שלום,
ראשית, כבר הכוזרי [ב, פ] מזכיר את ניקוד ה' של "העולה היא":
"ואחרי זה מעלת הנקוד ומסורת השבעה מלכים, ומה שיש לנו מהדיוק ומהדקדוק והתועלות היוצאות מההפרש אשר בין הקמ"ץ והפת"ח ובין הציר"י והסגו"ל, ותועלותם בענינים להבדיל בין העובר והעתיד בהם, כמו שמתי ושמתי, וכמו ואברכהו ואברכהו ויבדיל בין פעל לתאר, כמו חכם וחכם, ובין ה"א השאלה וה"א הידיעה, כמו [קהלת ג' כ"א] "העולה היא למעלה"
והילכתא המוציא ולא מוציא משום דאות מם של עולם יבלע במים של מוציא, ומקשה והא איכא "מן" הסמוכה ל"לחם", ומתרץ לא דמי מוצא הפת"ח עם החולם למוצא הצירי עם החיריק עכ"ל.
1. שרש דו"ד: ואמרו בכאן וַיָּשִׂימוּ אֶת רָאשֵׁיהֶם בַּדּוּדִים [מלכים ב י':ז'] והֻנעה הוו בפתח {=בקמץ} כאמרם בַּסִּירוֹת וּבַדְּוָדִים [דברי הימים בל"ה:י"ג] כי הדלית בשבא והוו בפתח {=בקמץ}.2. שרש חמ"ר: ועוד שמשו בזה השרש על מין גשם אחר אבל בשנוי משקל כי ישימו תחת החית אם פתח {=קמץ} או סגול אבל במם צירי {=סגול} לעולם, וזה כאומרו "ודם ענב תשתה חָמֶר" וכתוב "כרם חֶמֶר ענו לה", וכל זה ענינו יין

על הפירוש שציינת העירה אביגיל ז"ל במהדורתה:כנראה, בנוסחת המקרא שעמדה לפני ריא"כ היה כאן קמץ תחת האות ה' במלה 'העוד' (ולא פתח, כפי שמופיע לפנינו). בפסוק בקהלת במלה "העולה" יש קמץ תחת האות ה'. ריא"כ מוכיח שאותיות ה' אלו אינן ה"א השאלה, אלא משמשות במובן 'אשר'. ההוכחה לכך היא שה' השאלה מנוקד תמיד בחטף פתח או אם האות הבאה היא גרונית - פתח, ולא קמץ.
שלום,
האם אתם מכירים דיון על שמות סימני הניקוד אצל ר' יוסף כספי, ובפרט על חילוף קמץ עם פתח, וצירי עם סגול?למשל, ר' יוסף כספי בראשית מ"ג:ו'
הַעוֹד לכם אח – אין הה"א בכאן לתמה ושאלה, וכן ה"א "העולה היא למעלה" (קהלת ג':כ"א), ופירשו לנו זה אנשי כנסת הגדולה כי שׂמו תחתיו קמץ.
- כאן כתב קמץ במקום פתחכיו"ב, מצאתי שר' יוסף כספי כתב פתח במקום קמץ, וכן צירי במקום סגול.כידוע, תופעה זו מוכרת גם מפירושי רש"י (כמו בדיון בקישור זה).חודש טוב,בשורות טובות,