Frost's and Sin's
Mizorie Black
נח לו חוף הים, מרחוק ניתן היה להבחין בין הגלים בנייט סרפרס. אבל העניין
בכלל שלא ריתק את הערפדה עם השיער הבולנדיני הקצר (בניגוד לשניה שנשענה
על מרפקיה לצידה על הדשא) שישבה ונדנדה את רגליה באוויר, גבוה גבוה מעל
החוף. היא כתבה ביומנה עם דיו אדום כדם, או שמה היה זה דם באמת? הערפדה
השניה בהתה הרחק אל הגלים, מביטה בדמויות הקטנות, מדמיינת שהם נתפסים בין
אצבעותיה ומועכת אותם*
לולהביי:בנים הם עם טיפש..... אני רעבה...
וארגו: אהא... *שקועה בכתיבה ביומן שלה*
לולהביי:את לא מקשיבה לי בכלל אה?...
וארגו: אהא....
לולהביי: *מגלגלת את עיניה. שיערה הארוך מתנפנף מעט אחורה ברוח הקרירה*
*מאחורי הבנות קול קטן נחנק*
בחוררנדומליכיאיןליבחוריםרעיםעדיין: בחיי, שמעת על קוקו?
בחוררנדומלי2כיאיןליבחוריםרעיםעדיין:מה בנות עדינות כמוכן עושות בחוץ
בלילה קריר שכזה?...
וארגו:זה לא עניינך שרץ....
לולהביי:הו, בדיוק מה שהיא אמרה!
בחוררנדומלי:..*מבחין ביומן* אוי. מה את כותבת יומן??...מה את בת 12?????
תראה *שםשקרכלשהו* יש לה יומן!!!!!
רנדומלי2: אוי חמודה!! מה את כותבת שם?!?!? *חוטף לה תיומן*
וארגו: *מהצרת את עיניה* תחזיר את זה....
רנדומלי2: לא נראה לי.. *זורק את היומן לרנדומלי1*
לולהביי:היי זה לא יפה דיי!!!
רנדומלי:שקט בלונדה... *זורק חזרה ל2*
וארגו: *בועטת ל2 ברגל*
2: *דוחף את וארגו לרצפה, נשרטת בידיה ומדממת*
*בהדף פראי אך במיומנות מושלמת, כמעט ואי אפשר לתפוס את מהירותו בין
מצמוצים, שיערו חלק וארוך נמשך אחריו בפלאש צבעים חיוור ומתדהה בכל תנועה
דינאמית במחול טפריו המתיזים את דמם ומשליכים אותם ממעבר לצוק (אל הים)*
קיואן: .... . .. *שריטה בידו זהה לשל וארגו, ממהר מיד לאסוף אותה
בזרעותיו,נושק לראשה, דממה מצידו היא נוכחות מנחמת, מחייך אליה בשקט*
לולהביי: *הולכת להרים את היומן הקרוע של וארגו בינתיים ברקע*
וארגו: *לוקחת את ידו המדממת במעין שעווה זהה לשלה* אני מצטערת......
לולהביי: קיואן אתה ממש מוכשר~ *נותנת לוארגו את שאריות היומן* הו רגע,
עף דף, אני אביא~
וארגו: אתה באמת מוכשר אח יקר, אני תמיד אוהבת לראות אותך נלחם, אפילו
שלא ממש נלחמת בהם, שחטת אותם בלי בעיות....^-^
לולהביי:......*מביטה בדף שבידה. מביטה בוארגו. מביטה בדף. מביטה
בקיואן.~
ושוב כמה פעמים. עוטה על פניה הבעה נחרדת*
קיואן: *בוהה בה בהשתהות מאורכת...* אסור לכן להיות בלילה כאן לבד.. ....
זה מסוכן.. במיוחד שהסרפרס האלה שם...
לולהביי:....הסרפרס לא כאלה קשוחים... *בוהה בוארגו*
וארגו: אפשר לקבל את הדפים שלי בחזרה?
לולהביי:.....*נותנת לה את הדפים החסרים ומתרחקת ממנה מהר* וארגו...עד
שחשבתי שמצאתי חברה נורמלית... ;-;
וארגו: לולה-
לולהביי: אל. זה אחד הדברים שהכי מגעילים אותי. *מנידה את ראשה בייאוש*
היה נחמד להכיר אותך....*הולכת*
וארגו: *נחרדת, ידיה מועכות את הנייר בידיה, מתרחקת מהר מקיואן*
(אומייגאד זה היה נורא עצוב עכשיו....... . . . אוקיי די להעציב
אותי......... . .. אני חייבת לחבק אוקא... )
(לול לולהביי בטראומה מאבא שלה ודוד שלה XDDD )
קיואן: מה- *מבטו נקטע מאחת לשניה, נראה מבולבל כל כך, חרד מההתרחקות
הפתאומית שלה ממנו* מה קרה?- וארגו... .?.. *מקרב את ידו אליה
בזהירות* ... למה היא התכוונה..?.. למה היא מדברת אלייך ככה...!?... ..
(לולהביי וארגו היה לך עצוב? XD )
(.... .. מעניין איך לולה יודעת.. אני בטוחה ששאדו לא סיפר לה.. אבל
הטראומות שלו מתפוחים ובטח הזכיר בטעות את שמו כמו פעמים בנימה
מפוחדת...)
(היא גילתה איכשהו...בטח ויקסן הזונה אמרה לה את זה כשהן היו קטנות יותר
XD סתם, איכשהו היא עלתה על זה...)
(טרי נורא אוהב את גוסט... אבל הוא נורא מסכים עם ההתנהגות של דוריאן
0.0 ... . .יש בזה משו.. אבל עדיין... .. כן אם מחברים את החלקים אפשר
להבין... .. מעניין אם ויולט הבינה את זה.. לא הוא לעולם לא יספר..)
וארגו: *מתרחקת ממגעו של קיואן ואוספת אליה את שאריות היומן, מחבקת אותו
אליה ברעד, עיניה הכחולות מבריקות* כלום.... כלום לא קרה... שטויות של
בנות...... *כמה דפים עפים לה ברוח מעבר לצוק, היא נופלת על ברכיה בוהה
בדפים, נחרדת מהסוד המעופף שלה*
(לא, ויולט לא יודעת.)
קיואן: ... אסור לך להסתיר ממני כלום.. וובכן, כמובן שזה היומן האישי
שלך... .. אני לא מצפה ממך.. כמובן... .. אבל.... .. את יודעת שאת יכולה
להגיד לי הכול... ליבי נשבר לראות אותך ככה בלי לדעת מה לאמר.. וארגו..
*קולו כל כך רך רק למענה..*
וארגו: *מנסה להצטנף מאחורי היומן, חובקת אותו חזק אליה, מנידה את ראשה
בשלילה* I CAN'T...... *מחניקה את קולה, נושכת את שפתיה כדי לא לפצוח
בבכי. רועדת מעט בפחד*
קיואן: .... . .. זה נדמה שאני כמעט ולא יכול להגיע אלייך.. .. את אוטמת
אותי ממך.... ..
וארגו: *מרימה אליו מבט מפוחד* לא! זה לא מה שאני מתכוונת לעשות.....
*דומעת* אבל אתה לא יכול לדעת...אף אחד לא יכול לדעת... ועכשיו כולם
ידעו......... *קורעת את היומן שלה בהתקף חרדה וחרטה על הטיפשות שלה,
שהעיזה להעלות על כתב את רגשותיה האסורים*
קיואן: וארגו!! *חוטף אותה אל זרועותיו,לוכד אותה חזק בחיבוקו, קובר את
פניו בשיערה* תרגעי.... את נסערת... . .. אף אחד לא ידע כלום.... .. אם
את רוצה שנהרוג את הילדה הזו, אני יעשה את זה בשבילך... . ..אני מבטיח...
ואם לא, אז אשביע אותה לא לספר כלום... ..
וארגו: *מרימה יד רועדת שנתפסת בחולצתו של קיואן, עיניה גדולות ומעט
מטורפות,בוהות לתוך עיניו של קיואן, מחפשות שפיות, לוחשת לו* מה אם אמא
תדע?.......... היא תפריד בינינו......... ! והכול בגלל היומן הלא שימושי
הזה!!!! צריך לעצור את לולהביי, מה אם היא כבר מספרת לאנשים?? מה אם היא
מספרת לאבא שלה? הוא מורה כאן~~~~~ *ממשיכה למלמל בהיסטריה*
קיואן: ...... ...*רק מלהביט בעינייה..הוא מרגיש את התחושותיה..מתורגמים
לתחושותיו..הוא יכול לדעת עליה הכול רק מלהביט בה..הוא מכיר אותה כמו
שהוא מכיר את עצמו...הוא צריך לרדוף אחריי הסודות המעופפים..בשביל
לדעת.... ...* היא לא תספר... .. .אני אדאג לזה... . ..... this is our
private sin ... .. *שוקע להביט בעינייה הזהות לשלו... משתהה לאינסוף של
רגעים חטופים ודוממים..*
וארגו: *קופאת במלמוליה, כאשר מילותיו עפות באויר ואופפות אותה. מעט מן
השפיות שוטפת אותה מבפנים דרך עיניו, היא מניחה את ראשה על חזהו לבסוף
לנחמה, כמעט ומחייכת* ....אסור שאף אחד ידע......אסור שאף אחד
ידע.....אסור שאף אחד ידע......
(הם מקסימים אותי ;-; )
קיואן: .... .. לאף אחד אין את הזכות ואת היכולת להבין.. ... זה כמוס רק
לנו... . .לשנינו.. .. .שייך רק לנו... ..... *נובר את אפו בין
שיערותיה..ניחוחה תמיד היה הדבר היחיד ששמר אותו שפויי...או למעשה הדבר
שגרם לו לאבד את אותה שפיות.. בין לבין... הכול מתחיל ונגמר בה..*
(הם מרגישים so right and so wrong ... . .)
וארגו: *כורכת את ידיה סביבו* we should stop her from
telling......together.... *מתחייכת יותר, המחשבה עם רצח משותף משמח
אותה, למרות שהיא לא רוצה להגיע למצב הזה עם לולהביי, אבל אם לא תהיה לה
ברירה היא לא תהסס. * קיואן.....אני מצטערת.......
קיואן: ... .. .על מה...?.. *מלטף את ראשו בסבלנות מוחלטת..מחייך בחמימות
רכה ואמיתית..*
וארגו:....על שלא מצאתי רחם אחר להיות בו...... כנראה שכבר מאז אהבתי
להיות איתך....... אני מצטערת.....
(... . ..איזה דבר מושלם להגיד.. . .)
(מקסים ממש XD )
קיואן: ... .. .נועדנו להיות יחד... .. עוד מלפניי ההתחלה... .. מאז
ומתמיד.... . .. *מרים את סנטרה בקלילות שברירית.. מקרב את שפתיו לשלה
ולוחש חמימות במילותיו* .. אנחנו נמצא אותה.. ...אני יודע ל-מה היא
התכוונה... עכשיו אני נזכר... וולף פעם הזכיר משהו בקשר לזה.. .... ואם
זה לא יספיק.. נדאג שהיא לא תוכל לדבר יותר,לעולם....
וארגו: *עוצמת את עיניה* אתה תמיד יודע מה להגיד...... רק אתה מבין
אותי....... *מוצאת את ידיו בקלות אפילו כשעיניה עצמות, אוחזת בהם*
קיואן: *נושק למצחה לכמה רגעים ארוכים, ולבסוף לוקח אותה אחריו... הולכים
לחפש את לולביי...*
לול מסכנה לולהביי XD
אולי הם יגיעו להיגיון איתה ^^"
אם הם יתפסו אותה לפני שהיא תגיע בחרדה קיומית לדדי שלה
לא כדאי שהם יתפסו אותה עם דדי שלה... הם עלולים להגיד דברים רעים
בפניו ... . .
וכמו שאנחנו מכירים את דדי. הוא לא טוב בלהתמודד עם דברים.. ..
מה הם יגידו? <<"
... . .shell we see?
יאללה
קדימה~ תורך X3
כן
*לולהביי דופקת על הדלת למשרד של אבא שלה, לא בחינניות הרגילה שלה.*
לולהביי: דדי דדי דדי דדי דדי דדי דדי דדי דדי
דדי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
שאדו: *פותח בסערה את הדלת, מופתע לגמריי לראות את התגובה הזו שלה* לולה!
מה קרה...?! ... . . *ממהר לאסוף אותה פנימה* *קיואן ו-וארגו מתקדמים
בפסיעות מהירות, קיואן בהחלט שמוכן לעשות הכול כדי לאטום את פיה.. גם אם
זה לתפור אותו במו ידיו.*
לולהביי: *בעיניים מבריקות טורקת את הדלת מאחוריה* דדי~ ....*תוהה איך
לספר לו* וארגו פרוסט...... וקיואן...... אח שלה...... היא..... קראתי
ביומן שלה, בטעות לא בכוונה... *פוסעת בחדר הלוך ושוב* אני לא רציתי
לקרוא, אני לא רציתי לדעת!! אבל עכשיו שאני יודעת...אתה חייב לדעת...אתה
חייב לעשות איתם משהו...להפריד בינהם או משהו.....
שאדו: .. להפריד ביניהם? אני? למה?..
קיואן: *מתפרץ פנימה* אל תגידי כלום.
שאדו: הי. פרוסט, תיזהר עם ההתנהגות הזו... .. אתה רוצה שאני אדבר עם אח
שלך...? קיואן: בואו לא נערב אף אחד... ונשמור את הכול לעצמנו... מה
דעתכם..?....
שאדו: אם לולה מוטרדת ממכם, בוודאי יש לזה סיבה הגיונית.
לולהביי: *נעמדת מאחורי שאדו* ...אולי כדאי שנקרא לוולף....בכל זאת....
וארגו: וולף לא צריך לדעת, אף אחד לא צריך לדעת, גם את לא אמורה לדעת,
בבקשה אל תספרי לולהביי......
לולהביי:..... אני חייבת...... זה לטובתכם, אני נשבעת, זה לא בסדר!!!
דדי, וארגו מאוהבת בקיואן ולפי איך שהוא מתנהג עכשיו הוא מאוהב בה וזה
רע! זה רע זה רע זה רע זה רע זה רע זה רע!!!!!!!!! *אצבע מאשימה לעבר
וארגו וקיואן* רע!!!!!
קיואן: if we love each other its not a sin ... . ......
שאדו: ... .. זה נכון..?.... אתם צעירים, אתם מבולבלים. זו הרגשת
מחוייבות של אחים.. אתם לא באמת מרגישים ככה...
קיואן: כן. נכון... הכול בראש שלך לולה... אז תפסיקי. או שאני אעקור את
לשונך.
שאדו: אני אעקור לך דברים אחרים אם תמשיך לדבר ככה אל הנסיכה שלי..
*האפלה סביב עיניו מתכהה,מקמץ את אגרופו*
קיואן: שייד, אתה לא רוצה שאני אתחיל לדבר על העבר שלך לגביי סיטואציה
דומה ליד הבת שלך.. נכון..?...
שאדו: אל תקרא לי שייד! לעולם. ... . .
וארגו:.....אז סיכמנו. אף אחד לא מדבר על שום דבר.
לולהביי: *אוחזת בזרועו של שאדו, עדיין מאחוריו* וארגו תקשיבי לי.....זה
לא בריא......זה לא נכון....... זה....חולני....
וארגו:ומי את שתטיפי לי על חולני?........ *מרימה גבה*
לולהביי: *פונה לקיואן* אני יודעת שאתה רק רוצה לשמור עליה....אבל לרצות
אותה לעצמך היא לא הדרך...קיואן, אתם חולים, אתם צריכים עזרה, אני רק
רוצה לעזור לכם......
קיואן: ... .. זה בסדר לולהביי.. כל עוד שנינו רוצים את זה.. זה לא דבר
רע... לעומת זאת-
שאדו:תפסיק עם זה.. *חרדה מטפסת בו מחדש רק מהמחשבה על-*
קיואן: אם תקרא לאח שלי, אני אקרא לשלך.. .... אני בטוח שהוא יהיה בצד
שלנו. יש לנו הרבה במשותף, שנינו מאוד אוהבים תפוחים...
שאדו: לולה.. אני מבקש שתצאי בבקשה, אני מבטיח לדבר איתם בהגיון.. אולי
עדיף שתיקחי איתך את וארגו..
קיואן: אתם לא תפרידו בינינו. אף פעם.
לולהביי:....אני הולכת לקרוא לוולף. דדי..... *מרימה אליו מבט שמתחיל
להתכהות מעט, שומרת לעצמה את מה שרצתה לומר ומושכת את וארגו אחריה*
וארגו: *שולחת מבט גדול וכחול לקיואן, מאשרת לו בחיוכה לעשות מה שהוא
יכול כדי לשמור על הסוד שלהם*
לולהביי:לא תהיה לו הרבה ברירה..... *הולכת למצוא את וולף*
(וואי חשבתי על זה, הם ממש מזכירים לי את הילדים המפחידים מכפר הארורים.
ראית את זה?)
*אי שם יושבים בשלווה על איזו מרפסת, וולף ודיוויין, משוחחים ביניהם על
העולם, הילדים, וכ'ו, שניהם עם טבעות נישואים זהובות ותואמות ^^ * ~*ואם
נורא רוצה לדעת... אכן שאדו וקיואן מסכמים ביניהם עניינים בדרך
הברברית... מכות 3> *~
(נופ 0.0)
http://munchies.files.wordpress.com/2007/08/village-of-the-damned-kids.jpg
(ילדים קטנים בהירי שיער ופסיכוטים, והיו שם תאומים שהיו נורא קשורים אחת
לשני, ואחד מהם מת :( )
(אוייי נכווווןן~ ני זוכרת את זההה)
לולהביי: וולף פרוסט~~~ *גוררת את וארגו איתה, ברגע שוארגו רואה את וולף
היא מתחמקת מאחיזתה של לולה ורצה אליו*
וארגו: וופי~~ ;-; *רצה אליו ומחבקת אותו*
לולהביי:אל תגידי לי שאת אוהבת גם אותו?..... וולף, אתה חייב להכניס קצת
הגיון ובריאות נפשית באחים שלך!!!! זה פשוט לא בסדר!!
וארגו: איו!! לא!!! וולפי לולה חולת נפש!! היא חושבת שיש משהו ביני לבין
קיואן רק בגלל שאנחנו תאומים ואנחנו קשורים אחת לשני! והיא גרמה לאבא שלה
להאמין בזה גם והוא וקיואן רבים במשרד שלו~! תגיד לה שזה לא נכון!! שזו
רק אהבה אפלטונית בין תאומים!!!! היא לא מבינה כי אין לה אחים......
*מזייפת כמה דמעות*
לולהביי: אא...לא!! זאת לא הסיבה! הסיבה היא שאתם חולינפש!!!!!!
דיוויין: ... .. מן הסתם שאין לה אחים... .... אתה בטח זוכר למה וופי..
*מביטה בה ברחמים מסויימים, מנידה את ראשה במעין עצב מזוייף* oh dear...
poor thing ...
וולף: ... .. .אני זוכר את זה יותר טוב מכולם.. ... *נעצב מלהיזכר ברגע
בו הוא מצא את ויולט אחרי שאיבדה את התינוק הראשון שלה,מלטף את ראשה של
וארגו* די די לולה... אל תגידי דברים כאלה על וארגו.. למה את חייבת
להסתכסך ככה... אמרת את זה לאבא שלך..?!. .
*נזכר בפשר המשמעות הזו בין אחים כלפיי שאדו*
וולף: למה אמרת לו את זה...?! .. איפה הוא עכשיו..?... הוא לבד עם
קיואן?!!? ...
לולהביי: אני לא ממציאה את זה! קראתי את זה ביומן שלה!!!
וארגו: היא כן ממציאה אין לי בכלל יומן!!! (מה שדיי נכון מאחר והיא קרעה
אותו לגזרים לפני שעה)
לולהביי: וכן אבא שלי עם קיואן, אבל, וולף~! אחותך מאוהבת באח שלך!!!!!
וארגו: תסתמי כבר! תגיד לה!!!! תגיד לה שזה לא נכון ושהיא חולה בנפש אם
זה מה שהיא חושבת שזו אהבת אחים!!!!
לולהביי: *עינייה משחירות יותר ויותר* אני לא חולת נפש........את
הפסיכית....
וולף: תיהיו פסיכיות כמה שבא לכן, אבל אתן ביחד אפילו לא משתוות
לפיסיכיות של שאדו צ'אקי דטוויש! והוא יהרוג את אח שלי! דיוויין, תטפלי
בהם. *ממהר מיד לרוץ לחדרו של שאדו, פותח את הדלת בבעיטה, כמו שחשש ....
קיואן אכן מוטל בפינת החדר בחוסר אונים, אבל במרחק מה משאדו, שנדמה שנלחם
ב... צל של קיואן...?.... כל דבר שמעולל לצל שלו משפיע על קיואן עצמו..*
וולף: שאדו!!! תפסיק-
שאדו: .........why. . ..they,, , , ,
(אוי זה משפיע על וארגו)
(לא חשבתי על זה XD)
וולף: כלום לא קרה! אתה סתם נטרף- שאדו, מספיק תרגע...
שאדו: *עיניו מושחרות לגמריי,נצמד אל הקיר ונרעד, טרוף בחרדות שמטפסות על
עורו החיוור*
וולף: ... .. שאדו .. אתה פוגע באחים
שלי.. . .. .. .תפסיק... . ..בבקשה... ..
שאדו: *ממלמל בלחשים מתפזרים את השם של האדם שמפחד ממנו יותר מכל דבר אחר
בעולםכולו*
(כה, הוא הספיק לעשות לו את זה בשניות האחרונות, אז כן עכשיו זה גם משפיע
עליה XD )
*וארגו ולולהביי לא בדיוק ממושמעות ורצות אחרי וולף חזרה למשרד. וארגו
נופלת על ברכיה לפני הכניסה לחדר, כל מה שקורה לקיואן מוקרן עליה.
לולהביי מצידה נעצרת בחרדה בכניסה מלראות את אביה במצב שבו הוא נמצא.*
לולהביי:.....דדי..... *השחור בעיניה נסוג מהר מאוד חזרה לדפנות עיניה שם
הוא ממשיך לנוע, היא רצה אליו, חוששת לגעת בו* דדי..... זה בסדר......
זאת לולהביי.... *נוגעת בקצה אצבעותיה בידו של שאדו*
*וארגו ברקע מכריחה את עצמה להגיע אל קיואן, גוררת את עצמה בכוח, לבסוף
מתמוטטת לידו*
קיואן: .. . . ..... הוא.. .. מטורף... לגמריי.. .. .... אני.. אני לא
יכולתי... להגן עלייך.. .. ..... אני מצטער.. כל כך.... .. *דומע..לא
מכאבו.. מכאבה...*
שאדו: ... .. .no.. . .Lola.. .. . dont let her see me like this ....
*ידו נרתעת ממנה, נתפזר אל תוך הצללים..הופך לרקע בחדר..*
וולף: לולה, אל תדאגי... .. זה יעבור לו... זה קורה לפעמים, את יודעת..
קטע כזה של צללים ^^" .. . . *הכישרון המיוחד הזה של וולף פייד פרוסט
להדביק חיוך פלסטיקי כל כך לפניו גם שמלא בחרדה אינסופית*
וארגו: *דומעת גם, מניחה את ידה בכאב על ידו* אתה כן..... אתה כן הגנת
עליי.... *מקרבת את שפתיה לאוזנו* הטרפת אותו....אף אחד לא מאמין לה.....
we're safe.... *מנסה לעצור את דמעותיה כדי לראות אותו בבהירות. מנקה את
דמעותיו בידה השניה, משהה את ידה על פניו*
לולהביי: *עיניה מבריקות. מחווה ראשה לעבר התאומים* אתה באמת לא מאמין
לי שהם לא בסדר?.....
וולף: ... . .כמובן שהם לא בסדר, תראי מה אבא שלך עשה להם... .. אסור לך
להגיד לו דברים כאלה!.. ...... אני מצטער.. את לא צריכה לדעת. אף אחד לא
צריך- ... אם משהו לא בסדר, אני אטפל בזה. אל תערבי את אבא שלך בזה...
אין לו דרך הגיונית להתמודד עם כלום. הוא יקשיב לכל דבר שתגידי לו. גם אם
תגידי לו להרביץ לילדה בת 8 שיש לה נעליים יותר יפות משלך הוא יעשה את
זה! (שאדו: ... .. מודה באשמה.)
לולהביי:קודם כל זה לא הגיוני שלילדה בת 8 יהיו נעליים יותר יפות
משלי.... דבר שני.... תטפל באחים שלך. ברצינות. אני לא המצאתי את זה....
*הולכת משם לחדר אירוח שלה*