הקוריקולום העיוני של הוולדורף

יעקב‎

unread,

Mar 20, 2012, 4:12:31 AM3/20/12

to science.wal...@googlegroups.com

שאלתו של דב על הוראת המחשב בגילים הצעירים עלתה כבר בעבר בפורומים שונים.

אחד מהם היה בדיונים שנערכו בזמנו בין המחלקה להכשרת מדעים במכון ויצמן לבין מורי וולדורף למדעים.

הטענה שהעלו חלק ממדעני המכון הייתה, שתוכנית הלימודים במדעים בוולדורף אינה רלבנטית למדע של ימינו או שאינה מתקיימת כלל.

לתפיסתם, המדע הוא חשוב ומורכב, ועל מנת להכין את הילד לעתיד המדעי הטכנולוגי הצפוי לו, נכון להתחיל ללמד מדעים כבר בגיל צעיר.

טענת המורים הייתה, שללמד כך זה הרסני להתפתחותו של הילד לאור תורת החינוך של שטיינר.

המורים התבססו על הטענה של שטיינר (וגם כמובן על אמונתם ותפיסתם האישית) שהוראה אינטלקטואלית מדי בגיל צעיר תהרוס את התפתחותו התקינה של הילד.

טענה שלדעתי גם מדעני מכון ויימן מסכימים לה.

מצד שני, קיימת טענה של מורי וולדורף שונים בארץ ובעולם, שבקוריקולום של הוולדורף אפשר ללמד כל דבר - השאלה היא איך ללמד אותו.

הטוענים כך מתבססים (בין השאר) על שטיינר שטען שהדבר החשוב ביותר בחינוך וולדורף הוא "ללמד את הילד לנשום".

מעבר לשאלה - למה התכוון שטיינר, ברור מה אין במשפט - אין בו הכוונה לתוכן מסוים שחייבים דווקא אותו ללמד.

יש לזה חיזוק מדברי שטיינר עצמו שאמר שהקוריקולום שהוא מציע הוא המלצה בלבד ועל כל מורה לפתח בעצמו את הקוריקולום.

יוצא מזה שעל פי מה ששטיינר אמר - אפשר גם אפשר ללמד מדעים למרות היותם אינטלקטואליים, כל עוד המורה ער ל"נשימה" של הילד.

לכאורה הגענו לסתירה.

האמנם?

יעקב

Dov Levenglick

unread,

Mar 20, 2012, 11:08:30 AM3/20/12

to science.waldorf.israel on behalf of יעקב‎

אני לא חושב שיש סתירה לפי התפיסה הרווחת, תחת ההנחה כי הנשימה אינה מאפשרת את לימוד האבסטרקט.

הייתי רוצה שהפורום הזה ימצא דרך, באם אפשר, לעשות זאת בכל מקרה.

אני מניח שאנחנו לא הראשונים שחושבים על זה.

מצאתי מאמר ברשת בעניין - אני אקרא ואחזור עם תשובות.: http://www.waldorfresearchinstitute.org/pdf/RCCompWhittle1.pdf

Best Regards,

Dov Levenglick

--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'science.waldorf.israel' בקבוצות Google.
לתצוגה של דיון זה באינטרנט, בקר בכתובת https://groups.google.com/d/msg/science.waldorf.israel/-/7T4Gr4qC7EIJ
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-science.wal...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-science.waldorf.israel‏‏+unsubscribe@‏googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/science.waldorf.israel?hl=iw.

יעקב‎

unread,

Mar 20, 2012, 3:52:43 PM3/20/12

to science.wal...@googlegroups.com

דב

אם שטיינר אומר לא ללמד נושאים אינטלקטואליים בגילים הצעירים, פירושו של דבר שהוא חושב שהדבר פוגע ב"נשימה" של הילד .(שים לב שעדיין לא פירשנו מהי ה"נשימה" הזאת)

יוצא מזה, שאם אנו טוענים שאפשר ללמד כל דבר, פירושו של דבר שאנו חייבים להסיט את נקודת המבט שלנו כמבוגרים מההסבר האינטלקטואלי להסבר אחר.

כלומר, אם אנו מבקשים ללמד ילדים מחשב (למרות שאישית אני חושב שיש דברים חשובים יותר שכדאי שילד ילמד בגילים הצעירים), עלינו לחפש הסבר

אחר למחשב - הסבר שאינו אינטלקטואלי.

השאלה מהו "הסבר" הוגן וסביר של מערכת מחשב (לילדים בגיל יסודי וחטה"ב) שאינו כולל מושגים כגון, CPU , זיכרון, פסיקות , אלגברה בוליאנית שפת מכונה וכו?

הסבר כזה, שמצד אחד יענה על השאלה האמיתית שמעסיקה את הילד ומצד שני ישאיר בו חוויה שבגילאי התיכון אפשר יהיה לבנות עליה את הוראת המודל ה"אמיתי".

השאלה הזאת חשובה בכלל לשאלת פיתוח קוריקולום רציני של הוראת מדעים בוולדורף .

בתאריך יום שלישי, 20 במרס 2012 17:08:30 UTC+2, מאת levengli:

כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-science.waldorf.israel@googlegroups.com.

Dov Levenglick

unread,

Mar 21, 2012, 1:46:38 AM3/21/12

to science.waldorf.israel on behalf of יעקב‎

וזו בדיוק השאלה אותה הפניתי לפורום הזה.

איך אפשר ללמד מחשבים (בהנחה שאכן מתאים לעשות זאת) ללא להיכנס לנבכים

Best Regards,

Dov Levenglick

לתצוגה של דיון זה באינטרנט, בקר בכתובת https://groups.google.com/d/msg/science.waldorf.israel/-/Z6l7xUkwDg4J

כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-science.wal...@googlegroups.com.

יעקב‎

unread,

Mar 21, 2012, 11:58:16 AM3/21/12

to science.wal...@googlegroups.com

אם אתה מסכים שאין להיכנס לפרטי מודל המחשב

מה שנותר לדעתי, הוא להסביר את את מה שרואים כאשר פוגשים את המחשב

מזווית הראייה של המפעיל - ברמת התופעה הנצפית בחושים. הסבר "איכותי".

לא לעשות שום אנלוגיות למערכות אנושיות ולא הסברים על לוגיקה .

ליצור אפשרויות של שונות של תפעול (לשחק עם פרמטרי המסך, עם המקשים, עכבר, תוכנות ציור ) באופן כזה שהילד יגלה בעצמו כיצד להפעילן.

רצוי להתלהב כשעושים זאת. רצוי גם לחדש לילד דברים שלא ידע על התפעול (אם עדיין אינו יודע)

להתבונן איך הילד מגיב ולהתאים את מינון ההדרכה בהתאם.

ולהניח....

יעקב

בתאריך יום שלישי, 20 במרס 2012 10:12:31 UTC+2, מאת יעקב:

Dov Levenglick

unread,

Mar 21, 2012, 1:16:03 PM3/21/12

to science.waldorf.israel on behalf of יעקב‎

ומה על ילד שזה לא מספק אותו, או לא העניין אותו הוא מביע?

Best Regards,

Dov Levenglick

--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'science.waldorf.israel' בקבוצות Google.

לתצוגה של דיון זה באינטרנט, בקר בכתובת https://groups.google.com/d/msg/science.waldorf.israel/-/jQMzx8wEM_sJ

יעקב‎

unread,

Mar 23, 2012, 4:30:37 AM3/23/12

to science.wal...@googlegroups.com

שאלה מצוינת. אולי השאלה החשובה ביותר בחינוך.

התשובה, לדעתי, ייחודית לחינוך וולדורף בכך שטוען שהתשובה אינה נגזרת מאיזשהו כלל אפריורי (כמו במדע)..

איני יודע מאיזה כיוון להתחיל לענות על השאלה הזאת.

אישית השאלה הזאת מטרידה אותי מאז התחלתי לעסוק בחינוך כקריירה שנייה.

אומר בקיצור כהצעה לנקודת פתיחה לדיון -

אי הענות, אי סיפוק של הילד - פירושו במונחי וולדורף - הילד לא "נושם" את מה שהמורה מבקש להציג לו.

הוא דוחה את אופן ההסתכלות שהמורה מציע לו. נקודתית (בסיטואציה הספציפית שבה מתבוננים)- משהו השתבש באופן בו נושם הילד תופעה מסוימת בעולם (המחשב במקרה שלפנינו).

אם מורה וולדורף טוען שהוא מרפא את הילד ע"י זה שמלמד אותו לנשום דרך הוראת חומר עיוני - הרי לפנינו מקרה שה"תרופה" (החומר שהמורה מבקש ללמד) לא פועלת כיאות.

במערכת החינוך הרגילה האשמה היא על הילד (לא מוכשר, דיסלקטי, עצלן ...)

בוולדורף - האשם הוא המורה.

מה עליו לעשות? לקחת מספר צעדים אחורנית ולהתבונן.

להתבונן. בילד, בעצמו, בשניהם, ובעולם המשותף לשניהם.

להתבונן בילד - מה באמת הילד מבקש ללמוד והאם זה מסתדר עם התמונה הכללית של הילד. (האם בתמונה הכללית זה צורך אמיתי של הילד).

בעצמו - האם מה שהוא מבקש ללמד את הילד זה נובע מהצורך שלו כמורה (שכולם יאמרו איזה מורה וולדורף טוב הוא) או שזה משרת את הצורך של הילד הספציפי שלפניו..

וגם - להתבונן ביחסים בינו לבין הילד ובתמונה הכוללת.

ההתבוננות אמורה להיות פנומנולוגית (גתאנית) שפירושה להתבונן לא רק בתופעה, אלא גם בעצמך מתבונן בתופעה.

כלומר - להתייחס לכל דעה מוקדמת שיש לך על חינוך הילד כאל דעה קדומה אלא אם כן ההתבוננות מוכיחה אחרת.

יוצא מכך, שכל מה שאמרתי על האופן שבו צריך ללמד ילד מחשב בגיל הצעיר (על מנת לא לייבש אותו וכו) הוא, במקרים מסוימים,ספציפיים, לא נכון .

כלומר, לומר על ילד צעיר מסוים שלא נכון ללמד אותו מחשבים באופן "אבסטרקטי" - זהו משפט שצריך להוכיח אותו לגבי הילד שלפנינו ואינו מובן מאליו ("כי שטיינר אמר").

בהחלט יכול להיות שהתמונה הארכיטיפית של הילד בו מתבוננים, זורמת ומתייצבת באופן כזה המדגיש דווקא את הצורך באבסטרקטיות -

כמובן במינון המתאים (עדיין הארכיטיפ מצביע על כך שזו תרופה מרעילה שמחייבת מינון נמוך).

ובאשר לשאלת הילד הפרטי של דב,

לדעתי גם שטיינר (לפחות עפ"י מה שהוא מביע עצמו בספריו) לא ירשה לעצמו לומר לך מה לעשות.

הוא ימליץ על רגישות של התבוננות.

אבל לא ימנע בעדך לנסות ולראות איך הילד מגיב ולתקן בהתאם.

אשמח לשמוע תגובות.

יעקב

בתאריך יום רביעי, 21 במרס 2012 19:16:03 UTC+2, מאת levengli:

כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-science.waldorf.israel@googlegroups.com.

Dov Levenglick

unread,

Mar 23, 2012, 10:32:27 AM3/23/12

to science.waldorf.israel on behalf of יעקב‎

אני מסכים, באופן עקרוני, עם הדברים. אך, איך אני יכול לדעת אם ההתבוננות שלי היא גתאנית או מוטה על ידי הרגשות שלי?

Best Regards,
Dov Levenglick

לתצוגה של דיון זה באינטרנט, בקר בכתובת https://groups.google.com/d/msg/science.waldorf.israel/-/8WaG0D2t4rUJ
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-science.wal...@googlegroups.com.

Rahela Alfasi

unread,

Mar 23, 2012, 11:59:23 AM3/23/12

to science.waldorf.israel on behalf of levengli

צריך לשים לב שדב שואל שאלות של הורה ולא של מורה,
מורה בחינוך ולדורף מלמד את קבוצת הגיל הארכיטיפית של הכיתה שלו, הוא מתייחס להטרוגניות של הכיתה ומתייחס לאינדיוידואל אך בקוריקולום הוא לא יכול להכיל את האינדיוידואל.
המקום לבחון את הצרכים הייחודיים לאינדיוידואל הוא בשיח בין ההורה למורה.
רחלה

מ: science.waldorf.israel on behalf of levengli ‏[science.wal...@googlegroups.com]‏
‏‏נשלח: יום שישי 23 מרץ 2012 16:32
‏‏אל: science.waldorf.israel on behalf of יעקב
‏‏נושא: Re: [science.waldorf.israel] Re: הקוריקולום העיוני של הוולדורף

Dov Levenglick

unread,

Mar 23, 2012, 12:03:45 PM3/23/12

to science.waldorf.israel on behalf of Rahela Alfasi

האמת שאני שואל שתי שאלות. האחת היא של הורה והשנייה היא של אדם שרגלו האחת בפנים והשניה בחוץ ששואל על ההשלכה של האקסיומות.
מקובלת עלי הגישה הארכיטיפית לכיתה (לצד ראיית כל תלמיד כאינדיבידואל), אך אני שואל האם ניתן ללמד חומרים הקשורים לכלים שמשרתים את התלמיד בחיי היומיום (טכנולוגיה) ולהנגיש את זה לארכיטיפ הצעיר יותר? האם נכון לעשות את זה?

Best Regards,
Dov Levenglick

יעקב‎

unread,

Mar 24, 2012, 12:47:58 PM3/24/12

to science.wal...@googlegroups.com

1 לשאלתך דב - לדעתי ניתן ללמד חומרים הקשורים לחיי היום - אפילו חובה ללמד - השאלה היא איך ומתי.

וכפי שאמרנו בפוסטים קודמים, עקרונית אפשר ללמד מחשב - אבל לא רצוי , בגלל שדרישת החינוך היא ללמד דברים חשובים יותר ומה שהילד ממילא נחשף למחשב - זה מספיק די והותר.

ולעניין ההסבר עצמו - לפחות מנסיוני באלקטרוניקה ומחשבים למדתי, שאפשר לחיות בשלום עם הסברים שונים לאותו הדבר - תלוי לאיזה צורך ועבור מי.

2. אני מסכים עם רחלה שאכן מורה מכוון את הקוריקולום לפי הארכיטיפ, אבל באופן מוזר למדי, ככל שגיל הילדים עולה, כמות יוצאי הדופן הולכת ועולה.

השאלה עד כמה נכון להטיל זאת על ההורים? האם מורה וולדורף / קולגיום לא אמורים לקחת אחריות ואם כן - כיצד?

3. מאד מעניינת שאלתו של דב (ציטוט) איך אני יכול לדעת אם ההתבוננות שלי היא גתאנית או מוטה על ידי הרגשות שלי? (סוף ציטוט)

לא הבנתי מדוע אתה חושב שרגשותיך סותרים את ההתבוננות? מתי התבוננות היא אמתית?

ריך יום שישי, 23 במרס 2012 18:03:45 UTC+2, מאת levengli:

האמת שאני שואל שתי שאלות. האחת היא של הורה והשנייה היא של אדם שרגלו האחת בפנים והשניה בחוץ ששואל על ההשלכה של האקסיומות.
מקובלת עלי הגישה הארכיטיפית לכיתה (לצד ראיית כל תלמיד כאינדיבידואל), אך אני שואל האם ניתן ללמד חומרים הקשורים לכלים שמשרתים את התלמיד בחיי היומיום (טכנולוגיה) ולהנגיש את זה לארכיטיפ הצעיר יותר? האם נכון לעשות את זה?

Best Regards,
Dov Levenglick

On Mar 23, 2012 5:59 PM, "science.waldorf.israel on behalf of Rahela Alfasi" <science.waldorf.israel@googlegroups.com> wrote:

צריך לשים לב שדב שואל שאלות של הורה ולא של מורה,
מורה בחינוך ולדורף מלמד את קבוצת הגיל הארכיטיפית של הכיתה שלו, הוא מתייחס להטרוגניות של הכיתה ומתייחס לאינדיוידואל אך בקוריקולום הוא לא יכול להכיל את האינדיוידואל.
המקום לבחון את הצרכים הייחודיים לאינדיוידואל הוא בשיח בין ההורה למורה.
רחלה

מ: science.waldorf.israel on behalf of levengli ‏[science.waldorf.israel@googlegroups.com]‏

‏‏נשלח: יום שישי 23 מרץ 2012 16:32
‏‏אל: science.waldorf.israel on behalf of יעקב
‏‏נושא: Re: [science.waldorf.israel] Re: הקוריקולום העיוני של הוולדורף

אני מסכים, באופן עקרוני, עם הדברים. אך, איך אני יכול לדעת אם ההתבוננות שלי היא גתאנית או מוטה על ידי הרגשות שלי?

Best Regards,
Dov Levenglick

Dov Levenglick

unread,

Mar 24, 2012, 1:48:33 PM3/24/12

to science.waldorf.israel on behalf of יעקב‎

התבוננות גתאנית היא התבוננות ללא מסננים, כפי שהמצלמה היתה רואה לו היתה לה את היכולת לחוש ולא רק לקלוט.
הגוף האסטרלי מפריע להתבוננות הגתאנית (לשלי, לכל הפחות). לכן שאלתי.
כאשר מתבוננים בתופעת טבע, קל יחסית להתנתק ממנה ולראות אותה כפי שהיא. לעומת זאת, כאשר מתבוננים בצאצא עם עבר ידוע, יכולות, תשוקות, עולם פנימי, יחסי גומלין ארוכי טווח; מישהו שאתה קשור בו בעבותות אהבה ושמעשיך מכוונים לרווחתו ולהתפתחותו - כיצד ניתן להסתכל בצורה גתאנית?!

Best Regards,
Dov Levenglick

לתצוגה של דיון זה באינטרנט, בקר בכתובת https://groups.google.com/d/msg/science.waldorf.israel/-/DNwKYppMDdwJ
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-science.wal...@googlegroups.com.

יעקב‎

unread,

Mar 25, 2012, 12:51:57 PM3/25/12

to science.waldorf.israel

חייב להודות שזאת לא יכולה להיות הגדרתה של התבוננות גתאנית.
אם זה היה נכון הרי אין כל צורך בהתבוננות הזאת, ודי לך במה שאומר המורה
או הפסיכולוג שהם כביכול אובייקטיביים - יודעים טוב ממך על הילד שלך.
(הם מדענים...)

התיאור שאתה מתאר את עצמך מתבונן , מתאים גם לי ולמרבית האנשים שאני
מכיר (חוץ מאלה שאין להם גוף אסטרלי כי האגו תופס את כל המקום....)

דווקא האופן שבו אתה מתאר את התבוננותך הוא האופן הנכון להתבוננות הזאת ,
בגלל שאתה לא רק מתבונן, אלא גם מתבונן בעצמך מתבונן,
וזהו תנאי הכרחי ראשון לקיומה של התבוננות נכונה.
המתבונן , כמו שהוא עם האתרי, האסטרלי ובעיקר האני שבו , מתבונן גם
בתופעה וגם באופן שבו הוא מתבונן.

התנאי ההכרחי השני לתקפותה של ההתבוננות הזאת הוא , שאכן אתה ודאי במה
שאתה רואה (כמאמר השיר וידוי של א. פן - " והיה לי ברור כמו שתיים
ושתיים")

מה שאתה רואה בילדך וברור לך (בוודאות - בינך לבין עצמך) שזה אמתי ומצד
שני - אתה מודע לאופני ההתבוננות שלך (כל אלה שתיארת כמגבלות) ,
כל אלה יוצרים התבוננות המוגדרת כאמתית !!!

הטכניקה המקובלת היא להתייחס לכל מה שאתה חושב על הילד כעל דעה קדומה עד
שאתה מוכיח לעצמך אחרת. ההתייחסות היא לתופעות כפי שהן נראות ללא מודל
תיאורטי ברקע .
מה שהופך את ההתבוננות הזאת לגתאנית היא שהיא נעשית בכפוף למודל ארכיטיפי
האמור להנחות את המתבונן בתהליך ולמיין את התופעות שרואה (אתרי, אסטרלי,
אני....).

כמובן שזה לא פשוט לביצוע - אבל זה בהחלט אפשרי, אם אדם מוכן לקבל על
עצמו את האפשרות לשנות את התבוננותו כאשר המציאות מראה תמונה אחרת ממה
שחשב.

האמת של המתבונן היא אמת חלקית - אתה לא רואה את הילד בכל הסיטואציות
היומיומיות שהוא עובר. בשביל זה נחוצים אנשים נוספים שישלימו את התמונה
הכוללת.
למה בקולגיום יושבים במעגל כאשר מתבוננים בילד? כדי לסמל את העובדה, שכל
מורה רואה את הילד חלקית - רק בשדה הראייה שלו.

לדעתי, השאלה כיצד נבנית האמת הסובייקטיבית העומדת בבסיס ההתבוננות, היא
המפתח להבנת התשובה הוולדורפית, מדוע לא נכון ללמד אבסטרקטי בגיל הצעיר
- כי הסבר אבסטרקטי אינו אמתי לילד המתבונן אלא מושתל בו.
אותה שאלה שואל המתבונן הגתאני המבוגר- האם מה שאני רואה הוא אמתי בעיני
- הוא שלי.

> >> Alfasi" <science.waldorf.israel@googlegroups.com<[כתובת הדוא"ל]>>

> >> wrote:
>
> >>> צריך לשים לב שדב שואל שאלות של הורה ולא של מורה,
> >>> מורה בחינוך ולדורף מלמד את קבוצת הגיל הארכיטיפית של הכיתה שלו, הוא
> >>> מתייחס להטרוגניות של הכיתה ומתייחס לאינדיוידואל אך בקוריקולום הוא לא יכול
> >>> להכיל את האינדיוידואל.
> >>> המקום לבחון את הצרכים הייחודיים לאינדיוידואל הוא בשיח בין ההורה למורה.
> >>> רחלה

> >>> ------------------------------
> >>> *מ:* science.waldorf.israel on behalf of levengli ‏[
> >>> science.waldorf.israel@googlegroups.com<[כתובת הדוא"ל]>
> >>> ]‏
> >>> *‏‏נשלח:* יום שישי 23 מרץ 2012 16:32
> >>> *‏‏אל:* science.waldorf.israel on behalf of יעקב
> >>> *‏‏נושא:* Re: [science.waldorf.israel] Re: הקוריקולום העיוני של הוולדורף

>
> >>> אני מסכים, באופן עקרוני, עם הדברים. אך, איך אני יכול לדעת אם
> >>> ההתבוננות שלי היא גתאנית או מוטה על ידי הרגשות שלי?
>
> >>> Best Regards,
> >>> Dov Levenglick
> >>> On Mar 23, 2012 10:30 AM, "science.waldorf.israel on behalf of יעקב" <

> >>> science.waldorf.israel@googlegroups.com<[כתובת הדוא"ל]>>

> >>>> (על מנת לא לייבש אותו וכו) הוא, במקרים מסוימים,ספציפיים, *לא נכון *.
> >>>> כלומר, לומר על ילד צעיר *מסוים* שלא נכון ללמד אותו מחשבים באופן
> >>>> "אבסטרקטי" - *זהו משפט שצריך להוכיח אותו לגבי הילד שלפנינו ואינו מובן
> >>>> מאליו ("כי שטיינר אמר").*

> >>>> בהחלט יכול להיות שהתמונה הארכיטיפית של הילד בו מתבוננים, זורמת
> >>>> ומתייצבת באופן כזה המדגיש דווקא את הצורך באבסטרקטיות -
> >>>> כמובן במינון המתאים (עדיין הארכיטיפ מצביע על כך שזו תרופה מרעילה
> >>>> שמחייבת מינון נמוך).
>
> >>>> ובאשר לשאלת הילד הפרטי של דב,
> >>>> לדעתי גם שטיינר (לפחות עפ"י מה שהוא מביע עצמו בספריו) לא ירשה לעצמו
> >>>> לומר לך מה לעשות.
> >>>> הוא ימליץ על רגישות של התבוננות.
> >>>> אבל לא ימנע בעדך לנסות ולראות איך הילד מגיב ולתקן בהתאם.
>
> >>>> אשמח לשמוע תגובות.
> >>>> יעקב
>
> >>>> בתאריך יום רביעי, 21 במרס 2012 19:16:03 UTC+2, מאת levengli:
>
> >>>>> ומה על ילד שזה לא מספק אותו, או לא העניין אותו הוא מביע?
>
> >>>>> Best Regards,
> >>>>> Dov Levenglick
>
> >>>>> On Wed, Mar 21, 2012 at 17:58, science.waldorf.israel on behalf of

> >>>>> יעקב <science.waldorf.israel@googlegroups.com<[כתובת הדוא"ל]>

> >>>>> > wrote:
>
> >>>>>> אם אתה מסכים שאין להיכנס לפרטי מודל המחשב
> >>>>>> מה שנותר לדעתי, הוא להסביר את את מה שרואים כאשר פוגשים את המחשב
> >>>>>> מזווית הראייה של המפעיל - ברמת התופעה הנצפית בחושים. הסבר "איכותי".
> >>>>>> לא לעשות שום אנלוגיות למערכות אנושיות ולא הסברים על לוגיקה .
> >>>>>> ליצור אפשרויות של שונות של תפעול (לשחק עם פרמטרי המסך, עם המקשים,
> >>>>>> עכבר,
>

> ...
>
> קרא עוד »

Reply all

Reply to author

Forward