3: מדוע פעם נאמר "ספר-התורה הזה" ופעם "ספר התורה-הזאת"?

[אוריאל פרנק‎]

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "טעמי תורה" <tame...@gmail.com>
תאריך: 9 בספט׳ 2018 2:58
נושא: Re: [רוחב לשון] 2: מדוע פעם נאמר "ספר-התורה הזה" ופעם "ספר התורה-הזאת"?
אל: "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com>
‏עותק:

מגליון תורת הקורא:

‫בתאריך יום א׳, 9 בספט׳ 2018 ב-0:45 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

ושאלה נוספת נשאלתי 

בתאריך 9 בספטמבר 2018 בשעה 0:24, מאת dani tsur <dani...@gmail.com>:

איך מסבירים את "דברי השירה, הזאת"? 

דברים ל"א (ל) וַיְדַבֵּ֣ר מֹשֶׁ֗ה בְּאׇזְנֵי֙ כׇּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל אֶת־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה הַזֹּ֑את עַ֖ד תֻּמָּֽם׃

[לעומת החלוקה ההגיונית שלקמן דברים ל"ב (מד) וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃ ]

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 8 בספטמבר 2018 בשעה 23:57
נושא: 1: מדוע פעם נאמר "ספר-התורה הזה" ופעם "ספר התורה-הזאת"?
אל:


מה שעדיין דורש הסבר: 

למה "ספר התורה הזה" נאמר דוקא כאן, ואילו "ספר התורה הזאת" נאמר דוקא כאן?

לגיוון?

הודעה שהועברה
מאת: עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>
תאריך: 7 בספטמבר 2018 בשעה 16:09
נושא: מדוע פעם נאמר "ספר-התורה הזה" ופעם "ספר התורה-הזאת"?
אל: ‫אפר לשון‬‎ ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬

כולנו מכירים את ההבדל הדקדוקי בין "ספר התורה הזה" לבין "ספר התורה הזאת", אבל באמת מדוע כאן מוטעם במרכא-טפחא, וכאן בטפחא ומרכא?

ביאור יפה מהרבי מליובאוויטש (מתוך www.chabad.org.il/ParashotArticles/Item.asp?ArticleID=1146&CategoryID=78&ParashaID=5152  ):

לא להפריד בין ה'ספר' לבין 'התורה'

ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה (דברים כט,כ) כאשר הקב"ה כורת ברית עם בני-ישראל, ערב כניסתם לארץ, הוא מזהיר אותם לשמור את דברי התורה ומצוותיה, ושלא לסור חלילה מדרך התורה. בהמשך נאמר, שאם יש בתוך העם מי שלבבו פונה מהקב"ה לעבוד עבודה זרה, כי-אז "והבדילו ה' לרעה... ככל אלות הברית הכתובה בספר התורה הזה". גם בפרשה הקודמת מופיע אזכור של "ספר התורה", כחלק מפסוקי התוכחה. הקב"ה מזהיר, שאם יסור עם-ישראל מדרך התורה הוא ייענש ב"כל חולי וכל מכה אשר לא כתוב בספר התורה הזאת". היכן הפסיק השוואה קלה בין שני הפסוקים מראה הבדל בולט: בפרשתנו נאמר "בספר התורה הזה", ואילו בפרשה הקודמת נאמר "בספר התורה הזאת". מפרש רש"י, שהבדל לשוני זה נובע מכך שבפרשתנו הדגש הוא על ה'ספר', וספר הוא לשון זכר ("הזה"), ואילו בפרשה הקודמת הדגש הוא על ה'תורה', והיא לשון נקבה ("הזאת"). הבדל זה עולה גם מעיון בטעמי המקרא. בפרשה הקודמת קובעים טעמי המקרא שיש לקרוא כך: "בספר, התורה הזאת" – הפסק בין "בספר" לבין "התורה הזאת". לעומת זאת, בפרשתנו "ספר התורה" נקרא כיחידה אחת, ולכן ההתייחסות אליו היא בלשון זכר ("הזה"). אין הבדל בנקודה זו טמון רמז עמוק. "ספר" מייצג את התורה שבכתב, הכתובה בספר. "התורה" מייצגת את התורה שבעל-פה. יהודי נדרש להתייחס לתורה כולה כאל יחידה אחת, ובלא שיהיה בעיניו הבדל בין דברים שנאמרו בתורה שבכתב לדברים שנאמרו בתורה שבעל-פה. גם במצוות התורה צריך שלא יהיה בעיניו הבדל בין מצוות שכליות ומצוות על-שכליות ובין מצוות 'קלות' ל'חמורות'. כך אמרו חז"ל: "אל תהא יושב ושוקל מצוותיה של תורה". ועוד אמרו: "הווי זהיר במצווה קלה כבחמורה". התבטלות לקב"ה אבל אם חלילה מתחיל יהודי לעשות הבדלים בין דברי התורה ולומר "שמועה זו נאה וזו אינה נאה", הרי עבירה גוררת עבירה, והוא עלול להגיע למצב שהוא מפריד בין התורה שבכתב לתורה שבעל-פה; התורה שבכתב היא בעיניו עיקר והתורה שבעל-פה – טפל. צריכים אפוא לזכור, שהפרדה כזאת בין ה"ספר" לבין "התורה" מביאה את הפך הברכה, כפי שמפורט בפסוקי התוכחה. יהודי צריך לבטל את רצונו לרצון ה', עד שאין בעיניו שום הבדל בין מה שכתוב "בספר" לבין דברים שנאמרו בעל-פה, ואפילו מה ש"תלמיד ותיק עתיד לחדש" – הכול בעיניו תורה אחת, תורתו של הקב"ה. גישה זו היא ההכנה הראויה לקראת ראש-השנה, ועל-ידי כך זוכים בדין ונעשית כתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות.  (מאת הרבי מליובאוויטש, מתוך גליון שיחת השבוע, מעובד על-פי לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 108)

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

[אוריאל פרנק‎]

הודעה שהועברה
מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
תאריך: 9 בספטמבר 2018 בשעה 3:37
נושא: Re: היבטים לשוניים נצו"י עז

כלל יפה נתן לנו רש"י. 

בספר התורה הזה או הזאת

הכלל מקל על הקורא לזכור את ההטעמה. 

הכל טוב ויפה, מה קורה כשמגיעים לסוף פרשת וילך? 

לא בדקתי חומשים ישנים 

מה שלפניי הוא הוא שכא"צ ולנינגרד שניהם מטעימים כמו שציינתי 

וגם ברויאר לא מציין שונציה מטעימה כמו רוו"ה (אולי מסתמך על יהב"י, לא בדקתי)  

אעתיק לך מ'תורת הקורא' של חמשה חומשי תורה מוצבים באוצר החכמה 

 לפי רשימת המקורות הנ"ל אין לנו כל ספק מה לעשות הלכה למעשה גם אם יש לנו קושיות 

אבל אתן לך גם משא ומתן על עניין זה מתורת הקורא 

ע"כ מתורת הקורא 

דבר אחד צריך להיות ברור, כללי הדקדוק וגם כללי הטעמים  

יכולים לסייע לנו להבין והסביר הטעמות ותופעות דקדוקיות. 

אבל להכריע בין נוסחאות על פי הדקדוק, נשתקעו הדברים. 

ועצם החילוף בין יחיד לרבים דיו להוציא פסוק זה ולו במקצת מההסבר של רש"י 

הנכון ללא ספק במקומות שההטעמה מתנהגת לפי הדקדוק. 

שנה טובה וכוח"ט 

אליהו

‫בתאריך שבת, 8 בספט׳ 2018 ב-23:58 מאת ‪Chaim Yaffe‬‏ <‪rab...@gmail.com‬‏>:‬

שבוע טוב.  

היום התעוררתי לפסוק בסוף פ' וילך.  והיה נראה לי ע"פ רש"י (כ"ט, כ') שהטעמים אינם נכונים.  ראיתי בהיידנהיים כמו שחשבתי. ואז חשבתי לחפש במייל שלך מלפני שנה.  כתבת - לא ל אֶת-דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָ֖ה: מרכא טיפחא, לא טיפחא מונח.  

האם "דבר" הוא זכר? 

וא"כ איך נבין הפסוק לפי הרש"י הנ"ל?  

תודה רבה ויישר כחך על כל הטירחא של כל הדברי תורה במשך השנה!

חיים

הודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 9 בספטמבר 2018 בשעה 2:57

נושא: Re: [רוחב לשון] 2: מדוע פעם נאמר "ספר-התורה הזה" ופעם "ספר התורה-הזאת"?

אל: אוריאל פרנק ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬