2: חָגָּא (נֶהגֶה: חוֹגא) או חַגָּא

4 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Nov 23, 2025, 4:15:40 PMNov 23
to
הנה תרגום הרמב"ם לפי מהדורת מעליות:
image.png
אידיהן' אבלם כנוי לחגיהם ולא הרשה לעצמו לקרותם חגים לפי שהם אבל באמת            
אידיהן אבלם כינוי לחגיהם כדרך הכתוב יהי רעב אונו ואיד נכון לצלעו איוב יח יב ובעוד מקומות רבים בנ"ך בבבל פרס וסוריה היו קורין לחגם עיד בערבית או עאדא אך הטעם שהרמב"ם בעקבות חז"ל תרגמו מילה זו כאבל הוא על פי התוספתא ע"ז ו ד כל מקומות שנקראו לשבח עבודה זרה מכנין אותן לגנאי את שקורין אותה פני אלה קורין אותה פני כלב עין כל קורין אותה עין קוץ גדיא קורין אותה גליא וכן בירושלמי בשבת ט א וכעין זה בבבלי ע"ז מו א רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי אלעזר צא תאמר לו צואה תאמר לו צאיהו נבליהו וכאן כיונו חז"ל שם זה לכינוי של גנאי במובן המקרא וראה לקמן ב ג ד"ה ותרפות ופיהמ"ש ידים ד ו ופירוש המילה היא גם אבל' ביחס לגוים כדברי הגמרא ע"ז ב א מאן קא גרים להו תברא 
 

‫בתאריך יום ב׳, 23 ביוני 2025 ב-11:06 מאת ‪y r‬‏ <‪gur...@gmail.com‬‏>:‬
רמב"ם בפירוש המשנה ריש עבודה זרה:
אידיהם - אבליהם, כנוי למועדיהם, אסור לקרותן מועדים לפי שהם הבל על האמת.

ביום שני, 23 ביוני 2025 בשעה 11:17:48 GMT‎+3‎,‏ יואל קטן<w...@shaalvim.co.il>‏ כתב/ה:
לגבי המשפט: 'בדרך דומה הרי קראו יהודים לחגי מוסלמים במילה השלילית אֵיד 'אסון' בגלל קרבתה למילה הערבית עיד 'חג'...' - המשנה קוראת לחגי הגויים איד הרבה הרבה לפני שנולד מוחמד... 



ביום שני, 23 ביוני 2025 בשעה 10:55:47 GMT‎+3‎,‏ Eliyahu Levin<eliy...@gmail.com>‏ כתב:
הנימוק של צורת הפסק אינו מתקבל בגלל הדגש בג' במקום פתח בא קמץ רחב, לא חטוף (קטן)

‫בתאריך יום ב׳, 23 ביוני 2025 ב-10:48 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
שימו לב לחידוש שהאקדמיה ללשון אימצה.
קראו מלמטה.
כל טוב,
אפ"ר
 
בתאריך יום א׳, 22 ביוני 2025, 23:47, מאת אתר השפה העברית ‏<safa....@gmail.com>:
שלום אוריאל,

קיבלתי עכשיו תשובה מהאקדמיה ללשון, אני מצרף אותה כלשונה:
_______
ברק דן :
שלום רב,
הועברה אליי שאלתך, והפכתי בה לא מעט. גם נועצתי עם חברי הטוב ד'ר דורון יעקב מן המילון ההיסטורי משום שיש היגיון בשתי המילים - זאת העברית והיחידאית חָגָּא (בקמץ קטן) וזאת הארמית הידועה חַגָּא
כפי שהראית בעצמך, ההיגיון באפשרות הארמית ברור: ייחוד המקבילה הארמית המוכרת למילה חַג העברית אצל יהודי אשכנז לציון חגי הנוצרים. 
ואולם יש היגיון גם בבחירת מילה מקראית שלילית (המובנת כ'פחד', 'חלחלה') וקרובה בצלילה למילה העברית חַג (או הארמית חַגָּא) לציון חגי הנוצרים. בדרך דומה הרי קראו יהודים לחגי מוסלמים במילה השלילית אֵיד 'אסון' בגלל קרבתה למילה הערבית עיד 'חג'. על פי היגיון זה הלך בן־יהודה במילונו, והלך בעקבותיו גם אבן־שושן, שכרך את שתי המשמעויות זו בזו בערך אחד. כן עשה מילון ההווה, העומד בבסיס המילון שבאתר האקדמיה.
בעקבות פנייתך שקלנו מחדש את שתי האפשרויות והחלטנו לאמץ את זו הפשוטה יותר: חַגָּא הארמית, המילה המוכרת היטב מן התרגומים הארמיים ומן התלמוד, היא המילה שעמדה במחשבתם של יהודי אשכנז ולא המילה המקראית הנדירה. אך ברור שאין כאן ודאות.
כפי שתוכל לראות, שונו בהתאם הערכים במילון שבאתר האקדמיה.
תודה לך על הערתך.

בברכה,
ברק דן
 

‫בתאריך יום ד׳, 4 ביוני 2025 ב-22:28 מאת אתר השפה העברית <‪safa....@gmail.com‬‏>:‬
....מטעמי סקרנות שלחתי שאלה לאקדמיה ללשון ושאלתי אותם על סמך מה נעשה הזיהוי של המילה חגא במובן חג של גויים עם המילה המקראית חוגא ולא עם המילה הארמית חגא.  

אתר "השפה העברית" http://www.safa-ivrit.org
 
בתאריך יום ד׳, 4 ביוני 2025, 22:03, מאת אתר השפה העברית ‏<safa....@gmail.com>:
שלום אוריאל,

תודה, רק עכשיו הבנתי לעומק את השאלה.

א) בישעיהו מופיעה מילה יחידאית חָגָּא שהיא כנראה צורה לא תקינה בעברית שנוצרה בהשפעת הארמית (הסיומת א'; אין משקל כזה בעברית), שפירושה על פי ההקשר הוא זוועה, חלחלה או בהלה. את המילה הזאת יש להגות בקמץ קטן. לא ברור מה המילה שהיתה אמורה להיות כאן במקור אלמלא השיבוש. לפי המילון המדעי המילה היא שיבוש של חָגָּה (למען האמת גם המילה חגה לא ברורה לי).

ב) בספרות ימי הביניים (המהרי"ל), המילה חגא קיבלה משמעות נוספת של חג של גויים: " אם חל ל"ג בעומר ביום א' שאין הגוים מסתפרין משום חגא שלהן יכולין להסתפר ביום ו' שלפניו" (מהרי"ל, הלכ' שבוע'). ככל שאני יודע, כתבי המהרי"ל אינם מנוקדים ולא ברור לי אם כוונתו היתה למילה המקראית חוגא (כפי שסבורים היום המילונים) או למילה הארמית חגא.

ג) המילה חגא במובן של חג של גויים נשארה כיום בשימוש (בעיקר אצל החרדים). אבל אני מוצא בעיה בכתיב שלה - אם זה קמץ קטן יש לכתוב אותה חוגא ולא חגא, אבל מעולם לא ראיתי את הכתיב חוגא, מלבד במילונים.

ד) אליבא דכל המילונים (מלבד שלי), המילה חגא אינה שאילה מארמית, אלא זאת המילה המקראית חוגא. בעיניי זאת קביעה תמוהה, אבל אני לא חושב שאני יכול לצאת נגד כל המילונים הקיימים, ולכן בלית ברירה אקבל את זה.

תודה,
רוני הפנר


אתר "השפה העברית" http://www.safa-ivrit.org
מילון כיס ארמי עברי : http://safa-ivrit.org/shop.php


‪On Wed, Jun 4, 2025 at 12:04 PM ‫אוריאל פרנק‬‎ <uriel...@gmail.com> wrote:‬
שלום רב, 
האם זה מוסכם עליך:

יש שתי מילים:
1. חַגָּא בארמית - כמו תרגום אונקלוס ל"חג השבועות":
ותרגומה העברי - חג. 
ומילה ארמית זו איננה משמשת בעברית היום.

2. המילה חגא המשמשת בעברית היום, כמו במודעה זו מהשבוע: 
תמונה של WhatsApp‏ 2025-06-03 בשעה 23.51.46_e4bd9a82.jpg
 

מילה זו, פירושה המקובל הוא חג לא יהודי. ויש לנקדה חָגָּא (נֶהגֶה: חוֹגא).




‫בתאריך יום ד׳, 4 ביוני 2025 ב-1:06 מאת אתר השפה העברית <‪safa....@gmail.com‬‏>:‬
מילון סוקולוף כרגע לא אצלי (נמצא במחסן). אבל  הניקוד ביאסטרוב בפתח:
וגם במילון עזרא ציון מלמד הניקוד בפתח:

אני חושב שהניקוד בקמץ בישעיהו הוא צורת הפסק.

לגבי המקור מארמית - מדובר רק על המילה חגא שהגיעה מארמית (לא חג). מבחינתי זאת מילה שונה מהמילה חג, ופירושה המקובל הוא חג לא יהודי.


אתר "השפה העברית" http://www.safa-ivrit.org
מילון כיס ארמי עברי : http://safa-ivrit.org/shop.php


‪On Tue, Jun 3, 2025 at 11:57 PM ‫אוריאל פרנק‬‎ <uriel...@gmail.com> wrote:‬

1. האמנם מארמית?
2. הניקוד בישעיהו - ח' בק"ק


 חָגָּא  שֵם ז' 

(נֶהגֶה: חוֹגא)

אוריאל פרנק

unread,
Nov 23, 2025, 4:20:12 PMNov 23
to רוחב לשון
הנה ההמשך:
image.png

‫בתאריך יום א׳, 23 בנוב׳ 2025 ב-23:15 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

אוריאל פרנק

unread,
Nov 23, 2025, 5:09:43 PMNov 23
to
image.png
image.png
image.png

image.png

image.png


‫בתאריך יום א׳, 23 בנוב׳ 2025 ב-23:15 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
הנה תרגום הרמב"ם לפי מהדורת מעליות:
image.png
אידיהן' אבלם כנוי לחגיהם ולא הרשה לעצמו לקרותם חגים לפי שהם אבל באמת            
אידיהן אבלם כינוי לחגיהם כדרך הכתוב יהי רעב אונו ואיד נכון לצלעו איוב יח יב ובעוד מקומות רבים בנ"ך בבבל פרס וסוריה היו קורין לחגם עיד בערבית או עאדא אך הטעם שהרמב"ם בעקבות חז"ל תרגמו מילה זו כאבל הוא על פי התוספתא ע"ז ו ד כל מקומות שנקראו לשבח עבודה זרה מכנין אותן לגנאי את שקורין אותה פני אלה קורין אותה פני כלב עין כל קורין אותה עין קוץ גדיא קורין אותה גליא וכן בירושלמי בשבת ט א וכעין זה בבבלי ע"ז מו א רבי שמואל רבי אבהו בשם רבי אלעזר צא תאמר לו צואה תאמר לו צאיהו נבליהו וכאן כיונו חז"ל שם זה לכינוי של גנאי במובן המקרא וראה לקמן ב ג ד"ה ותרפות ופיהמ"ש ידים ד ו ופירוש המילה היא גם אבל' ביחס לגוים כדברי הגמרא ע"ז ב א מאן קא גרים להו תברא 
 image.png

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages