"ח בכניסתו לחצרו של בעל 'משנת חסידים', וכל זה כשרוח משיחית מרחפת ומפעפעת עליהם, כידוע ליודעי חן. רוח זו לא פסקה ודרבנה את מייסדי היישוב האשכנזי בשנות תק"פ-ת"ר, שלמרות כל סיכוי הנראית לעין, התמסרו במסירות עילאית כדי לקדם את ייעודם עם הרחבת גבולות הקדושה בירושלים, וברוב סייעתא דשמיא עלה בידם להקים יישוב לשם ולתפארת.

שתי פרשיות סוערות אלו, של מכירת בתים לנוכרים, הן כסימני-דרך ודוגמא לקשיים שעמדו להם, ומנעו בעדם ליישב את הארץ. אין ספק שמסירות נפשם הצרופה של ראשי היישוב בבניין הארץ, סללה מסילה וקבעה 'אבני-מיל' ליישוב שהלך והתפתח, ומתפתח עד היום הזה, על אדני התורה והיראה. זי"ע. שלכם, יחיאל