​להתפלל כנגד השתקפות אדם

[אוריאל פרנק‎]

"ונסתכלתי בבבואה שלי" (נדרים ט, ב)

מעשה שהיה בעיה"ק אפרת במניין ליל שבת שהתקיים בתוך בית ספר, וכשנעמדו לתפילת עמידה צידדו ימינה כדי לא להתפלל כנגד ההשתקפות שבחלונות שלכיוון ירושלים.

לאור המובא לקמן, למ"ד שאין כאן איסור מעיקר הדין, יל"ע אם כשאין ווילונות עדיף לכתחילה שיתפללו לכיוון אחר שאין בו חלון, אבל לא יהיה לכיוון מקום המקדש, כנ"ל, או שמא מוטב שיתפללו לכיוון החלון שהוא לכיוון ירושלים, לקיים דין זה המפורש במשנה (ולרמב"ם הל' תפילה פ"א, ה"ג,ייתכן שהוא אפילו דין תורה או דברי קבלה; ראו מאמר מעניין זה מאת הרב שמואל בירנבוים, לחיזוק שיטת הראשונים בעניין כיוון התפילה).

כ"ט,

אפ"ר

https://kavhalacha.co.il/%D7%90%D7%A7%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%94/maagarhalachahyomit/2015-10-21-15-03-59/2016-05-16-20-24-58

1. אסור להתפלל כנגד המראה אפי' עיניו עצומות, שלא יאמרו שמשתחוה לבבואה שלו. כ"כ הרדב"ז (סי' קו) שיירי כנה"ג (הגב"י אות י') חס"ל (אות חי) וכף החיים (פלאג'י סי' יא אות כט). אמנם להתפלל כנגד חלון אטום שבלילה נראה כעין מראה, אף שבבואתו נראית דרך החלון, מותר להתפלל ואם יכול לסגור את הוילון עדיף. בספר ארחות רבינו (ח"א עמ' נז) כתב לאסור בזה, ועי' בילקוט יוסף על הלכות קריאת התורה (עמוד רכח) שהתיר וטעמו דכל האיסור הוא דוקא כנגד מראה, אבל בזכוכית אין הוא נראה כל כך כמשתחוה לבבואה שלו, אלא שמכל מקום נשאר החשש שמסתכל בצורתו ומתבטל מכוונה, ולכן צריך לעצום עיניו, או שיתן עיניו בסידור. וכן כתב גם בספר אור לציון חלק ב' (עמוד סד). ע"ש. גם בספר משנת יעקב (עמוד קעו) כתב, דלכתחלה בודאי אין להתפלל נגד חלון סגור כשרואה בבואה דידיה, אפילו בעינים עצומות. ובילקוט יוסף (שם) הביא בשם מרן הגרע"י שהיה נוהג לכתחלה להסיט את הוילון כנגד החלון, כדי שלא להתפלל כנגד הבבואה שלו. אך אמר שאין זה חיוב מהדין. ועי' בשו"ת שבט הלוי (ח"ט סי' כא) שלימד זכות על התפילה שמתפללים כנגד ה'שויתי' שלפני הש"ץ שנעשה כמו מראה, שמכיון שלא נעשה לשם מראה לראות צורתו, אלא לשם קדושת 'שויתי', ובזה אין חשש שמתפלל לבבואה שלו.