אני מבקש בנפרד מהדיון התאוריטי, להציג איך "מדע הרוח" אמור לעבוד בפרקטיקה - אולי זה יעזור למקד את הדיון.
אציג את הדברים מניסיוני האישי. אני מלמד מתמטיקה מתבגרים המוגדרים במערכת החינוכית כמתקשים. בעבר לימדתי בוולדורף. היום במערכת הרגילה
אבל אין בכך לשנות את אופן חשיבתי עפי מה שאני מבין שהוא מדע הרוח.
בכוונה לא אשתמש בטרמינולוגיה של "מדע הרוח" כדי לא להטות את הדיון.
אציג מקרה טיפוסי שבמקרה יצא מוצלח על פי השקפתי, למרות שההנהלה חשבה אחרת:
קיבלתי קבוצה של תלמידים בבית ספר רגיל, כתה יא, שנואשו מלהגיש אותם לבחינת בגרות במתמטיקה , 4 חודשים לפני הבחינה.
מרביתם לא נכנסו לשיעור מתמטיקה מכתה ז' ואילך.
אתרכז בתלמידה אחת, המתקשה מכולם.
בתדרוך שקיבלתי מרכזת המקצוע. נאמר שהיא מאד מתקשה, מוגבלת , לכן צריך ללמד אותה לאט ולהסביר כל צעד.
אין סיכוי שתיגש למבחן אבל ההורים לוחצים שבית ספר ייקח אחריות על העניין.
התחלתי ללמד. מלבד הקושי של החזקת קבוצה כזו במסגרת שיעור, היא בלטה במיוחד בחוסר רצונה ללמוד - ילדה שקטה, יפה,
מה שבלט היה שהייתי שקוף לחלוטין לגביה.
יום אחד כאשר נשענתי על שולחנה כדי להסביר למישהי שישבה לידה, היא מצאה לנכון להתערב ולהעיר לי שאני לא משתמש בקרם ידיים .
זה היה המשפט הראשון ששמעתי ממנה שהיה קשור למה שלפניה והיה נכון ורמז לי שכנראה היא כן מבחינה בי.
במערכת הדמיון הפרוע שלי היא התגלתה לפתע כ "מלכה יפנית" וזה מה שחיבר אותי חזרה למערכת המושגים של "מדע הרוח".
במערכת המושגים הזאת, הטריד אותי בעיקר זה שהיא "מלכה יפנית" ולא זה שהיא לא יודעת מתמטיקה . במערכת המושגים של "מדע הרוח" האופן בו היא מתחברת לעולם כמלכה לא בריא להתפתחותה כאדם.
כשהגעתי למסקנה הזאת - הייתי חייב להפעיל את דמיוני כיצד להתחיל אט אט להוריד אותה מכתר מלכותה. ניסיתי כל מיני דברים שלא הצליחו, עד שמצאתי שהיא מאד מתחברת לצוות בדיקת מבחניהם של אחרים.
זה מה שיצר את השינוי - היא התחילה לראות במתמטיקה משהו ששיך גם לה ופעם ראשונה בחייה התחילה באמת ללמוד .
ובעיקר - היא ירדה מהקטע של מלכה מנותקת..
שורה תחתונה -
האם ניגשה למבחן? כן. למרות נבואתה של רכזת המקצוע.
האם הצליחה ? לא - נכשלה במבחן.
האם ראתה בזה תהליך משמעותי ? לדבריה: היא לא האמינה שאי פעם תמצא עצמה לומדת מתמטיקה.
האם המשיכו להעסיק אותי באותו בית ספר? לא . רמת ההצלחה בקבוצה הייתה נמוכה ובעיקר הם לא הבינו על מה אני מדבר.
מה הילדה עושה היום? לומדת פסיכולוגיה וחינוך (אני מקבל ממנה נשיקה בכל מפגש מקרי בסופר וזה די מוצא חן בעיני).
איך זה קשור לדיון?
לדיוננו חשוב המושג "מלכה יפנית" שהמצאתי לצורך הדיון הזה. יש לו מקבילה בטרמינולוגיה של חינוך וולדורף.
השימוש שאני עשיתי במושג הזה הוא כמו שמשתמשים במושג "גוף אסטרלי".
אני מניח שאם נפתח בדיון האם "מלכה יפנית" הוא מושג מדעי או לא, יאמר שאין ביפן מלוכה, אלא קיסרות ומעולם לא הייתה אישה בתפקיד
ועוד ועוד הערות - כולן נכונות.
האם הן רלבנטיות?
כך גם השאלה על המחשבות המגיעות מעולם הרוח
זה לא רלבנטי לדון על מידת תקפות העובדה הזאת, אלא עד כמה הדימוי הזה אפקטיבי בהרחבת הדמיון המבקש לפרש את המציאות בעזרת הדימוי הזה.
יעקב