קונם או קוניהם?
6 views
Skip to first unread message
אוריאל פרנק
Jan 15, 2023, 9:38:26 AM1/15/23
to
דומני ששלחתי בעבר על 'קוניהם', 'נוטיהם' (ישעי' מב ה) ו'רועיהם' (זכריה יא ה), ותשובת בעל "לחם רב".
אשמח אם תמצאו ותשלחו.
בינתיים הנה מה שמצאתי.
דומני שסברת שד"ל לא הוזכרה בעבר.
כ"ט
אפ"ר
ו' ניסן התשס"ה
שאלה: האם יש לומר בתפילה "רצון קונם" או "רצון קוניהם"?
בס"ד
שאלה שאני מתחבט בה זמן רב.בברכות קריאת שמע, מופיע הביטוי רצון קונם - אצל אשכנזים דהיינו קונה שלהם ביחיד ואצל הסידורים הספרדים רצון קוניהם - דהיינו הקונים שלהם רבים.הנוסח באופן עיקבי בכל הסידורים שחיפשתי.מה ההסבר? תודה!
שאלה שאני מתחבט בה זמן רב.בברכות קריאת שמע, מופיע הביטוי רצון קונם - אצל אשכנזים דהיינו קונה שלהם ביחיד ואצל הסידורים הספרדים רצון קוניהם - דהיינו הקונים שלהם רבים.הנוסח באופן עיקבי בכל הסידורים שחיפשתי.מה ההסבר? תודה!
תשובה:
הנוסח המקורי המצוי לא רק בסידורים, אלא אצל קדמוני ישראל כולם, גאונים וראשונים אשכנזים כספרדים הוא רצון קוניהם. אבל שונה לפני כארבע מאות שנה על ידי אנשים שפחדו שישתמע מביטוי זה ריבוי אלים ח"ו, ולכן שינו את הנוסח המקורי. וכבר בעל לחם משנה מתח ביקורת קשה נגד שינוי זה.
אפשר ללמד זכות על מי ששינה בעולם הנוצרי, שמא יתפרש הדבר כנוגע לשילוש הנוצרי חלילה וחס.
(שאלה מתוך אתר כיפה)
אפשר ללמד זכות על מי ששינה בעולם הנוצרי, שמא יתפרש הדבר כנוגע לשילוש הנוצרי חלילה וחס.
(שאלה מתוך אתר כיפה)
שד"ל ישעיהו א':ל':
נובלת עָלֶהָ – נובלת מפאת עָלֶהָ, וכן ותאבדו דרך (תהלים ב':י"ב) (ראב"ע), כלומר נובלת מצד עָלֶה שנובל, וכן ותרדנה עינינו דמעה (ירמיהו ט':י"ז) – מרוב ירידת הדמעות, כאלו העינים עצמן יורדות. וכן יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב (יואל ד':י"ח), וכן רק הכסא אגדל ממך (בראשית מ"א:מ').
עָלֶהָ – בלא יו"ד, כי 'עָלֶה' מתחלתו שם כולל, ולא יתרבה, כמו ויתפרו עלה תאנה (בראשית ג':ז'), ורק בימי נחמיה אמרו ממנו עלים, עלי זית ועלי עץ שמן (נחמיה ח':ט"ו), וכיוצא בזה פרי בלשון מקרא הוא שם כולל, ולא יתרבה, ובימי בית שני אמרו ממנו: פירות. והשמרונים שבשו תורתם וכתבו עלי תאנה ביו"ד, מפני שבזמנם היה 'עָלֶה' מקבל רבוי.
ואין לומר כי עָלֶהָ לשון רבים אלא שחסרה היו"ד, ושכן היתה דעת בעלי הנקוד שלא נקדו 'עָלָהּ' כמו 'שָׂדָהּ' (מלכים ב ח':ג'). כי אמנם הנה מצאנו ג' פעמים מַרְאֶהָ (ויקרא י"ג) והוא לשון יחיד, והעד התארים שאצלו, עמוק ושפל, שהם לשון יחיד. ודע כי זה משפט בשמות מנחי ל"ה, פעמים רבות נראים כלשון רבים, ואינם אלא לשון יחיד, כמו והיה מחניך קדוש (דברים כ"ג:ט"ו), ומראיהן רע (בראשית מ"א:כ"א), מראיהם טוב (דניאל א':ט"ו), ולא יכנף עוד מוריך (ישעיהו ל':כ'), ירעה מקניך (שם שם כ"ג), בורא השמים ונוטיהם (שם מ"ב:ה'). ומזה בתפלות "רצון קוניהם", ובכוונה לא אמרו 'רצון קונם', מפני ההוראה האחרת שהיתה למלת קונם בימיהם, שהיתה כנוי לקרבן, והיה משמעותה אצלם ענין נדר ואיסור כקרבן. ובעל ויעתר יצחק (סימן קמ"ו) הגיה 'רצון קונם', ונפתו אחריו רבים.
התפילה והפיוט במחזור נירנברג, מאת יונה ואברהם פרנקל
עמ' 10:
8. בקטע המתחיל "תתברך צורנו" גורס המחזור "רצון קוניהם" (במקום "רצון קונם") וזהו הנוסח המקורי של מנהג אשכנז.
הערה 24: כך הוא בקטעי גניזה, בנוסח שאר עדות ובנוסחי אשכנז ואפילו בדפוסים קדומים, ועיין בסידור "עבודת ישראל".
אשר לנוסח 'רצון קוניהם-קונם' 'פועלי-פועל אמת' בברכת הלבנה, אין חובה לקבל את הנוסח השונה, כי בספרי רבותינו הראשונים ובסידורים ישנים שניהם מובאים כנוסחים לגיטימיים (לא כן לגבי 'קוניהם' בברכת יוצר בחול ובשבת). כשלעצמי איני נחפז לשנות מנוסח רעדעלהיים, אם אין הכרח לכך.
בנימין ש' המבורגר
From: Yaaqov and Judith Loewinger
Sent: Sunday, May 02, 2010 5:31 PM
Subject: לרגל הופעת הסידור החדש תפילת ישורון
שאלות ומחשבות אחדות לרגל הופעת הסידור החדש תפילת ישורון.
<<סידור החדש "תפילת ישורון" שיצא לאור לפני חודש ע"י הרב שלמה אליעזר הופמייסטער שליט"א, רב הקהילה דק"ק וויען >>
אינני בר-הכי לכתוב ביקורות כפי שצריך, כי אין בידי כתבי היד והסידורים הישנים ולא התמחיתי בנושא.דבריי להלן הם שאלות הדיוט, אחרי עיון ראשוני בסידור.
להלן שאלות אחדות, בצורה אקראית ביותר (ודאי לא החשובות ביותר שיש לשאול מהעורך).
...
· האם בברכת הלבנה הנוסח הישן של קונם, הוא אינו קוניהם (כבברכת 'יוצר'?). וגם שם : פועל אמת, לא צ"ל פועלי ?
הערת ר' אליהו לוין:
לא עבר הגהה, וכנראה נסחף אחרי עבודת ישראל.
אוריאל פרנק
Jan 15, 2023, 4:31:52 PM1/15/23
to
האם צודק שד"ל שמקור ההגהה בבעל ויעתר יצחק ?
מאת: אוריאל פרנק
ייש"כ
הנה צילום מתוך הביקורת על לשוננו רנה: עיוני תפילות בלשון ובסגנון, בתכנים, בנוסחאות ובמנהגים מאת בר-אשר משה ;
ביקורת מאת: אהרן ארנד,
ארנד, אהרן, and Aaron Ahrend. “פרקי מחקר בלשון התפילה.” Lĕšonénu: A Journal for the Study of the Hebrew Language and Cognate Subjects / לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה, vol. 79, no. 3, 2017, pp. 355–71. JSTOR, https://www.jstor.org/stable/26264327. Accessed 15 Jan. 2023.
ביום ראשון, 15 בינואר 2023 בשעה 21:51:14 GMT+2, אליהוא שנון<fpz...@gmail.com> כתב/ה:
שלום אוריאל
ראה בספר לשוננו רנה של משה בר אשר, פרק בנושא.
כל טוב
אליהוא
בתאריך יום א׳, 15 בינו׳ 2023 ב-19:52 מאת dani tsur <dani...@gmail.com>:
רשמתי בהערות בגמרא שלי שבברכת הלבנה מופיע בראשונים שבדפוסים (!) קונם (רח, ריף, ראש, טור) אך ייתכן שכולם הוגהו בטעות.
ולא ברורה לי ההבחנה בין ברכת הלבנה לברכת יוצר.
בתאריך יום א׳, 15 בינו׳ 2023, 04:38 PM, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
Jan 16, 2023, 3:53:55 AM1/16/23
to
שולח שוב עם הקובץ
בתאריך יום ב׳, 16 בינו׳ 2023 ב-10:41 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
- במאמר המקיף המצ"ב של הרב ברדא מוכיח מראשונים שבדפוסים, ומעניין לבדוק מה המצב בכתבי יד של חיבורי הראשונים.
- האם יש פוסק הלכה שסובר שמי שאומרים "קונם" יחזירו עטרה ליושנה וישנו ממנהגם (וממנהג אבותם/אבותיהם) וישובו לומר "קוניהם"?
בתאריך יום ב׳, 16 בינו׳ 2023 ב-3:09 מאת שי בנדוד <shaibe...@gmail.com>:כבר הוזכר בר' עזריאל ור' אליה' מווילנא דפוס תע"ג ותפ"א, ווילהרמרש דארף תע"ח, נ"א מחזור ווילהרמרש דארף תע"ט, כת"י לונדון 17867 (שנת 1720), נ"א ווילהרמרש דארף תפ"ה, יד כל בו תפ"ז. גם הוזכר בשם המתחכמים ברש"ס כאן ובפ"ז בהגה"ה וכן בלחם רב (בעל לחם משנה סי' א). עי' אזור אליהו שציין שבקראקא שלח מצינו קונם בא'ל אדון.
לא מצאתי בשום כת"י שבדקתי (מסתמא יותר מחמישים).
Date: יום ב׳, 16 בינו׳ 2023 ב-1:06זה נכון שהויעתר יצחק הוא שהכניס את זה, אבל עצם הענין נידון כבר הרבה לפניו, וכבר העירו כן חכמים.[וכגון הרב דויד יצחקי, בלוח ארש:].
מצאתי מאמר שמקיף היטב את כל הענין, קצת ארוך אמנם, אבל נראה שהקיף את הכל, בס"ד מצ"ב.בתאריך יום א׳, 15 בינו׳ 2023 ב-23:31 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwErD%2BjbWDYKktKogx4PbMahf%3D3i%2BaL%3DCT%3DBDnrCoFQVJw%40mail.gmail.com.
אוריאל פרנק
Jan 16, 2023, 6:16:25 AM1/16/23
to
עוד הערות אפ"ר על מאמר הרב ברדא:
א. הוא מתייחס לשינויי נוסח בדפוסים שונים של הרי"ף בעמ' ק"י, אבל דרושה בדיקה מקיפה בעדי נוסח נוספים.
ב. עיקר מטרתו לשכנע את הספרדים לא לנטוש הנוסח המסורתי "קוניהם", ובכל זאת הנה שני מקורות אשכנזיים שהביא שאולי ניתן להסתמך עליהם לשנות מ"קונם" ל"קוניהם", בניגוד לטענות חלק מן המדקדקים והשמועה בשם הגר"א:
ג. ב"מבחר כתבים" שמצטט הרב ברדא [אמנם, העמודים במהדורת ירושלים תשכ"ט הם כט ואילך; כנראה שציין 27, על פי המספור באוצר החכמה...] כבר העיר ר' מתתיהו שטראשון על שד"ל: "אף שנראים דבריו מאד בקיום הגירסא רצון קוניהם, עם כל זה מה שייחס ההגהה הזאת של קונם לבעל ויעתר יצחק לא צדק בזה כי הנה חכמים קדמונים ממנו יותר ממאתים שנה כבר פקפקו בגירסת קוניהם והגיהו קונם עיין להגאון מוה"ר אברהם די בוטן...."
ד. לא הוזכר במאמרו דברי מהר"ל (נפטר: י"ח באלול ה'שס"ט), ב"אור חדש", שמחלק בין "ששים ושמחים לעשות רצון קונם", לעומת "עושים באימה ויראה רצון קוניהם", כי ששון ושמחה מורה על העובד מאהבה והעובד מאהבה דבק בה' וה' אחד, ועל ידו העובדים לה' כמו המלאכים ג"כ מתאחדים, אך העובד מיראה אינו דבק לעלתו ולכך כאו"א בפנ"ע קוניהם.
ה. הנה שלוש שאלות נוספות:
3. האם מישהו בחן אם הצורה "קוניהם" תואמת את מנהג לשון חז"ל בתפילות?
4. אם לא, האם יש הסבר נוסף מלבד ההסבר של שד"ל (שהעדיפו את צורת הריבוי כדי לבדל סמנטית מלשון הנדר קונם)?
5. מעניין לחקור מי הגיה ראשון?
מגיהי דפוסי התלמוד ומפרשיו בסנהדרין מב.,או פוסקי הלכה, או מדפיסי סידורים?
האם מישהו התייחס להגהה "קונם" לפני רבי משה פרובינצאלו (נפטר: ה'של"ו, 1576)?
כ"ט
אפ"ר
ביום שני, 16 בינואר 2023 בשעה 12:16:35 GMT+2, Eliyahu Levin<eliy...@gmail.com> כתב
גם בסידורי אשכנז מערב החדשים מקבוצת הרב בנימין שלמה המבורגר נר"ו החזירו את גרסת קוניהם
לשון שו"ת לחם רב סימן א:
ילמדנו רבינו בתפלת השחר שאנו אומרים עושים רצון קוניהם, אם יש לגרוס רצון קונם, משום דאין שייך לומר לשון קוניהם שהוא לשון רבים חלילה וחס. או אם נגרוס כאשר מצאנו מקדמונינו זקנינו ע"ה רצון קוניהם שכתוב כן בכמה מחזורים חדשים גם ישנים, ושמא כך מסרוהו אנשי כנסת הגדולה. ועתה רבינו וגאונינו יורינו איך נגרוס ולא נהיה נכשלים לפני ה' אלהינו ח"ו, ומשכורתו תהיה שלמה אמן:
תשובה, מזקנים אתבונן, אטו ניקום אנן לבטל נוסחא הקדומה האמורה מפי סופרים ומפי ספרים זקנים עם נערים. ואף על גב דבפ' היו בודקים [סנהדרין מב ע"א] איתא בגמרא גבי ברכת הלבנה ששים ושמחים לעשות רצון קונם, וכן כתב הטור בהלכות ראש חודש [סי' תכו] וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו [סנהדרין פ"ה סי' א], מכל מקום הרי"ף ז"ל בהל' סוף פרק תפלת השחר [ברכות כא ע"א] כתב רצון קוניהם בברכה זו, וכן הרמב"ם ז"ל בה' ברכות פרק י' [הט"ז], ומינה נלמוד לתפלת השחר. ואף על גב דמשמע ח"ו ריבוי בו יתברך אין ליחוש, דהרי מצאנו בשופטים [ג, כה] מקרא כתוב והנה אדוניהם נופל ארצה מת, וקרא אדונים ליחיד, וכן כתוב בישעיה [יט, ד] וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה. ואף על גב דכתב שם רש"י כל לשון אדנות קרוי בלשון רבים, כמו אדוני יוסף וגו' [בראשית לט, כ], דמשמע דדוקא בלשון אדנות אמרינן הכי, אבל לא בלשון אחר, לאו דוקא, דהרי מצאנו [ישעיה מב, ה] בורא השמים ונוטיהם, ובסוף תהלים [קמט, ב] כתוב ישמח ישראל בעושיו, ובישעיה [נד, ה] גם כן כתוב בועליך עושיך, וכתב שם הראב"ע שהוא לשון רבים, על דרך מלת אלהים ואדונים, וכן פי' בפרשת בראשית [א, א] שנאמר אלהים לשון רבים בדרך חשיבות, וא"כ כמו שאנו אומרים אלהים, אדונים, עושים לאל יתברך, ג"כ נאמר קונים אף על פי שהוא יחיד, שהוא לשון מעלה לו:
איברא דאיכא למשדי בהא נרגא מהא דכתב הטור בהל' ראש השנה סימן תקפ"ב, וה"ר מאיר מרוטאנבור"ק היה אומר לְחיים ולא לחיים בפת"ח, כי לחיים משמע לא חיים, כדאיתא בנדרים [יא ע"ב] לַחולין כמו לא חולין ע"כ. ואיכא למידק דהא מקרא מלא הוא בישעיה [ד, ג] כל הכתוב לחיים בירושלים בפת"ח, והיכי שבקינן לישנא דקרא. ותו מה ראיה מייתי מהתם, הא התם אי מפרשינן דכוונתו לומר לא חולין, משום דאי אפשר לפרשו בענין אחר, דאם כוונתו לומר שיהא חולין שיאכל, היה לו לומר חולין שאוכל לך או כחולין וכו'. ועוד דאם כוונתו זאת הם מילי דכדי, ולכך ודאי כוונתו שהיא לא חולין, אבל הכא שנוכל לפרשו כפשטו אפי' שיאמר לחיים בפת"ח כוונתו לומר שיזכהו לחיים ולא לא חיים, דאדרבה אין זה המובן מהפשט, והמקרא יוכיח. ולכך נראה ודאי דאית ליה לרבינו מאיר דלשון תורה לחוד ולשון תפלה לחוד, דבתפלה צריך לפרש הדברים שלא יפול בהם הטעאה באזני השומעים כלל, ואף על פי שלא יהיה מובן פשט המאמר לא חיים, כיון דאיכא לפרושי על צד הדוחק לא חיים, כמו לחולין, אין ראוי לומר בלשון התפלה לשון שיטעה השומע, ואפילו בפירוש רחוק, אבל במקרא דרך המקרא לדבר בלשון סתום וכמ"ש הראב"ע בפירוש קהלת [ה, א] אל תבהל על פיך וגו', שצריך לדבר בתפלה בלשון צח וברור יע"ש. וכיוצא בזה כתב ה"ר דוד אבודרהם [סדר תפלות יוה"כ] גבי מה שאנו אומרים מה צדקנו, דאין לומר ישענו, כיון שהאל ישענו אף על גב דאפשר לפרש דלא אמר רק על הישועות הבאות מצרינו, מ"מ כיון שהוא לשון שיש בו הטעאה אין לאמרו, דצריך לדבר בתפלה בלשון ברור. וא"כ ג"כ מכל זה דאע"פ דבלשון הכתוב כתוב עושיו, ואדוניהם, ואלהים כדכתיבנא, מ"מ בלשון תפלה אין לומר לשון מוטעה, אלא לשון שיהא ברור ולא יפול בו הטעאה כלל, וא"כ יצא לנו מכאן שאין ראוי לומר אלא קונם שהוא לשון ברור, ולא לשון שיפול בו הטעאה כמו קוניהם.
אלא שיש לתרץ דלא נאמר כל זה דצריך לדבר בלשון ברור אלא בתפלות שאנו אומרים, אבל בתוארי האל יתברך אין אנו צריכים לכך, דדי לנו שנאמר התוארים כמו שכתובים בתורה, ותדע לך דאנו אומרים בתפלתינו אלהים אף על פי שהוא מורה ריבוי, ולא היה לנו לומר לשון שיפול בו הטעאה, אלא ודאי דיש לחלק בין תוארי האל יתברך לשאר דברים כדכתיבנא. וכיוצא בזה ראינו במוהר"ר יהודה הלוי ז"ל בסדר יום הכפורים שכתב ובכן זמר נעים זמירות לעושיו ברכו ה' כל מעשיו, הרי שקרא להקב"ה עושיו וסמך על לשון הכתוב, וטעמו כדכתיבנא. ועוד עדיף הא דקוניהם מההיא דעושיו ואלהים, דהתם בדיבור נראה שהם רבים כפי המבטא, אבל בקוניהם אם הוא חסר בלא יו"ד לא הוי אלא קונה אחד, ובמבטא אינו ניכר אם הוא חסר או מלא כדי שנאמר שהוא ח"ו חסרון בו יתעלה כשנתארהו כן. וכן נראה לי דיפה הם אומרים קוניהם ויחזיקו במנהגם. הנראה לענ"ד כתבתי:
הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה
ילמדנו רבינו בתפלת השחר שאנו אומרים עושים רצון קוניהם, אם יש לגרוס רצון קונם, משום דאין שייך לומר לשון קוניהם שהוא לשון רבים חלילה וחס. או אם נגרוס כאשר מצאנו מקדמונינו זקנינו ע"ה רצון קוניהם שכתוב כן בכמה מחזורים חדשים גם ישנים, ושמא כך מסרוהו אנשי כנסת הגדולה. ועתה רבינו וגאונינו יורינו איך נגרוס ולא נהיה נכשלים לפני ה' אלהינו ח"ו, ומשכורתו תהיה שלמה אמן:
תשובה, מזקנים אתבונן, אטו ניקום אנן לבטל נוסחא הקדומה האמורה מפי סופרים ומפי ספרים זקנים עם נערים. ואף על גב דבפ' היו בודקים [סנהדרין מב ע"א] איתא בגמרא גבי ברכת הלבנה ששים ושמחים לעשות רצון קונם, וכן כתב הטור בהלכות ראש חודש [סי' תכו] וכן הרא"ש ז"ל בפסקיו [סנהדרין פ"ה סי' א], מכל מקום הרי"ף ז"ל בהל' סוף פרק תפלת השחר [ברכות כא ע"א] כתב רצון קוניהם בברכה זו, וכן הרמב"ם ז"ל בה' ברכות פרק י' [הט"ז], ומינה נלמוד לתפלת השחר. ואף על גב דמשמע ח"ו ריבוי בו יתברך אין ליחוש, דהרי מצאנו בשופטים [ג, כה] מקרא כתוב והנה אדוניהם נופל ארצה מת, וקרא אדונים ליחיד, וכן כתוב בישעיה [יט, ד] וסכרתי את מצרים ביד אדונים קשה. ואף על גב דכתב שם רש"י כל לשון אדנות קרוי בלשון רבים, כמו אדוני יוסף וגו' [בראשית לט, כ], דמשמע דדוקא בלשון אדנות אמרינן הכי, אבל לא בלשון אחר, לאו דוקא, דהרי מצאנו [ישעיה מב, ה] בורא השמים ונוטיהם, ובסוף תהלים [קמט, ב] כתוב ישמח ישראל בעושיו, ובישעיה [נד, ה] גם כן כתוב בועליך עושיך, וכתב שם הראב"ע שהוא לשון רבים, על דרך מלת אלהים ואדונים, וכן פי' בפרשת בראשית [א, א] שנאמר אלהים לשון רבים בדרך חשיבות, וא"כ כמו שאנו אומרים אלהים, אדונים, עושים לאל יתברך, ג"כ נאמר קונים אף על פי שהוא יחיד, שהוא לשון מעלה לו:
איברא דאיכא למשדי בהא נרגא מהא דכתב הטור בהל' ראש השנה סימן תקפ"ב, וה"ר מאיר מרוטאנבור"ק היה אומר לְחיים ולא לחיים בפת"ח, כי לחיים משמע לא חיים, כדאיתא בנדרים [יא ע"ב] לַחולין כמו לא חולין ע"כ. ואיכא למידק דהא מקרא מלא הוא בישעיה [ד, ג] כל הכתוב לחיים בירושלים בפת"ח, והיכי שבקינן לישנא דקרא. ותו מה ראיה מייתי מהתם, הא התם אי מפרשינן דכוונתו לומר לא חולין, משום דאי אפשר לפרשו בענין אחר, דאם כוונתו לומר שיהא חולין שיאכל, היה לו לומר חולין שאוכל לך או כחולין וכו'. ועוד דאם כוונתו זאת הם מילי דכדי, ולכך ודאי כוונתו שהיא לא חולין, אבל הכא שנוכל לפרשו כפשטו אפי' שיאמר לחיים בפת"ח כוונתו לומר שיזכהו לחיים ולא לא חיים, דאדרבה אין זה המובן מהפשט, והמקרא יוכיח. ולכך נראה ודאי דאית ליה לרבינו מאיר דלשון תורה לחוד ולשון תפלה לחוד, דבתפלה צריך לפרש הדברים שלא יפול בהם הטעאה באזני השומעים כלל, ואף על פי שלא יהיה מובן פשט המאמר לא חיים, כיון דאיכא לפרושי על צד הדוחק לא חיים, כמו לחולין, אין ראוי לומר בלשון התפלה לשון שיטעה השומע, ואפילו בפירוש רחוק, אבל במקרא דרך המקרא לדבר בלשון סתום וכמ"ש הראב"ע בפירוש קהלת [ה, א] אל תבהל על פיך וגו', שצריך לדבר בתפלה בלשון צח וברור יע"ש. וכיוצא בזה כתב ה"ר דוד אבודרהם [סדר תפלות יוה"כ] גבי מה שאנו אומרים מה צדקנו, דאין לומר ישענו, כיון שהאל ישענו אף על גב דאפשר לפרש דלא אמר רק על הישועות הבאות מצרינו, מ"מ כיון שהוא לשון שיש בו הטעאה אין לאמרו, דצריך לדבר בתפלה בלשון ברור. וא"כ ג"כ מכל זה דאע"פ דבלשון הכתוב כתוב עושיו, ואדוניהם, ואלהים כדכתיבנא, מ"מ בלשון תפלה אין לומר לשון מוטעה, אלא לשון שיהא ברור ולא יפול בו הטעאה כלל, וא"כ יצא לנו מכאן שאין ראוי לומר אלא קונם שהוא לשון ברור, ולא לשון שיפול בו הטעאה כמו קוניהם.
אלא שיש לתרץ דלא נאמר כל זה דצריך לדבר בלשון ברור אלא בתפלות שאנו אומרים, אבל בתוארי האל יתברך אין אנו צריכים לכך, דדי לנו שנאמר התוארים כמו שכתובים בתורה, ותדע לך דאנו אומרים בתפלתינו אלהים אף על פי שהוא מורה ריבוי, ולא היה לנו לומר לשון שיפול בו הטעאה, אלא ודאי דיש לחלק בין תוארי האל יתברך לשאר דברים כדכתיבנא. וכיוצא בזה ראינו במוהר"ר יהודה הלוי ז"ל בסדר יום הכפורים שכתב ובכן זמר נעים זמירות לעושיו ברכו ה' כל מעשיו, הרי שקרא להקב"ה עושיו וסמך על לשון הכתוב, וטעמו כדכתיבנא. ועוד עדיף הא דקוניהם מההיא דעושיו ואלהים, דהתם בדיבור נראה שהם רבים כפי המבטא, אבל בקוניהם אם הוא חסר בלא יו"ד לא הוי אלא קונה אחד, ובמבטא אינו ניכר אם הוא חסר או מלא כדי שנאמר שהוא ח"ו חסרון בו יתעלה כשנתארהו כן. וכן נראה לי דיפה הם אומרים קוניהם ויחזיקו במנהגם. הנראה לענ"ד כתבתי:
הקטון אברהם בכמהר"ר משה די בוטון זלה"ה
בתאריך יום ב׳, 16 בינו׳ 2023 ב-10:41 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
- במאמר המקיף המצ"ב של הרב ברדא מוכיח מראשונים שבדפוסים, ומעניין לבדוק מה המצב בכתבי יד של חיבורי הראשונים.
- האם יש פוסק הלכה שסובר שמי שאומרים "קונם" יחזירו עטרה ליושנה וישנו ממנהגם (וממנהג אבותם/אבותיהם) וישובו לומר "קוניהם"?
בתאריך יום ב׳, 16 בינו׳ 2023 ב-3:09 מאת שי בנדוד <shaibe...@gmail.com>:כבר הוזכר בר' עזריאל ור' אליה' מווילנא דפוס תע"ג ותפ"א, ווילהרמרש דארף תע"ח, נ"א מחזור ווילהרמרש דארף תע"ט, כת"י לונדון 17867 (שנת 1720), נ"א ווילהרמרש דארף תפ"ה, יד כל בו תפ"ז. גם הוזכר בשם המתחכמים ברש"ס כאן ובפ"ז בהגה"ה וכן בלחם רב (בעל לחם משנה סי' א). עי' אזור אליהו שציין שבקראקא שלח מצינו קונם בא'ל אדון.
לא מצאתי בשום כת"י שבדקתי (מסתמא יותר מחמישים).
Date: יום ב׳, 16 בינו׳ 2023 ב-1:06זה נכון שהויעתר יצחק הוא שהכניס את זה, אבל עצם הענין נידון כבר הרבה לפניו, וכבר העירו כן חכמים.[וכגון הרב דויד יצחקי, בלוח ארש:].
מצאתי מאמר שמקיף היטב את כל הענין, קצת ארוך אמנם, אבל נראה שהקיף את הכל, בס"ד מצ"ב.
בתאריך יום א׳, 15 בינו׳ 2023 ב-23:31 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
האם צודק שד"ל שמקור ההגהה בבעל ויעתר יצחק ?
אוריאל פרנק
Oct 3, 2025, 9:21:23 AMOct 3
to
לגבי ניקוד "לחיים" שהוזכר כאן, ראו
יקותיאל יהודה בן אלעזר ניסן טייטלבוים, ייטב פנים – א, ניו יורק, תשנ"א, עמ' עה:
ולדעתי זה סוד שלשה ספרים מנוקדים היינו מוכנים לנקדן והיא על פי מ"ש המגן אברהם סימן תקפ"ב שיאמר לחיים הלמד בשבא ולא בפתח דלא לישתמע לא חיים. ולפי זה נאמר שבג' ספרים כותבין ראש השנה לחיים אך החילוק בצדיקים מנקדין בשבא לחיים וברשעים בפתח שמשמעותו לא חיים ובינונים בראש השנה בלא ניקוד כלל ותלויים ועומדים עד יום הכיפורים לא זכו לחיים הלמד בפתח זכו מנקדין הלמד בשבא לחיים.
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages