ניסיון מס' 2-התייחסות למאמרים

[Alexandr Katz]

שלום לשותפים בפורום.

הנה התייחסותי למאמרים.

לגבי מאמר הראשון "מאפיינים של תוכניות קליטת מורים ושיעורי הנשירה של מורים מתחילים". המאמר דן בסוגיה חשובה מאוד וזה לאור מספר סיבות טובות לעזוב תחום ההוראה ולא לדרוך ב"איזור הזה" שוב אף פעם. על סמך הניסיוני הלא רב שהספקתי לצבור, הנשירה מתרחשת עקב:

1.      התנהגות וחינוך הנוער מהבית שלרובו הולך ומחמיר משנה לשנה. ומורה לא פעם תופס את עצמו במחשבה "למה אני צריך את זה? הבריאות שלי יותר יקרה לי." לא פעם המורה משלם בכבודו וסופג התייחסות לא ראויה של הנוער כלפיו. קו הגבול בין מעמד של תלמיד למעמד של מורה נמחק מזמן  ומורה של היום מרגיש שהוא נמצא במלחמה יום-יומית על מנת לשרוד עוד יום, עוד סמסטר ועוד שנה.

2.      כל עוד לא ישתנה היחס של משרד החינוך כלפי מה שמתרחש, ובתי ספר יתוקצבו בשיטה אחרת, לדוגמה לפי ההישגים של התלמידים ולא לפי השיטה "תשלום פר גלגולת" ( עבור כל תלמיד שמסיים ולא משנה מה ואיך הוא מסיים ). כל ב"ס צריך לדאוג ולהילחם עבור תלמיד טוב שיתקבל ולא לקבל כל אחד , כי בסוף ישלמו עבורו אפילו שהוא כל השנים ישב מדי פעם בסוף הכיתה ואפילו הפריע במקום ללמוד. סה"כ מי שסובל מהילד זה אותו מורה שעומד בכיתה ולא הנהלה של ב"ס ולא האנשים המכובדים שיושבים במשרדי משרד החינוך.

3.      עניין תקציבי. וכן הסוגיה רחוקה מלהיות משנית, והשיטה החדשה שהמציא ארגון המורים , שנקראת " עוז לתמורה" זהו "האבק שזורקים בעיניים..." ( מצעד אחד מעלים את המשכורת באחוז מסויים אבל במקום המורה נדרש להכפיל את היקף שעות העבודה ויחד עם זאת מעגנים אותו אל אותו ב"ס מבלי אפשרות להרוויח את המשכורת במקום אחר נוסף ).

המאמר מאוד חשוב ועוסק בדברים נכונים ורלוונטים, אך עוד פעם ההתייחסות לפאן המקצועי של המורה ובעיקר המורה החדש ולא מה שקורה מסביב, כמו שתיארתי מקודם.

בתור עובדה מספר דברים שהעלו במאמר , אכן עוזרים לקליטה והישרדות המקצועית בשנים הראשונות. וזה:

·         זמן תכנון משותף הראה השפעה על הפחת הסיכוי לעזוב לבית ספר

·         שיתוף פעולה מוסדר עם מורים אחרים בנושאי הוראה,

כל השאר פחות רלוונטי. לדוגמה , סמינרים כמו זה שבו אנחנו משתתפים לא עוסק בסוגיות מקצועיות שאיתן אנו מתמודדים בב"ס ועוסק בדברים משנים אחרים, אבל עדיין יש סוג של תועלת כלשהי , כי בכל מקרה אין ברירה ומורה חייב לעבור את שנת ההתמחות הראשונה.

לי אישית עזרו שתי הפעילויות שהוזכרו במאמר . ובעיקר תכנון משותף של השיעורים עם המנחה שלי בב"ס. יש לו ניסיון רב, איש מוכר בתחומו לא רק בב"ס אלא מחוצה לו. כשאתה יושב עם איש מקצוע כזה, אתה מרגיש שעה אתו יכולה להחליף חצי קורס במגמת ההוראה בתואר ראשון. ואני חייב לציין שאותו דבר קורה עם כל איש מקצוע חדש , כמו מהנדס צעיר או רופא וכו' ברגע שפוגש איש שטח מנוסה עם עשרות שנות ותק בתחום. בזמן איכות הזה, רק אז, זה מוריד אותך לקרקע וחוזר הרצון לחזור לכיתה וללמד ולתרום למערכת החינוך. בלי עזרה הזו, קשה מאוד להתמודד בשנים הראשונות, כי רוב התכנים בב"ס אתה נדרש "ללמוד" מהתחלה כי ביחס למה שמלמדים בתואר זה הבדל שבין שמיים והארץ וברוב המקרים צריכים לעשות סוויץ' ולרדת רמה וללמוד ללמד את התכנים בצורה אחרת שלתלמידים תהיה יותר מובנת.

על סמך המתואר, הייתי בוחר בפעילויות שתומכות בי כ:

            א.     שיעורי צפייה של המורה החונך והמשוב שלו

            ג.      מפגשים עם מורה חונך לתכנון שיעורים/מבחנים

            ו.       שיחות עם מורים אחרים מצוות בית הספר

ז.      מפגשים עם בעלי תפקידים בבית הספר

           

המאמר השני מתייחס יותר לפן הסביבתי ועל כן הייתי אומר שהוא יותר חשוב לדעתי. במאמר ישנה טענה: " באזורים חלשים העזיבה של מורים מתחילים גבוהה יותר מאשר זו של מורים באזורים אחרים". ואני מסכים עם זה , כי לרוב ילדים ממשפחה עם מצב כלכלי גרוע יותר מוזנחים, כי ההורים נדרשים לעבוד יותר על מנת לשרוד ולהרים את הילדים על רגליים או יותר גרוע מזה ההורים אפילו לא עובדים והתנהגותם מחמירה עוד יותר את המצב. תלמידים כאלה מושפעים מהמצב הכלכלי ומהסביבה בה הם גדלים ולרוב מביאים את ההתנהגות הזו יחד איתם לכותלי ב"ס. המורה במקרה כזה, נדרש לטפל לא רק בהתפתחות הלימודית של הילד אלא גם החזרתו למסלול הראוי בו הוא יוכל להמשיך ללמוד. לרוב, זה פחות מצליח, ותלמידים החלשים נשארים להיות חלשים, ומערכת החינוך כמו שלנו מנסה להרחיקם משאר התלמידים. נפתחים קבוצות לחלשים, יש מגמות שפחות נחשבות ואז שולחים אותם ללמוד דווקא שם וכו'.... צריך לזכור שמערכת החינוך של היום משלמת פר מסיים ולכן, ב"ס לא מוכן לוותר על אף תלמיד אפילו שהוא מאוד מזיק ! תלמיד=כסף.

מורה צעיר בצעדיו הראשונים בב"ס , כאשר נתקע עם קבוצה כזו של תלמידים שלא חושבת בכלל על לימודים , תופס את עצמו חושב על נשירת המקצוע לא פעם במהלך אותו יום. לפי דעתי , מערכת החינוך צריכה לדאוג , שבצעדיו הראשונים מורה הצעיר לא יצטרך להתמודד עם דברים שמסביב אלא להתמקש בפן המקצועי ועם הזן, לאט לאט לחשוף אותו לכל השאר ( הצד השחור של מערכת החינוך ). על כן, מאמר שני נוגע במדויק בדברים החשובים לדעתי.

תודה,

אלכס כץ

נ.ב. לגבי הטבלה , אני פספסתי את השיעור הקודם עם מבקרת חיצונית. לא כל כך הבנתי איך ומה לכתוב בטבלה. ישנה אפשרות לאלתר , אבל בהתייחסות לנושא המפגש המתוקשב , מטרת הסדנה לעזור לי ולתמוך ועל כן, לא רוצה לעשות סתם מה שאני לא מבין ושאין לו תועלת להתקדמותי. אלא אם כן, אני אוכל לקבל הסבר על איך למלא אותה.

 

[sfrosina2]

שלום אלכס

 

חשוב לי לציין שגם לי היה יותר מעניין לקרוא את המאמר השני שיותר מתייחס לגורמים הסביבתיים שעלולים להשפיע על המורה המתחיל ,וגם אני מסכימה עם הטענה המוצגת במאמר שאומרת שבאזורים חלשים העזיבה של מורים מתחילים גבוהה יותר מאשר זו של מורים באזורים אחרים מפני שבעיני לרוב משפחות בעלות מצב סוציו אקונומי גבוה משקיעות בילדים שלהם יותר ,ובכך הילדים רגועים יותר .לעומת זאת קשה יותר למורה להתמודד מול תלמידים שבאים ממשפחות עניות יותר ,ואת זה אני חוויתי מניסיוני האישי בהוראה.

 

בברכה

פרוסינה