ולאור השימושים השונים במונח "סתומה" (בפי ב"ר: רצף ללא הפסק פרשה), תהיתי:
האם ניתן לפרש שהפסול של החלפת פתוחה בסתומה (בבלי שבת ק"ג: פרשה פתוחה לא יעשנה סתומה סתומה לא יעשנה פתוחה) אינו אלא רק כשמחליף כתיבה רצופה בהפסק פרשה (כלשהי, בין ס' ובין פ')?
הרמב"ם בוודאי אינו סובר כך, שכ"כ בפירוש (הל' ספר תורה ח':ג'): אם טעה ברווח הפרשיות, וכתב סתומה פתוחה, או פתוחה סתומה, או שהפסיק ברווח והניח פנוי במקום שאין בו פרשה, או שכתב כדרכו ולא הפסיק ברווח במקום הפרשה.
היש מי שחולק עליו?
תודה וכ"ט
אפ"ר
יש נקודה מעניינת בפרשת ויצא: הפרשה כולה כתובה בתורה כפרשיה אחת? וזה למרות שמדובר בפרשה ארוכה (148 פסוקים), מסופר בה על נושאים שונים והיא נמשכת לאורך 20 שנה.תופעה דומה קיימת גם בפרשת מקץ. גם פרשה זו ארוכה (146 פסוקים) ונמשכת 9 שנים.- האם ידוע לכם על פרשה נוספת?- האם מישהו יודע על התייחסות כלשהי לנקודה הזו?אגב, בפרשת ויגש יש משהו אחר מעניין: יש בפרשה שתי פרשיות, אבל הפרשה השניה מחוברת לפרשת ויחי ואין ביניהם שום הפסק של פרשה. במקרה הזה יש התייחסות של חז"ל: "לָמָּה פָּרָשָׁה זוֹ סְתוּמָה מִכָּל הַפָּרָשִׁיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁנִּפְטַר אָבִינוּ יַעֲקֹב הִתְחִילָה שִׁעְבּוּד מִצְרַיִם עַל יִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִיא סְתוּמָה מִפְּנֵי שֶׁבִּקֵּשׁ יַעֲקֹב אָבִינוּ לְגַלּוֹת אֶת הַקֵּץ וְנִסְתַּם מִמֶּנּוּ. דָּבָר אַחֵר, לָמָּה הִיא סְתוּמָה מִפְּנֵי שֶׁסָּתַם מִמֶּנּוּ כָּל צָרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם" (בראשית רבה צ״ו:א׳, רש"י על הפסוק הראשון של פרשת ויחי מביא את שני הטעמים הראשונים).צבי שביט (שטרן)
יש שיעור של הרב וויצמן על זה באתר ישיבת מעלות: לחיות עם פרשת השבוע - איפה המפתח? - ישיבת ההסדר בני-עקיבא מעלות (yesmalot.co.il)
יניב חניא
---------------------------
תופעה כמעט דומה: