3: הגיית ו' והגיית ב'

[אוריאל פרנק‎]

מתוך הפרק העשיר והמקיף של פרופ' שמעון שרביט בנושא [פרק ו: עמוד: 288 - 333]:

מחבר/ים: שמעון שרביט
שם הספר: תורת ההגה של לשון חכמים (מסד נתונים)
שם ההוצאה: האקדמיה ללשון העברית
שנת ההוצאה: 2016
עמוד:326

מלאכת שלמה יומא ג ז : הינדבין

הבאי/ הוואי

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 1 במרץ 2017 ב-21:42‬
‪Subject: הגיית ו' והגיית ב'‬
To:

מצ"ב שני קבצים שיש במחשבי, ועוד אחד שקיבלתי היום.

חודש טוב

אפ"ר

בתאריך 1 במרץ 2017 בשעה 13:38, מאת אליהו ובר <eliy...@gmail.com>:

ליקוט זה כתבתי פעם שמראה את החילוקים בין בני גליל לבני בבל לכאן ולכאן

אפשר להפיץ בלי בעיה בשם אמרו

 

 

From: אוריאל פרנק [mailto:frank...@gmail.com]
Sent: 1 Mar 2017 12:32 AM
To: אליהו ובר‏ <eliy...@gmail.com>
Subject: RE: 6 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?

 

"ויש באמתחתי עוד הבדלים בין ארץ ישראל לבבל "
-- אשמח אם תשתף אותי בהם

בתאריך 2017 2 28 20:32, מאת "אליהו ובר" <eliy...@gmail.com>:

החילוף של הגיית ו' והגיית ב' הוא עתיק כגון שלא נתן קצבה שמקורו בקצות הארץ ובירוש' כלאים פרק ט' הל' ג' וכתובות פרק יב' הל' ג' נאמר 'דברים בגב' כשבבבלי על אותו עניין נאמר כתובות קיא. 'דברים בגו', ויש באמתחתי עוד הבדלים בין ארץ ישראל לבבל בחילופי ההגיות ח' כ', ב' פ', וכן בצורת ביטוי האותיות שעד היום בני אשכנז יותר מקצרים בביטוי וכמ"ש בבבלי ב"ק האי תנא ירושלמי הוא, וזה שבתחילת פרק כיצד מעברין התקיפו את בני גליל בעניין אין זה אומר שלבני גליל לא היה תשובה על זה רק בעניין מסורת הגיית האותיות מנהג אשכנז היה כבני גליל בעניין