א. "בברכת חנון המרבה לסלוח: יש במחזור נירנברג
"מחול" (במקום "מחל") וכן הוא בלמעלה מארבעים כי"י אשכנז וצרפת ואין זה מיוחד לנוסח אשכנז המזרחי".
ב. "בברכת רצה גורס גם מחזור נירנברג
"והשב העבודה" בלי "את", ככל מנהג אשכנז העתיק, וכן הוא אף בימי הדפוסים. וכן יש
שם "מהרה באהבה" שהוא הנוסח המקורי וכנראה רק בימי מהרי"ל נשמט
"מהרה".
...בברכת רצה יש במחזור נירנברג "ואישי
ישראל ותפילתם באהבה תקבל ברצון" ולפני ומעל "באהבה" הוסיפה יד שניה
בין השורות "מהרה". המלה "מהרה" חסרה בארבעים (מתוך כמאה) כי"י מנהג אשכנז המערבי
ובארבעה (מתוך עשרה) כי"י של מנהג אשכנז המזרחי".
הערה 67 ועיין בדברי בער בסידורו "עבודת ישראל"
על דברי מהרי"ל, אבל לפי המימצא במחזור וורמייזא ונירנברג ועוד הרבה כי"י
ברור שהבעיה קדומה הרבה לימי מהרי"ל.
ג. עמידת מוסף של שבת ר”ח
ב”או”א רצה במנוחתנו” (לאחר ישמחו במלכותך) נוסף בהרבה כי”י של המנהג המזרחי “קדשנו במצותיך ותן...וטהר לבנו לעבדך באמת” וכן הוא במחזור נירנברג, אבל איננו בנוסח השגור.