ישנם רבים שמערערים על כך ומתנגדים לכך (ולסגולות בכלל).
אני הקטן, לא בא להכריע בין התומכים במנהג לבין המתנגדים לו, אבל לטובת הנוהגים לומר, אני מצרף קבצים בנושא, וכן, שני קישורים לאמירת פרשת המן בצירוף תרגום אונקלוס.
ברצוני להוסיף, שבלי קשר לאמירה שמיוחסת לרב מנחם מנדל מרימינוב לגבי אמירת פרשת המן ביום שלישי של פרשת בשלח, יש מנהג לומר את פרשת המן בכל יום. מנהג זה מובא בטור וכן בשו"ע סימן א' סעיף ה': "טוב לומר פרשת העקידה *ופרשת המן* ועשרת הדברות. ומוסיף המשנה ברורה בס"ק י"ג: "ויכול לומר פרשת העקידה ופרשת המן אפילו בשבת. ואין די באמירה, אלא שיתבונן מה שהוא אומר ויכיר נפלאות ה'. ... וטעם לאמירת כל זה ... ופרשת המן כדי שיאמין שכל מזונותיו באין בהשגחה פרטית וכדכתיב: 'המרבה לא העדיף, והממעיט לא החסיר', להורות שאין ריבוי ההשתדלות מועיל מאומה. ואיתא בירושלמי ברכות: *'כל האומר פרשת המן, מובטח לו שלא יתמעטו מזונותיו'* ".
ואכן, בסידורים רבים מופיעים בסוף תפילת שחרית מספר פרשיות לומר בכל יום ובהם גם פרשת המן. בסידורים מובאת גם תפילה על הפרנסה לפני ואחרי קריאת פרשת המן. בהקשר לתפילות אלו יש להדגיש שאמנם המשנה ברורה כתב שאומרים את פרשת המן גם בשבת, אבל את ה'יהי רצון' לא אומרים בשבת.