"מקרב עמו" האמור בעניין מיתת כרת זהה ל"מקרב עמיו". גם "מקרב עמה" זהה ל"מקרב עמיה".
"עמיו" ו"עמיה", האמורים בהקשר למיתה ולכוהנים, פירושם: המשפחה שלו / שלה.
יהושע בוך
שולח:
uriel
נושא: Re: שאלה לשונית
|
אינני זוכר
אם התקבלו לשאלה זו תשובות נוספות, אך להלן הרהור קט:
אולי סיומת
הרבים אינה אלא עוד סיומת יחיד.
כלומר, אולי אין הבדל משמעות בין עַמָּהּ
לבין עַמֶּיהָּ
וכיו"ב.
-----
Original Message -----
From:
Alexander Schichmanter
Sent: Thursday, April 30,
2009 7:48 AM
Subject: שאלה לשונית
בס"ד, כא מט מונים סט להר"ר פרנק הי"ו, השלו' והברכה.
נשאלה שאלה, ולא היה בפי מענה לשון והגם ששאלתי כמה וכמה בעלי-תורה בעלי-קריאה ת"ח מובהקים לא נעניתי, יעצני הרב יצחק שולזינגר שליט"א לנסות ולהפנות שאלתי אליכם, שמא יש בידכם תשובה השוה לכל נפש. “וְאֶל פֶּתַח אהֶל מוֹעֵד לֹא יְבִיאֶנּוּ לַעֲשׂוֹת אתוֹ לַד' וְנִכְרַת הָאִישׁ הַהוּא מֵעַמָּיו: וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ” (ויקרא יז ט-י). הנה נקטה תורה לשון יחיד ורבים, באותו ענין ובפסוקים סמוכים. לא מבעיא עמה, דכונתו עמ"י, כשהוא אומר מעמיו, מיעוט רבים שנים, מאי אמר ? ואודה לכם מאוד אם ניתן ליישב בדרך פשט.
ובשולי הדברים, לאחר שנשאלה השאלה, שמתי אל לבי שלא רק לענין כרת כך הוא, אלא גם לענין איסורי כהן: ”אַלְמָנָה וּגְרוּשָׁה וַחֲלָלָה זנָה אֶת אֵלֶּה לֹא יִקָּח כִּי אִם בְּתוּלָה מֵעַמָּיו יִקַּח אִשָּׁה” (ויקרא כא יד). וכהערה נוספת, ג' פעמים בתורה מעמיו, לענין כרת ו-ח פעמים מעמיה לענין כרת, והלא דבר הוא ?
בברכה, אלכסנדר שיכמנטר.
Internal Virus Database is out-of-date. Checked by AVG Free Edition. Version: 7.5.503 / Virus Database: 269.16.7/1151 - Release Date: 25/11/07 16:24 |