שני מאמרים נגד "חלת שליסל" - סגולה לפרנסה לאפות חלה בצורת מפתח בשבת שלאחר הפסח

27 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Apr 16, 2015, 5:52:29 PM4/16/15
to שקלא 5
אשמח להכיר מקורות נוספים

http://www.alfassa.com/shlissel_challah.pdf

 

Shlissel Challah: Serious Segulah or Pagan Piffle?


  מתוך בלוג של הרב נתן סליפקין
מצוטט הרב צבי שכטר שהתנגד לסגולה זו שיש בה איסור לא תנחשו

אוריאל פרנק

unread,
May 5, 2024, 4:59:27 AM5/5/24
to
בניגוד למסתייגים דלקמן [ביניהם: הרב"צ מוצפי, הר"צ שכטר], הרב אשר וייס דווקא תומך:
וכן נראה לי לגבי המנהג הידוע שבשבת שלאחר פסח עושים חלת מפתח כסגולה לפרנסה, וראיתי מי שיצא לפקפק במנהג זה משום דרכי האמורי וערך מחקר להוכיח שמקור המנהג באמונות התפילות של הגויים הפרימיטיביים. ולדעתי חלילה להרהר אחרי מנהגי ישראל שיש להם מקורות בספרי הקודש, ומנהג זה מובא בספר אוהב ישראל (ליקוטים חדשים לשבת שלאחר פסח ד”ה המנהג הוא), אף שלו יהא כדבריו, הלא מעולם לא ראינו ולא שמענו בזמנינו שגויים יכינו חלות מפתח, וכל כה”ג אין שום חשש דרכי האמורי. ואף אם מקור המנהג מגויים, עמון ומואב טיהרו בסיחון, וכיון שמצינו מנהג זה בספרי הקודש שאף נתנו טעם לדברים, מנהג ישראל תורה וחלילה לזלזל בזה.

האם מנהג חב"ד לאפות חלת מפתח בשבת אחרי פסח?


 

 בתאריך יום ו׳, 17 באפר׳ 2015 ב-14:42 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

בפתח תוכנית השו"ת של הרב"צ מוצפי היום ברשת מורשת, דחה מכל וכל סגולה זו, וזלזל בה, שאין לה מקור.  


 
 
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ו׳, 17 באפר׳ 2015 ב-0:52‬
‪Subject: שני מאמרים נגד "חלת שליסל" - סגולה לפרנסה לאפות חלה בצורת מפתח בשבת שלאחר הפסח 

הופיע כאן

וגם מצ"ב
 

Shlissel Challah: Serious Segulah or Pagan Piffle?


  מתוך בלוג של הרב נתן סליפקין
מצוטט הרב צבי שכטר שהתנגד לסגולה זו שיש בה איסור לא תנחשו






בתאריך יום ו׳, 3 במאי 2024, 16:01, מאת צבי שביט ‏<zvi...@gmail.com>:
אני מעביר הודעה שקיבלתי:

אביב הגיע – חלת מפתח
מנהג בישראל הוא לאפות את החלות לשבת שאחרי הפסח בצורת מפתח או להטביע בהן צורה של מפתח (ביידיש - ׳שליסעל חלה׳)
השנה כמובן שננהג זאת בשבת הקרובה.

ראשון להזכיר מנהג זה הינו בעל ה׳אוהב ישראל׳, הצדיק מאפטא. (נפטר בשנת 1825 במז׳יבוז׳ אוקראינה)

מספר טעמים מביא הוא למנהג:
א. בזמן יהושע בן-נון פסק המן מלרדת מיד לאחר הפסח ומאז התחילו ישראל לאכול את תבואת הארץ ובעצם עבר העם מהנהגה ניסית להנהגה ארצית. ידוע הדבר במסורת ישראל שכל דבר שישראל נזקקים אליו נמצא כביכול מאחורי שער היכול להפתח באמצעות בקשות ותפילות (שערי פרנסה, זיווג וכד'). המפתח בא לסמל את בקשותינו שיפתח ה' לנו שערי פרנסה ושובע ושחס וחלילה לא תהיה בצורת ולא יהיה מחסור בלחם. 

ב. ספירת העומר הינה של 49 יום. בתורת הקבלה ישנם מ"ט שערים אותם אנו עוברים יום אחרי יום עד חג השבועות. המפתח מסמן את פתיחת השערים לה אנו מייחלים. 

שני הטעמים הללו מסבירים את הסיבה להנהגת המנהג לאחר הפסח אך מדוע דווקא בשבת?                                                                                                                                               

נראה לי שאפשר לתת טעם נוסף הקשור אף הוא לכניסת ישראל לארץ ויתרץ גם את ענין השבת: 

העיר הראשונה שנכבשה על ידי בני ישראל היא יריחו. בספר יהושע מסופר על כך שבני ישראל הקיפו את יריחו שדה ימים בכל יום הקפה אחת. הקפות אלה החלו בשביעי של פסח. ביום השביעי – כ"ח בניסן הקיפו את החומות שבע פעמים ותקעו בשופרות ואז נפלו חומות יריחו והעיר נכבשה. *ארוע זה לפי מנין הימים היה בשבת*. כך מופיע בירושלמי (שבת פ"א ח') על יציאה למלחמה בשבת: "אבל במלחמת חובה אפילו בשבת שכן מצינו שלא נכבשה יריחו אלא בשבת" וכך גם ברש"י ורד"ק בספר יהושע.   
רבי יעקב עמדין בסידורו "בית יעקב" מתבטא כך: כ"ח בניסן "ביום זה הקיפו את יריחו ז' פעמים ונפלו חומותיה *ונלכדה מנעולה של ארץ ישראל* לפני יהושע ובני ישראל. וראוי להזכיר הנס הגדול ולתת שבח והודיה להשי"ת על זאת ביום זה"

לרעיון של המפתח והמנעול ניתן גם להוסיף את הציווי של יהושע: "ארור האיש ..אשר יקום ובנה את העיר הזאת את יריחו, בבכורו ייסדנה ובצעירו יציב דלתיה"      

לאור זאת ניתן אולי לתת טעם למנהג חלת המפתח להזכיר ולהודות על הניסים הגדולים שנעשו לישראל בכניסתם לארץ ובכיבוש יריחו - מנעולה של א״י.

שלושה טעמים שונים אך כולם מכוונים לאותו הרעיון: בני ישראל במדבר היו מורגלים בניסים ובצורת הנהגה אלוהית גלויה ומובהקת (לחם שמים, מלחמות ה'). הכניסה לארץ מסמנת את השינוי והמעבר להנהגה טבעית בה ניסי ה' קיימים אך נסתרים, האדם הפרטי והעם כולו נדרשים לחוסן אישי ואמונה עמוקה בצדקת דרכם כדי להמשיך ולהתקדם גם כאשר הדברים פחות מובהקים וברורים. המפתח מסמן את הפן האישי, התרומה האישית של כל אחד ואחד למאמץ הכללי להתקדמות אל אופק חדש.
אביב פורח לכולם
משה צבי ארנברג
shlissel_challah.pdf
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages