מטלה מתוקשבת

[sfrosina2]

 

מגישה: פרוסינה טנוס (עובד)

מטלה מתוקשבת

 

נורמות של ילדי הדור הדיגיטלי	איך אוכל ליישם בכיתה/שיעור
◄     חופש בחירה / FREEDOM	אני בעד שלפעמים צריך לתת לתלמידים חופש בחירה ,אך חשוב לי לציין שזה מאוד קשה שבמהלך השיעורים שיהיה לתלמידים חופש בחירה מפני שהמורה הוא בעצם המנחה ומציב הגבולות וצורת ההתנהגות של התלמידים. לכן מצאתי לי דרכים שונות שבהם אני כן יכולה לתת לתלמידים חופש בחירה ,כגון כשביקשתי מהם לעבוד בקבוצות ולבנות דגם שמסביר תופעה מדעית כלשהי,אני לא הגבלתי אותם לבנות דגם מסוים אלא נתתי להם את החופשיות לבחור ביחד רעיון ,לגבש אותו ולחשוב איך ניתן לבנות אותו.
◄     חקירה וניתוח / SCRUTINY (למה?)	אני מאוד אוהבת לתת לתלמידים מטלות שבהם הם צריכים לחקור ולבצע ניתוח של תוצאות. לדוגמה חקר אירוע שמלווה עם חיפוש באינטרנט  ובסופו של דבר ניתוח התוצאות שכל אחד קיבל והצגת התוצאות בטבלאות או בגרף(גרף עוגה וכו'...).
◄     יושרה ואותנטיות / INTEGRITY	אני חושבת שעל מנת להטביע בתלמידים את היושרה והאותנטיות עלינו המורים להתנהג ביושרה והדגיש זאת לתלמידים. אצלנו בבית הספר בולטת מאוד התופעה של ההעתקה במבחנים,(אני יודעת שבכל בתי הספר תופעה זו קיימת, אך אצלנו ההעתקה בולטת באופן מיוחד),ואת האמת אין לי כל כך דרכים(כלים) למנוע אותה ,למרות שהצלחתי לצמצם אותה באופן משמעותי .
◄     שיתוף פעולה / COLLABORATION	אני מנסה לתת לתלמידים לעבוד בקבוצות על מנת לפתח אצלם את רוח שיתוף הפעולה. לדוגמה העבודה שהם צריכים לעשות ביחד כקבוצה והיא לבנות דגם לימודי שיסביר תופעה מדעית מסוימת ,הם צריכים לעשות סיעור מוחות ביחד ואחרי שתהיה להם דעה משותפת הם צריכים להתחיל לחשוב ביחד על אופן הביצוע, ובסוף עליהם  לחלק את העבודה המעשית ביניהם.
◄     בידור / ENTERTAINMENT	לפעמים במהלך השיעור אני מנסה לתת דוגמה מחיי היום יום של התלמידים ולהשתמש בשם תלמיד מסוים...כאשר חשוב לי לציין שהתלמידים מאוד אוהבים לשמוע את זה ,וזה גורם לשיעור להיות יותר מעניין.
◄     חדשנות / INNOVATION	אני תמיד מנסה ליישם את החדשנות בכיתה ,על ידי הצגת המחקרים החדשים במדעים ,ועל ידי קישור החידושים השונים לנושאי הלימוד שלנו.לדוגמה דיברתי עם התלמידים על הקפיצה של פיליקס וקישרתי אותה לנושא אנרגיית הגובה והאנרגיה הקיניטית לתלמידי פיזיקה (כיתה ט') עוד דוגמה ,אני מיישמת את החדשנות על ידי הכנסת שאלות בבחינות שמכילות קטעי קריאה שדנים בחידושים במדע.

 

 

מנטליות המשחק	איך אוכל ליישם בכיתה/שיעור
חוקים ברורים ועקביים	בתחילת השנה הבהרתי לתלמידים את החוקים בצורה ברורה,כתבתי על הלוח בעזרת התלמידים מהם החובות ומהם הזכויות שלהם ... אך בכל זאת כל פעם אני מרגישה שישנו צורך להזכיר להם מה מותר ומה אסור.
משוב תמידי	אני מאמינה שחשוב לתת משוב תמידי לתלמידים במיוחד משוב חיובי לאלה שעושים מאמצים.אני תמיד נותנת משוב בשיעורים שלי מפני שבכל שיעור אני מפנה לתלמידים שאלות שדורשות חשיבה (או כפתיחה לשיעור חדש או כסיום )...ובזמן שתלמיד מסוים עונה נכון על השאלה ,אני נותנת לו משוב חיובי כגון "כל הכבוד לך "... בנוסף לכך לפעמים צריך לתת משוב שלילי לתלמידים שלא טורחים להביא את הספרים שלהם לכיתה ,או לאלה שלא מכינים שיעורי בית.
תחושה של יעילות וחוכמה	זה חשוב מאוד לתת לתלמידים תחושה של יעילות וחוכמה בעזרת המשוב החיובי התמידי (לתלמידים שבאמת מגיע להם). אני מלמדת אותם בנוסף לחומר העיוני ,כיצד לגשת לשאלות על מנת לפתור אותן,מפני שהרגשתי שחלק גדול מהתלמידים מתקשים מאוד ואפילו לא יודעים לפתור שאלות המוגדרות כקלות אם משנים להם קצת את סגנון השאלה ,או אם מכניסים להם נתון לא קשור.עניין זה עוזר להם לא לבזבז זמן יקר על סיבוכים מיותרים.

 

 

 

שלום לכולם ,

קודם כל חשוב לי לציין שמאוד נהניתי מקריאת המאמרים המצורפים מפני ששניהם מתקשרים מאוד למה שעובר עלי כמורה חדשה ,ועזרו לי לדעת שיש הרבה מורים חדשים שעוברים את מה שעברתי ואפילו כתוצאה מהקושי הם פרשו ממקצוע ההוראה.

אני מרגישה שכל התנאים היו נגדי,מפני שמצד אחד התחלתי לעבוד בבית ספר פרטי שהינו חדש יחסית הממוקם בין בתי ספר מוכרים וישנים ,כך שעל מנת לשרוד הוא קיבל תלמידים מאוד קשים מבחינה התנהגותית ומבחינת הישגים לימודיים.

ומצד שני מפני שבית הספר חדש לא היו לי הרבה אופציות על מנת לבחור במורה חונך ,כי הרי בכל בית הספר אין מורים למדעים חוץ ממני ומעוד אחת,לכן מן הסתם הייתי חייבת "לבחור" בה!

היה לי קשה לעבוד איתה ,כך שההרגשה שלי היתה לא רק שלא תרמה לי להתאקלם בבית הספר אלא גם הקשתה עלי עוד יותר .

מצד שלישי , קיבלתי את הכיתות הכי קשות בבית הספר ,כיתה ז,ח ו-ט, אלה הן כיתות גדולות הטרוגניות עם 40 תלמיד בכיתה .בנוסף לכך אני מלמדת אותם נושאים מדעיים שונים כגון כימיה ,פיזיקה ,ביולוגיה וטכנולוגיה. כאשר חשוב לי לציין שזה מאוד קשה להכין כל כך הרבה שיעורים בנושאים שונים כל פעם.כמו כן קשה להכין מבחנים בהרבה נושאים לכל הכיתות האלה.כמו שכתוב במאמר  "שיבוץ המתאפיין בהוראה ביותר מכיתה אחת, בהוראת כמה תחומי דעת או בהוראה של מקצועות שמחוץ לתחום ההתמחות של המורים עלול לחזק נטייתם לעזוב או לנשור."הכוונה שלי שאם הייתי מלמדת מקצוע אחד לשכבות שונות היה יכול להיות הרבה יותר קל ,כי זה אומר להכין שיעור אחד וללמד אותו מספר פעמים !!!

מצד רביעי,המנהל מאוד התרשם ממני ומצורת העבודה שלי מתחילת השנה ,לכן היה תמיד מבקש ממני לדבר בישיבות מורים על מנת לתת טיפים ,או להסביר לכולם איך אני מצליחה להשתלט על הכיתה ,ולגרום לתלמידים להיות סקרנים (אפילו החלשים מביניהם ) ולשאול הרבה שאלות.אך לכאורה העניין הזה גרם לכך שחלק מהמורים  התחילו לתפוס ממני מרחק ובמיוחד המורה שהייתה אמורה להיות החונכת שלי.

לכן מאוד ניחמו אותי המאמרים שקראתי,במיוחד שהממצאים שלהם אומרים שעל המנהלים לשבץ מורים מתחילים בתנאים מתאימים ונוחים יחסית על מנת שיצליחו להתמודד עם התפקיד מפני ששיבוץ בתנאים מקשים עלול להגדיל את הסיכון שיעזבו את בית הספר או ינשרו מהמקצוע.

לי אישית הדבר שמאוד עזר זה סדנת התמיכה הדו שבועית בטכניון,יחד עם המפגשים עם עמיתים והחלפת רעיונות איתם ,והכי חשוב זה העידוד שקיבלתי מהרבה חברים בסדנה שעברו ועוברים קשיים דומים.יתר על כך חשוב לי לציין שהמנחה (ד"ר ניצה) מאוד תמכה בי ובכולם על ידי הדוגמאות שהיתה נותנת וההדגשה שלה תמיד שזה לגיטימי לעבור קשיים בתחילת הדרך במקצוע ההוראה ,ולכן יש את המורה החונך ואת הסדנא .

הזכרתי לפניכן שהנני עובדת באגף החינוך ששייך למוזיאון הלאומי למדע ,ושם עובדים מורים מוכשרים ומדהימים,כך שחלק מתהליך ההכשרה שלי היה שצפו בי בשיעורים ונתנו לי משוב.

כאן אני חייבת לציין שזה היה כלי מדהים ,המשוב של ידידי המורים חיזק אותי ונתן לי כלים להתקדם ולהצליח.לכן למרות שאני עובדת במוזיאון כבר יותר מ-4 שנים אני עדיין מבקשת מחלק מהמורים לצפות בי ולתת לי משוב .

עוד כלי שמאוד עזר לי זה הצפייה בשיעורים של מורים אחרים ,עניין זה עזר לי לרכוש טיפים ,ופקח את עיני לצדדים שאולי לא שמתי לב אליהם.

לכן כרגע אני מאוד מעדיפה את ההוראה במוזיאון על ההוראה בבית הספר וזאת מפני שכפי שכתוב במאמר שקראתי שישנן עדויות שתנאי עבודה קשים מכבידים על ההתפתחות המקצועית של מורים מתחילים, בעוד שסביבה תומכת מאפשרת להם להפוך למורים מוכשרים.

 

תודה על הקריאה... וסליחה על האורך   J

[Alex Katz]

שלום לשותפים בפורום.

הנה התייחסותי למאמרים.

לגבי מאמר הראשון "מאפיינים של תוכניות קליטת מורים ושיעורי הנשירה של מורים מתחילים". המאמר דן בסוגיה חשובה מאוד וזה לאור מספר סיבות טובות לעזוב תחום ההוראה ולא לדרוך ב"איזור הזה" שוב אף פעם. על סמך הניסיוני הלא רב שהספקתי לצבור, הנשירה מתרחשת עקב:

1.      התנהגות וחינוך הנוער מהבית שלרובו הולך ומחמיר משנה לשנה. ומורה לא פעם תופס את עצמו במחשבה "למה אני צריך את זה? הבריאות שלי יותר יקרה לי." לא פעם המורה משלם בכבודו וסופג התייחסות לא ראויה של הנוער כלפיו. קו הגבול בין מעמד של תלמיד למעמד של מורה נמחק מזמן  ומורה של היום מרגיש שהוא נמצא במלחמה יום-יומית על מנת לשרוד עוד יום, עוד סמסטר ועוד שנה.

2.      כל עוד לא ישתנה היחס של משרד החינוך כלפי מה שמתרחש, ובתי ספר יתוקצבו בשיטה אחרת, לדוגמה לפי ההישגים של התלמידים ולא לפי השיטה "תשלום פר גלגולת" ( עבור כל תלמיד שמסיים ולא משנה מה ואיך הוא מסיים ). כל ב"ס צריך לדאוג ולהילחם עבור תלמיד טוב שיתקבל ולא לקבל כל אחד , כי בסוף ישלמו עבורו אפילו שהוא כל השנים ישב מדי פעם בסוף הכיתה ואפילו הפריע במקום ללמוד. סה"כ מי שסובל מהילד זה אותו מורה שעומד בכיתה ולא הנהלה של ב"ס ולא האנשים המכובדים שיושבים במשרדי משרד החינוך.

3.      עניין תקציבי. וכן הסוגיה רחוקה מלהיות משנית, והשיטה החדשה שהמציא ארגון המורים , שנקראת " עוז לתמורה" זהו "האבק שזורקים בעיניים..." ( מצעד אחד מעלים את המשכורת באחוז מסויים אבל במקום המורה נדרש להכפיל את היקף שעות העבודה ויחד עם זאת מעגנים אותו אל אותו ב"ס מבלי אפשרות להרוויח את המשכורת במקום אחר נוסף ).

המאמר מאוד חשוב ועוסק בדברים נכונים ורלוונטים, אך עוד פעם ההתייחסות לפאן המקצועי של המורה ובעיקר המורה החדש ולא מה שקורה מסביב, כמו שתיארתי מקודם.

בתור עובדה מספר דברים שהעלו במאמר , אכן עוזרים לקליטה והישרדות המקצועית בשנים הראשונות. וזה:

·         זמן תכנון משותף הראה השפעה על הפחת הסיכוי לעזוב לבית ספר

·         שיתוף פעולה מוסדר עם מורים אחרים בנושאי הוראה,

כל השאר פחות רלוונטי. לדוגמה , סמינרים כמו זה שבו אנחנו משתתפים לא עוסק בסוגיות מקצועיות שאיתן אנו מתמודדים בב"ס ועוסק בדברים משנים אחרים, אבל עדיין יש סוג של תועלת כלשהי , כי בכל מקרה אין ברירה ומורה חייב לעבור את שנת ההתמחות הראשונה.

לי אישית עזרו שתי הפעילויות שהוזכרו במאמר . ובעיקר תכנון משותף של השיעורים עם המנחה שלי בב"ס. יש לו ניסיון רב, איש מוכר בתחומו לא רק בב"ס אלא מחוצה לו. כשאתה יושב עם איש מקצוע כזה, אתה מרגיש שעה אתו יכולה להחליף חצי קורס במגמת ההוראה בתואר ראשון. ואני חייב לציין שאותו דבר קורה עם כל איש מקצוע חדש , כמו מהנדס צעיר או רופא וכו' ברגע שפוגש איש שטח מנוסה עם עשרות שנות ותק בתחום. בזמן איכות הזה, רק אז, זה מוריד אותך לקרקע וחוזר הרצון לחזור לכיתה וללמד ולתרום למערכת החינוך. בלי עזרה הזו, קשה מאוד להתמודד בשנים הראשונות, כי רוב התכנים בב"ס אתה נדרש "ללמוד" מהתחלה כי ביחס למה שמלמדים בתואר זה הבדל שבין שמיים והארץ וברוב המקרים צריכים לעשות סוויץ' ולרדת רמה וללמוד ללמד את התכנים בצורה אחרת שלתלמידים תהיה יותר מובנת.

על סמך המתואר, הייתי בוחר בפעילויות שתומכות בי כ:

            א.     שיעורי צפייה של המורה החונך והמשוב שלו

            ג.      מפגשים עם מורה חונך לתכנון שיעורים/מבחנים

            ו.       שיחות עם מורים אחרים מצוות בית הספר

ז.      מפגשים עם בעלי תפקידים בבית הספר

           

המאמר השני מתייחס יותר לפן הסביבתי ועל כן הייתי אומר שהוא יותר חשוב לדעתי. במאמר ישנה טענה: " באזורים חלשים העזיבה של מורים מתחילים גבוהה יותר מאשר זו של מורים באזורים אחרים". ואני מסכים עם זה , כי לרוב ילדים ממשפחה עם מצב כלכלי גרוע יותר מוזנחים, כי ההורים נדרשים לעבוד יותר על מנת לשרוד ולהרים את הילדים על רגליים או יותר גרוע מזה ההורים אפילו לא עובדים והתנהגותם מחמירה עוד יותר את המצב. תלמידים כאלה מושפעים מהמצב הכלכלי ומהסביבה בה הם גדלים ולרוב מביאים את ההתנהגות הזו יחד איתם לכותלי ב"ס. המורה במקרה כזה, נדרש לטפל לא רק בהתפתחות הלימודית של הילד אלא גם החזרתו למסלול הראוי בו הוא יוכל להמשיך ללמוד. לרוב, זה פחות מצליח, ותלמידים החלשים נשארים להיות חלשים, ומערכת החינוך כמו שלנו מנסה להרחיקם משאר התלמידים. נפתחים קבוצות לחלשים, יש מגמות שפחות נחשבות ואז שולחים אותם ללמוד דווקא שם וכו'.... צריך לזכור שמערכת החינוך של היום משלמת פר מסיים ולכן, ב"ס לא מוכן לוותר על אף תלמיד אפילו שהוא מאוד מזיק ! תלמיד=כסף.

מורה צעיר בצעדיו הראשונים בב"ס , כאשר נתקע עם קבוצה כזו של תלמידים שלא חושבת בכלל על לימודים , תופס את עצמו חושב על נשירת המקצוע לא פעם במהלך אותו יום. לפי דעתי , מערכת החינוך צריכה לדאוג , שבצעדיו הראשונים מורה הצעיר לא יצטרך להתמודד עם דברים שמסביב אלא להתמקד בפן המקצועי ועם הזמן, לאט לאט לחשוף אותו לכל השאר ( הצד השחור של מערכת החינוך ). על כן, מאמר שני נוגע במדויק בדברים החשובים לדעתי.

תודה,

אלכס כץ

נ.ב. לגבי הטבלה , אני פספסתי את השיעור הקודם עם מבקרת חיצונית. לא כל כך הבנתי איך ומה לכתוב בטבלה. ישנה אפשרות לאלתר , אבל בהתייחסות לנושא המפגש המתוקשב , מטרת הסדנה לעזור לי ולתמוך ועל כן, לא רוצה לעשות סתם מה שאני לא מבין ושאין לו תועלת להתקדמותי. אלא אם כן, אני אוכל לקבל הסבר על איך למלא אותה.

----------------
,All the best
Alex Katz

 

---

Date: Sun, 24 Feb 2013 02:01:20 -0800
From: sfro...@gmail.com
To: sadn...@googlegroups.com
Subject: מטלה מתוקשבת

--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'סדנת התמחות טכניון תשעג' בקבוצות Google.
כדי לבטל את המנוי לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה הודעות דוא"ל, שלח הודעת דוא"ל אל sadna2013+...@googlegroups.com.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-sadn...@googlegroups.com.
בקר קבוצה זו ב-http://groups.google.com/group/sadna2013?hl=iw.
לאפשרויות נוספות בקר ב-https://groups.google.com/groups/opt_out.
 
 

[sfrosina2]

שלום אלכס...

חשוב לי לציין שגם לי היה יותר מעניין לקרוא את המאמר השני שיותר מתייחס לגורמים הסביבתיים שעלולים להשפיע על המורה המתחיל ,וגם אני מסכימה עם הטענה המוצגת במאמר שאומרת שבאזורים חלשים העזיבה של מורים מתחילים גבוהה יותר מאשר זו של מורים באזורים אחרים מפני שבעיני לרוב משפחות בעלות מצב סוציו אקונומי גבוה משקיעות בילדים שלהם יותר ,ובכך הילדים רגועים יותר .לעומת זאת קשה יותר למורה להתמודד מול תלמידים שבאים ממשפחות עניות יותר ,ואת זה אני חוויתי מניסיוני האישי בהוראה.

 

בברכה

פרוסינה