3: עשרת הדברים, עשרת הדיברות או עשר הדיברות?
אוריאל פרנק
שבת (פח:) כל דיבור ודיבור = כן הנוסח בדפוס ונציה (ר"פ - רפ"ג), דפוס איטליה (רמ"ט - רנ"ח), כתב-יד וטיקן 108, כתב-יד מינכן 95, Fr. ebr. 183.
וכן בחגיגה (ו:) 'ישנה לפני הדיבור' = כ"ה הנוסח בדפוס ואד אלחגארה (ר"מ בערך), כתב-יד מינכן 6, T-S F 3.130, אולם בדפוס ונציה (ר"פ - רפ"ג), דפוס פיזרו (רס"ט - רע"ו), כתב-יד מינכן 95, כתב-יד גטינגן 3 = הנוסח הדיבר!
ובספר 'האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון' ניקד 'דָבָר ודָבָר' במקום דִּבֵּר
ובאמת י"ל שהטעות נוצר מלשון ארמית, כי הפייטנים השתמשו בתיבת 'דיברא' (ע"פ התרגומים) אשר היא בעברית 'הדיבר', ונתהפכה בשגגה ל'דיברה' כמו מילים אחרות.
לדוגמא: מחזור שבועות (יונה פרנקל) ע' 558
וכן היו נוהגים לומר תרגום ירושלמי בחג השבועות = דברא קדמאה כר הוה נפיק...
ובשו"ת מהר"מ בר ברוך ח"א סי' נט דן אם הוה הפסק: "שאלת אם הקורא בתורה יכול לומר דברא, הא אמר ס"פ בני העיר ל"ב ע"א הקורא בתורה לא יסייע למתורגמן כדי שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה". ובהערות מביא בשם צונץ שהיו אומרים פיוט הנקרא דברא על פי תרגום ירושלמי דברא קדמאה.
שמעון באכנער
טורונטו
From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: Thursday, March 8, 2018 5:42 PM
To: Sheimah Tov
Subject: Re: רוחב לשון - דברות
שלום
האם כל הנתונים שמסרת הם ע"פ נוסח הדפוס, או ע"פ השוואה לעדי נוסח רבים?
בתאריך 8 במרץ 2018 בשעה 20:52, מאת Sheimah Tov <sheim...@gmail.com>:
בדרך כלל בדברי חז"ל מצאנו דִיבּוּר (במקום דבֵּר):
כל דיבור ודיבור שיצא מפי הגבורה (שבת פח:),
ישנה לפני הדיבור (חגיגה ו.)
כך בין כל דיבור ודיבור (במד"ר יג טו),
על כל דיבור ודיבור (מכילתא דר' ישמעאל כ, טו)
מלמד שאמר הקב"ה בדיבור אחד עשרת הדברות, חזר ופירשן דיבור דיבור בפני עצמו (שם כ א).
וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש... (ירושלמי - שקלים דף ז ב)
אולם הרב מתתיהו דייטש-אשכנזי (עורך גליון שבת טיש) טוען שהרבים של 'דיבור' הוא 'דברים' או 'דיבורים', והרבים של 'דבֵּר' הוא 'דברות, אבל מלשון המכילתא בדיבור אחד עשרת הדברות לא משמע כן, ולא מוכרח.
ראה נספח
שמעון באכנער
טורונטו
אוריאל פרנק
מאת: ELKA <al...@zahav.net.il>
תאריך: 11 במרץ 2018 בשעה 0:34
נושא: RE: [רוחב לשון] 2: עשרת הדברים, עשרת הדיברות או עשר הדיברות?
אל: frank...@gmail.com
לענ"ד הוא שיבוש בתוך שיבוש. הן כשם שנֹּאמר כְּבָשות מן כבשה, לְשָׁכות מן לשכה, מְלָגות מן מלגה,כך צ"ל דְּבָרוֹת מן דִּבְּרָה...
בברכת חג פסח כשר ושמח,
מ' ג'
From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-lashon@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Saturday, March 10, 2018 11:14 PM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] 2: עשרת הדברים, עשרת הדיברות או עשר הדיברות?
הודעה שהועברה
מאת: יפתח יצחק (צוקי) שנדורפי <sand...@gmail.com>
תאריך: 10 במרץ 2018 בשעה 23:01
נושא: Re: [רוחב לשון] 1: עשרת הדברים, עשרת הדיברות או עשר הדיברות?
אל: אוריאל פרנק עניני לשון <frank...@gmail.com>
שלום הרב פרנק
מהרשום אצלי
כמדומני בעקבות מאמר אולי בסיני
איני זוכר כעת את מקורו
עֲשֶרֶת הַדְּבָרוֹת
הביטוי עשרת הַדִּבְּרוֹת כפי שהוא שגור על לשוננו כיום זוהי צורה שקשה להסביר אותה מבחינה לשונית, שכן היחיד של דִבְּרוֹת הוא דִבֵּר, וכך גם רגילים האנשים לציין את היחיד של עשרת הדברות.
ברור כי המדובר בריבוי זכרי, שכן עשרת זוהי צורת נסמך בזכר בלבד, בעוד שבנקבה היה צריך לבוא עשר! אם כי במילונים בני זמנינו מזכירים גם את המצב בו באופן עממי רגילים ליצור מצורת היחיד[1]
דיבּרה, דִּבְּרָה [תנ] [ש"ע; נ'; דיבּרַת-, דבָרות, דיבּרות-, דיבּרָתו] <דבר>
דיבֵּר; דיבּוּר, מאמר (לא-תקני; צוּרת יחידה שנגזרה מן הריבוי דיבּרות של דיבֵּר) (ראה גם: דִּבְרָה)
ברם המילה דיבר פירושה המקורי בעברית - כוח הדיבור כמו שאומר הנביא ירמיהו[2]
וְהַנְּבִיאִים יִהְיוּ לְרוּחַ וְהַדִּבֵּר אֵין בָּהֶם כֹּה יֵעָשֶׂה לָהֶם: ס
ואכן זה הפירוש אותו אנו מוצאים במילון:
דיבּר, דִּבֵּר [ש"ע; ז'; דיבֵּר-, דיבּרות] <דבר>
2. [תנ] כּוחַ הדיבּוּר, כּוחַ הבּיטוּי בַּפֶּה
עֲשֶׂרֶת הדיבּרות עשרת הציווּיִים שבתורה החקוּקים על לוּחות הבּרית
גם אם ננסה למצוא את מקור הביטוי הרי שבתורה ואף בתנ"ך כולו אין לו כל זכר.
תחת זאת הביטוי שמופיע ביחס לדברים אותם שמענו בסיני הוא "עשרת הדברים" (הוא מופיע שלש פעמים).
1. שמות פרק לד פסוק כח
וַיְהִי שָׁם עִם יְדֹוָד אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֵת דִּבְרֵי הַבְּרִית עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים :
2. דברים פרק ד פסוק יג
וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ אֲשֶׁר צִוָּה אֶתְכֶם לַעֲשׂוֹת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים וַיִּכְתְּבֵם עַל שְׁנֵי לֻחוֹת אֲבָנִים:
3. דברים פרק י פסוק ד
וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְדֹוָד אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְדֹוָד אֵלָי:
וכך הביטוי מופיע עד לתקופת התנאים, שכן במשנה אנו עדיין מוצאים את הביטוי עשרת הדברים (בפעם היחידה במשנה)[3] .
אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה:
בָּרְכוּ בְּרָכָה אַחַת! וְהֵן בֵּרְכוּ, קָרְאוּ עֲשֶרֶת הַדְּבָרִים, שְׁמַע, וְהָיָה אִם- שָׁמעַ", "וַיּאמֶר".
בֵּרְכוּ אֶת הָעָם שָׁל שׁ בְּרָכוֹת: אֱמֶת וְיַצִּיב, וַעֲבוֹדָה, וּבִרְכַּת כּהֲנִים.
וּבַשַּׁבָּת מוֹסִיפִין בְּרָכָה אַחַת לַמִּשְׁמָר הַיּוֹצֵא.
החל מתקופת הגמרא והמדרשים, אנו מוצאים את הביטוי עשרת הדברות מאות (!) פעמים, אם כי בירושלמי ובמדרשים שתי הצורות מופיעות בערבוביה.
מעניין כי כאשר הגמרא הבבלית מצטטת את המשנה שנזכרה למעלה ממסכת תמיד בה כתוב עשרת הדברים הרי שהיא מקפידה להפוך את הריבוי ולגרוס עשרת הדברות[4]
תנן התם, אמר להם הממונה: ברכו ברכה אחת! והם ברכו, וקראו עשרת הדברות , שמע, והיה אם שמוע, ויאמר, וברכו את העם שלש ברכות: אמת ויציב, ועבודה, וברכת כהנים, ובשבת מוסיפין ברכה אחת למשמר היוצא.
אם כן ייתכן מאד כי המדובר הוא בשינוי של צורת הריבוי הזכרית בתקופת חז"ל מסיומת ---ים לסיומת ---ות, כפי שקרה במילים רבות בתקופתם,
לפי זה הנכון הוא לקרוא : עשרת הַדְּבָרוֹת .
ואכן אנו מוצאאים במילון כי המדובר הוא בצורה זכרית :
דיבּרה, דִּבְּרָה [תנ] [ש"ע; נ'; דיבּרַת-, דבָרות, דיבּרות-, דיבּרָתו] <דבר> דיבֵּר; דיבּוּר, מאמר (לא-תקני; צוּרת יחידה שנגזרה מן הריבוי דיבּרות של דיבֵּר) (ראה גם: דִּבְרָה)
דיבּר, דִּבֵּר [ש"ע; ז'; דיבֵּר-, דיבּרות] <דבר> 1. [תנ] כל אחת מעֶשׂר מצוות היסוד של דת ישׂראל הכתוּבות על לוּחות הברית; 2. [תנ] כּוחַ הדיבּוּר, כּוחַ הבּיטוּי בַּפֶּה
עֲשֶׂרֶת הדיבּרות עשרת הציווּיִים שבתורה החקוּקים על לוּחות הבּרית
כאשר מתבונים בפיוטים קדומים, דוגמת פיוטיו של הקליר אנו אכן מוצאים את הניקוד עשרת הַדְּבָרוֹת כפי שאכן מתאים לריבוי נקבי לצורת זכרים המקובלת כאמור בתקופת חז"ל.
כך לדוגמה ניתן לראות בקינתו של הקליר לתשעה באב המתחילה "אז בהלוך ירמיהו" בחרוז המתחיל באות ט' כותב הקליר כך:
טָעוּ לְהוֹרוֹת בָּעֲבוֹדוֹת זָרוֹת
יָעֲצוּ לַחְצוֹב באֹרוֹת נִשְׁבָּרוֹת
וְאֵיךְ אֶתְאַפַּק עַל בֵּיטוּל עֲשֶרֶת הַדְּבָרוֹת
ברור משתי השורות הראשונות בבית (המתחילות באות ט' ובאות י') כי החרוז מכיל את שתי התנועות והעיצור ----ָרוֹת.
לפיכך ברור כי אין המדובר בעשרת הַדִּבְּרוֹת כי אם בעשרת הַדְּבָרוֹת (הפייטנים מקפידים בהתאם לכללי החריזה לחרוז בשתי תנועות ועיצור, ולא להסתפק בתנועה ועיצור)
כדאי לשים לב כי במהדורות חדשות שיצאו בדורנו[5], ניתן לראות כי הנקדנים בני דורנו חזרו וקלקלו את הניקוד, וחלקם ניקדו באופן משובש כפי שאנו הוגים היום, למרות שהדבר אינו מתיישב עם החרוז!
[1] מילון ספיר המרוכז, וכן שאר המובאות מהמילון כולן ממנו.
[2] ירמיהו פרק ה פסוק יג
[3] משנה מסכת תמיד פרק ה משנה א
[4] תלמוד בבלי מסכת ברכות דף יא עמוד ב
[5] למשל במהדורה סדר קינות לתשעה באב ומגילת איכה עם ביאור קול ברמה , בני ברק תשמ"ט (מהדורה מתוקנת). על ידי רבי שלמה ויינטרוב.
בתאריך 7 במרץ 2018 בשעה 20:28, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
דומני שבעבר שלחתי על נושא זה, אך אינני מוצא.
אשמח להעשיר את ידיעותיי מעבר למובא כאן.
אפ"ר
א. "עשרת הדיברות", מאת: ניסן ברגגרין, עיונים בלשון העברית, תשנ"ה, עמ' 84–89
ב.
שלוש פעמים במקרא מכונים הדיברות "עשרת הדברים"[2]. הכינוי "עשרת הדיברות" הוא המונח הרווח בספרות חז"ל. שם המספר הזכרי "עשרת" מלמד על כך שצורת היחיד התיקנית של "דיברות" הוא "דִּיבֵּר", אף שרווחת גם הצורה "דִּיבְּרָה" בנקבה[3] [4].
ג. משה דוד קאסוטו, דברות, עשרת הדברות, אנציקלופדיה מקראית, כרך ב', מוסד ביאליק, ירושלים, 1954, עמ' 595-590.
דברות, עשרת הדברות
בשמות יט-כ מסופר, שבחודש השלישי לצאתם מארץ מצרים באו בני ישראל מדבר סיני, ומהר סיני השמיע להם האלהים את דברו, והגיד להם מצוות יסודיות אחדות, קצתן מצוות שבין אדם למקום וקצתן מצוות שבין אדם לחברו. ובדברים ה מסופר שמשה, באחד מנאומיו שנשא לפני בני ישראל בסוף ימיו, העלה את זכר מעמד הר סיני וחזר על המצוות שנצטוו אז, והן המכונות שם בשם "עשרת הדברים" (דברים ד, יג; י, ד). הלשון "עשרת הדברים" בא גם בשמות לד, כח, ועל זה עיין להלן. בעברית המאוחרת שְמן הרגיל של המצוות הללו הוא "עשרת הדיברות" (השווה דברים לג: "ישא מדברותיך"). בלועזית Decalogue (דקאלוג), או Ten Commandments (עשרת הציוויים) צורת היחיד של השם דיברות אינה "דיברה", כשימוש הנהוג היום בפי רבים, אלא "דיבר" (ירמיהו ה, יג: "והדבר אין בהם"); אבל צורה זו אינה שכיחה הרבה, ובמקומה שכיח השם "דיבור".
--